איך למדתי להפסיק לפחד ולהתחיל לאהוב דמי אבטלה

(1400 מילים)

אחת המטרות של הבלוג היא להנגיש מחקרים די עדכניים, אז – נראה איך יילך, ומה יאמרו בעל פייסבוק ועשתרת הטראפיק (עדכון: זה הפוסט הפופולארי ביותר בבלוג מאז הקמתו, בכל המדדים). והפעם, כמה מילים על דמי אבטלה. לטובת האמ;לק: הם אחלה. הצד החיובי שלהם הוא מאד מאד חיובי, והצד השלילי יותר קטן ממה שהוא נראה. לא אפס, אבל יותר קטן.

נדמה לי שיש הסכמה רחבה על הצדדים החיוביים של דמי אבטלה. בשווקי העבודה כיום יש מתאם חיובי בין שכר ויציבות בעבודה, ולכן האנשים שנמצאים בסיכון גדול יותר לאבד את מקום העבודה שלהם נוטים להיות אנשים שרמת החסכונות שלהם נמוכה, ולכן סביר שהם יתקשו לשרוד תקופה של הכנסה אפסית על ידי שימוש בחסכונות. בארה"ב למשל, החסכון (נטו, נזיל) החציוני  בקרב אנשים שמאבדים את מקום העבודה שלהם הוא בסביבות ה 100 דולר. לא זו אף זו – כאשר אתה מאבד את מקום העבודה שלך, זה בדיוק הרגע שבו יהיה לך קשה לקבל הלוואות בשוק, כך ש ה 100$ האלו עלולים להיות כל מה שיש לך. בלי דמי אבטלה, האפשרות האחרונה שנשארת היא להתאים את הצריכה שלך. ואפילו זה יותר גרוע ממה שזה נשמע, כי חלק ניכר מהצריכה של משק בית קשה מאד לשנות בטווח זמן קצר – לוקח זמן וכסף לצמצם את הוצאות הדיור למשל. לכן, החלקים בצריכה של משק הבית שכן אפשר לשנות בהם משהו, כמו אוכל, יאלצו לעבור קיצוצים מאד דרמטיים. דמי אבטלה הם לכן ביטוח שיש בו המון תועלת. אבל, בואו נדבר על הצד השלילי. בשורה התחתונה, נדמה לי שהוא יותר קטן ממה שנדמה. לא אפס, אבל קטן.

העובדות

דמי אבטלה גורמים לאנשים להישאר מובטלים יותר זמן ממה שהם היו נשארים ללא דמי האבטלה. יש אנשים שנהיים קצת אפיפלפטיים כשהטענה הזו עולה, ואיך אתה מעיז, ואנשים רוצים לעבוד, וכו'. אבל – הנתונים. הגרף הבא הוא דרך מקובלת להציג את ההשפעה של דמי אבטלה על משך האבטלה. הגרף משווה, לאורך זמן, את שיעור המובטלים שמוצאים עבודה בכל תקופת זמן בין אלו שמקבלים דמי אבטלה, ובין אלו שלא. התמונה שעולה היא די ברורה – אנשים שאינם מקבלים דמי אבטלה נוטים למצוא עבודה מהר יותר, משמעותית, מאנשים שמקבלים דמי אבטלה. זה, לכאורה, הצד השלילי של דמי אבטלה.

benefits
מקור – בקליק על התמונה. הסבר: הציר האופקי מודד את מספר החודשים מאז אובדן מקום העבודה הקודם. הציר האנכי מודד כמה מבין המובטלים מצאו עבודה. למשל, חודשיים מאז אובדן מקום העבודה הקודם, 15% מאלו שלא קיבלו דמי אבטלה מצאו מקום עבודה חדש, אבל רק כ 7% מבין אלה שכן מקבלים דמי אבטלה. זה שהקו הכהה נמצא מעל הקו הבהיר אומר שבכל תקופת זמן, לאלו שאינם מקבלים דמי אבטלה יש סיכוי גבוה יותר להתחיל לעבוד.

אבל מה עומד מאחורי העובדות?

יש שתי סיבות שיכולות לגרום למי שמקבל דמי אבטלה נדיבים יותר להישאר מובטל זמן ארוך יותר. סיבה ראשונה היא ה"מס האפקטיבי" או העיוות בתמריצים. כלומר, אם נניח שדמי האבטלה הם 4,000 ש"ח לחודש, והמובטל מוצא עבודה בשכר נטו של 5,000 ש"ח לחודש, אז הגידול בהכנסה שלו יהיה רק 1,000 ש"ח. זה מצב דומה לשיעור מס של 80%. זה אומר לצאת למשרה מלאה, על כל העלויות הכרוכות בכך, תמורת 1,000 ש"ח לחודש. קשה להאשים את מי שיעדיף במצב כזה להישאר עוד כמה חודשים בבית, וזה בדרך כלל מה שיש לאנשים בראש כשהם מדברים על הנזקים שדמי אבטלה עלולים לגרום.

אבל יש גם סיבה אחרת שיכולה לגרום למקבלי דמי אבטלה להישאר מובטלים יותר זמן: דמי אבטלה מאפשרים למובטל, בייחוד אם אין לו חסכונות, מרווח נשימה ארוך יותר, וכך הוא יכול לחפש עבודה שמתאימה יותר לכישורים שלו. אם כל מה שיש לו לחיות ממנו זה חסכונות של 100$, הוא יאלץ לקחת פחות או יותר את ההצעה הראשונה שהוא יקבל.

