שהעשירים ישלמו על מדינת הרווחה?

(562 מילים)

אני עובד על פוסט קצת יותר רציני על הפערים בין ישראל וה OECD בהוצאות חברתיות ובמיסוי. בינתיים, ובתור טיזר, כמה גרפים מעניינים –

 

שני הגרפים הראשונים מתארים את הקשר בין גובה המע"מ (זה שבישראל הוא 17%) ובין סך הכנסות הממשלה ממיסים כאחוז מהתמ"ג. שני הגרפים אחריהם מבטאים את אותו רעיון, אבל מציגים את הקשר בין המע"מ וסך ההוצאות של הממשלה כאחוז מהתמ"ג. כמו כן, הפרדתי את הנתונים לגרפים שכוללים את כל המדינות שיש עבורן נתונים זמינים וגרפים שכוללים רק מדינות OECD. המתאם החיובי קופץ לעין מיד.

סך נטל המס כאחוז מהתוצר וגובה המע"מ

tax_all

tax_oecd

הוצאות הממשלה כאחוז מהתוצר וגובה המע"מ

gov_all

gov_oecd

כל הנתונים מויקיפידה. לוח האקסל שהשתמשתי בו לכל החישובים כאן. כרגיל – אשמח לשמוע אם החלקתי. בגדול, חוץ מלזרוק מהמדגם את כל המדינות שאין לגביהן נתונים, לא היה המון מקום לשיקול דעת.

למה זה מעניין?

כמו שאתם רואים, המתאם החיובי הוא גבוה למדי. לחובבי המספרים המדויקים – מקדם המתאם של פירסון הוא 0.58 בין המע"מ וגודל הממשלה והוא 0.63 עבור המתאם בין המע"מ וסך נטל המס. כשהולכים על מדינות OECD בלבד, המתאמים הם 0.58 ו 0.54 בהתאמה, כשלוקסמבורג וצ'ילה (שתי הנקודות בצד שמאל של הגרף) פוגעות משמעותית במתאם, כיוון שיש בהן גם מע"מ גבוה, וגם ממשלה קטנה. כשהן מוסרות מהמדגם, המתאם במדינות ה OECD עולה ל  0.64 ו 0.59 בהתאמה. בעולם הרועש של מדעי החברה, זה מתאם גבוה למדי. כלומר, בפשטות, מדינות שבהן יש ממשלה גדולה גובות מיסים גבוהים מכוווולם, לא רק מהעשירים. בפרט, הן נוטות להסתמך, בין השאר, על מע"מ גבוה יותר.

ועוד משהו קצת למתקדמים (אבל לא באמת מסובך): בכל גרף סימנתי באדום את ישראל, וחילקתי את מערכת הצירים לארבעה רבעים כשישראל היא המרכז. מדינות שנמצאות ברביע שמימין ולמעלה מישראל הן מדינות שבהן יש ממשלה גדולה יותר (או נטל מס כולל גבוה יותר) וגם שיעור מע"מ גבוה יותר. כל הסקנדינביות למשל, נמצאות ברביע הזה, עם ממשלה גדולה, ומע"מ גבוה מאד. משמאל למטה יש מדינות שיש בהן ממשלה קטנה יותר, וגם שיעור מע"מ נמוך יותר. כל אלו הן מדינות שעשו טרייד אוף שאפשר לאהוב יותר או פחות, אבל הוא ברור: או שהולכים על ממשלה גדולה יותר וגם מיסוי גבוה יותר כל כולם, כולל העניים, בצורת מע"מ גבוה יותר, או שהולכים על ממשלה קטנה יותר, ופחות מע"מ.

לעומת זאת, מדינות שנמצאות מימין ולמטה מישראל הן מדינות שמצליחות לקיים ממשלה גדולה (לכן הן מימין לישראל. כן, שמתי לב לאירוניה), אבל בלי לגבות מע"מ גבוה. שימו לב שאין כמעט בכלל מדינות כאלה! ב OECD יש רק את ניו זילנד, וגם היא לא מאד רחוקה. האם ישראל יכולה להגדיל את הממשלה שלה מבלי להעלות את המע"מ? אולי כן ואולי לא. אבל אין כמעט אף מדינה מפותחת אחרת שהצליחה לעשות את זה. אגב, מעניין גם שאין המון מדינות משמאל ולמעלה מישראל, כלומר מדינות שיש בהן ממשלה קטנה יותר, אבל מע"מ גבוה יותר.

מה זה אומר?

אני רוצה להיות זהיר עם הפרשנות לנתונים האלה, כי ברור שזו לא עבודה אמפירית רצינית, ובוודאי שאין פה טענה על קשר סיבתי. ובכל מקרה – המתאם הוא לא מושלם, וגם אם במקרה אין כיום מדינות עם שילוב מסוים של גודל ממשלה ומע"מ, זה לא אומר שלא יכולות להיות. אבל עם ההסתייגויות המתבקשות, אפשר להגיד דבר כזה: באופן כללי, מדינות עם ממשלה גדולה נוטות לגבות מע"מ גבוה. כלומר, אולי אפשר לגבות הרבה מיסים רק מהעשירים, ואולי לא. אבל הנתונים בנוגע למע"מ מצביעים על כך שבפועל זה לא מה שקורה. מדינות רווחה מפותחות גובות מיסים משמעותיים מכולם, לא רק מהעשירים.

כמובן – בכל במדינות הרווחה המפותחות יש מיסוי פרוגרסיבי, כך שעשירים משלמים יותר. אבל מדינות הרווחה המפותחות כיום אינן מקומות שבהן העשירים מממנים לכולם חינוך ובריאות, אלא מדינות שבהן כולם משתתפים במימון של השירותים הציבוריים, והשירותים האלו נדיבים.

