הרווחים הכלכליים של הכיבוש

(980 מילים)

באחד הריקושטים מהבחירות, יונתן אמיר המעניין תמיד כתב טקסט מעניין ופרובוקטיבי על "פני השמאל לאן". אני הולך להתעלם מכל החלקים המעניינים בטקסט שלו, ולהיטפל רק לחלק קטן ומשני. כזה אני. בכל מקרה, כך יונתן:

 צריך להיזהר מהשלכת כל הרע לכיוונן [של ההתנחלויות]. יום האדמה נוסד בעקבות הפקעת אדמות מסיבית בגליל, לא ביו"ש, ואת פירותיו הכלכליים של הכיבוש בשטחים קוטפים גם בתל-אביב, ירושלים וכפר סבא. [דגש שלי]

זה טיעון שיוצא לי לשמוע לא מעט, למרות שאני לא יודע מה בדיוק התהודה האמיתית שהוא זוכה לה מחוץ לבועה שלי: ישראל מפיקה (או לפחות הפיקה בעבר) רווחים כלכליים משמעותיים מההחזקה הצבאית של הגדה המערבית, ולפני כן גם עזה. המהדרין מוסיפים גם את רמת הגולן. אני חושב שזה טיעון שגוי בכמה רמות. ורק בקשה אחת לפני שאתם מטקבקים – אנא קראו עד הסוף. בפרט, קראו את החלק תחת הכותרת  "לפני שאתם מטקבקים".

קודם כל – הטיעון:

הרווחים שישראל הפיקה מההחזקה הצבאית של הגדה המערבית ועזה מיוחסים בדרך כלל לכמה גורמים: כניסה של עובדים פלסטינאים לשוק העבודה הישראלי סיפקה כוח עבודה זול מאד, מה שהביא לרווחים לבעלי הון ישראלים, ואולי גם לירידת מחירים בתעשיות הלרוונטיות, למשל בנייה וחקלאות; הגישה לשוק המוצרים הפלסטינאי שהיה זול מאד, אם מדובר ברהיטים מבידיא, או מוסכים בקלקיליה; "השוק השבוי" למוצרי ייצוא ישראלים, וכדו'. וכל הדברים הנפלאים האלו התאפשרו בגלל שישראל החזיקה את הגדה המערבית ועזה תחת ממשל צבאי. אין כיבוש? אין מוסך זול בקלקיליה, ואין פועלים זולים בשדות.

למה אני לא מקבל את הטיעון הזה?

אני בכוונה לא נכנס פה לספירת שקלים, למרות שהיא חשובה. כלומר, כן – מדובר במספרים לא מאד גדולים יחסית לגודל של הכלכלה הישראלית, אבל זה לא העניין. הסיבה שזה טיעון שגוי בעיני היא הרבה יותר חשובה ויסודית. בעוד שרוב מי שטוען את הטיעון הזה בדרך כלל רומז, או מדבר במפורש, על רווחים קולוניאליסטים, רווחים של ניצול, שהצד החזק מפיק על חשבון הנתינים נטולי הזכויות בקולוניה, במקרה הישראלי-פלסטינאי כמעט כל (אם לא כל) הרווחים שמונים אלו שסבורים שהכיבוש הוא בוננזה כלכלית לישראל הם רווחים הדדים. הישראלים מרוויחים – וגם הפלסטינאים (אני רואה שקופץ לכם הוריד במצח – אני אחזור לנקודה הזו בהמשך). אלו רווחים שנובעים מאינטגרציה, חלקית ככל שתהא, של המשק הישראלי עם המשק הפלסטינאי. כמי שמסחר בינלאומי הוא תחום ההתמחות שלו, אני האחרון לזלזל ברווחים האלה. אבל, וזה הקטע – הרווחים האלו לא נובעים מכך שישראל מחזיקה, או החזיקה בעבר, את השטחים האלו, על האוכלוסיה שבהם, תחת שלטון צבאי. אלו רווחים שנובעים מהגדלת הסחר בין ישראל לפלסטינאים: הן סחר במוצרים ושירותים, והן תנועה של גורמי ייצור, בעיקר עובדים, אבל גם הון,  בין המשקים.

