דו"ח העוני – פינת אין מצב

(552 מילים)

עדכון: מתברר שדו"ח העוני עצמו נוגע בסוגיה הזו בקצרה, וכיאה למחלקת מחקר במוסד ממשלתי, הוא מסכם אותה בלשון המקצועית ונטולת הפניות הבאה:

"מכאן ששיעורי העוני הכלכלי אמנם נמוכים יותר [במדינות עם מערכת רווחה מצומצמת] דווקא בגלל מערכת רווחה לא נדיבה במדינות אלה. הדלות של מדיניות הרווחה היא שדוחפת משפחות עניות לעבודה בשכר נמוך, בין היתר עקב חוסר הגינות, ציות נמוך לשכר המינימום ורמת התאגדות נמוכה וכו'." (עמ 26-27. ותודה להלל גרשוני על ההפניה). 

לא, לא מה שאתם חושבים.

קשה – מאד קשה – למצוא דברים שלא נאמרו עדיין על נתוני העוני. אבל פטור בלא כלום אי אפשר, אז – הנה נתון אחד שאני פשוט לא מצליח להבין. זה לא לגמרי חדש. אורי כץ כתב על זה, ג'ון בראון(!) כתב על זה, ואפילו אני הזכרתי את זה כבר פעם בהערת אגב, אבל עכשיו אני רוצה להעביר את זה למרכז הבמה: שיעורי העוני ברוטו.

 

 

הקדמונת, ומיד לנתונים. הגרף הבא מציג את שיעורי העוני במדינות ה OECD בשנת 2012, האחרונה שיש לגביה נתונים זמינים (קנדה משום מה, מתמהמהת, ולכן השתמשתי עבורה בנתוני 2011). שני דברים חשובים:

  1. אלו שיעורי העוני לפני תשלומי מיסים וקצבאות.
  2. אלו המספרים רק עבור גילאי 18-65

המטרה של מבט בנתונים האלה היא לדעת באיזו מידה מוסדות השוק משפיעים על שיעורי העוני. כלומר, אנחנו בודקים כמה כסף יש לאנשים לפני שהממשלה ממסה אותם או נותנת להם קצבאות. בנוסף, כשמתמקדים בגילאי 18-65 מנטרלים במידה מסוימת את ההשפעות של הדמוגרפיה השונה בין מדינות. הנתון הזה מציג מה שמכונה אי שיוויון ב Market Outcomes, כלומר, האי שיוויון שמגיע מהשוק (על מוסדותיו, כולל למשל איגודי עובדים, חוקי עבודה, וכו').

חשוב לי להבהיר משהו: הנתון הזה מעניין וחשוב, אבל הוא לא משקף את רמת החיים של אף אחד. אם רוצים לדבר על חייהם של העניים, והקשיים שהם ניצבים מולם, אסור לנטרל השפעות דמוגרפיות, וצריך לקחת בחשבון מיסים והעברות, שלא לדבר על שירותים שהממשלה מספקת כמו חינוך ובריאות. מהרבה בחינות – עוני לאחר מיסים והעברות הוא יותר חשוב.  הנתון שאני מציג כאן מעניין רק כי הוא יכול לשפוך אור על המנגנונים שיוצרים את העוני היחסי.  ובכן:

poverty_pic
מקור לנתונים: https://stats.oecd.org/Index.aspx?DataSetCode=IDD

 

