אפליה בשוק חופשי – פינת התגובה המהירה

(904 מילים)

באתר "מידה", גלעד אלפר מסביר שבשוק חופשי לא יכולה להיות אפליה נגד נשים. הטיעון אינטואיטיבי, ועל פניו סביר: אילו השכר של נשים נמוך משכרם של גברים עבור אותה עבודה בדיוק, הרי שלבעלי העסקים יש תמריץ אדיר להעסיק נשים, ולהגדיל את רווחיהם. אפילו אם לא כל בעלי העסקים יבינו את זה, מספיק שיש כמה כאלה שכן יבינו, וכיוון שהעלויות של אותם מעסיקים שאינם מפלים יהיו נמוכות יותר, הם ידחקו מהשוק את רגליהם של אלו שמתעקשים להעסיק גברים יקרים. במילים אחרות, להפלות זה יקר, והשוק יעניק יתרון תחרותי למי שאיננו מפלה. יש משהו, אפילו משהו חשוב, בטיעון הזה, אבל הוא רחוק מאד מלשכנע.

שלושה סוגים של אפליה

קודם כל, אלפר מתייחס כאן רק לסוג אחד של אפליה: אפליה על ידי מעסיקים. בפועל, יש עוד לפחות שני סוגים – אפליה של לקוחות, ואפליה של קולגות (יש גם אפליה של ספקים, בייחוד ספקי אשראי, כיוון שבשוק האשראי האמונות של אנשים בנוגע לאופי של אנשים אחרים הן קריטיות במיוחד. אבל נשאיר אותה לפעם אחרת).

כאשר הלקוחות הם אלו שמפלים, והם, למשל, מסרבים לקנות במכולת שמעסיקה אתיופים (או שהם לא מרוצים כשמומחית התוכנה שנשלחת אליהם היא אשה), אז השוק החופשי דווקא יעניש את בעלי המכולות שכן מעסיקים אתיופים. אם להעסיק אתיופים פוגע ברווחים, אז כל בעל מכולת צריך להחליט האם לא להעסיק אתיופים כלל, להעסיק אותם בשכר נמוך יותר כדי לפצות את עצמו על הפגיעה, או לקחת את הסיכון שלאורך זמן הוא יהפוך לבלתי תחרותי, וייצא מהשוק.

אפליה של קולגות יכולה להתבטא באינספור דרכים, אך כולן ייצרו סביבת עבודה שתקשה על מי שלא שייך לתרבות הדומיננטית במקום העבודה הזה, ויהיו אלו נשים, אתיופים, ערבים, או כל קבוצה אחרת. במצב כזה, סביר שכדי לקבל את אותה התפוקה, מעסיק יצטרך לשלם יותר לנשים כדי לפצות אותן על הדרעק היומיומי שהן חוות (או, אם התשלום זהה, לקבל תפוקה נמוכה יותר), ולמה לשלם יותר על אותה תפוקה? שוב, דווקא המעסיקים שיבחרו לא להפלות עלולים להיענש על ידי השוק.

ולעניין עצמו

אבל, אני לא רוצה להסתפק רק בלהראות שיש טיעונים אחרים שמראים ששוק חופשי, על שלל יתרונותיו, איננו תרופת פלא לאפליה. אני רוצה להגיד משהו יותר חזק: גם הטיעון של אלפר, כלשעצמו, לא מחזיק מים. את הסיבה לכך הסביר כבר לפני ארבעה עשורים קנת' ארוו, מגדולי הכלכלנים של המאה העשרים, וחתן פרס נובל בכלכלה. ההסבר של ארוו מכונה "אפליה סטטיסטית", והוא מתחיל בכך שכל מעסיק שבא לקבל החלטה בנוגע לעובד ניצב בפני אי ודאות. תעודות וראיון עבודה זה הכל טוב ויפה, אבל תמיד נשארת מידה ניכרת של אי ודאות. מעסיק רציונאלי (ואני מדגיש – כל ההסבר כאן מניח רציונאליות מושלמת. לא צריך שום דעות קדומות שגויות) ינסה להסיק בנוגע למועמד על סמך הקבוצה שהמועמד שייך אליה. למשל, מעסיק עלול להיות תחת הרושם שנשים הן מתכנתות פחות טובות, כי רוב הנשים שהוא פגש היו מתכנתות פחות טובות. במצב כזה, המעסיק יציע שכר נמוך יותר למתכנתת אשה לעומת גבר בעל תעודות זהות, או שיעדיף שלא להעסיק נשים כלל. אבל, תאמרו, או שהמעסיק צודק, ואז אין מדובר באפליה, או שהמעסיק טועה, ואז השוק החופשי יידחק את רגליו. אלא שפה הסיפור מתחיל להיות מעניין.