יש הבדל חשוב בין שתי הסיבות האלו. הסיבה הראשונה, העיוות בתמריצים, היא סיבה "רעה". היא גורמת לאנשים לא לקבל הצעות עבודה שהם עצמם, המעביד, ומשלם המיסים – כולם מסכימים שטוב שהם יקבלו. אבל בגלל האופן שבו מוענקים דמי אבטלה, הם ידחו את ההצעה. לעומת זאת, הסיבה השניה היא סיבה "טובה". היא עוזרת לעובד, למעסיק, ולמשלם המיסים להתגבר על חיכוכים מוכרים ומובנים היטב שפוגעים ביעילות של שוק העבודה, בעיקר – היעדר אינפורמציה מלאה, והעלות והזמן שכרוכים בחיפוש עבודה. הסיבה השניה, נקרא לה "נזילות", עוזרת למובטל למצוא עבודה שהוא, המעסיק, ומשלם המיסים יכולים כולם להסכים שהיא עבודה עדיפה, וטוב שהוא חיכה עד שמצא אותה.

השאלה האמפירית איזו מבין שתי הסיבות יוצרת את המתאם החיובי בין נדיבות דמי האבטלה ומשך האבטלה היא לכן שאלה חשובה מאד לקביעת מדיניות בנושא. אם הסיבה הדומיננטית למתאם הזה היא המס האפקטיבי הגבוה שדמי האבטלה יוצרים, אז יש לנו פה את הטרייד אוף הרגיל בין שני רצונות לגיטימיים – יעילות, וסיוע לחלש. אם, לעומת זאת, הסיבה הדומיננטית היא הסיבה השניה – דמי אבטלה מאפשרים למובטלים למצוא עבודות שיותר מתאימות לכישורים שלהם – אז דמי אבטלה הם בבחינת שתי ציפורים באבן אחת: גם הושטת יד לחלש, וגם הגברת היעילות.

קבלו את ראג' צ'טי

ראג' צ'טי, שבגיל צעיר באופן בלתי נסבל כבר קיבל פחות או יותר את כל הכיבודים שיש למקצוע להציע (קביעות בהארווארד בגיל 29, מדליית קלארק בגיל 32, פרס מקארתור בגיל 33), הראה במאמר משנת 2008 שכנראה שהסיבה השניה, הטובה, היא יותר דומיננטית ממה שחשבו קודם (אם בכלל חשבו עליה). המאמר עצמו משתמש בלא מעט פירוטכניקה כדי להגיע לתשובה מספרית, אבל כמה גרפים מספרים את רוב הסיפור. לב הטיעון של צ'טי הוא שאם  הסיבה שדמי אבטלה מאריכים את משך האבטלה היא הסיבה הטובה, נזילות, אז ככל שיש לעובד יותר חסכונות, האפקט הזה צריך להיות נמוך יותר. למי שיש חסכונות משמעותיים יש מספיק אויר לנשימה גם בלי דמי אבטלה. לכן, אם הסיבה שדמי אבטלה מאריכים את משך האבטלה היא אספקת מרווח הנשימה הזה, אפשר לצפות לכך שההשפעה של דמי אבטלה על משך האבטלה תהיה אפסית בקרב אנשים שגם ככה יש להם חסכונות. אם, לעומת זאת, הסיבה העיקרית היא העיוות בתמריצים, אז החסכונות שיש לעובד לא ישפיעו על התגובה שלו לדמי אבטלה. מס של 80% הוא מס של 80% ללא קשר לכמות החסכונות שיש לך.

כדי לבדוק את זה הוא השווה את משך האבטלה במדינות בארה"ב שיש בהן דמי אבטלה נדיבים, למדינות עם דמי אבטלה פחות נדיבים. אבל, וזה לב העניין, הוא בדק בנפרד את ההשפעה של דמי אבטלה על מובטלים בעלי רמות שונות של חסכונות. התמונה שעולה היא די מדהימה. ברבעון התחתון של בעלי החסכונות (הגרף הראשון כאן) יש השפעה ניכרת לנדיבות דמי האבטלה על משך האבטלה. ברבעון השני (הגרף השני) האפקט קטן יותר, בשלישי (הגרף ה… טוב, הבנתם) אפילו עוד יותר קטן, וברבעון העליון האפקט נעלם לחלוטין!

quartile1

quartile2

quartile3

quartile4

זו ראיה די חזקה לכך שאפקט הנזילות הוא מרכזי בסיפור הזה.

סליחה, אבל לא השתכנעתי

בצדק. הרי אנשים לא מקבלים את החסכונות שלהם במקרה. יש אמנם אלמנט של מזל, אבל יש לפחות חשש שאנשים שהחסכונות שלהם גבוהים יותר הם אנשים יותר אחראיים, עם יותר יכולת לתכנון לטווח ארוך, יותר קשרים לשוק העבודה, ובאופן כללי, סוג האנשים שיעשה מאמץ למצוא עבודה חדשה כמה שיותר מהר, ולא משנה מה הם דמי האבטלה.

החשש הזה, כמובן, לא נעלם מעיניו של צ'טי. ולכן הוא בדק עוד שלושה מדדים לצורך בנזילות: האם משק הבית צריך לשלם משכנתא (ולכן יותר לחוץ על נזילות), האם יש במשק הבית מפרנס שני, והאם העובד קיבל פיצויי פיטורין. אפשר וצריך לדבר על כל אחד מהמדדים האלה, וצ'טי עושה את זה בצורה מאד משכנעת, קראו את המחקר אם אתם סקרנים.  אבל כולם מצביעים על אותו כיוון: לאפקט הנזילות יש השפעה חשובה.