לא רק שישראל במקום טוב באמצע, עם שיעור עוני נמוך מהממוצע, אלא שמבט בשיעורי העוני במדינות השונות הוא פשוט מדהים. ישראל, עם כל עובדי הקבלן, עם כל המגזר החרדי שמחפף בלימודי ליבה ושהגברים בו עובדים בשיעורים נמוכים למדי, עם כל המגזר הערבי, שכנ"ל רק לגבי נשים, עם שיעורי התאגדות נמוכים בכל קנה מידה, עם הג'ונגל הקפיטליסטי החזירי, עם ההפרטות, עם מערכת החינוך רווית הבעיות, עם כל זה – ועדיין המצב טוב יותר מצרפת, פינלנד, ובלגיה. עם כל זה, והמצב רק קצת יותר גרוע מדנמרק. אבל זה עוד כלום: צ'ילה, צ'ילה של מילטון פרידמן, במצב יותר טוב מנורווגיה ודנמרק(!). ושוויץ בכלל משאירה את שאר העולם הרחק מאחור.  הפערים בשיעורי העוני בין המדינות האלו מקבלים את הצורה שאנחנו מכירים ומבינים לא בגלל הבדלים בתוצאות השוק, לא בגלל שיש או אין בהן איגודי עובדים (לפחות לא השפעה בכיוון שמקובל לטעון לגביה), לא בגלל חוקי עבודה (אותה הערה), אלא בגלל הבדלים במיסוי והעברות.

מה?!

מה למדנו?

התגובה הראשונית שלי הייתה – אין מצב. יש בעיה בנתונים. עם יד על הלב, זה עדיין ההסבר המוביל שלי. חלק מהעניין (למרות שזה חלק קטן יחסית) הוא שהסקרים שעליהם הנתונים האלו מבוססים לא כוללים נתונים על העשירים ביותר – מאית האחוזון העליון למשל. לכן, הבדלים בין הסטרטוספרה הכלכלית של שוודיה וישראל לא נראים כאן. אבל אם זה כל מה שהנתונים האלו מפספסים, אז הממצאים עדיין מדהימים.

הסבר אפשרי אחר הוא כמובן האפשרות שיש טרייד אוף. אולי מערכת רווחה נדיבה, שמקלה על העוני, מחלישה את התמריצים לחלץ את עצמך מהעוני. כן, לחלק מהקוראים פוקע עכשיו וריד בצוואר. אבל זו אפשרות שצריך לקחת בחשבון, ונראה שהנתונים דווקא מסתדרים איתה. זה כמובן לא אומר שמערכת רווחה נדיבה זה דבר לא רצוי! בהחלט אפשר לטעון, ואני מאמין בכך במידה רבה, שעדיף כך. אבל זה כן שיקול שיכול להדריך אותנו בשאלה איפה למקד מאמצים, איך לתכנן את מערכת הרווחה, ומה באמת גורם לעוני.

 

אבל אני עדיין חושב על הנושא. מוזר מאד כל הסיפור.

מודעות פרסומת

33 תגובות בנושא “דו"ח העוני – פינת אין מצב”

  1. אני מאוד אוהב את הפוסט הזה ולא רק בגלל משפט הסיום: מאוד מוזר + חושב על זה. אני לא חושב שיוצא לנו לראות בספירה הציבורית הרבה פעמים שמומחים עדיין מעבדים את החומר ומגבשים עמדות ויכול להיות שזה מאוד נחוץ. זה בסופו של דבר ההבדל בין עמדה מושכלת לבין אידאולוגיה "סתם".

    אהבתי

  2. אני לא בטוח שהבנתי את הטענה שלך. האם עצם העובדה שצ׳ילה נמצאת במקום יותר טוב מדנמרק לפני מסים והעברות, אבל במקום רע יותר אחריהם, לא אומר שמערכת הרווחה הדנית עובדת? נראה שאתה יוצא מנקודת הנחה שהמטרה של מערכת רווחה היא ליצור מערכת משכורות שטוחה, אבל זה לא ממש מחייב. מערכת רווחה, על פי תפישת רבים, מיועדת לאפשר לעשירים לתמוך בעניים. היא למעשה מניחה את קיומם של עשירים ועניים ומשלימה עם זה.

    אהבתי

    1. הנקודה שאני מנסה להעביר נשענת על כך שההבדל בין דנמרק וצ'ילה לא מתמצה רק בהבדלים בנדיבות של מערכת הרווחה הממשלתית. יש עוד המון הבדלים – ברמת ההתאגדות, בחוקי העבודה, ברגולציה של אינספור נושאים בשוק, וכו'.
      יש אולי מקום לצפות לכך שההבדלים האלו ישפיעו על מידת האי-שיוויון עוד לפני שמדינת הרווחה פועלת את פעולתה. מבט חטוף בנתונים מראה, לכל הפחות, שזה לא בהכרח המצב. שמכל ההבדלים בין צ'ילה ודנמרק, רק ההבדלים בשיעורי המיסוי והקצבאות הם אלו שמצמצמים באמת את הפערים. כל אלף הנושאים האחרים – נראה שהרבה פחות אם בכלל.