נניח שכרגע המצב בשוק הוא כזה שנשים מתקשות להשיג משרה כמתכנתות, או שהן מקבלות שכר נמוך יותר כשהן כבר מצליחות למצוא משרה כזו. במצב כזה, אשה שצריכה לבחור האם להתמחות בתחום התוכנה, אפילו אם הכישורים הפוטנציאליים שלה לתחום לא נופלים בכלום מגברים רבים, תעדיף להשקיע פחות ברכישת כישורים כאלו, כיוון שהתשואה עבורם לאשה נמוכה יותר מהתשואה עבור גבר דומה.

עכשיו חזרה למעסיק – בגלל שנשים שחוששות מאפליה עתידית מקבלות את ההחלטה הרציונלית להשקיע פחות בלימודי תוכנה, ההנחה של המעסיק שנשים הן מתכנתות פחות טובות מקבלת הצדקה. נשים, בממוצע, הן אכן מתכנתות פחות טובות, בגלל שפחות כדאי להן להשקיע ברכישת כישורים בתחום. מעסיק שיפלה נגדן לא יישלם על כך מחיר, אפילו אילו השוק חופשי לחלוטין. במצב כזה, מה שנראה בשוק הוא מקצועות שבהן יש מיעוט של נשים בגלל אפליה, אפילו אם השוק חופשי לחלוטין, ואפילו אם נשים הן מוכשרות במידה זהה ומעוניינות בתחום במידה זהה. האפליה של מעסיקים יוצרת תמריצים שליליים לקבוצה המופלית, והתמריצים השליליים האלו עלולים לגרום לקבוצה המופלית לקבל החלטות שיצדיקו את ההנחות שעליהן נשענת האפליה של המעסיקים.

מה אני לא אומר

בגלל שמדובר בנושא רגיש, שתי הבהרות חשובות:

1. זה שיש תיאוריה של משהו – למשל תיאוריה של אפליה שיכולה להתקיים גם בתנאים של שוק חופשי – עוד לא אומר שהמשהו הזה בהכרח קורה. יש עוד אלף סיבות אפשריות לכך שנשים נמנעות מתחומים מסוימים – לא כולן שליליות, ואלף נוספות לכך שנתוני שכר עלולים להצביע, אולי בטעות, על כך שנשים מרוויחות פחות מגברים עבור אותה עבודה. האם התיאוריה של אפליה סטטיסטית  הזו מתקיימת בפועל או לא? שאלה טובה. אפשר לדבר על זה הרבה, והשאלה בסופו של דבר היא איזו תיאוריה מתאימה טוב יותר לנתונים. אבל הטענה של גלעד אלפר, לפיה, קטגורית, אפליה לא יכולה להתקיים בתנאים של שוק חופשי איננה נכונה.

2. איך מפרשים תיאוריה כלכלית? אפילו אם התיאוריה שהוצגה כאן בנוגע לאפליה נכונה, אין ספק שהמציאות אפורה ומורכבת פי כמה. ספק רב אם נשים רבות מחשבות את התשואה ללימודי תוכנה בהינתן רמת האפליה שהן עלולת למצוא את עצמן חשופות לה. ספק רב מאד אם מעסיקים אומרים לעצמם במפורש את מה שהמעסיק בתיאוריה כאן אומר לעצמו. אבל כל זה לא אומר שהתיאוריה חסרת ערך. התיאוריה הזו היא הפשטה. תיאור מזוקק של תהליכים שבמציאות, אם הם קיימים, הם רק השפעה אחת מני רבות, וגם היא פועלת בצורה עקיפה, לא מפורשת, ולא על כולם. הדיבר הראשון בכלכלה, בניגוד לתפיסה המקובלת, איננו "השוק הוא אחלה". הדיבר הראשון הוא "אף פעם אל תיקח את המודל שלך יותר מדי מילולית". לפעמים לדעת איך לפרש מודל תיאורטי זה לא פחות קשה, ולא פחות חשוב, מאשר לדעת לפתור אותו.