עוד גרף מגניב

התוצאות האלו מסתדרות טוב עם תוצאה ממחקר קודם של צ'טי (עם דיוויד קארד ואנדראה וובר), שבדק מה קורה באוסטריה. למה אוסטריה? כי אוסטרי שעבד במשך 36 חודשים או יותר ברצף באותו מקום עבודה, זכאי לפיצויי פיטורים מהמעסיק שלו בגובה שכר של חודשיים בנוסף לדמי האבטלה. אתם כבר מכירים את הפטנט – התוספת הזו לא משפיעה כלל על שיעור המס האפקטיבי שדמי האבטלה יוצרים (כי היא ניתנת במכה, ללא קשר לשאלה מתי העובד מוצא עבודה חדשה), אבל היא נותנת לעובד קצת יותר מרווח נשימה. אם ההשפעה של דמי אבטלה היא רק ביצירת מס אפקטיבי גבוה, לא צריך להיות שום הבדל בין עובד שעבד 36 חודשים, ובין עובד שעבד רק 35 חודשים (כן, יש חשש שפירמות יפטרו דווקא בחודש ה 35, אבל צ'טי והחבר'ה בדקו את זה, ולא נראה שזה המצב בנתונים. קראו את המחקר אם אתם סקרנים) אז, מה אומרים הנתונים? האם סכום חד פעמי של פיצויים משפיע על משך האבטלה או לא? ועוד איך משפיע. יש פשוט קפיצה בדיוק מסביב לקו פרשת המים של ה 36 חודשים.

liquidity4

קצת התפזרנו, אז סיכום

דמי אבטלה נדיבים מאריכים את משך האבטלה. על זה אין ויכוח. אבל יש ויכוח על הסיבה שהם מאריכים את משך האבטלה. יש את הסיבה ה"רעה" – מי שמקבל כל חודש 4,000 שקל דמי אבטלה סביר שלא יקפוץ על משרה שמציעה לו 5,000 ש"ח לחודש, ויישאר מובטל עוד כמה חודשים מיותרים. ויש את הסיבה ה"טובה" – דמי אבטלה מאפשרים לאנשים שאין להם חסכונות מרווח נשימה למצוא עבודה יותר טובה. ככל שהסיבה השניה יותר חשובה, זו סיבה לתמוך בדמי אבטלה נדיבים יותר. יש ראיות די חזקות לכך שהסיבה הזו משחקת תפקיד חשוב.

כדי להיות הוגן, צריך להבהיר: למרות שהפוסט הזה התמקד בחשיבות של הסיבה ה"טובה", אף אחד לא טוען שהסיבה ה"רעה" לא חשובה. צ'טי עצמו ביצע חישוב שלפיו הארכת משך האבטלה נגרמת פחות או יותר במידה שווה מכל אחת מהסיבות. לא נכון לקרוא את המחקרים האלה כקריאה לדמי אבטלה בלתי מוגבלים. יש לדמי האבטלה גם השפעה שלילית. אבל, היא קטנה יותר ממה ממה שנדמה, והנתונים כאן הם כן סיבה לדאוג פחות מההשפעות המזיקות של דמי אבטלה.

ורעיון מהמותן

אולי כדאי לשלם למובטלים את דמי האבטלה במנות גדולות יותר? במקום סכום קבוע כל חודש, לתת את כל הסכום של, נניח, שלושת החודשים הראשונים במכה?

מודעות פרסומת

35 thoughts on “איך למדתי להפסיק לפחד ולהתחיל לאהוב דמי אבטלה”

  1. מגניב, אהבתי. רק לגבי הגרף הראשון אולי צריך להסביר יותר במפורש מה זה ציר ה Y שם והאם אין איזה הבדל עקרוני בין גרמנים שזכאים או לא זכאים לדמי אבטלה שמייצר את ההפרש.

    אהבתי

  2. אתה מתייחס לנזילות כסיבה "טובה" בגלל שהיא מאפשרת לחפש עבודה התואמת את הכישורים. אבל הרי בטלה מחמת נזילות היא לאו דווקא חיובית כמו שאתה מתאר. כי אם יש לבן אדם כסף לחיות ממנו, אז הוא לא לחוץ לעבוד והוא יכול להרשות לעצמו לקחת כמה חודשי חופש בין עבודות גם בלי שום סיבה טובה.

    אהבתי

  3. אני מזהה בעיות קשות מאוד במאמר כפי שהוא מוצג על ידך (מכיוון שלא קראתי את המאמר).

    1) הסיבה שאנשים עם חסכונות גבוהים ו(שכר גבוה, אחרת מאיפה יש להם את החסכונות?) אינם מתלהבים מדמי אבטלה, יכולה להיות שלדמי האבטלה יש תקרה (כך זה בישראל). אדם שמשכורתו היא 30 אלף ש"ח לא ירוץ לקחת חופשה בתשלום ב-7000 ש"ח, בעוד אדם שמשכורתו 10,000 ש"ח ישמח לחופשה כזאת, בייחוד אם הוא יכול במקביל לעבוד בשחור.

    2) גם אנשים שיש להם חסכונות שמחים לקבל חופשה בתשלום למרות שיש להם הצעות עבודה. אם המס האפקטיבי הוא 80% כל אחד ישמח לנצל את דמי האבטלה ללא קשר לכלום.

    3) יש דרך פשוטה לבדוק את הטענה האם דמי אבטלה טובים או רעים: לבדוק את המשכורות היחסיות (אחרי חזרה לעבודה לעומת לפני עזיבת עבודה קודמת) של אלו שחזרו לעבודה מהר לעומת אלו שחזרו לאט. אם דמי האבטלה אכן כה טובים, נצפה למצוא שאלו שחיכו יותר מצאו עבודה יותר משתלמת. סביר להניח שהם מצאו קדחת. כלומר, על פי ההנחה שלי, לא רק שדמי אבטלה אינם מסייעים לעובדים למצוא עבודה יותר טובה, הם דוחקים עובדים החוצה משוק העבודה ומקשים עליהם אחר כך למצוא עבודה ראוייה. זו כמובן רק השערה, אחכה לכלכלן שיבדוק זאת ויאשר או יפריך.