      אהבתי

  3. אפשרות אחת: ייתכן שיש שירותים שבחלק מהמדינות יסופקו ע"י מדינת הרווחה, ובחלק מהמדינות ע"י השוק הפרטי. במדינות הראשונות, הנתונים לעיל לא יספרו את ההעברות האלה כי הן חלק ממדינת הרווחה, ובחלק השני ההעברות האלה כן ייספרו, וזה ישפיע על התוצאות.
    דוגמה היפותטית: נניח שבשבדיה אנשים מקבלים תשלום מהביטוח הלאומי בזמן שהם בחופשת מחלה, ואילו בארה"ב הם לא מקבלים את זה ולכן קונים בשוק הפרטי פוליסת ביטוח שמשלמת להם בזמן מחלה. התוצאה תהיה שבנתונים לעיל, כל השבדים החולים ייראו עניים יותר כי לא מחשיבים את התשלומים מביטוח לאומי, בעוד שהאמריקאים החולים ייראו עשירים יותר כי כן מחשיבים את התשלומים שהם מקבלים מהביטוח הפרטי.

    אהבתי

    1. מעניין מאד! זה נמצא על הציר של שינוי התמריצים שמדינת הרווחה יוצרת, אבל די רחוק בקצה שלו – ה"תמריץ" לקנות ביטוח זה לא בדיוק מה שהשוק אמור לעודד. (אולי קצת).

      אהבתי

      1. לא בטוח ששינוי התמריצים הזה הוא בכלל דבר חיובי. במקרה של ביטוח בריאות למשל, ביטוח בריאות ממשלתי הוא יעיל יותר מביטוח בריאות פרטי, לפחות בגרסה האמריקאית שלו. אין שום סיבה לתמרץ את האוכלוסיה לקנות לעצמה ביטוח בריאות פרטי.
        כאן אני מתכוון לביטוח בריאות במובן של תשלום על טיפולים רפואיים, ולא במובן של תשלום על ימי מחלה בכמו בדוגמה הקודמת שלי.

        Liked by 1 person

  4. לדעתי זו רק הוכחה נוספת שהמדד הזה לא שווה הרבה… הוא מודד אי שוויון, אבל לא סתם אי שוויון אלא סוג מסוים של אי שוויון בפלח מסוים של ההתפלגות.

    אהבתי

  5. הערה לאלו שדיברו על מדינת הרווחה – יש משהו שאי אפשר למדוד באמצעים אקונומטריים וזה (זהירות: אמירה לא PC לפניך) את המנטליות של האוכלוסיה וכיבוד של האזרחים את החוזה החברתי הלא כתוב ביניהם. מנגנון של תשלומי העברה מצריך מנטליות של אי ניצול המנגנון וזה לא קיים מספיק במדינתו הקטנה.

    אהבתי

  6. כנראה שכמו תמיד האמת היא בפרטים הקטנים. צריך להבין כיצד ואיך ממוקם "קו העוני" בנתונים שלקחת. מעיון קל בהגדרות (ובהנחה שהבנתי מה הגרף שאתה מציג -הכי הקישור הוא לסט הנתונים ולא לטבלה המתאימה) במדינות שההתפלגות של ההכנסות היא מאוד קיצונית (ז"א ההכנסה החציונית נמוכה משמעותית מהממוצע – ע"ע ישראל), קו העוני עלול להיות מאוד נמוך וכפועל יוצא גם קו העוני יהיה נמוך ומן הסתם תהיה גם פחות אוכלוסיה מתחתיו. לעומת זאת במדינות שמתאפיינות בהכסה שיוויונית יותר החציון יהיה קרוב הרבה יותר לממוצע וקו העוני היחסי יהיה הרבה יותר גבוה.

