התעמלות למוח

(341 מילים)

כמה גרפים מעניינים שנתקלתי בהם לאחרונה וגרמו לי לחשוב.  עכשיו יגיעו כל השאלות הקשות: האם הממצא האמפירי משכנע? אולי זה בכלל בגלל הדמוגרפיה? או רעש במדידה? איזה תיאוריה מתאימה לממצאים האלה, ואילו לא מתאימות?אבל כרגע אני מביא אותם כאן עם מינימום פרשנות.

  1. מי יעזור לי אם אהיה מובטל?

אחוז המובטלים בגילאי 19-30 בארה"ב שמקבלים דמי אבטלה ממשלתיים, והאחוז שמקבל כסף מבני משפחה בדיוק בתקופה שהוא מובטל (דמי אבטלה משפחתיים?).

ui

זה מתוך המאמר החביב מאד הזה. מחשבה אחת: איך זה ישפיע על הנטיה של קבוצות שונות באוכלוסיה לתמוך בדמי אבטלה? אני, אגב, תומך נלהב של דמי אבטלה. כאן הסברתי למה.

2. מי נהנה ממוביליות חברתית?

מדד מסוים למוביליות חברתית בודק את הקשר בין עשירון ההכנסה של ההורים לעשירון ההכנסה של הילדים שלהם. הגרף הראשון כאן מראה לאיזה עשירון הכנסה הגיעו הילדים של הורים מהעשירון התחתון, הגרף השני מראה לאיזה עשירון הגיעו ילדים של הורים מהעשירונים המרכזיים (5, 6) והגרף השלישי מראה לאן הגיעו ילדים של הורים מעשירון ההכנסה העליון. כל הנתונים מארה"ב וקנדה.

מי שנולד בעשירון התחתון די (אבל לא לגמרי) תקוע בתחתית –

bottom_2

מי שנולד בעשירונים המרכזיים – הכל פתוח. זה כמעט כמו הגרלה – הסיכוי של ילד מהעשירונים המרכזיים לנחות בכל עשירון הם כמעט אותו הדבר. זה בעיני הגרף המעניין ביותר מהשלושה.

middle_2

מי שנולד בעשירון העליון די (אבל לא לגמרי) נשאר בפסגה.
top_2

איזה סיפור של מוביליות חברתית הכי מתאים לדפוסים האלה? זה מהמאמר הזה.

3. סובסידיה לנצרך, לא למצרך – פרק 581

לכמה מדינות בארה"ב קצת נמאס מקולג'ים למטרות רווח (למיטב ידיעתי – לא קיימים כאלו בארץ), לא מעט בגלל שההתמחות של הקולג'ים האלה הייתה לתת סיוע נרחב לסטודנטים בהגשת בקשות למענקים ממשלתיים. אז ממשלות מקומיות רבות החליטו מתישהו שסטודנטים שהולכים לקולג'ים למטרות רווח לא יהיו זכאים למענקים ממשלתיים שסטודנטים אחרים זכאים להם. הגרף הבא מתאר את הירידה בשכר הלימוד בקולג'ים למטרות רווח במדינות שהפעילו מדיניות כזו, לעומת שאר הקולג'ים (אלו שלא איבדו את הזכאות הזו – קולג'ים שאינם למטרות רווח, או שהם במדינות שלא הפעילו מדיניות נגד קולג'ים למטרות רווח). אפשר לפרש את הגרף הזה כמתאר את השינוי במחיר שנגרם בגלל השינוי במדיניות.

price

כמה היו עולים היום קורסי הכנה לפסיכומטרי אם הפיקדון לחיילים משוחררים לא היה קיים, או שלא היו מגבלות על השימוש בו? זה מהמאמר הזה.

 

מודעות פרסומת

12 תגובות בנושא “התעמלות למוח”

  1. רק ~20 אחוז מילדים לעשירון העליון נשארים ברמת הכנסה של עשירון עליון? זה לדעתי מראה שיש מוביליות חברתית מאוד גדולה…
    וכנ"ל עם העשירון התחתון – יותר משמונים אחוז משפרים את מצבם לעומת הוריהם. איפה פה הבעיה בכלל?

    אהבתי

    1. אני מסכים שיחסית לרטוריקה המקובלת בשיח הפוליטי, התמונה משמעותית פחות גרועה, אבל לא הייתי הולך עד "איפה פה הבעיה בכלל". העשירון שאדם נולד אליו, בייחוד אם זה העשירון התחתון, חוזה בצורה לא רעה את העשירון שבו הוא ימצא את עצמו כאדם בוגר. אני מסכים אם אורי כץ שחוזר ומדגיש שגם בעולם של שיוויון הזדמנויות מוחלט אי אפשר לצפות למתאם אפסי, אבל המתאם כרגע נראה לי משמעותי ומטריד. אני לא יודע להצביע על מספר שיבטא מוביליות סבירה, אבל חצי מהבטן – המספרים האלה נראים לי מטרידים.