    4) אני לא רואה איך הדוגמא האוסטרית קשורה. היא מראה שכשיש לאנשים כסף הם מעדיפים לא לעבוד. זה לא אומר שהם מחפשים עבודה יותר משתלמת אלא שהם שמחים לא לעבוד. את זה אני יודע, כי גם אני הייתי שמח לא לעבוד.

    5) המאמר מתעלם לגמרי מאפשרויות נוספות. אילולא דמי אבטלה, אנשים היו יותר זהירים וחוסכים לעת צרה. דמי האבטלה דוחפת אנשים לבזבז. בנוסף, דמי אבטלה יכולים להנתן כהלוואה. זה יספק נזילות, אבל לא יהיה אטרקטיבי במיוחד לאלו המעונייניןם בחופשה בתשלום.

    Liked by 1 person

    1. תודה יעקב על התגובה המפורטת. למעט נקודה מספר 5, הסר דאגה מליבך. כל הנקודות שהעלית מקבלות התייחסות במאמר המקורי וכל האשמה היא על ההצגה פה, ולא על המאמר. לכן, דבר ראשון – עשה מאמץ וקרא את המאמר. בקיצור נמרץ –
      1. הנקודה שאתה מעלה נכונה עקרונית. תקרה לדמי האבטלה יוצרת מס שקטן והולך ככל שהשכר הפוטנציאלי גבוה יותר. אבל – זה לא מה שמסביר את התוצאות. במאמר המקורי יש גם ניתוח מפורט יותר מהגרף שמוצג כאן, ניתוח שלוקח בחשבון (controls for) את השכר שקיבל העובד לפני אובדן מקום העבודה. (עמוד 29, פסקה שלישית למשל).
      2. אתה לא כל כך מדייק כאן. העובדה היא שאנשים שיש להם חסכונות שמחים לקחת את ה"חופשה" הזו באותה המידה ללא קשר לדמי האבטלה. מי שיש לו חסכונות נראה כאילו הוא לא מושפע מדמי האבטלה. לוקח לו את אותו משך זמן למצוא עבודה בין אם דמי האבטלה גבוהים ובין אם הם נמוכים. לכן, המאמר טוען, יש פה עוד משהו. אבל, כן, כולם מסכימים שיש גם השפעה של פגיעה בתמריצים. אף אחד לא מכחיש את קיומה.
      3. בדקו. הרבה בדקו. כמובן שבדקו. אני מצטט מתוך המאמר שמקושר בתמונה הראשונה:
      Unemployment benefits slightly increase both the wages received when work is found and the duration of the new job (job stability).
      כלומר, נראה שיש השפעה חיובית, אם כי היא קטנה (ויש ראיות מעורבות). בכל מקרה, לא נראה שיש השפעה שלילית.
      4. אותה הערה כמו 2. השאלה היא לא אם אנשים שמחים לא לעבוד, אלא האם המס האפקטיבי משפיע על החלטותיהם, ועד כמה.
      5. נכון (שוב, מופיע במאמר המקורי, אבל נכון). אילו לא היו דמי אבטלה, אולי אנשים היו חוסכים יותר. קשה לדעת כמה יותר. בסך הכל, חשוב לזכור, מדובר באנשים שהיכולת שלהם לחסוך היא לעיתים קרובות נמוכה מאד.

      אהבתי

      1. לגבי שלוש.
        בסיס הטענה היא שבהינתן דמי אבטלה אנשים מוצאים עבודה טובה יותר או מתאימה יותר לכישוריהם. צריך להגדיר מהי עבודה טובה יותר, הגדרות אפשריות שהיחס בן השכר החדש לישן גבוה יותר, שמשך ההישארות במשרה החדשה גבוה יותר. אבל אם לא רואים השפעה חיובית (ובולטת) על היחס על איכות המשרות החדשות לטעמי זה מראה שיש משהו בעייתי בחישוב. הרי לא סביר שאנשים שמצאו עבודה "טובה יותר" וזה לא מתבטא בשום מדד בצורה משמעותית. לא מספיק שהמצב לא גרוע יותר.

        אהבתי

    2. הי יעקב,
      אני רוצה להוסיף למה שאסף כתב על נקודה 5: יש טיעון כלכלי טוב למה דמי אבטלה *עדיפים* על כך שאנשים יחסכו לעת צרה.

      בתור התחלה, נשים לב שלחסוך לעת צרה למקרה שתפוטר זה פתרון לא כל כך יעיל – יש סיכוי גבוה שלא תפוטר, ואז החיסכון הזה "ירד לטמיון" (כי היית יכול לעשות אתו משהו יותר טוב, אולי לשים אותו בפיקדון פחות נזיל עם יותר ריבית). פתרון יותר יעיל היה אם אנשים היו יכולים לעשות ביטוח נגד אבטלה: כל אחד משלם לביטוח *קצת*, ורק אלה שאתרע מזלם להיות מפוטרים יקבלו פיצויי פיטורים מהביטוח.

      אפשר לחשוב על דמי אבטלה בתור סוג של ביטוח כזה, ואכן, לא לחינם אנשים מקבלים את דמי האבטלה מה*ביטוח* הלאומי (ולא, למשל, ממשרד הרווחה).