    אהבתי

    1. טעות בידך.
      קו העוני מוגדר כהכנסה הנמוכה מ- 50% מההכנסה החציונית ולא ביחס לממוצע. לכן, אם ניקח שתי מדינות בעלות הכנסה חציונית זהה, קו העוני שלהן יעבור באותו מקום בדיוק. במדינה הפחות שוויונית יהיו יותר אנשים מתחת לקו העוני, שכן הכנסתם של בעלי ההכנסות הנמוכות היא נמוכה יותר ושל בעלי ההכנסות הגבוהות גבוהה יותר. במדינה השווניות הגרף יותר "חלק" ולכן פחות אנשים נופלים מתחת לקו.

      אהבתי

      1. אני מתקשה להבין איך אתה חוזר אחד לאחד על הנימוק שלי וטוען באותה נשימה שטעיתי (אולי בגלל שלא הקפדתי על הניסוח). אתה כנראה לא מבין איך ממוקם החציון בארץ ואיך הממוצע – אז אני אעזור לך – החציון באזור ה6.5. הממוצע קרוב ל-10. המשמעות קו העוני מאוד נמוך בארץ (קרוב ל3) >> קו עוני נמוך >> פחות אנשים מתחת לרף הזה.

        נניח מדינה שדומה בהכנסה לנפש לארץ, אבל יותר שיוויונית בהכנסות ולכן מה שיקרה הוא שהחציון יתקרב לממוצע (הטענה שלך שהחציון לא זז היא חוסר הבנה) כיוון ששיווויון משמעותו (תמיד?בדרך כלל?) קירוב החציון לממוצע. קו העוני נמצא הרבה יותר גבוה (ולכן יתכן שיש יותר אנשים עובדים מתחתיו).

        מסקנה – אי אפשר להשוות בעזרת הגרף הזה את שתי המדינות בדוגמא ולהגיד שבראשונה המצב יותר טוב.

        מ.ש.ל

        אהבתי

      2. Itsaving היקר, צר לי אך אתה טועה מאוד. על אף הנימה המתנשאת, אני מבין היטב כיצד נראה הממוצע והחציון בארץ, אך דווקא משום כך יש בארץ יותר עניים. הרשה לי להסביר:
        בוא נחלק את האוכלוסיה לעשירונים, כמו הלמ"ס. עשירונים 1-5 מרוויחים פחות מהחציון. עשירונים 6-10 מרוויחים יותר מהחציון.
        בוא נניח התפלגות סבירה של ההכנסות במדינה "לא שויונית": עשירונים 1-2.5 מרוויחים פחות מ-50% מהחציון, ולכן 25% מהאוכלוסיה נחשבים עניים. במדינה שוויונית לגמרי, כולם מרוויחים אותו דבר בערך, ולכן אף אחד לא נמצא מתחת ל – 50% מהחציון.
        טענתך: "החציון יתקרב לממוצע, לכן קו העוני יותר גבוה, לכן יש יותר אנשים תחתיו" שגויה מיסודה: החציון לא *סתם* מתקרב לממוצע, הוא עושה זאת מכיוון שהאנשים בתחתית מרוויחים יותר כסף – ולכן לא יתכן (אם נניח התפלגות סבירה) שיותר אנשים ישארו מתחתיו.
        הבנת?

        אהבתי

    2. לא. לא הבנתי.

      1. אני לא טענתי כלום למעט זה שמהנתונים עצמם לא ניתן ללמוד דבר, בין היתר, בגלל קביעת קו העוני לפי החציון.
      2. אתה טענת כי קטגורית כי "במדינה שיוויונת פחות אנשים נופלים מתחת לקו"
      3. כיוון שהטענה שלך היא קטגורית – מספיק שאני אתן דוגמא נגדית (של 2 מדיניות דמיונית) כדי להוכיח שאתה טועה.
      4. אני מקווה שאתה מסכים על 3 כי אחרת אין לנו יכולת לתקשר..
      5.1 מדינה דימיונית א' – 10 עובדים שמרוויחים כדלקמן (300, 200, 120, 90, 70, 60, 50, 40, 30, 25)
      5.2 מדינה דימיונית ב' – (220, 190, 120, 90, 84, 80, 80, 40, 40, 40)
      6. חשב את הנתונים ונראה האם אנחנו מסכימים ש:
      7.1 מדינה א' פחות שיוויונית ממדינה ב'
      7.2 השכר הממוצע בשתי המדינות זהה
      7.3 במדינה א' יש 2 אנשים שנמצאים פחות מ-50% מהחציון
      7.4 במדינה ב' יש 3 כאלו.
      8. מ.ש.ל? שים לב, מה שרציתי להוכיח הוא שלא ניתן להסיק מהנתונים שמר צימרינג הביא כלום! הא ותו לא. השאלה היא האם הצלחתי להוכיח את זה?