לקריאה נוספת:

קנת' ארוו מסביר לחבר'ה

Advertisements

24 תגובות בנושא “אפליה בשוק חופשי – פינת התגובה המהירה”

  1. הי אסף,
    תודה על הפוסט המוצלח.

    הייתי מוסיף עוד נקודה חשובה: בתרבות שלנו, האחריות על גידול הילדים מוטלת על הנשים. זה מקשה על אישה לעבוד באותה תפוקה כמו גבר, למשל, כי היא צריכה לצאת בשעה מוקדמת יותר, או תצא לחופשת לידה ארוכה מתישהו. לכן, גם אם אין אפליה מצד המעסיק, נשים יקבלו שכר נמוך יותר כי התרבות מכריחה אותן לתת תפוקה יותר נמוכה.

    עד כאן לכאורה אין אפליה – נשים נותנות פחות תפוקה ומקבלות שכר יותר נמוך. אבל, מה קורה אם אישה מסוימת כן נותנת את אותה תפוקה כמו גבר, נאמר, כי היא ובעלה סיכמו על הורות שוויונית? התשובה היא שגם האישה הזו תקבל שכר יותר נמוך. הסיבה היא שכשהאישה תגיע למעסיק, הוא יצפה שהיא תיתן תפוקה נמוכה יותר, ויציע לה שכר נמוך יותר.
    למעשה, אפילו אם אחרי כמה זמן במקום העבודה שלה היא תוכיח למעסיק שלה שהיא נותנת את אותה תפוקה של גברים, הוא עדיין ישלם לה שכר נמוך יותר – פשוט כי הוא יודע שהיא לא יכולה להגדיל את המשכורת שלה ע"י מעבר למעסיק אחר (כי למעסיק האחר היא עוד לא הוכיחה את עצמה).
    כך, אפילו אישה שכן נותנת את אותה תפוקה כמו גברים עדיין תקבל שכר יותר נמוך, וזו כבר אפליה.

    מעבר לזה, כמו בהסבר של ארוו, גם כאן המצב מנציח את עצמו: נגיד שזו הורים שוקל לחלק ביניהם את העומס של גידול הילדים בצורה שוויונית. כעת, הם עושים את השיקול הבא:

    1. אם הם ילכו על הורות שוויונית, האישה כנראה עדיין תקבל שכר נמוך יותר, מאותו שיקול כמו קודם.

    2. הגבר, לעומת זאת, עלול לקבל משכורת יותר נמוכה בגלל ההורות השוויונית, כי אחרי כמה זמן המעסיק יבין שהעובד הזה נותן תפוקה נמוכה יותר ויוריד לו את המשכורת. לכאורה, הגבר יוכל להגדיל את המשכורת שלו חזרה ע"י מעבר למעסיק אחר שעוד לא יודע שהתפוקה שלו נמוכה יותר, אבל במציאות יש גבול לכמה מקומות עבודה אפשר להחליף.

    השיקול הזה יוביל את הזוג למסקנה שהורות שוויונית היא פשוט לא משתלמת כלכלית, ועדיף להמשיך להטיל את רוב העומס של גידול הילדים על האישה. כך, מונצח המצב שבו האישה צריכה לגדל את הילדים ולהרוויח פחות.

    Liked by 2 אנשים

    1. אגב, הטיעון של אלפר גם מניח שוק תחרותי. בשווקים ריכוזיים שיש בהם יתרון לגודל, אין שום סיבה שהטיעון הזה יעבוד: נניח ששוק מסוים נשלט ע"י 10 חברות גדולות, ובגלל יתרון לגודל אף חברה חדשה לא יכולה להכנס לשוק – מקרה סביר לגמרי. אם קורה ובכל 10 החברות יש תרבות שוביניסטית, ולכן הן משלמות לנשים פחות ולא מעסיקים אותן יותר מאשר גברים, הן יוכלו להמשיך להיות שוביניסטיות לעד, בלי שאף מתחרה שוויוני יאיים עליהן.

      Liked by 1 person

  2. מעניין. שאלה: ייתכן מצב שבו יש אפליה כנגד מגזר מסויים ובגלל זה קשה לו למצוא עבודה אבל אלו שכן מוצאים עבודה מקבלים שכר כמו כולם לפי הכישורים שלהם? (אולי מעסיקים שלא מפלים גם לא מנצלים את שווי השוק הנמוך של המגזר המופלה?)