      אבל, למה שהמדינה תספק ביטוח כזה במקום שהשוק הפרטי יספק אותו? מסתבר שיש כשלי שוק שמונעים מהשוק הפרטי לספק אותו בצורה יעילה. יש הרבה לקרוא על זה, אבל בקצרה: כמו שהמדינה מפחדת שאנשים ינצלו את דמי האבטלה לרעה, גם חברת ביטוח פרטית שהייתה מספקת ביטוח כזה הייתה מפחדת שהמבוטחים ינצלו את דמי האבטלה לרעה. אולם, מכל מיני סיבות, המדינה נמצאת בעמדה טובה יותר מאשר חברה פרטית לפקח על אנשים שלא ינצלו את דמי האבטלה לרעה – למשל, המדינה יכולה לשלול דמי אבטלה ממובטל שסירב להצעת עבודה מלשכת התעסוקה, בעוד שלחברה פרטית זה יותר קשה (מכל מיני סיבות שאין כאן מקום לפרט אותן).

      Liked by 1 person

  4. דבריו של צ'אטי מתקבלים על הדעת. הגיוני שגם לשיעור החיסכון וגם לגובה דמי האבטלה יש השפעה.

    אבל (כמו שאומרים הפוליטיקאים כששואלים אותם שאלה קשה) לא זאת השאלה: השאלה, היא מה האינטראקציה בין גובה השכר טרום-אבטלה לשיעור החיסכון. אנשים שהרוויחו 5,000 שקל לפני שפוטרו ייטו להיות גם בעלי רמת חסכונות נמוכה יותר; ואילו אנשים שהרוויחו 20,000 שקל לפני שפוטרו ייטו להיות גם בעלי רמת חסכונות גבוהה יותר. האם אין המאמר של צ'אטי, בעצם, טוען שאנשים מחושבים ומצליחים יותר בממוצע, ייטו למצות את זכויותיהם ואז יימצאו עבודה טובה בשיעור גבוה יותר מאנשים פחות מחושבים ופחות מצליחים?

    אולי אני מפספס כאן ורואה טרואיזם במקום בו אין טרואיזם?

    נוסף על־כך, אתה טוען בתגובה ליעקב כי "מי שיש לו חסכונות נראה כאילו הוא לא מושפע מדמי האבטלה. לוקח לו את אותו משך זמן למצוא עבודה בין אם דמי האבטלה גבוהים ובין אם הם נמוכים." אבל גם כאן, זו לא השאלה, שכן רבים נוטים למצות את דמי האבטלה עד תומם כמעין חופשה-בתשלום-חלקי, גם כאשר גובה דמי האבטלה נמוך בשיעור ניכר מהשכר שלהם קודם לפיטורים. למעשה, רובם טורחים להתחיל לחפש עבודה רק כשמתקרב מועד סיום קבלת דמי האבטלה. המחקר הזה (משנת 2009) בדק גם את השאלה הזו (כאן: http://www.econstor.eu/bitstream/10419/35918/1/618744061.pdf). לפי החוקרים, שבחנו את המצב בגרמניה, יש נטייה מובהקת של מקבלי דמי אבטלה למצות את תקופת האבטלה ולהתחיל לחפש משרה באופן משמעותי רק לקראת סוף התקופה.

    לגבי הטענה שהמשרות שמצאו היו טובות יותר. המחקר שאיזכרתי לעיל אכן גורס שיש בזה משהו (אך בעצמה די דרדלה), שעה שמחקר אחר שמצאתי (מ-2004, שוב על גרמניה: http://www.econstor.eu/bitstream/10419/24043/1/dp0424.pdf ) דווקא גורס שהם לא מוצאים משרות טובות יותר; ומחקר שלישי, משווייץ, גורס שדווקא כן נכון (מ-2012, כאן: ftp://ftp.iza.org/RePEc/Discussionpaper/dp4509app.pdf), אף כי המתאם החלש מתאפס כשמביאים בחשבון משתנה כמו אזרחות שווייצרית או השכלה קודמת.

    אהבתי

    1. אהלן,
      (נדמה לי שאני חוזר פה על הפסקה תחת הכותרת "סליחה, אבל לא השתכנעתי". אז אולי אני זה שלא מבין?)
      ובכן, יונית, אומר זאת כך: בקשר לטרואיזם – לא חושב. כלומר, קצת חושב. גובה החסכונות בהחלט עלול לתפוס את מה שאתה מדבר עליו, ולא את היעדר בעיית הנזילות כלשעצמה. במאמר המלא יש דיון בנושא, ויש עוד שלושה משתנים שמנסים לברר את אותו הדבר מכיוון קצת אחר: קיומו של מפרנס נוסף, מקום עבודה שמשלם פיצויי פיטורין, וקיומם של תשלומי משכנתא. אף שכל אחד מהם אינו מושלם בדרכו, העובדה שכולם מצביעים לאותו כיוון היא כבר בעלת משקל.

      בקשר לתשואה על "לחכות": אכן נראה שהראיות מעורבות, אבל נראה לי, לכל הפחות, שצריך לספור את המחקר של צ'טי כראייה נוספת. אחרי הכל, המובטלים עצמם יודעים מה התשואה להמתנה הרבה יותר טוב ממה שחוקרים יוכלו אי פעם לדעת.

      אהבתי

  5. אם ישלמו את כל הסכום במכה, אז אני אבקש מהמעסיק שלי לפטר אותי פעם בשנה ולשכור אותי בחזרה למחרת. יש לי סעיף 14 בחוזה אז זה לא עולה לו כלום, ולי יהיה רווח נקי של 3 חודשי דמי אבטלה ללא אבטלה.