זה חשוב משתי סיבות. הראשונה היא שאם בכלל, ההחזקה הצבאית בשטחים פוגעת ברווחים הכלכליים שיכלו לנבוע מתנועה חופשית יותר של עובדים, הון, צרכנים, ומוצרים בין שתי הכלכלות, למשל תחת הסכם. מאליו מובן – אפשר לדבר על כך שמסיבות בטחוניות אין ברירה אלא להחזיק את השטחים האלו תחת שלטון צבאי, אבל זה דיון אחר (ונדמה לי שהוא מקבל מספיק תשומת לב). הנקודה שלי היא שרוב, אם לא כל, האנשים שמדברים על ה"רווחים הכלכליים של הכיבוש" מתכוונים לכך שהרווחים האלו יוצרים אינטרס ישראלי להנציח את הכיבוש במקום לבחור בפיתרון של הסכם. הם טועים. יחסית למצב של הסכם, ועם הזמן גם תנועה חופשית יותר בין ישראל לגדה המערבית ועזה, ההחזקה הצבאית של השטחים היא  פחות "רווחית". פחות או יותר את כל הרווחים הכלכליים מהכיבוש ישראל הייתה יכולה לקצור, ביתר שאת, גם ללא הכיבוש. הרווחים באים מפתיחות של המשקים זה לזה. לא מהשליטה של ישראל בשטחים, ולא מזה שממשלת ישראל, בכוח הזרוע, גונבת את הזהב מהארמונות ברמאללה.

הסיבה השניה שחשוב להגיד את זה היא ההשפעה שהייתה לאינטגרציה בין המשק הישראלי למשק הפלסטינאי על הפלסטינאים. נכון שישראלים רבים נהנו לתקן את האוטו בזול בקלקלילה. אבל גם בעל המוסך הפלסטינאי נהנה מזה! נכון שחקלאים ובעלי חברות בניה (וחלק מזה עבר גם ללקוחות שלהם) נהנו מהיכולת להעסיק פועלים פלסטינאים. אבל גם, ואולי אפילו בעיקר, הפועלים הפסלטינאים נהנו מהגישה לשוק העבודה הישראלי. כאשר הגישה הזו נמנעה מהם, ההפסד לפועלים הפלסטינאים היה עצום. אילו היה קל יותר לעובד פלסטינאי לעבוד בישראל (נניח כי היו פחות מחסומים), העודף שהיה נוצר מהחיסכון בבלאגן ובזמן היה, כנראה, מתחלק בין העובד הפלסטינאי והמעביד הישראלי – ושני הצדדים היו מרוויחים מכך. נדמה לי שאפשר לעבור על רשימת הרווחים הכלכליים של הכיבוש אחד אחד ולהעלות טיעונים דומים.

או בקיצור – הרווחים של ישראל מהכיבוש הם לא רווחים של ניצול קולוניאליסטי מהסוג הישן, אלא רווחי גלובליזציה מהסוג החדש.

לפני שאתם מטקבקים:

1.מובן מאליו: אף אחד, בטח שלא אני, לא טוען שהחיים תחת שלטון צבאי ישראלי טובים לפלסטינאים. לא באופן כללי, ולא מבחינה כלכלית. מוצדק או לא, חיים תחת ממשל צבאי זר, אפילו אם הוא רק מחליט מתי ובאיזה כביש מותר לך לנסוע לבקר דודים מעיר שכנה, ולא ממש נמצא בתוך העיר שבה אתה חי, הם דרעק מיט לעבער. יש מי שמתווכחים על השאלה עד כמה זה נורא, אבל נדמה לי שאף אחד לא חושב שזה לגמרי הכל סבבה. אני בטח שלא טוען את זה. אני רק טוען שאותם הדברים שאנשים מציינים בתור הדברים שהביאו לרווחים כלכליים לישראלים בתוך הקו הירוק (פועלים פלסטינאים, מוסך בקלקליליה, וגו'), הביאו גם לרווחים כלכליים עבור הפלסטינאים. לא קולוניאליזם. גולבליזציה.

