פינת התגובה המהירה – מתן חודורוב

(310 מילים)

מתן חודורוב מסביר לנו שהסיבה האמיתית לעוני היא השחיקה בשכר הריאלי. השכר קפוא, המחירים רק עולים, העובדים הולכים אחורה, וכו'. הוא טועה. כתבתי על זה בהרחבה כאן. אבל בקיצור נמרץ רק אזכיר:

 

  1. כדי לקבל תוצאה שהשכר הריאלי בקיפאון, או בירידה, צריך לבחור שנים מאד מסוימות, כדי לרקוד בדיוק נכון על בועת ההי-טק והמשבר העולמי האחרון.
  2. ואפילו אז – מדובר בשכר ברוטו. מה שגורם לנו לגמור-או-לא-לגמור-את-החודש זה השכר נטו, שעלה יותר מהברוטו.
  3. ואפילו אז – השכר הממוצע נמשך למטה בגלל כניסה של עובדים חדשים בכמות גדולה מאד לשוק, עובדים חסרי ניסיון ובעלי כישורי עבודה נמוכים יחסית. זה לא אומר שהשכר של מי שתמיד עבדו גם הוא בקיפאון.
  4. ואפילו אז – ההכנסה של משקי הבית גדלה הרבה יותר מהשכר, כיוון שהרבה יותר אנשים בכלל מרוויחים שכר.

אפשר וצריך לדבר על השאלה מדוע העובדים מקבלים מה שנראה כמו חלק קטן יותר מתוצר העבודה שלהם – ואני אקדיש לזה פוסט שלם וארוך, ובטח שאפשר לרצות שהשכר יגדל מהר יותר, אבל כתבות כמו זו של מתן חודורוב לא עוזרות לאף אחד. חודורוב מאד לא זהיר באופן שבו הוא מציג את הדברים: שימו לב כיצד הוא מנגיד בין השכר שלכאורה קפא, ובין המחירים שעולים – הנגדה מטעה, כיוון שהשכר היחיד שאולי אפשר איכשהו להגיד שקפא (בכפוף להסתיגויות הקודמות, כן?) הוא השכר הריאלי, שכבר לוקח בחשבון את עליות המחירים. שימו לב שהוא נזהר לומר שזהו השכר ברוטו, כנראה כי הוא יודע שהשכר נטו גדל יותר בגלל ירידה במיסוי. אבל בעיקר, הנה העשור האחרון:

מקור
מקור

והנה מבט קצת יותר ארוך טווח:

מקור
מקור

בניגוד לקלות הרבה של מציאת נתונים לגבי השכר הממוצע, קשה יותר למצוא את הנתונים על השכר החציוני. אבל אני בספק רב אם המגמות בשכר החציוני היו מאד שונות בשנים האלו. למעשה, לפחות בחלק מהתקופה, השכר החציוני עלה מהר יותר (באחוזים) מאשר הממוצע.

ובכל זאת, מה עם החציון?

hetsion

שימו לב שזו הכנסה, ולא שכר, כך שהיא לוקחת בחשבון גם את העובדה שיותר אנשים עובדים.

אז אתה אומר שהכל בסדר?

נו די. באמת.

Advertisements

20 תגובות בנושא “פינת התגובה המהירה – מתן חודורוב”

  1. הגרף האחרון שהראית הוא ״משקי בית שבראשם שכירים״. הוא כולל את העובדה שיותר אנשים עובדים רק באופן חלקי. יש גם עצמאים וגם לא עובדים שמושכים את החציון מטה.
    המספרים בין 1992 ל – 2010 מראים עלייה ריאלית של 18% בחישוב מהיר שעשיתי על החציון של כלל האוכלוסיה ולא רק על השכירים.

    המעניין הוא שלשנת 2013 כבר רואים עלייה ריאלית של 34%. כנראה בין 2010 ל – 2013 חלה הצטרפות משמעותית לשוק העבודה (ואולי עלייה בשכר הריאלי?).

    Liked by 1 person

  2. "אבל אני בספק רב עם המגמות בשכר החציוני"
    צ"ל: אם.