    Liked by 1 person

    1. כן… את זה עוד אפשר איכשהו למנוע (למשל להתנות את הקצבה בכך שלא חוזרים לעבוד אצל אותו מעביד לפחות במשך X זמן), אבל – לכן כתבתי שזה מהמותן. בהחלט יש בעיות יישום עם הרעיון הזה.

      אהבתי

      1. שי עוד אפשרות והיא נניח במקום לתת דמי אבטלה של 80% למשך 6 חודשים, לתת 95% לחודש הראשון, 90% לשני וכן הלאה עד שבחודש השישי לתת 70%.
        זה מצד אחד ייתן נזילות (וגבוהה יותר בתקופה שציינת כקשה יותרף תקופת ההסתגלות) ומצד שני תוריד את ה"מס האפקטיבי" על ההתעכבות במציאת עבודה.
        כך מי שבאמת זקוק לזמן הזה, יקבל בסך הכל את אותו סכום, אבל יהיה לו תמריץ לא להשתמש בזה כחופשה ארוכה.

        Liked by 1 person

  6. יכול להיות שהפתרון האופטימלי הוא להציע למובטלים תפריט של דמי אבטלה אפשריים, כך שככל שהפיצוי יותר נדיב, המס על העובד אחרי שהוא מוצא עבודה יותר גבוה (או משהו דומה). הרעיון הוא לפתור את בעיית הנזילות, אבל לא לעוות כלפי מעלה את משך הזמן של האבטלה.
    נשמע כמו נושא לעבודת מאסטר…

    Liked by 3 אנשים

  7. הי אסף,
    תודה על הפוסט המצוין, וגם על הלינק 🙂

    רציתי להוסיף נקודה עקרונית: גם הסיבה ה"רעה" היא לא בהכרח רעה. בוא נסתכל על הדוגמה שלך: מובטל דוחה עבודה בשכר של 5000 ש"ח לחודש בגלל שדמי האבטלה הם 4000 ש"ח לחודש. דרך אחת לפרש את זה, כפי שכתבת, היא שה"מס" הוא גבוה מדי. אולם, דרך אחרת לפרש את זה היא שהמשכורת המוצעת נמוכה מדי. המעסיק רוצה עובדים? שישלם יותר מ 5000 ש"ח.

    באופן כללי יותר, הפרשנות הרואה בדוגמה הזו סיבה "רעה" מניחה שהמשכורת שהמעסיק מציע היא צודקת ותואמת את הערך שהעובד ייצר אם יקבל את העבודה. אולם, כמובן שאין שום סיבה להניח את זה. המשכורת היא לא פונקציה רק של היצרנות של העובד, אלא גם של יחסי הכוחות במו"מ בין המעסיק לעובד.

    מנקודת המבט הזו, הפרשנות הנכונה לדוגמה שהצעת היא שדמי אבטלה מגבירים את כוח המיקוח של המובטל במו"מ בינו לבין המעסיק. השאלה אם זה טוב או רע היא שאלה ערכית, לא שאלה כלכלית. השאלה הופכת להיות שאלה (גם) כלכלית רק אם דמי האבטלה גורמים למובטל לדחות משכורות התואמות את היצרנות שלו.

    אהבתי

    1. ואם נחזור למאמר של פול קרוגמן על הגישה המתמטית מול הגישה ההומניסטית לכלכלה: זו דוגמה אחת מיני רבות איך ההתעקשות הניאוקלאסית לדבר *רק* במונחים מתמטיים, ולסרב לחשוב *גם* כמו סוציולוגים, גורמת לכלכלנים לפספס את ההקשר הערכי, האידיאולוגי, והפוליטי של המחקרים שלהם.

      אהבתי

    2. בכיף. הקל עלי מאד שיש פוסט בעברית שסוקר את הדברים האלה.

      אני לגמרי מסכים שהסיבה ה"רעה" מוגדרת בצורה די צרה. ניסיתי להסביר מהי, בלי להיות טכני מדי, כך: סיבה "רעה" היא סיבה שגורמת לעובד לא לקחת משרה שכולם, כולל העובד עצמו, מסכימים שטוב שהוא ייקח.
      אבל, אתה צודק שזה מניח all else equal מאד חזק, וזו הנחה שיש לה השלכות. זו הנחה שיש משרות נתונות, בשכר נתון, ושצריך רק לשאול את העובד, המעביד, ומשלם המיסים – בהינתן שזה השכר ואלו המשרות, האם טוב שהעובד יקבל את המשרה הזו? אלא מה – שכנראה שמי האבטלה עצמם משנים את השכר המוצע והמשרות שיש. נראה לי טיעון לגמרי סביר, והכשל של הכלכלן הספציפי שכותב את הבלוג הזה לעמוד עליו בפירוט לא צריך להוציא שם רע לכל הכלכלנים… 🙂
      אני בטוח שכלכלנים שעוסקים בתחום עמדו על הנקודה הזו, ואם לא – הם בוודאי יכולים לעשות את זה . אני לפחות מקווה שכך…

      אהבתי

      1. טוב, הטענה שלי היא שהבעיה היא לא של כלכלן ספציפי (בטח לא אתה, אתה אחלה 🙂 ), אלא של המתודולוגיה והתרבות. כשהנורמה היא שמאמר צריך לכלול דיון רק בשאלות המתמטיות\סטטיסטיות, ולא לכלול דיון בסוגיות הערכיות\פוליטיות הרלוונטיות, זה הופך את המחקר למועד לכשלים כאלה. זו בהחלט לא הדוגמה היחידה שנתקלתי בה.