2. אפשר לדבר על השאלה האם, כפי שהדברים עומדים כיום, יש בכלל על מה לדבר בנוגע לקיום בשלום בין ישראל והפלסטינאים. אפשר לדבר על זה, אבל אני לא הולך לעשות זה. זה לא הנושא שלנו כאן, ונדמה לי, אפעס, שלא חסר דיון בנושא. אני מדבר כאן רק על האינטרס להמשך הכיבוש שנוצר לכאורה בגלל הרווחים הכלכליים ממנו. אין אינטרס כזה. כל הרווחים מהכיבוש הם רווחים שיישארו, ואף יגדלו, בוודאי בטווח הארוך, אם יהיה הסכם בין מדינת ישראל למדינה פלסטינאית, או אם תהיה מדינה אחת או כל הסדר אחר. אם בכלל, סביר להניח שהרווחים האלו יגדלו עבור הישראלים, ויגדלו עבור הפלסטינאים.

3. אני מדגיש, אני לא מדבר על רווחים והפסדים כלכליים שינבעו באופן כללי מסיום ההחזקה הצבאית בשטחים או אפילו מסיום הסכסוך. כמובן שלשינוי גיאופוליטי מסדר גודל כזה יהיו השלכות מרחיקות לכת, וכל אחד מוזמן להאמין האם הן יהיו לטובה או לרעה. שוב – זה לא הנושא של הפוסט הזה. אני מדבר רק על אותם הרווחים שאליהם מתייחסים אלו שטוענים שישראל מפיקה "רווחים כלכליים" מההחזקה הצבאית בגדה המערבית. אילו היה מדובר רק באינטרס כלכלי סטייל הקולוניאליזם הישן והטוב, הכיבוש היה נגמר מזמן.

מודעות פרסומת

16 תגובות בנושא “הרווחים הכלכליים של הכיבוש”

  1. פוסט מעניין, סוג של
    What did the Romans ever do for us
    מסכים שהתועלת התעשייתית שהופקה מהעובדים הפלשתינאים ומכל הקנייה שלהם קטנה,
    מזכיר שיש טוענים כי השימוש בכח אדם זול ובלתי מיומן הוא מהגורמים לפיגור בענף הבנייה (ובעצם גם במספר ענפים נוספים)
    ויחד עם זאת, מבקש להפנות את תשומת הלב לנושא הקרקעות:
    בשל הגיאוגרפיה, השטחים מספקים שפע של קרקעות באזורי ביקוש-שיא (ירושלים) ובאזורי פריפריה קרובים (חמש דקות מכפר סבא)
    המדינה הפנתה, באמצעות מענקים, משכנתאות מוזלות, סבסוד שירותים ועוד תמריצים כלכליים (אוניברסיטת אריאל) מאות אלפי מתיישבים.
    ברמה האישית, יש להם רווח מוחשי ומיידי מה החזקה בשטחים.
    בעקיפין, שאר צרכני הנדלן שאינו בשטחים נהנו גם, מהפחתת הביקוש.
    אם יקרה ותתבצע החזרת שטחים (מלאה, לצורך הטיעון) ישראל תיאלץ להשקיע בתשתיות לשיכון אוכלוסיה בסדר גודל של ארבע ערים (צפון, דרום, מזרח ירושלים, אריאל והשאר)
    מבחינת המפונים מדובר כנראה באסון אישי (כן, גם מבחינה כלכלית ולמרות פיצויי התועפות שבוודאי ישולמו) ומבחינת עלויות הקרקע באזורי הביקוש, ובכן, השמיים הם הגבול.
    ייתכן שבלימון הסה ייצר לימונדה, אבל ישראל לא הוכיחה עד עתה יכולות בתכנון וביצוע אופטימליים בתחום הזה.

    Liked by 1 person

    1. אז הרווח הוא של המתיישבים, שקיבלו אדמה בזול – אבל לא של המדינה, שהרי המדינה מרוויחה דווקא מקרקע יקרה (ולכן אין לה שום תמריץ להוזיל את הקרקע).
      תוסיף עלויות אבטחה מטורפות ומלחמה/מבצע פעם בשנה שנתיים… האינטואיציה שלי היא נטל כבד על תקציב המדינה (למרות שאני פתוח לנתונים נגדיים).