    אגב אפליה, יש גם את המאמר הזה http://www.themarker.com/magazine/1.2579463

    אהבתי

    1. מצב כזה ייתכן (גם בתוך התיאוריה של פאליה סטטיסטית, עם קצת שיוף של הקצוות), ולפי המאמר של ארוו בקישור בסוף הפוסט – הוא אכן המצב בקרב שחורים בארה"ב. הן בשוק העבודה, והן בשוק הדיור – זה לא ששחורים משלמים יותר שכירות על אותה דירה. פשוט לא כל כך משכירים להם דירות.

      אהבתי

      1. תודה. אז אולי זה יכול להיות ההסבר למחקר הנחרץ של סטיבן פלאוט כי לטעון שאין אפליה בכלל (במיוחד כלפי ערבים) נשמע לי מופרך במיוחד.

        אהבתי

  3. אהלן!
    פוסט מעורר מחשבה, ועל כן יש לי כמה שאלות שעלו לי:

    1. במקרה עם הלקוחות שלא רוצים לקנות ממיעוט כלשהו – אם המיעוט מועסק בגלל שהם עובדים בשכר נמוך יותר לצורך העניין (כמו עובדים זרים/ערבים). זה כדי שהמוצרים המוצעים יהיו במחיר תחרותי יותר. אזי כל לקוח שמפלה את החנות למעשה ישלם על אותם מוצרים מחיר יקר יותר בחנות אחרת שלא מעסיקה את אותו המיעוט.
    אותו הסיפור יקרה בחברה שלא תקפיד על סביבת עבודה טובה לכולם. היא למעשה משלמת על העובדה שהיא מעסיקה אנשים שמפלים.
    הפואנטה היא שאם לחברה ככלל יש נטיות לאפליה, שום חוק או "סידור עבודה" לא ישנו את זה. אבל המערכת שבה יש את ההזדמנות הגבוהה ביותר לאוכלוסיה מופלה כן לעבוד ולהתקדם היא השוק החופשי שכן היא גורמת לאנשים לשלם על האפליה שלהם. האם ההגיון הזה לא נכון?

    2. אתה מתאר בהמשך מצב בו אישה עושה בחירות "מחשש שהיא תופלה לרעה". העולם עובד כך שאנשים משלמים על הפחדים שלהם. אם הם פוחדים על הרכוש שלהם מאוד הם ישלמו הרבה ביטוח. כנל לגבי הבריאות שלהם וכנ"ל בבחירת המקצוע. האם בסיטואציה הזאת, זה לא אמור שאין סיבה ששום דבר ישתנה לעולם? כי המעסיקים מפלים, הנשים חוששות מאפליה, ובכך מאששות את אפליית המעסיקים שממשיכים באותה שיטה.

    אני חושב שהשוק החופשי לא אמור "לתקן אפלייה", כי תיקון כזה הוא תהליך חברתי וחינוכי ארוך. מה שכן, הוא גורם לאנשים לשלם על הדעות הקדומות או האפליה שלהם מחיר אמיתי מה שבפועל מצמצם את מיימדי התופעה.
    הפתרון הוא כמובן לא מושלם, אבל תמיד צריך לשאול מה האלטרנטיבה, והיסטורית לא נראה שיש טובה יותר.

    אשמח לשמוע את תגובתך

    אהבתי

    1. שאלות טובות… תשובה כללית ולא מספקת:
      קודם כל, אני חושב ששווקים בהחלט יכולים להיות, והיו בעבר, מנגנון לצמצום אפליה. בוודאי שהשאלה "מה האלטרנטיבה" היא מרכזית. אבל – חשוב גם לזכור ששווקים הם לא כלי מושלם לצמצום אפליה, ושיש עוד כלים בארסנל של כל קהילה. להגיד שבשוק חופשי לא יכולה להיות אפליה זה פשוט לא נכון.

      בדרך כלל שווקים ישימו תג מחיר על אפלייה, אבל לא תמיד. אם יש מספיק גזענים למשל, אז יכול להיות שלא יהיו בכלל מכולות שמעסיקות אתיופים. במצב כזה, אתה בעצם לא משלם מחיר על הגזענות שלך, כי אין מכולת אחרת, זולה יותר, שכן מעסיקה אתיופים. הלופ שמתואר בפוסט הוא גם כזה שיכול להביא למצב שמעסיקים לא יישאו בעלות מיוחדת בגלל האפליה שלהם. אבל אני שוב מדגיש – אני לא בא להגיד שיש לי הוכחה ששווקים מובילים לאפליה. אני בא להגיד שהמצב מורכב, וששווקים לא תמיד יחסלו אפליה, או אפילו יצמצמו אותה מהר במיוחד.