      נ.ב. אני חושב שלא לקחת בחשבון שבמדינה שיוויונית יותר גם העשירונים העליונים מרוויחים פחות.

      אהבתי

      1. שמע, נראה לי שהדיון מעט אמוציונלי מדי. בוא נסכים כי:
        1. אכן, אי אפשר להסיק משיעור העוני, כפי שהוצג כאן, שום דבר מהותי. גם בגלל החישוב לפי החציון, ובעיקר כי העוני נקבע באופן יחסי בכל מדינה, ויש סיכוי סביר שלהיות עני בדנמרק טוב יותר מלהיות מעמד ביניים בישראל.
        2. אני מסכים כי תיתכן דוגמא (למעשה יתכנו הרבה דוגמאות) תאורטית בה המדינה יותר שוויונית ולכן יותר אנשים נמצאים מתחת לקו. אבל שים לב שאני סייגתי ואמרתי: " אם נניח התפלגות סבירה". זו הסתייגות חזקה, חבר!
        שים לב בדוגמה שהבאת, כי במדינה השוויונית חלוקת ההכנסות אינה מציאותית – לא סביר ששלושת העשירונים התחתונים מרוויחים בדיוק אותו הדבר, ובטח לא סביר שבינם לבין עשירון 4 יש פער כל כך רחב, ואז שוב עשירונים 4-7 מרוויחים כמעט בול אותו דבר. באקסל זה עובד יופי, אבל במציאות אין מדינה כזאת… היות ובכלכלה אנו עוסקים, ולא במתמטיקה טהורה, יש חשיבות לעובדה הזאת.
        אם כך אנסח מחדש את טענתי: על אף שתאורטית אין זה הכרחי, במציאות, מלבד מקרים חריגים, במדינה שוויונית יותר פחות אנשים יהיו מתחת לקו העוני.
        מסכים?

        אהבתי

      2. עקבתי בעניין, ובסך הכל נדמה לי שיש התכנסות. אם אני מבין נכון את שניכם, אז "זה שאינו יודע לשאול" טוען שמדד העוני הקיים הוא חסר משמעות אפילו כמדד לאי שיוויון. לא חלקי, לא בעייתי, אלא חסר משמעות. אין מה ללמוד ממנו. זו טענה הרבה יותר מדי חזקה בעיני.
        אני מסכים בעיקר עם האמירה הזו של רינגו: "אם נניח התפלגות סבירה", (ובשיחה שלי עם רון אמרתי משהו דומה "למעט באמת מקרים של התפלגויות מאד פתולוגיות"). בוודאי שקל לחשוב על התפלגויות הכנסה שמדד העוני ייתן לגביהן תוצאות מופרכות. בנוסף לדוגמה ש"אינו יודע לשאול" הביא, אפשר לתת דוגמאות הרבה יותר פשוטות:
        מדינה א: כולם מרוויחים 10,000
        מדינה ב': חצי (ועד אדם אחד) מרוויחים 0 וחצי (פחות אדם אחד) מרוויחים 20,000
        מספר העניים בשתי המדינות זהה – יש אפס עניים בכל מדינה. ברור שזו תוצאה מופרכת.