        רק כדי להדגים: קו המחשבה שהוביל אותי לטיעון הזה לא היה "המממ…. איזו הנחה מתמטית במודל מפריעה לי?… אהה! זו ההנחה של All else equal!". מה שגרם לי לחשוב על זה הוא ההיכרות עם הטיעון המרקסיסטי שדמי אבטלה הם כלי במאבק בין העובדים לבעלי ההון.
        לצורת הניתוח המרקסיסטית יש הרבה בעיות משלה, אבל יש טיעונים שקל לראות אותם כשמסתכלים על הכלכלה מהזוית הזו, וקשה לראות אותם כשחושבים במונחים מתמטיים. אז אני לא חושב שכל כלכלן צריך להיות מרקסיסט, אבל אולי היה כדאי שהנורמה תהיה שמאמרים כלכליים צריכים לכלול כמה פסקאות שמתייחסות לתיאוריות הפוליטיות הרלוונטיות ואיך הן היו מסתכלות על הסוגיה.

        אגב, ההשפעה של דמי אבטלה על השכר המוצע אכן מופיעה במודלים של חיפוש של שוק העבודה. כמובן, גם במקומות שבהם יצא לי לקרוא על זה אין אזכור למשמעויות האידיאולוגיות\פוליטיות של זה.

        וחוץ מזה, פוסט מצוין, באמת. אין לי טענות על זה שלא הזכרת את הנקודה הזו, רק רציתי להוסיף אותה.

        Liked by 1 person

    3. טוב, עכשיו קלטתי שצריך לסייג את מה שכתבתי בצורה משמעותית: בהרבה מקרים, דמי האבטלה מוצמדים לגובה המשכורת, ואז הטיעון שכתבתי פשוט לא רלוונטי – אין שום דרך סבירה שהמעסיקים יוכלו לפתות את העובדים לעבוד בעזרת העלאת משכורות.

      אגב, לבעית הניצול לרעה של דמי אבטלה יש עוד פתרון, שאני חושב שמיושם בחלק מהמדינות: כדי להיות זכאי לדמי אבטלה, המובטל חייב לבלות את זמנו בהכשרה מקצועית, או בפעילות לחיפוש עבודה שכוללת נוכחות פיזית בלשכת התעסוקה. בדרך הזו, תקופת האבטלה לא מהווה "חופשה" בשום דרך.

      אהבתי

      1. וצריך להוסיף שגם במקרה שדמי האבטלה מוצמדים למשכורת, עדיין יש להם חשיבות ככלי שמגדיל את יכולת המיקוח של העובד מול המעסיק, אבל זה עובד בדרך אחרת מהצורה שתיארתי קודם: ככל שלעובדים קל יותר להיות מובטלים ולחפש עבודה, הם ישקיעו יותר זמן בחיפוש, וזה יגרום לתחרות בין המעסיקים להיות חזקה יותר ולמשכורות לעלות. זה דומה יותר ל"סיבה הטובה", אבל תיאורטית זה עובד גם אם כל העבודות זהות וכל המעסיקים זהים.

        אהבתי

  8. בהמשך לתגובה של אור – ניתן להעלות טענה בכיוון ההפוך: האם הסיבה ה"טובה" היא באמת טובה? אתה מניח ברשומה שלתת לעובד אורך נשימה למצוא עבודה "מתאימה" יותר עבורו תגביר את היעילות. בוא נצא מתוך נקודת הנחה שאכן אותו אורך נשימה מאפשר מציאת עבודה טובה יותר*, הן בהיבטי שכר והן בהיבטי יציבות תעסוקתית**. ברור שמבחינת העובד זו עסקה משתלמת, הוא קיבל הטבה ולא שילם עליה דבר. אבל, האם זה נכון מבחינת החברה בכללותה? לשם כך עלינו להסתכל גם על העלות ולא רק על התועלת.

    כדי להראות שהצעד הזה אכן יעיל יש צורך להראות שהתועלת שהופקה מאותו אורך נשימה שניתן גבוהה מהעלות שלה. את העלות קל למדוד – סכום דמי האבטלה שקיבל אותו עובד. יחד עם זאת, מדידת אותה תועלת אינה משימה פשוטה: צריך לבחון מה התועלת העודפת שקיבל אותו עובד מעבודתו החדשה לעומת העבודה שהיה מוצא לו לא היה זכאי לדמי אבטלה. אותה תועלת תוכל להימדד בהפרשי השכר בין שני מקומות העבודה, בהבדלים ביציבות התעסוקתית ביניהם וכיוצא בזה. לתועלת של העובד צריך גם להוסיף את התועלת שמפיקה מכך החברה (society) – ניתן להניח שאם העובד מצא עבודה בשכר גבוה יותר אז בהתאם גם הפריון שלו גבוה יותר, וגם זהו נתון שיש לקחת בחשבון. רק במידה והתועלת מאותו אורך נשימה שניתן עולה על העלות שלה, ניתן לומר שמדובר בצעד יעיל.

    לסיכום, גם אם נקבל את הטענה של צ'טי שלנזילות יש חלק מהותי בהארכת משך האבטלה, אין בכך כדי לקבוע כי מתן דמי אבטלה הנו צעד יעיל או ראוי.