      לגבי הנקודה השנייה – ״אם יקרה ותתבצע החזרת שטחים (מלאה, לצורך הטיעון) ישראל תיאלץ להשקיע בתשתיות לשיכון אוכלוסיה בסדר גודל של ארבע ערים״ – ובכן, כל זה (עלויות פיתוח התשתיות) כבר קרה בשטחים, אז ישראל לא הרוויחה מזה דבר.

      אהבתי

  2. (:
    הייתי בטוח שאתה עומד להתייחס בכלל למה שכתבתי בשבוע שעבר (״ההבדל המרכזי בין ה"ימין" ל"שמאל" בישראל הוא צורת ניהול הסכסוך המועדפת על כל צד. השמאל קובע עובדות בשטח תוך כדי טחינת מים במשא ומתן נצחי, והימין קובע עובדות בשטח תוך כדי טחינת מים בסירוב נצחי למשא ומתן. הראשונים תורמים ליצוא האזרחי והאחרונים טובים ליצוא הבטחוני, וכך בין מו"מ-שמום לאו"ם-שמום הכלכלה פורחת״).

    בכל מקרה תודה על ההתייחסות. אני מקבל את הטענה שהרווח מהכיבוש יכול להתקזז עם רווחים מהסכמים. יחד עם זאת צריך לקחת בחשבון גם את עניין הקרקעות שהזכיר יואל וגם את התעשייה הבטחונית. בהקשר הזה מומלץ לצפות בסרטו של יותם פלדמן המעבדה, שמתחקה אחר הקשרים הסבוכים בין המהלכים הפוליטיים והצבאיים בישראל ליצוא הנשק שלה.

    Liked by 1 person

  3. אני חושב שכאשר מציגים את הטיעון הזה מתכוונים בדרך כלל לא לרווח לכלל המשק, אלא לרווח לאנשים מסוימים או קבוצות מסוימות, ושהרווח הזה נותן להם תמריץ כלכלי לנצל את הכוח הפוליטי שלהם להמשיך את המצב הקיים. כמו מצב היפוטתי בו יש איזו מגבלה בשוק או משק מסויים וקבוצה כלשהי מתיישבת עליה וגובה בזכותה רנטה מונופוליסטית או רנטת אינפורמציה.

    Liked by 2 אנשים

  4. מצחיק, בדרך כלל אני שומע טענה הפוכה, על "כמה אנחנו מפסידים בגלל ההתנחלויות".

    יש עוד נקודה כלכלית, אגב: לרשות הפלסטינית אין שום עמידה כלכלית, כפי שכבר אמר לפני כמה שנים הבנק העולמי. בכל הדיונים על מדינה פלסטינית, אף אחד לא מדבר על כך שהקמת מדינה כזו (כמו הקמת מדינה קטלונית או מדינה סקוטית) תהיה אסון כלכלי לפלסטינים עצמם.

    Liked by 1 person

  5. כלכנים ישראליים מאפיינים את ישראל כסובלת (אני מניח כמו מדינות רבות) מקבוצות אינטרסים חזקות שמושכות החלטות של הממשלה לכיוונים הרצויים להם.
    בהתחשב זה, איך אתה מתמודד עם העובדה שהכיבוש הצבאי מיטיב עם הצבא מבחינת היכולת שלו להצדיק הרבה מן הפעילות שלו, זו הישירה והעקיפה, כתוצאה מהכיבוש ?

    אהבתי

  6. אחד הרווחים הגדולים, ממנו התעלמת, הוא עתודות שטחי הקרקע שמדינת ישראל זכתה בהם בזכות ההחזקה בשטחי יהודה ושומרון. בטווח של קילומטרים ספורים (2-30) משתי הערים הגדולות בישראל – ת"א וירושלים – שיכנה מדינת ישראל מעל 300,000 איש, ובכך השפיעה על מחירי הדיור בכל איזור המרכז ועוטף י-ם.