        אם רוצים אפשר להקצין את התוצאה הזו:
        מדינה א: 50% (פחות אחד) מרוויחים 15,000 ו 50% (ועוד אחד) מרוויחים 5,000
        מדינה ב: 50% (ועוד אחד) מרוויחים 15,000, 50% (פחות אחד) מרוויחים 5,000.
        עכשיו במדינה א' אין עניים בכלל, ובמדינה ב' חצי מהאוכלוסיה ענייה. פער מגוחך כמובן, בהתחשב בזה שהתפלגויות ההכנסה כמעט זהות לחלוטין.

        יש ערך מסוים בבדיקות האלה, של מה כן או לא יכול לקרות תיאורטית עם מדד מחצית החציון. אבל זהו ערך מוגבל בעיני, ובוודאי שאי אפשר לקפוץ מהאפשרויות התיאורטיות האלו למסקנה שאין ערך למדד של חצי מהחציון. השאלה המעניינת היא אמפירית – איך נראות ההתפלגויות בעולם האמיתי? האם יש מתאם בין מדדים שונים של אי שיוויון? וכו'. אני לא מומחה גדול לספרות הזו, אבל ככל הידוע לי יש מתאם חזק בין מדדים שונים של אי-שיוויון ועוני. התפלגויות הכנסה ברוב המדינות הן בעלות צורה בסך הכל דומה, גם אם כמובן יש הבדלים בפרמטרים. זו הסיבה, אני משער, שמדד מחצית החציון הוא מדד פופולארי יחסית למדידת עוני יחסי. אין מדד חסין מבעיות, אבל לא נכון לקפוץ מכך לטענה שאין מה ללמוד מהמדד הזה.

        אהבתי

      3. התלבטתי האם להמשיך – אבל זה היה חזק ממני…אז הנה:

        זה היה רק הקדימון…האמת היא שאי אפשר ללמוד מהנתון שהבאת כלום מהסיבה הבאה —זהירות, אני הולך לכתוב את האמונות שלי, אז גם אם אתם לא מסכימים אין טעם להתווכח על זה —

        אני מאמין שרוב מה שאתה כותב הוא חסר ערך, ואם הוא נכון זה מקרי לחלוטין. להלן ההסבר:

        כנאה שאסף אדם שרובנו נכנה בשם "חכם" (אולי למעלה מכך), כנראה שיש לו יכולת הסקה לוגית-מתמטית מעולה, כנראה שיש לו יכולות קוגניטיביות מדהימות (כנראה שגם יותר מאשר לי), אבל,

        א ב ל – אין חיה כזאת שמסתכלים על נתונים (במובן של דאטה) ומסיקים מסקנות – זה לא עבד, לא עובד ולא יעבוד. זה יכול באופן אקראי לחלוטין ובהסתברות נמוכה להוביל למסקנות נכונות. ב-99.9% מהמקרים יוביל לקשקושים…

        זה המתכון לכתיבת משהו שעלול להיות בעל ערך:
        1. חיים את התחום (אם אתה רוצה לחקור עוני ואי שיוויון – אז אתה צריך ללמוד את כל השחקנים, התפקיד שלהם, האפשרויות שלהם, האמונות שלהם וכו'). במונח חיים – הכוונה לשנים (לא שבועות)
        2. אחרי שחושבים שהבנו את הקשרים מנסחים תיאוריה – של מה שמפיע על מה ואיך, באיזו עוצמה וכו'.
        3. שואלים את עצמנו (לפני שראינו את הדאטה) איזה נתונים יוכיחו את התיאוריה שלנו ואיזה יסתרו.
        4. בודקים את הנתונים הללו.
        5. מסיקים מסקנות.

        ד"א יש אנשים שכתבו דברים נפלאים רק אחרי שלב 2. עוד לא נתקלתי בדבר בעל ערך שנכתב בלי שהתקיימו שלבים 1 + 2 .