    מכיוון שנתונים על שכר מתפלגים לוג נורמלית, למה לא משתמשים בחציון ולא בממוצע בתור ברירת המחדל ? הרי הזנב הימני של ההתפלגות מושך את הממוצע למעלה ולכן הממוצע נותן לנו תמונת מצב מעוותת לגבי שאר הנתונים.

    Liked by 1 person

    1. תודה על ההגהה! תוקן.

      ככל הידוע לי הסיבה היא קושי באיסוף וארון הנתונים לגבי השכר החציוני. לא הייתי בוחר באחד מהם במקום השני (חציון לעומת ממוצע), אבל אני מסכים שמאד חבל שאין לוח של השכר החציוני שקל למצוא ממש כמו של השכר הממוצע. גם לא צריך להגזים המידת ההטעייה של השכר הממוצע. מי שמושך אותו למעלה זה לא 500 וגם לא 1,000 מנכ"לים. בנתונים מבוססי סקרים הם בכלל לא קיימים, כי רקפת רוסק לא עונה לסקרים כאלה. בנתונים מנהליים הם קיימים, אבל לא צריך להגזים, כן? יש כשלושה מיליון עובדים בארץ. אלף מנכ"לים לא מזיזים את השכר הממוצע עד כדי כך. מי שמושך את הממוצע כלפי מעלה הם, אני מעריך, שני העשירונים העליונים, שהם בכל זאת כ 600,000 איש. לא צריך להתעלם גם מהם.

      אהבתי

      1. כנראה השאלה שלי צריכה להיות מופנת לגבי הלמ"ס ופחות אליך.
        זו שאלה שעדיין לא ממש קיבלתי עליה תשובה מספקת (גם מפרופסורים באוניברסיטה).

        פשוט הורג אותי שאחרי שהם מזינים את כל הנתונים מהסקרים שלהם הם מתקשים להקליד "med" בנוסף ל "mean" בתוכנה שלהם.

        אני לא מגזים, אבל נראה לי הגיוני שאומד טבעי להתפלגות של נתונים מהסוג הזה הוא החציון ולא התוחלת ולכן זה מתמיהה שעושים שימוש דווקא בממוצע.

        אהבתי

  3. אני חושב שיש להעלות לדיון כללי את הכתבות הכלכליות-לכאורה בחדשות ערוץ 10. הכתבות האלו לוקות באופן קבוע בטעויות, אי-דיוקים, סילופים, הצגה מוטעית או מוטה של הנתונים, יצירת קישורים בין נושאים בלתי קשורים ובאופן כללי רמה נמוכה במיוחד של עבודה עיתונאית. פעם אחר פעם אני מוצא את עצמי משתומם אל מול היצירות של מתן חודורוב, נוגה ניר נאמן והטיפוס המתכנה "המפצח" ששכחתי את שמו.
    הכתבות האלה תורמות רבות לביסוסן של אמונות שגויות בציבור, לבורות כלכלית ופיננסית ולטיפשות באופן כללי.
    אולי די?

    אהבתי

    1. רינגו – לשם מה להעלות (על המוקד?) לדיון כתבות שמטעות או מסלפות?
      כדי להרגיש טוב עם עצמנו?

      מיותר, עדיף להתייחס למציאות מלשיקוף המציאות.

      אהבתי

      1. זו שאלה שאני מלתבט לגביה לא מעט. מחד, יש חשיבות בעיני להצביע על כך שכתבה בפריים טיים הטלויזיוני פרסמה שטויות. מאידך, יש רגעים שאני אומר לעצמי שאף אדם חושב לא לוקח את מתן חודורוב ברצינות, ופוסט כזה הוא באמת סתם הוצאת קיטור נרקסיסטית.

