מופע שנות השבעים

(697 מילים)

עבגד יבור, אחד הדברים היותר חיוביים בפייסבוק העברי, מפנה אותנו לעקיצה משעשעת כלפי כלכלנים:

123

 

קודם כל, זה שנון ומצחיק ועל הכיפאק. שנית – יש בזה משהו, בייחוד על רקע הסיוג המתבקש שסיפק עבגד עצמו: "זו כמובן ביקורת רק על חלק מהמקצוע". והשאלה הנשאלת – איזה חלק זה מהמקצוע, גם כמותית וגם איכותית. ובכן, ככה:

 

כמה עובדות

דרך לא רעה לשים את האצבע על הדופק של מקצוע אקדמי היא לבחון את נושאי הדוקטורטים של המצטרפים החדשים למסדר. בכלכלה, זה אפילו קל במיוחד לעשות את זה. מסיבות של מבנה שוק העבודה האקדמי בכלכלה, כל מחלקה מציגה בדף אינטרנט את הבוגרים הטריים (טכנית – אלו שאוטוטוטוטו יהיו הבוגרים הטריים). ספרתי בשבילכם כמה מתוך מסיימי הדוקטורט בשש המחלקות המובילות יוצאים לשוק האקדמי חמושים במאמר תיאורטי טהור*, כלומר- מאמר שאין בו ניתוח רציני של נתונים. להלן התוצאות:

סטנפורד: 5 מתוך 24

המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס: 2 מתוך 21

הארווארד: 4 מתוך 29

שיקגו: 2 מתוך 17

פרינסטון: 3 מתוך 21

ייל: 2 מתוך 19

ברקלי סידרו את הדף שלהם בצורה מעצבנת, ולכן הוצאו מהמדגם. אז בסך הכל תיאורטיקנים מהווים 18 מתוך 121 מהבוגרים הטריים. במילים אחרות:  85% מהבוגרים הטריים עוסקים במחקר שלכל הפחות יש לו פן אמפירי מובהק, ולעיתים – הוא מחקר אמפירי טהור. האמת היא שהייתי מופתע – ציפיתי שאחוז התיאורטיקנים יהיה נמוך יותר. אבל, וזה אפילו יותר חשוב בעיני, אפילו המספר הזה מגזים בחשיבותם של האנשים שחושבים "מה הייתי עושה אילו הייתי סוס".

perfectly-good-econ-theory

 

תיאוריה, ותיאורייה יישומית

הקטגוריה "תיאוריה כלכלית" מערבבת שני תחומים שונים מאד. הראשון כולל תחומים כמו "תיאוריה מיקרו כלכלית" או "תורת המשחקים", ואפשר לקרוא לו, בשם חיבה, תיאוריה הארד-קור. השני נקרא תיאוריה יישומית, שזה תרגום מעט צולע ל applied theory.

מחקר בתיאוריה יישומית מתחיל עם עובדות אמפיריות. הן יכולות להיות כלליות למדי – "במשך הרבה מאד מאות שנים הצמיחה הכלכלית הייתה אפסית, ואז היא פתאום נסקה". או שהן יכולות להיות די ניואנסיות – "בקרב פירמות מייצאות, פערי השכר בין בעלי השכלה וחסרי השכלה גבוה יותר מאשר בקרב פירמות שפונות לשוק המקומי בלבד". אבל כמעט כל מאמר בז'אנר הזה יתחיל עם עובדות אמפיריות כלשהן. אחרי ההצבעה על העובדות האמפיריות, המאמר יינסה להבין את העובדות האלה דרך בניה של מודל תיאורטי שמסביר את הדפוסים האלו בנתונים. אגב, עד שלא מנסים לעשות את זה, לא מבינים כמה התרגיל הזה יכול להיות קשה. דוגמה מהשנה הוא המאמר המצוין הזה (הלינק הוא למצגת), שנספר כחלק מהמאמרים התיאורטיים של הבוגרים החדשים.

אם לחזור למטאפורת הסוסים – אלו חוקרים שיוצאים החוצה, רואים איזו התנהגות מעניינת ולא מובנת מאליה של סוסים, ואז חוזרים הביתה וחושבים – בהתבסס על מה שאני כבר יודע על סוסים (או חושב שאני יודע) מה יכול להסביר את ההתנהגות הזו? אגב, הניסיון שלי הוא שתיאורטיקנים מהסוג הזה הם דווקא אנשים שמעניין מאד לדבר איתם על מדיניות, כי אלו אנשים שרגילים לחשוב מאד חזק ובצורה שיטתית על כלכלה.

לעומת התיאוריה היישומית, יש את  אנשי התיאוריה הארד-קור. הם פשוט לוקחים סוכנים רציונליים (או כאלו שהחריגה שלהם מהרציונליות מוגדרת היטב), חושבים על איזה סיטואציה כלכלית יותר או פחות – ורצים עם המודל על כנפי הדמיון והמשוואות הדפרנציאליות. השנה יש בין שלושה לחמישה בוגרים כאלה, תלוי איך סופרים. זה חלק קטן מאד מאד מהמחקר הכלכלי. הם זוכים ללא מעט תשומת לב, בין השאר כי הם נוטים להיות אנשים מאד חכמים, וכי כלכלה זה תחום שקצת אובססיבי בנושא איי.קיו (יותר מדי לטעמי, אבל אולי אני אומר את זה כי זה לא ממש הפורטה שלי…). בכל מקרה – איפה הייתי? אה, כן. אלו האנשים שמדמיינים "מה אני הייתי עושה לו הייתי סוס". הם חלק מזערי מהמקצוע.