    וע"מ להקדים את התשובה הידועה לגבי השטחים הפנויים בנגב ובגליל – המחירים היו צריכים לעלות בהרבה לפני שכמויות כאלו של תושבים היו שוקלים בכלל לעבור לגליל ולנגב, הן בגלל בעיות התחבורה, הן בגלל מקומות העבודה. מדובר בחיסכון כלכלי בשווי מיליארדים שנובע ישירות מההחזקה בקרקע, בלי שתהיה לו כמעט שום השפעה מיטיבה על האוכלוסיה המקומית (הפלסטינים).

    Liked by 1 person

  7. איך אין לך בושה להצדיק את הכיבוש. אוהב ערבים שכמותך. #לאקראתילפנישמתקבקים

    לעניינינו, האם אתה יכול לחדד מתי כן מדובר ב"רווחים קולוניאליסטים, רווחים של ניצול, שהצד החזק מפיק על חשבון הנתינים נטולי הזכויות בקולוניה"? האם זה נכון רק כאשר הנתינים הופכים להיות עבדים?

    תודה

    אהבתי

    1. לקולניות הקלאסיות היו הרבה אמצעי דיכוי כלכלי שהיטיבו עם המדינה הקולוינאליסטית. עבדות זו צורה קיצונית, אבל יש גם משטר שלם של רשיונות למקצועות שונים, מיסוי כבד, כפיית סחר, ועוד.

      אהבתי

  8. חסרה לי התייחסות למשאבי טבע, שהם רווח טהור שלנו על חשבונם. כך לדוגמה הגישה למים, ים המלח, חצץ וכו' (http://www.themarker.com/markerweek/1.1664255 לדוגמה). אני מעריך שהפלסטינים היו מעלים טענות לגבי עתודות גז טבעי במים הטריטוריאליים שלהם בהנתן הסכם, כך שהרווח שלנו מהכיבוש משמעותי יותר.
    לגבי קרקעות זה טיפה יותר מורכב, כי אם נניח אנחנו חיים בצל של הסכם של חילופי שטחים, נצטרך לתת שטחים בעלי ערך דומה במסגרת הסכם כזה, ואז מה שהרווחנו הוא לא את מלוא ערך הקרקע אלא רק את ניצולה למשך אותן שנים ד ההסכם.
    בנוסף, ישנה העובדה שאנחנו חולשים על מרבית גבולות המדינה הפלסטינית, כך שאנחנו לא נאלצים להתחרות עם ירדן ושות' על העסקת פלסטינים.

    יש את כל השאלות של תחזוקת הכיבוש, שהן מורכבות ומאוד תלויות בשאלה האם אתה מאמין שההתנחלויות הן מעין מוצבים קדמיים שמספקות יתרון בטחוני. אני סופר-סקפטי, אבל זה לפחות הנרטיב של חלק מהמתנחלים.

    אהבתי

  9. "אילו היה מדובר רק באינטרס כלכלי סטייל הקולוניאליזם הישן והטוב, הכיבוש היה נגמר מזמן."
    למה?

    אהבתי

    1. הוא התכוון לכך שאם הכיבוש היה ממניעים כלכליים בלבד (כפי שהיה בתקופת הקולוניאליזם) אז הוא היה מסתיים לטובת הסכם שהיה מטיב עוד יותר עם שני הצדדים (בשל הסיבות שנמנו – בקולוניאליזם האירופאים באו לשדוד אוצרות טבע כמו מכרות זהב [או עבדים], ואילו פה הרווחים הם בשל אינטגרציה בין המשקים).

      Liked by 1 person

  10. א- לא ברור לי איך עם יכול להיות כובש בארצו? ואיך אתם יכולים בכלל להגן על פולש זר ורצחני שבכלל הגיע למדינה שלנו ממדבריות ערב?
    ב- אנחנו רק מפסידים מזה שאנחנו שופכים ים כסף על חשבונות חשמל של האוייב הערבי ביהודה שומרון ועזה,
    ג- אנחנו מפסידים כסף כי הצבא שלנו נלחם באוייב מר בידיים ורגליים כבולות ואסור לו לעשות מה שצבא עושה.
    ד- אנחנו מפסידים את כל עתודות הקרקע ומי התהום שלנו לאוייב ערבי זר ופולש, תחשבו קצת על מחירי הדירות אם אפשר היה לבנות דירות לזוגות צעירים מזרחה מכפר סבא, או בין שכונות מרכז ירושלים לשכונת גילה.
    ה- אנחנו מפסידים כסף כשאנחנו מטפלים באוייב בבתי החולים שלנו על חשבון משלם המסים.