      אהבתי

  4. אני לא מכירה לעומק את הנתונים שמצביעים על פער בשכר והאם הם מנורמלים לאותו סוג משרה ובאותו היקף או שמדובר בממוצע שמוטה בשל הבדלים במאפייני ההעסקה.
    לגבי הניתוח של מתכנתות רציונאליות) ברמת התיאוריה) במציאות נשים משקיעות יותר מגברים כדי להתקדם לאותה נקודה. כלומר הן נדרשות להוכיח את עצמן יותר מגברים. כך שיש כאן מחיר צל לאפליה.

    אהבתי

  5. פוסט בהחלט מעניין ומעורר מחשבה.
    השאלה שלי היא בנוגע למימד הזמן. הרי גם שוק חופש טהור שלומדים עליו במבוא לכלכלה אינו יעיל באופן מיידי (או במילים אחרות הוא אף פעם לא יעיל), מכיוון שלוקח זמן לכל הצדדים ללמוד את חוקי המשחק ולהתאים את ההתנהגות שלהם. הנקודה היא ששוק חופשי נמצא כל הזמן בתנועה בשאיפה ליעילות מירבית, הוא לא שם אבל מתקדם.

    באותו אופן, להבנתי, גם הכשלים שכתבת צפויים להיעלם עם הזמן. אולי יקח להם יותר זמן מאשר כשלים אחרים, אבל המגמה זהה.
    במידה והיית כותב שהכשלים גורמים לשוק החופשי להישאר במצב לא תקין או להחמיר את ההפליה עם הזמן, הסיפור היה אחר.

    אשמח להתייחסותך.

    אהבתי

    1. תודה!
      אני מסכים שהשאלה היא בנוגע למימד הזמן. אבל אם המנגנון שמתואר בפוסט אכן קיים, ותיאורטית הוא בוודאי אפשרי, אז לא ברור למה השוק, מעצמו, צריך להתקדם לכיוון העלמת האפליה. אולי, ואולי לא. אולי לאט זה אומר תוך עשור, ואולי תוך שנתיים, ואולי תוך 150 שנה. הנקודה העיקרית היא שלהגיד "אם יש שוק אין אפליה" זה פשוט לא נכון.

      Liked by 1 person

  6. הטיעון של ארוו קצת משונה בעיניי.

    ראשית, לא סביר שהתהליך שהוא מתאר מתקיים במציאות. רוצה לומר, אישה ששוקלת להיות מתכנתת, לא תמנע מכך משום שמתכנתים גברים מרוויחים בממוצע יותר. ההשוואה הרלוונטית עבורה אינה בין השכר שהיא צפויה לקבל כמתכנתת לבין שכר שגבר ממוצע מקבל כמתכנת, אלא בין השכר שהיא צפויה לקבל כמתכנתת לבין השכר שהיא צפויה לקבל במידה ולא תהיה מתכנתת. אישה רציונלית שיכולה להיות מתכנתת או עו"ס, ושהשכר הוא השיקול העיקרי שמנחה אותה, תלך להרוויח 20,000 ש"ח בחודש כמתכנתת ולא 8,000 ש"ח בחודש כעו"ס, גם אם גבר מתכנת מרוויח 25,000 ש"ח בחודש וגבר עו"ס מרוויח 6,000 ש"ח בחודש.

    שנית, גם אם פחות נשים יבחרו להשקיע בלימודי תכנות, הנשים שכן ישקיעו לא ייפלו ביכולתן מהגברים שילמדו תכנות. לכן משפט כמו "מעסיק עלול להיות תחת הרושם שנשים הן מתכנתות פחות טובות, כי רוב הנשים שהוא פגש היו מתכנתות פחות טובות" אינו נכון. המעסיק פגש, אולי, יותר מתכנתים ממתכנתות, אבל המתכנתות שפגש לא היו טובות פחות מהמתכנתים.

    הטיעון הבסיסי של אלפר (או למעשה, של מילטון פרידמן) הוא טיעון שבהחלט מחזיק מים – כל עוד לא מתייחסים אליו כאל אמת אבסולוטית, שהרי איזו אמת אבסולוטית נכונה בכלכלה (או בכלל)? טיעוני הנגד היפים שהבאת מצביעים על כך שהתהליך שהוא מתאר אינו, כלשונך, "תרופת פלא", אבל הוא אכן תרופה. הוא תהליך שאמנם מתרחש ויש לו השפעה, אלא שלצדו פועלים תהליכים אחרים שצריך לקחת בחשבון.