      אהבתי

      1. לא מסכים. זה חלק מובנה משוק.
        אם להצליח כלכלית לא היה תורם לי ולילדי, לא הייתי טורח לעשות את זה.
        וזה שהסיכוי של מישהו מהעשירון התחתון להגיע לעשירון העליון, קטן בסה"כ פי 4 מזה של מי שנולד לעשירון העליון זה נתון מדהים! זה גם מצביע על תחלופה גבוהה בין הדורות. קח את זה עוד דור קדימה ותראה ש50-60 שנים אחר כך כמעט 90% מהעשירון העליון הם אנשים חדשים.

        אהבתי

      2. אבל אסף, למי שנולד בעשירון התחתון יש סיכוי של 60 אחוז לשפר את מצבו! ו-30 אחוז להיות בחצי העליון של האוכלוסיה. אלו מספרים הרבה הרבה יותר טובים ממה שהייתי מנחש. זה לדעתי מצביע על מובליות גבוהה מאוד.

        אהבתי

  2. אסף ,פוסט מענין. לגבי נושא דמי האבטלה, יש לא מעט ספרות על כך שדמי אבטלה התקבלו דווקא במדינות המאופיינות בכלכלת שוק, משום שהיא מאפשרות גמישות של שוק העבודה. מחקרים מראים, למשל, כי השיטה של דמי אבטלה אומצה במדינות בדרום מזרח אסיה דווקא כאשר אלו עברו ליברליצזיה ולא לפני. יש לזה עדות גם במקרה הישראלי. חוק ביטוח אבטלה בישראל נחקק יחסית מאוחר, בראשית שנות השבעים ומי שתמך בו היה דווקא הימין הכלכלי כמו הכלכלנים המקצועיים ונגיד בנק ישראל שתמכו בליברליזציה של שוק העבודה. להסתדרות ולשמאל לקח זמן לאמץ את הרעיון משום שהם חששו שזה ייתן לגיטימציה למדיניות של אבטלה יזומה. כתבתי על זה כאן:
    http://www.btl.gov.il/Publications/Social_Security/bitahon91/Pages/arie.aspx

    Liked by 2 אנשים

  3. בגרף השלישי רואים שיש סיכוי משמעותי למי שנולד לעשירון העליון לרדת ממנו – אפילו עד העשירונים התחתונים. זה תמוה בעיני – כמה ילדי עשירים מוצאים את עצמם מגרדים את תחתית סולם ההכנסות?
    כותרת הגרף מרמזת כי המדובר בהכנסה (earnings), ואני חושד שמדובר בהכנסה מעבודה בלבד. זה יותר הגיוני – בני עשירים רבים פשוט לא צריכים לעבוד, ולכן הכנסתם מעבודה היא נמוכה. כלומר- המוביליות אינה באמת דו-כיוונית, מי שנולד עשיר לא הופך לעני.
    עוד דבר מעניין בדרף הראשון הוא שיותר ילדי עניים מגיעים לעשירון העליון מאשר לאלו שמתחתיו – מה ההסבר לכך, מוטיבציה עודפת? נראה קצת מוזר.

    אהבתי

  4. עלולה להיווצר הטיה של התוצאות אם בעשירונים שונים יש שיעורי ילודה שונים.
    אם למשל העשירון התחתון מביא לעולם יותר מ-10% מהילדים, זה יגרום לניידות כלפי מעלה להיראות גדולה יותר מכפי שהיא.

    אהבתי

    1. נדמה לי שהפוך: אם המספרים היו (עשירון תחתון עם שיעור ילודה נמוך) המוביליות הייתה יכולה להיות אופטימית מדי, כי מספיק מספר מועט של מצליחנים בכדי להראות תוצאות טובות של מוביליות. אבל אם שיעור הילודה של העשירון הנמוך הוא גבוה יחסית, אז אלו מספרים נהדרים.
      לעומת זאת, אם אתה מניח שיעור ילודה נמוך של העשירון העליון: אז אתה יכול אולי לטעון שהמוביליות נראית מגוונת, אבל למעשה מספיק מספר מקרים של פשיטת רגל בכדי ליצור את הסטטיסטיקה.

      אהבתי

      1. esh, בוא נניח שאין בכלל ניידות, וההכנסה של כל אדם זהה בדיוק להכנסה של אביו (מתואם אינפלציה).

        לפי ההנחה הנ"ל, אם העשירון התחתון מוליד 20% מהילדים של הדור הבא, אז50% מהילדים שנולדו להורים מהעשירון התחתון "יטפסו" לעשירון השני, סתם בגלל שיש יותר מהם, ולמרות שאין ניידות (אמיתית).

        Liked by 1 person

  5. היי אסף
    פוסט מעניין!
    לגבי הגרף האחרון (הקשר בין המענק הממשלתי למחיר הקולג'), האם אתה סבור שהפיקדון לחיילים משוחררים הוא משהו כמו תוכנית מע"מ אפס?
    לפחות בתחום הלימודים זה נראה כך- מענק לקבוצה מסוימת שמוביל לעליית מחירים

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s