    רק חילופי אוכלוסיות בין ישראל למדינה האיסלאמית תביא שלום ורווחה כלכלית. ( ערבים מוסלמים משטחי מדינת ישראל ילכו למדינה האיסלאמית, והיהודים משטחי הלבנט יגיעו לארץ… )

    אהבתי

  11. אני הגעתי לדף הזה מתוך דיון שהיה לי עם חבר זה עתה, ועלתה הסוגיה של ההיבטים הכלכליים של המצב הביטחוני מול הפלסטינאים.
    אני הצגתי דעה כי ברור מאליו שהסטטוס קוו לא טוב לנו, ז"א בהיבט כלכלי גרידא המצב הנוכחי מרוקן אותנו מכסף, וגישה ניצית יותר כרוכה במעמסה כלכלית גדולה עוד יותר. לראיה:
    http://www.themarker.com/news/1.2654800
    http://www.themarker.com/news/1.2395110
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3408099,00.html
    http://elections.walla.co.il/item/2835757

    חברי מנגד, טען שהשליטה בשטחים דווקא כלכלית, ותורמת בדרכים עקיפות, כגון תרומה לתעשייה הביטחות, עידוד של פיתוח טכנולוגי וכ"א שבסופו של דבר כרוך גם בכלכלת ההיי-טק של ישראל.

    הפוסט הזה מעלה היבטים מעניינים, כמו כוח עבודה זול. יחד עם זאת, זה נראה לי כמו זוטות. כמה פועלים פלסטינאים יש בשנה? 30,000? אם תכמתו רווחים בחסכון, מדובר בעשרות או אלי מאות מיליוני שקלים? סכומים לא קטנים אבל לא מדובר במיליארדים. ההתעסקות הזאת מיותרת. גם עניין הקרקעות נראה לי התעסקות בטפל, שכן מדובר בהכנסות חד-פעמיות, שמתקזזות עם הוצאות של ארועים שוטפים (בט"ש, מבצעים) ושהעלויות שלהם עולה על אלו בהרבה.

    שאלתי היא אם מישהו מכיר חומר עובדתי שמכמת את העלויות והרווחים של שלל היבטי המצב הביטחוני?
    תודה

    אהבתי

  12. היו מחקרים על כך לפחות עד הקמת הרשות
    ובהם עלה בצורה מובהקת
    שהעסקת עובדים ללא מגבלת חוקי עבודה
    (פיצויים שעות נוספות שכר מינימום תנאים סוציאלים )
    מהווה יתרון משמעותי למשק הישראלי (החממות בגוש קטיף עד האינתיפאדה הראשונה התבססו על העזתים)
    המעמ שנגבה על מוצרי היסוד שרכשו הפלסטינים

    אז כן היה רווח לישראל, וגם לפלסטינים, אבל אנחנו לא בתחרות מי הרוויח יותר…

    כנראה שעם הקמת הרשות ישראל הפסיקה להרוויח
    (לפחות מהמעמ) אבל יש עדיין מצב של ניצול כא זול במינימום של תנאים
    פועל פלסטיני בחברת בניה ישראלית מקבל ליום כ 250 שח, אבל נטו ביד לאחר כל קבלני המשנה הישראלים שהפלסטינים נשאר לו כ 100 שח ביד וזה גם סוג של מס כיבוש שמתחלק בין גורמים פרטיים ישראלים לראיסים פלסטינים בחסות שיקולי הביטחון המוצדקים

    הנתונים נלקחו משיחה עם פועל שעבד אצלי בתיקוני שנת בדק של דירה חדשה … לא מדגם סטטיסטי אבל נתון מעניין.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s