    אהבתי

    1. תודה על התגובה החשובה הזו. יש בה הרבה אמת.
      בקשר לטיעון של ארוו, מטרת הטיעון שלו הייתה להסביר כיצד ייתכנו תחומים שבהם אין כמעט שחורים (או נשים), למרות שמנגנוני שוק צריכים להעניש מעסיקים מפלים. התשובה שלו הייתה שאם בתחומים מסוימים יש אפליה נגד שחורים או נשים, אז יכול להתקיים התהליך שתיארתי כאן. אתה צודק שיכול להיות שגם מול אפליה עדיין יכול להיות שנשים יעדיפו לימודי תוכנה. זו שאלה אמפירית. אבל זה בהחלט לא חייב להיות. ולכן אני לא מסכים עם הטענה שבשוק חופשי לחלוטין לא יכולה להתקיים אפליה.

      אני גם מסכים, וגם כתבתי, שהטיעון של אלפר (ולפניו פרידמן) הוא טיעון, ואני מצטט "יש בו משהו, אפילו יש בו משהו חשוב". שוק יכול, ואף פעל, לאורך ההיסטוריה נגד אפליות. אבל אלפר אומר הרבה יותר מזה, ונגד זה הביקורת שלי.

      Liked by 1 person

    2. ותן לי להרחיב עוד קצת, בגלל שזו הערה באמת חשובה.
      אם אפלית נשים יוצרת את המצב שאתה מדבר עליו, התשואה על השקעה לנשים יכולה עדיין להצדיק את ההחלטה ללמוד לימודי תוכנה, או שלפחות אפשר לחשוב על מספרים שעבורם התשואה תצדיק את זה, לפחות עבור חלק מהנשים. אבל, אם גברים ונשים דומים בהתפלגות היכולות שלהם, ונשים מופלות בתחום אחד אבל לא בתחום אחר, אז לכל הפחות יכול להיות שלנשים יש תמריץ חלש יותר להשקיע בתחום שבו הן מופלות. אפליה היא מס, וכפי שמקובל להניח שמס על השקעות מסוג מסוים יקטים את ההשקעות מהסוג הזה, הטיעון יכול להיות תקף גם לאפליה.

      נכון שיש גם טיעונים אחרים, ומעניינים. למשל – מי יהיו הנשים שבכל זאת ילכו ללמוד את התחום? איך זה ישפיע על ההחלטות של המעסיקים בעתיד? או שהמעסיקים כבר לוקחים בחשבון את הסלקציה הזו? וכו,. זה הרגע שבו מודל פורמלי יכול לעזור. ההימור שלי הוא שיש לא מעט ספרות בנושא, אבל אני לא מכיר אותה…

      אהבתי

      1. בנוגע לאפליה של קולגות: כאשר המיעוט המופלה לרעה גדול מספיק ו-או מרוכז מספיק גיאוגרפית, המעסיק יכול לפתור את בעיית האפליה (ולזכות ביתרון עסקי) על ידי העסקה בלעדית של בני הקבוצה המופלה. יש למשל בתי תוכנה שמעסיקים אך ורק מתכנתות חרדיות. במקרה של החרדיות זה כנראה פחות עניין של אפליה ויותר עניין של התמחות בהעסקתן ובדרישותיהן המיוחדות, אבל העיקרון דומה: התמקדות בסוג אחד של עובדים עשויה במקרים מסויימים להגביר את תפוקתם ולהעלות את ערכם עבור המעסיק.

        אהבתי

  7. אפשר להסתכל על הטיעון הבא גם אחרת "בגלל שנשים שחוששות מאפליה עתידית מקבלות את ההחלטה הרציונלית להשקיע פחות בלימודי תוכנה, ההנחה של המעסיק שנשים הן מתכנתות פחות טובות מקבלת הצדקה. "
    נניח שנשים מופלות לרעה בשוק התוכנה, אזי פחות נשים תלכנה ללמוד תוכנה.
    בממוצע מתוך לומדי התוכנה יהיו גברים שאוהבים תוכנה ברמות שונות , מתוך לומדות התוכנה יהיה ריכוז גבוה יותר של נשים שאוהבות תוכנה ברמה גבוהה, כי נשים שאוהבות תוכנה ברמה בינונית ומטה לא תלכנה ללמוד תוכנה, אלא אם נשים מופלות לרעה בכל התחומים.
    במצב זה דווקא רמת המועמדות תהיה גבוהה יותר מרמת המועמדים – לאורך זמן בית תוכנה שמגייס נשים יציג ביצועים טובים יותר מבית תוכנה שלא מגייס נשים.