        אהבתי

      4. הרשה לי לתרום מספר הסתייגויות:
        א. לומר על כתיבתו של אדם שהיא חסרת ערך, או בעלת ערך רק באופן מקרי לחלוטין, זה מעט, איך נאמר, פסקני, ומאוד מתנשא. סתם, ברמת תרבות הדיבור.
        ב. גם אם אתה חושב שהמסקנות שהוא מגיע אליהן הן מוטעות, או לא מבוססות, יש ערך גם בעצם העלאת דברים לדיון. למעשה כך עובד התהליך המדעי כולו: משערים השערות, בודקים איזשהו מידע, מגיעים למסקנה כלשהי, מציגים אותה לעולם, ואז כולם מנסים לערער / לחזק אותה, ולאט לאט נבנה גוף ידע בעל ביסוס. המקרים בהם הישג מדעי הושג בדרך שאתה מציע- שנים על שנים של מחקר והיכרות עם כל הגורמים האפשריים ויחסי הגומלין ביניהם, ורק אז הגעה למסקנה – מאוד נדירים. גם מקרים בהם אתה חושב שזה קרה, זה רק בגלל שאתה נחשפת רק לתוצאה הסופית, ולא לכל התהליך שבדרך שכלל המון מסקנות חלקיות, השערות בלתי מבוססות, טעויות, תיקונים וכו'.
        ג. יש הבדל בין להגיע למסקנה שיש קורלציה בין נתונים, לבין להסיק מהו בדיוק אופי ההשפעה שלהם אחד על השני. קורלציה ניתן לראות ולהוכיח גם בלי היכרות מעמיקה של תחום ידע מסוים. נכון, בהרבה מקרים הקורלציה אינה מעידה על סיבתיות, אבל, היא יכולה להוות רמז להימצאותה של סיבתיות כלשהי, ולכן לגרום למחקר נוסף שינסה לברר זאת. בהתאם, גם מה שאסף עשה כאן – הפניית זרקור לנתונים אשר נראים מעניינים או חשודים – היא בעלת ערך שכן יכולה להביא למחקר יותר מעמיק שיבין את הקשר בין הדברים (או יגלה שאין קשר – וגם זה בעל ערך). לשיטתך, לאף אחד אסור להגיד כלום אלא אם ישב וחקר זאת במשך שנים על שנים. ואללה, לא ככה עובד מדע.
        בברכת איש באמונתו יחיה

        Liked by 1 person

  7. עוד נקודה שצריך לשים לב אליה היא שתשלומי העברה כוללים גם דמי אבטלה, שהם ביטוח שהמדינה מספקת לכל התושבים, ולא העברה בין עשירים לעניים (לפחות, לא ברובם). לכן, זה לא נכון לנטרל אותם כשמנסים להבין איך מדינת הרווחה משפיעה על האי-שוויון.
    לנקודה הזו יכולה להיות השפעה משמעותית על התוצאות: אם אנחנו מוציאים דמי אבטלה מהמשוואה, סביר להניח שכל המובטלים אוטמטית הופכים לעניים. ברוב מדינות אירופה שיעור האבטלה היום הוא גבוה משמעותית מבישראל. זה יכול לגרום לשיעור העוני בישראל להיראות נמוך יותר בהשוואה לאירופה. למשל, אם נפחית משיעור העוני את שיעור האבטלה כפול שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, נקבל בפינלנד בערך 15% ובישראל בערך 14.2% – ישראל עדיין לפני פינלנד, אבל בהפרש הרבה יותר קטן.

    באופן כללי, תשלומי העברה כוללים בתוכם שני רכיבים שונים: ביטוח שהמדינה מספקת לאזרחיה, והעברת כסף בין עשירים לעניים. כשאנחנו רוצים לבחון את ההשפעה של מדינת הרווחה על עוני ואי-שוויון, אנחנו בעצם רוצים לנטרל רק את הרכיב השני, אבל הרכיב הראשון הוא הדומיננטי בתשלומי ההעברה. לכן, להסתכל על סטטיסטיקות לפני תשלומי העברה נוטה להיות מטעה.

    Liked by 1 person

  8. תודה על הפוסט המעניין. הלינק לנתונים מפנה למדד ג'יני של כלל האוכלוסיה אחרי מיסים והעברות. תוכל להפנות לנתונים המדויקים של הגרף?

    אהבתי

  9. תהייה – מכיוון שקו העוני מודד הכנסה מתחת ל 50% מהחציון, האם לא אמורה להיות קורלציה עם מדד של אי שויון (נניח ג'יני, או היחס בין הממוצע לחציון או משהו?).