הרחבות ומחשבות בנושא – בפוסט המלא.

מודעות פרסומת

15 תגובות בנושא “שהעשירים ישלמו על מדינת הרווחה?”

  1. האם במדינות עם המע"מ הגבוה יש פטור למוצרים שנקנים יותר על ידי עניים (תרופות, מזון, תחבורה ציבורית)?

    אהבתי

    1. יש בחלקן, לא בכולן, (ולא רק בהן) רשימה של פטורים. הרשום שלי הוא שזה לא משנה את התמונה בצורה משמעותית, כי בסופו של דבר המוצרים האלה מהווים חלק קטן יחסית אפילו מהצריכה של משקי בית עניים. אבל – כן. אפשר לשפר את הניתוח כאן.

      אהבתי

  2. מעניין לראות את המתאם בין הכנסוץ הממשלה ממיסית כאחוז מהתמג, לבין אחוז הכנסות הממשלה המגיע ממעמ.
    כלומר להבין האם ממשלות גדולות גובות מיסים גבוהים (ויבן היתר גם מעמ גבוה)
    או שהמעמ הוא 'מנוע הצמיחה' שמגדיל את הממשלה.

    בקיצור, מצפה בקוצר רוח לפוסט המשך 🙂

    Liked by 1 person

    1. בהמשך לתגובה של דורון: אני חושב שרוב הביקורת על גובה המיסים העקיפים בישראל שמגיעה בצד שמאל היא על כך ששיעור ההכנסות של הממשלה ממיסים עקיפים מתוך כלל ההכנסות של הממשלה הוא גבוה ביחס לשאר העולם.

      אהבתי

    1. שאלה מאד במקום. אני לא חושב שהיא משנה את התמונה יותר מדי – הפטורים מכסים בדרך כלל חלק קטן יחסית מסך ההוצאה, אפילו בקרב משקי בית עניים.
      אבל כדי לעשות את הניתוח הזה בצורה יותר מלאה, ולקחת בחשבון ברצינות את הפטורים (תחשוב רגע כמה פרטים וחישובים זה יידרוש), צריך המון עבודה, ואין לי מספיק זמן פנוי כרגע… 🙂

      אהבתי

  3. ממבחן עין נראה כאילו אנחנו מתחת לקו הרגרסיה בכל האיורים. כלומר, בהנתן שיעור המס שלנו היינו מצפים לרמת הכנסות גבוהה יותר.
    הסבר אפשרי יכל להיות שיעורי מס ישיר נמוך יחסית אבל למיטב זכרוני זה לא המצב.
    שחרר את הפוסט, נראה.

    Liked by 1 person

  4. מעניין אותי לראות מה קורה בגרפים הראשונים אם הציר האופקי הוא שיעור תקבולי המס *שאינם מע"מ* כאחוז מהתמ"ג. הטיעון שלך הוא שהמע"מ הוא מרכיב חשוב בבניית ממשלה גדולה – אבל האם ממשלות משתמשות במע"מ כדי להחליף מיסים ישירים או שהוא כלי משלים?

    Liked by 1 person

    1. דווקא יש ארוחות חינם. חלק מהגידול הממשלתי אצלנו אינו מופנה באופן שווה לרווחת האוכלוסיה כולה ואפילו לא לשיפור מצבם של העשירונים התחתונים, אלא מופנה למימון הטבות סקטוריאליות. הסקטורים הרלוונטיים נהנים לפיכך מארוחות חינם בשווי ההפרש שבין ההטבה הממשלתית שהיו אמורים לקבל ממילא לו היו ההטבות מחולקות באופן שוויוני, לבין ההטבה המחולקת להם בפועל.

      אהבתי

  5. שים לב ששתי הוצאות חשובות ובסיסיות במדינת רווחה, בריאות וביטוח לאומי, ממומנות בישראל ובמדינות נוספות ממיסוי שנכנס ל"קופה" נפרדת כמו מס בריאות ותשלום ביטוח לאומי\payroll tax, שאכן כו-לם (או קרוב לזה, במיוחד בהשוואה למס הכנסה) משלמים אותם, אבל הם מאוד שונים ממע"מ בהשפעה על תמריצים ועל חלוקת הכנסות. זה מעבר לניתוח שעשית אבל ייתכן שיהיה חכם יותר להסתכל בנוסף גם על מיסוי ש"צבוע" ככזה שהולך ישר לרווחה.

    Liked by 1 person

    1. עמית, מתי "צביעה" משפיעה בכלל על משהו? כשהיא מונעת שימוש בכסף למטרות אחרות מאלו שלשמן הכסף "נצבע". אני חושב שבישראל ההוצאות על רווחה גדולות מתקבולי ביטוח לאומי ומס בריאות, ולכן ה"צביעה" ממילא לא משחקת כרגע תפקיד.

      דמי ביטוח לאומי ומס בריאות נראים לי דומים יותר למס הכנסה מאשר למע"מ, למרות שהמדרגות שלהם פחות תלולות מאלה של מס הכנסה.

      אהבתי

  6. האם יש מקום לשקלול הפרוגרסיביות של הגבייה בפועל של מס הכנסה (כולל פטורים והקלות ) במאמר שכזה?

    אהבתי

    1. בהחלט! הפוסט הזה הוא רק הצעה לדיון, וקצת נתונים שאפשר יהיה להתחיל לחשוב על הנושא.
      אבל זה נושא שעוד לפני הקורנפלקס של הבוקר אפשר לחשוב על שלושה נושאים לעבודת סמינר שקשורים אליו. הנושא של הקלות מס קרוב במיוחד לליבי, ואני מאמין שיש לו השפעה שלילית משמעותית על ההגינות של מערכות המס.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s