    לגבי אפליה של עובדים ע"י לקוחות: נניח שאנחנו לא יכולים לשנות את הלקוחות בחוק, גזענים יישארו גזענים.
    איזו מערכת חוקים תפגע פחות באוכלוסיה שנגדה יש דעות קדומות?
    אני מדגיש איזו מערכת תהיה הרע במיעוטו בהנתן שאת הדעות הקדומות אי אפשר לשנות בחוק?
    ואחזור שוב איזו מערכת חוקים היא הפחות גרוע בהנתן שאת הלקוחות אי אפשר לשנות ע"י חוקי עבודה?

    חוק "שכר שווה לעבודה שווה" יפגע יותר באוכלוסיה המופלת לרעה לעומת שכר שונה הנקבע בשוק חופשי.

    מבחינת בעל העסק העובד המופלה לרעה ע"י הלקוחות שווה פחות את זה החוק לא יכול לשנות.
    לכן באותו שכר עדיף לא לגייס אותו בכלל ז"א האזרח המופלה לרעה יהיה מובטל .

    שכר שונה לאותו תפקיד יגרום למופלה לרעה ע"י הלקוחות לקבל שכר יותר נמוך בגלל שהתועלת שלו לעסק (שלא באשמתו) פחות גבוהה- אבל יוכל להתפרנס.

    אלו שתי חלופות רעות – נובעות מהמצב הרע שבו לקוחות גזענים מפלים עובד מסיבות לא ענייניות.
    את המצב הזה אפשר לשפר רק ע"י חינוך והסברה. חוקי עבודה לא יעזרו פה אלא רק יחמירו את הבעיה.

    אהבתי

    1. השאלה "איזה מערכת חוקים הכי תעזור" היא שאלה חשובה מאד. אבל היא לא השאלה שהפוסט עוסק בה.

      ובכל זאת, חוק "שכר שווה לעבוה שווה" הוא לא בהכרח רע. האפקט שאתה מציין בוודאי אפשרי, אבל יש עוד אפקטים. למשל, בגלל שנשים הן חלק כל כך גדול משוק העבודה, קשה להאמין שמעסיקים יוכלו להימנע כליל מלהעסיק נשים. חוק גם יכול להזיז את המעסיקים משיווי משקל "רע" שבו כולם מפלים נשים למרות שכולם מרגישים עם זה רע אבל אין להם ברירה, לשיווי משקל שבו אף אחד (או כמעט אף אחד) לא מפלה נשים. חוק גם יכול להשפיע על נורמות, אם יותר ילדים יגדלו עם זה שזה נורמלי לחלוטין לראות עו"ד או מתכנתת אשה, וכו'.

      Liked by 1 person

  8. בתגובה לשלוש הנקודות:

    אפליית לקוחות: במקרה של אפליית לקוחות, היא תתורגם, כפי שאמרת, לתשלום יותר נמוך לאוכלוסייה המופלה, מה שיקיים את רמת הביקוש בעינה, ינכיח את האוכלוסייה המופלה ללקוחות, ויביא לאותו הליך עליו דיבר אלפר – שחיקה של כדאיות האפליה.

    אפלייה של קולגות: איני מכיר את התופעה בה סביבת עבודה נוחה פחות גורמת לתביעת שכר גבוה יותר מצד בני הקבוצה המפלה. הדינמיקה שאתה מתאר ("מעסיק יצטרך לשלם יותר לנשים כדי לפצות אותן") היא ספקולציה שלך, אך אני לא חושב שהיא קיימת במציאות.

    ההסבר של ארוו: הפירוש שלך, לפיו נשים ייבחרו "להשקיע פחות ברכישת כישורים" במקום בו הן מופלות אינו נשמע סביר במיוחד. לדוגמה, אם נניח כי יש שלושה ענפי מקצוע עם שכר גבוה, בינוני ונמוך, עדיין כדאי יהיה לנשים המנסות להתקבל לעבוד בענף עם השכר הגבוה להשקיע מאמציהן שם, שכן החלופות מתגמלות הרבה פחות.