    אם ניקח שתי מדינות עם חציון הכנסה זהה, אם ההתפלגות רגולרית מספיק, בזו השויונית יותר יהיו יותר עניים לפי ההגדרה, לא? (מדבר האינטואיציה. הגרף לא נראה ככה).

    אהבתי

    1. נראה לי שחייב להיות מתאם כזה, למעט באמת מקרים של התפלגויות אמד פתולוגיות. אני משער שהתוצאות יהיו דומות לכל מדד אי-שיויון. אבדוק כשיהיה לי קצת יותר זמן…

      אהבתי

    2. נכון, אבל הפוך: בזאת היותר שוויונית יהיו פחות עניים לפי ההגדרה.
      לצורך המחשה: אם המדינה שוויונית לגמרי, אז כולם מרוויחים בדיוק את המזכורת החציונית ואף אחד לא נמצא מתחת לקו העוני. אם המדינה הכי לא שוויונית שאפשר, אז חצי מהאוכלוסיה נמצא רחוק מעל לחציון והחצי השני רחוק מתחתיו, ואז חצי מהאוכלוסיה מתחת לקו העוני.

      אהבתי

      1. התבלבתי בכוונים, פדיחה.

        בכל מקרה – מכיוון שישנה קורלציה (בהגדרה) בין מדד העוני לאי-שויון, במדינה בה יש שויון מלא (ולכן אין עוני כפי שציינת), ייתכן שכולם עניים באופן אבסולוטי, אך המדד לא יראה עוני כלל.

        הגיע הזמן לפתח מדדים טובים יותר (או לעשות בה שימוש).

        אהבתי

  10. שימו לב שאם מסתכלים על מדד ג'יני (אי שוויון בכלל, לא אי שוויון שמתמקד בפלח מסוים של ההתפלגות, כמו שאורי הגדיר) ישראל נמצאת קרוב לראש הטבלה, בין אם מדובר בהכנסות נטו או ברוטו. זה אומר שהמסקנות של אסף מהממצאים תקפות רק לגבי פלח מסוים של ההתפלגות. תוצאות השוק מביאות לאי שוויון משמעותי, פשוט לא בכל חלקי התפלגות ההכנסות באותה מידה

    אהבתי

    1. תיקון: נראה שעיינתי במדד ג'יני אחרי קצבאות אבל לפני מיסים (gross income). אם מסתכלים על market income (לפני מיסים ולפני קצבאות) התמונה לא שונה בהרבה מזו שאסף מציג.

      אהבתי

  11. אסף, שים לב לדיון בין רינגו להוא שאינו יודע לשאול. הדוגמא הנגדית שם מראה שכנראה או שאין קורלציה, או שכדאי לבחון אותה, כי לא ברור כיוון הקישור בין אי-שויון למדד העוני.

    מעניין מה המדינה הכי אי-שויונית שניתן לייצר בה לא יהיו עניים, והמדינה הכי שויונית בה יש הרבה עניים.

    אהבתי

  12. אסף,

    אני חושב שאפשר לקבל "התפלגות פתולוגית" די בקלות אם מצרפים שתי קבוצות שבכל אחת ההתפלגות נורמלית, אך הקבוצות שונות זו מזו באופן ניכר.

    למשל, התפלגות משקל-הגוף של חיות מחמד עשויה להיות "פתולוגית" גם אם מדובר בעקומת פעמון מושלמת אצל הכלבים, ועקומת פעמון מושלמת אצל החתולים. כל עקומה אולי נורמלית בפני עצמה אך הצירוף של שתיהן עשוי להיות "פתולוגי".

    הנמשל הוא מיעוטים אתניים או דתיים שמתאפיינים בחתך מאוד שונה מבחינת תעסוקה ו/או ילודה, כמו חרדים בישראל או מהגרים מוסלמים באירופה.

    גם השתייכות לענפי תעסוקה שונים או קבוצות גיל שונות עשויה ליצור אפקט דומה, אך כנראה פחות חד.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s