        הפשרה הנוכחית היא שאני מתייחס, אבל שים לב שזה חלק יחסית קטן בבלוג. גם מבחינת כמות הפוסטים, וגם מבחינת האיכות שלהם. או לפחות האורך שלהם… 🙂

        אהבתי

  4. שאלה טובה,
    אני מאמין שקשה מאוד להפריד בין "המציאות עצמה" לבין המציאות כפי שהיא משתקפת בתקשורת.
    לתקשורת יש חלק עצום בעיצוב תפיסת המציאות של האזרח, ולכן גם על המציאות עצמה. כאשר התקשורת יוצרת באופן עקבי מצג שווא, היא מייצרת אזרחים עם תודעה כוזבת, ואזרחים כאלה לעולם לא ייצרו מציאות משופרת, לא עבור עצמם ולא עבור הסובב.
    להתייחס כדבריך למציאות בלבד ולא לשיקוף – אחלה רעיון באקדמיה, ומייצר דיון מעניין, אבל חסר אימפקט ממשי.
    מעבר לכך יש את השאלה הפילוסופית – האם לא כל מה שנתפס בתודעתך הוא שיקוף? איך אתה יודע שמה שאתה חושב שהוא המציאות, הוא באמת מציאות? גם אתה מקבל את המידע שלך ממתווכים כאלה ואחרים. אולי לא מהטלוויזיה, אבל כן מהלמ"ס, או הבנק העולמי, או ה- OECD. גם אצלך נוצר שיקוף מסוים של המציאות. אם היית מגלה שהנתונים שהם מראים לך הם שגויים, האם היית בוחר פשוט להתעלם מהם, או שהיית דורש פרסום של נתוני אמת?

    אהבתי

  5. אסור לצפות מעיתונאים שתהיה להם הבנה בסיסית בסטאטיסטיקה ולכן באמת אין הרבה טעם לדון בשטויות שהם אומרים. מאחר שקו העוני הוא רלטיביסטי ומודד התפלגות שכר אין שום טעם מתמטי להשוות אותו בצורה כלשהי לגובה השכר עצמו.

    להפך סביר להניח שהעוני שהבט"ל מודד יעלה כשיש צמיחה והשכר עולה עבור האנשים הממוצבים נכון לנצל את הצמיחה וירד כאשר יש מיתון (דנקנר הוא מובטל ועני עכשיו אם אני לא טועה). אולי תהיה קורלציה בחברה הומוגנית אבל ישראל רחוקה מלהיות הומוגנית עם האפליה המערכתית (מסיבות שונות אבל התוצאה זהה) של חרדים וערבים.

    Liked by 1 person

  6. מתן חודורוב הוא מנהיג ועד עובדים ובעל אג'נדה כלכלית מאד מסוימת (אגב רב עובדי ערוץ 10 והתקשורת בכלל נגועים בה).
    אי לכך אני נוהג לקחת את כל דבריו עם גרגר של מלח.
    שאפו על החשיפה.

    אהבתי

  7. נו, ונגיד שהשכר עולה ולא קפא, נניח, איך זה עומד במבחן המציאות שבה באופן עקבי בני 30+ לפעמים ובני 40+ תמיד לא מצליחים לשחזר את נתוני השכר הקודמים שלהם כבר עשור במעבר בין תפקידים בהיעדר יציבות תעסוקתית? איך זה עוזר כשאנשים נפלטים לעצמאות כפויה ומרוויחים אולי 80% ממה שהרוויחו כשכירים? השכר אולי עלה אבל השדרה העיקרית המפרנסת ומשלמת המסים לא נהנית מזה, אז מה עוזר לנו מגדל השן הכלכלי שלך ושכמותך?

    אהבתי

    1. לא הבנתי.
      אתה אומר שהשכר הממוצע עלה, אבל השכר של פרטים באוכלוסיה יורד באופן עקבי?
      אבל אם ברוב הפרטים באוכלוסיה השכר יורד, הייתי מצפה שגם בשכר הממומצע ירד, לא?

      אהבתי

    1. אוי. סליחה על התגובה המאד מאד מאוחרת! לא שמתי לב לשאלה. ככל הידוע לי, אין את המספרים האלה נגישים בצורה קלה, אבל אפשר למצוא בלמ"ס את השכר הממוצע לשנה מסוימת, ולחשב לפי זה. קח בחשבון שמדד השכר הריאלי הוא קצת יותר ניואנסי, והוא מתחשב במשרות חלקיות למשל, אבל זה לא יגרום לתוצאות מאד שונות.

      אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s