    יתר על כן, במבנה שוק ריאלי, בו יש שרשרת שלמה של מקצועות ברמות שכר שונות הקרובות זו לזו, אם נשים מוכשרות יותר אכן היו מעדיפות להירתע ממקצוע אחד בו קיימת "אפליה סטטיסטית" היינו צריכים לצפות שבמקצוע אחר נקבל עודף נשים מוכשרות מגברים, הנהנות משכר גבוה יותר, לפי כישוריהן העודפים.

    (השם סיבו: אבל אני אורי רדלר)

    אהבתי

    1. תודה על התגובה. נקודות טובות כולן. אבל –

      1. אני לא חושב שמישהו או מישהי אמרו אי פעם במו"מ על שכר – אני רוצה עוד 2000 ש"ח כי הקולגות מנוולים. אבל באופן כללי – שכר גבוה יותר דרוש כדי לפצות על תנאים גרועים יותר. אני לא רועה סיבה שזה יהיה שונה כשמדובר בקולגות מנוולים.

      2. מה שקובע את ההשקעה במקרה הזה, א-לה ארוו, זה התשואה על ההשקעה בתחום. אפליה סטטיסטית של מעסיקים מהווה מס אפקטיבי על ההשקעה הזו. נכון שעצם קיומו של מס לא אומר שההשקעה תהיה אפס. למעשה, אתה צודק שאפילו זה לא חייב להגיד שההשקעה תקטן בכלל – יכול להיות שהשקעה בלימודי תוכנה, לפחות לחלק מהנשים, תהיה המסלול המשתלם ביותר גם אחרי שלוקחים בחשבון את מס האפליה. אבל זו שאלה אמפירית עד כמה זה קורה. באופן כללי, יש סיבות לא רעות להאמין שמס מפחית השקעה.

      3. הנקודה הכי מעניינת. צריך לחשוב על זה. אבל אני לא מסכים שזה משהו שמפריך את הטענה. אני בכלל לא פוסל על הסף את זה שיש דווקא מקצועות שבהן יש יותר נשים מוכשרות, ושאפילו נהנות משכר גבוה יותר מגברים באותו התחום.

      אהבתי

      1. שמח על התגובה המחכימה…

        1. אני סבור שבשוק העבודה, כמו בכל שוק אחר, המחיר הנדרש (השכיר=המוכר; המעסיק=הקונה) הוא תמיד פונקציה של החלופות האפשריות עבור הקונה. אם שכיר א' (המופלה) לא מעוניין במשרה בשכר הנתון, אך יש שכיר ב' (הבלתי מופלה) המעוניין במשרה בשכר הנתון או בתנאים הנתונים, לקונה (המעסיק) יש חלופה זמינה בעלות נמוכה יותר, ולכן לא ישכור את שירותי שכיר א' תמורת שכר גבוה יותר.

        2. כתבת: "מה שקובע את ההשקעה במקרה הזה, א-לה ארוו, זה התשואה על ההשקעה בתחום. אפליה סטטיסטית של מעסיקים מהווה מס אפקטיבי על ההשקעה הזו" – גם כאן, השאלה הקריטית, כפי שאני מבין את הדברים, אינה מה התשואה המוחלטת על ההשקעה בתחום אלא מה התשואה ביחס לתשואות הישימות האחרות. אם אני מחפש עבודה כמתכנת (ולשמחת קהל משתמשי התוכנה, זה לא המצב!), התשואה המבוקשת שלי נאמדת ביחס לתשואות זמינות אחרות לכישוריי ולא ביחס לתשואה שאינה זמינה לי (לדוגמה, שכר מתכנת בטימבקטו). אישה המחפשת עבודה כמתכנתת אומדת את שכרה בהשוואה לתשואות הזמינות האחרות לה כאישה, שכן החלפת מין אינה חלופה זמינה מאוד.

        3. כתבת: "אני בכלל לא פוסל על הסף את זה שיש דווקא מקצועות שבהן יש יותר נשים מוכשרות, ושאפילו נהנות משכר גבוה יותר מגברים באותו התחום" – מן הסתם יש כאלו מקצועות, אך מבדיקה שערכתי לפני זמן בפועל ההעדפה לנשים מתרכזת במקצועות בשכר נמוך מאוד, יחסית, ולא בשדרה שממש מתחת למקצוע המבוקש ביותר, כפי שהיינו אמורים לצפות שיקרה.

        Liked by 1 person

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s