מופע שנות השבעים

בקרב מבקרים שיותר שולטים בחומר, חוזרת לפעמים הביקורת ש"אולי היום המחקר מאד אמפירי, אבל פעם הוא היה משחקי משוואות תיאורטיים". אני לא לגמרי בטוח למה לאנשים כל כך חשוב איך התחום נראה לפני שלושים שנה, אבל  זו טענה שיש בה הרבה אמת. גם לפני שלושים שנה חוקרים היו צריכים לפרסם, וכמות ואיכות הנתונים, שלא לדבר על כוח החישוב שעמד לרשותם לצורך ניתוח הנתונים, היה עלוב למדי בהשוואה להיום. אין פלא שחלק גדול מהמחקר היה תיאורטי. אבל – לא צריך לבלבל בין "מחקר תיאורטי" ובין "מחקר שלא קשור למציאות". למרות שאני לא קורא באופן סדיר מחקרים מלפני שלושים שנה, הרושם שלי הוא שתמיד, גם בתור הזהב של התיאוריה, רוב המחקר התיאורטי היה של תיאוריה יישומית, ורק מיעוטו "איך אני הייתי מתנהג לו הייתי סוס".

עדכון: אריאל ואיתי מפנים אותי למאמר הזה, ולגרף הזה מתוכו:

1234

[*התלבטתי איך לספור את מי שכתבו מחקר על תיאוריה סטטיסטית. החלטתי לספור אותם באנשי מחקר אמפירי. לצורך הדיון כאן, ברור שאלו אינם חוקרים שחושבים "מה הייתי עושה אילו הייתי סוס", אלא חוקרים שרוצים לשפר את היכולת שלנו למדוד מה סוסים באמת עושים]

 

Advertisements

8 תגובות בנושא “מופע שנות השבעים”

  1. אם ננסה לעדכן את המשל, אז נאמר שאם כלכלנים היו רוצים לחקור את הסוס, הם לא היו יוצאים להתבונן בסוסים. במקום זה, הם היו לוקחים נתונים סטטיסטיים שכל מיני רשויות אוספות על סוסים, מנסים לנתח את הנתונים הסטטיסטיים האלה בכלים סטטיסטיים, ואז מנסים לנסח תיאוריה שתסביר את הנתונים האלה, וכל זה מבלי לראות סוס אפילו פעם אחת. 🙂

    Liked by 1 person

      1. אני חושב שהעיסוק בסיווג המחקרים לפי "תאורטי" או "אמפירי" קצת מפספס את העיקר. השאלה היא מה היא התועלת של המחקרים האלה?
        אני לא משוכנע שיש טעם כלשהו ביצירת מודל תאורטי המסביר נתוני אמת, אם אין כל יכולת לאמת או להפריך את המודל הזה. בפרט, המודלים הללו לרוב אינם מייצרים ניבויים, ואלו שכן כושלים בניבוי באופן מחפיר, פעם אחר פעם. אז מעבר לגירוי האינטלקט, מה הטעם?
        הדבר דומה לכך שהייתי בוחן את מסלולי הכוכבים, ואז מייצר מודל חישובי מבריק שמסביר למה עד היום הם נעו בצורה מסוימת, אבל לא מסוגל לחזות איפה יהיה כל כוכב מחר. אז איזה ידע בדיוק הוספתי לעולם?

        אהבתי

  2. אני לא מבין מה ההתלהבות הגדולה בלשכת להסתכל על סוסים. לפי דעתי, ואני לא מבין הרבה בכלכלה, אם אחוז המחקרים/מאמרים הניסויים בכלכלה היה גדול יותר, זה לא היה מפריע לאנשים רבים להמשיך לבקר את הכלכלנים. יש כמות מוגבלת של תובנות שאפשר להפיק מלהסתכל על סוסים, אחרת הרבה יותר כלכלנים היו הולכים לעשות את זה (כדי למקסם את התועלות שלהם 😃)

    אהבתי

    1. "יש כמות מוגבלת של תובנות שאפשר להפיק מלהסתכל על סוסים, אחרת הרבה יותר כלכלנים היו הולכים לעשות את זה (כדי למקסם את התועלות שלהם"

      האקדמיה לא עובדת ככה…

      Liked by 1 person

  3. אין כזה דבר מחקר אמפירי בלי תאוריה. מזכיר לי משהו שאמר צ'רלס דארווין:
    About thirty years ago there was much talk that geologists ought only to observe and not theorize; and I well remember someone saying that at this rate a man might as well go into a gravel-pit and count the pebbles and describe the colours. How odd it is that anyone should not see that all observation must be for or against some view if it is to be of any service!

    Liked by 1 person

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s