    *זאת, למרות שבמאמר שציטטת בתגובה ליעקב יש לדמי אבטלה השפעה קטנה בלבד על מציאת עבודה עדיפה, ובמאמרים של אורי רדלר נראה שלא הייתה לכך כל השפעה.
    **חשוב לומר שהיכולת שלנו למדוד את היותה של עבודה אחת טובה מאחרת היא מוגבלת. אכן, ישנם דברים שקל למדוד, כמו שכר ויציבות תעסוקתית. מצד שני, לך תמדוד דברים כמו עניין במקום העבודה, יחסי אמון עם הבוס ואפשרויות קידום. בהחלט יכול להיות מצב שסטודנט שלמד אדריכלות/פיזיותרפיה/חשבונאות יתחיל לעבוד כמלצר כדי לשלם חשבונות, אבל אם היו נותנים לו דמי אבטלה אז הוא היה מחפש עוד כמה חודשים ובסוף מוצא מקום להתמחות בו בפחות מחצי השכר. מבחינתו זו עסקה משתלמת, אבל תהיה בעיה למדוד את ההטבה שקיבל במחקר אמפירי. זה מזכיר קצת את טיעון המזגן שהעלית ברשומה אחרת לגבי שכר המינימום. ראה גם סקר בגלובוס על מספר הגורמים הרב שחשובים לעובדים במקום עבודתם: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000885116

    Liked by 1 person

  9. אסף, אם הראיות מראות שלדמי אבטלה יש השפעה קטנה או אין השפעה כלל איכות העבודה שנמצאת אחריהם, זה אומר למעשה שהנזילות אולי טובה בתיאוריה, אבל אין לה השפעות משמעותיות במציאות. השקעת זמן בחיפוש עבודה היא אמצעי ולא מטרה.

    אהבתי

    1. נכון שהשקעת הזמן היא אמצעי ולא מטרה, אבל אני לא מסכים עם הפרשנות שלך למיעוט הראיות האמפיריות בנושא. מיעוט הראיות אומר שקשה למצוא ראיות לכך שחיפוש ארוך יותר מביא לעבודות טובות יותר, ולא לכך שאין יתרונות כאלה. ובוודאי שיהיה קשה למצוא את הראיות האלו: התאמה למקום עבודה מורכבת משפע של דברים שמאד קשה לחוקר לראות. החוקר בסך הכל יכול לראות שכר, משך ההישארות בעבודה, ואולי עוד פרט או שניים מתוך המון דברים.
      הממצאים של צ'טי, כלשעצמם, הם גם ראיות לטובת האפשרות שה"מרווח נשימה" מאפשר למצוא עבודות מתאימות יותר.

      אהבתי

  10. אסף, תודה על תגובתך. קראתי עכשיו חלקים של המאמר, משימה שהייתה קשה יותר משחשבתי. אכן, רוב הטענות שלי נדחות בקריאת המאמר, אולם אנסה לנסח בפשטות טענה מרכזית אחת.

    צ'אטי מצא שאנשים שיש להם יותר חסכונות מושפעים פחות מגובה דמי האבטלה. אם הבנתי נכון (ואני בכלל לא בטוח בכך) את המשפט של צ'אטי בעמוד 2, סוף פסקה ראשונה:
    if an agent chooses a longer
    duration primarily because he has more cash-on-hand (as opposed to distorted incentives), we infer
    that UI benefits bring the agent closer to the social optimum
    צ'אטי מניח כאקסיומה שלקיחת דמי אבטלה בגלל נזילות נובעת מהסיבה שהוא מחפש עבודה. אני מרשה לעצמי לחלוק על אקסיומה זאת. נראה לי, שהעניין הוא הפוך (וכדי להשמע משכיל כמו שר האוצר אכניס את כהנמן). אדם אוהב לקבל דברים בחינם (גם אם זה עולה ביוקר, ראה כהנמן), וכל מי שנותנים לו דמי אבטלה רוצה לקחת. אם יש לו נזילות, הוא יכול לקחת את המתנה, גם אם היא לא מי יודע מה משתלמת. לעומת זאת, אם אין לו נזילות, הוא יכול לקחת את המתנה רק אם משלמים לו דמי אבטלה גבוהים, כדי שהוא יוכל לשרוד. יוער, שאני לא חושב שכהנמן שייך כאן בכלל. אנשים מאוד מייקרים את הפנאי שלהם. הסכום שאנשים מוכנים לקחת כדי לשבת בטלים הוא כנראה נמוך יותר ממה שאנו חושבים, כל עוד אין להם הכרח.

    ושוב, תודה על הבלוג שאני נוהג לקרוא במקום לעבוד (אלא אם מועד סגירת המשכורת מתקרב ואני מגלה שאם לא אעבוד לא יהיה לי במה לכסות את ההתחייבויות שלי).

    Liked by 1 person

    1. 🙂
      הערה מעניינת מאד! המודל של צ'טי אכן מניח רציונליות מלאה. מעניין אם אפשר לקבל תוצאות אחרות עם הנחות של רציונליות חלקית/אי-רציונליות, ומעניין מה התחזיות האמפיריות שלהן.

      אהבתי

      1. למרות שאני הכנסתי את עניין חוסר הרציונליות, אני לא חושב שזה העניין. ני חושב שהבחירה להרוויח פחות ולהנות מחופשה בתשלום נמוך היא רציונליות בקרב אנשים רבים שלא אוהבים לעבוד. אבל אני מודה שלא כל המושגים נהירים לי לגמרי.

        אהבתי

    1. תודה על ההפניה לדלה-ויניה, והחיסכון החציוני לקוח מעמוד 20 בגרסה המוקשרת כאן למאמר של צ'טי:
      Perhaps the most striking statistic is"
      pre-unemployment wealth: median liquid wealth net of unsecured debt is only $128, suggesting that
      many unemployed individuals may not be in a position to smooth consumption while unemployed.

      אהבתי

  11. אם מובטל הברוטו שלו לאבטלה 15000. ומצא עבודה ב10000 ש ברוטו לפני תום התקופה ? האם הוא יקבל את ההפרש לתקופת האבטלה המאושרת?

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s