עשינה לייק

(653 מילים)

לכבוד יום האשה, ובאיחור קל, כמה מספרים ומחשבות על העיסוק בנושאים כלכליים ומגדר. ההסתיגויות הרגילות בתוקף, אחרי הכל אני גבר סיס-ג'נדר והטרוסקסואל. אני לא בא להסגביר, ולא לנזוף. אני מזמין לשיחה. וגם זה בזהירות.

עשינה לייק?

נכון לכתיבת שורות אלה, יש לעמוד הפייסבוק של הבלוג 174 לייקים. מתוכם 6 הם של נשים. שלוש מהן בנות משפחה שלי. כשהבלוג "דעת מיעוט" שיתף את הפוסט האחרון שלי בפייסבוק, מתוך 100 לייקים, 5 היו של נשים. השאלה היא כמובן מה יותר מדאיג – אם נשים לא מתעניינות בסוג הזה של דיון כלכלי, או שנשים מתביישות להיראות כאילו הן מתעניינות.

מודל לחיקוי

במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית יש, אתם יושבים, חברת סגל אחת בלבד – ד"ר נעמי האוזמן האחת והיחידה (pun intended) – מתוך 24 חברי סגל בכירים (הבהרת תרגום: מה שמכונה כאן "סגל בכיר" הוא מה שמכונה באנגלית tenure track, ולא מה שמכונה באנלגית senior faculty). במחלקה בתל אביב המצב הרבה יותר טוב – שלוש חברות סגל מתוך 21 חברי סגל בכירים. בבאר שבע 3 מ 26.  כמה עצוב שהמצב בבר אילן – 6 מתוך 25 פתאום נראה לא רע.

ציונים זה לא הכל, אצל בנים

הגרף הבא לקוח מכאן. במערכת הקולג' האמריקאית הסטודנטים בוחרים "מייג'ור", תחום התמחות פחות או יותר, אבל הם עושים את זה רק אחרי שהם כבר בילו איזשהו זמן בלימודים. למרות שרוב בוגרי הקולג' בארה"ב הן נשים, הן מהוות רק 29% מאלו שהמייג'ור שלהם הוא כלכלה. קלודיה גולדין, כלכלנית משפיעה מאד מהארווארד, שהייתה בין השאר נשיאת האגודה האמריקאית לכלכלה ה- AEA, הסתכלה על זה מקרוב. הגרף מתאר את האחוז מקרב הסטודנטים שלקחו קורס מבוא לכלכלה ושבחרו להמשיך למייג'ור בכלכלה, כתלות בציון שהם קיבלו במבוא. הטויסט המעניין הוא, כמובן, ההבדל בין נשים וגברים בהקשר הזה. אצל גברים הציון כמעט ולא משפיע – 40% מאלו שקיבלו A ממשיכים למייגו'ר בכלכלה, וקצת פחות מ 35% מאלו שקיבלו B מינוס ומטה. בקרב נשים – מעל 40% מאלו שקיבלו A ממשיכות למייג'ור בכלכלה, אבל רק 5% מבין אלו שקיבלו B מינוס ומטה.

goldin

שירות לקוראות

אפרופו ה AEA, אם את קוראת כאן, ושוקלת לימודי כלכלה, ובעיקר לימודי כלכלה מתקדמים, אני ממליץ להעיף מבט על הפעילות של הועדה על מצב הנשים במקצוע הכלכלה – CSWEP. יש שם חומר קריאה, עצות, וגם אפשר לשאוב קצת נחמה מעצם קיומו של הגוף הזה, ומכך שכלכלניות מאד משפיעות פעילות בו.

יש תקווה?

אני מכיר את הבדיחות על נשים שמעדיפות ללמוד בחוג למגדר ולכתוב תזה על כמה זה נורא שאין נשים בחוג לכלכלה, על פני אשכרה ללכת לחוג לכלכלה. אני לא אוהב את הבדיחות האלה. יש פה היזון חוזר עם תוצאה שלילית – לא קל ללכת ללמוד בחוג שבו יש מרצה אחת מתוך 25 חברי סגל בכיר, והתוצאה עלולה להיות שגם הסטודנטיות של עוד 20 שנה לא יבחרו ללמוד כלכלה, כי יש רק מרצה אחת מתוך 25 חברי סגל, וכו'. וכן, יש גם מחקרים שתומכים בקיומו של המנגנון הזה (זה למשל). אבל – בארה"ב לפחות, ששם רוב חברי הסגל הישראלים מקבלים את ההכשרה שלהם, המצב משתפר מאד. לא שמישהו מתקרב לחצי חצי, אבל לפחות בקרב חברי הסגל הצעירים יותר, ואפילו בדור הביניים, רואים יותר ויותר נשים. אי אפשר להזכיר כאן את כל הנשים שמככבות היום בתחום, אבל על קצה המזלג: העורכת הראשית של ה American Economic Review, אולי הז'ורנל החשוב ביותר כיום בכלכלה, היא פני גולדברג. מתוך שבעת העורכים הראשיים של ה Review of Economic Studies, עוד אחד מהז'ורנלים החשובים ביותר במקצוע, שתיים הן נשים – מישל טרטילט וגיתה גופינת.  עם קצת צ'רי פיקינג של התאריכים, אפשר גם לציין שמאז 2007, שלוש מתוך שבעה זוכים במדליית בייטס-קלארק, הפרס החשוב ביותר בכלכלה (למעט, אולי, פרס נובל) הן נשים – סוזן אתי, אסתר דופלו ואיימי פינקלשטיין. נכון שפרס הנובל בכלכלה עדיין מחזיק בסטטיסטיקה המרשימה של אישה אחת מתוך 75 זוכים, אבל חשוב לזכור שפרס הנובל מוענק על עבודות בנות כמה עשורים. מדליית בייטס-קלארק שמוענקת רק לכלכלנים מתחת לגיל 40 משקפת טוב יותר מה קורה כיום במקצוע. והנה תמונה שאפשר לתת לה פרשנות אופטימית: יש הרבה יותר תלמידות דוקטורט לכלכלה בתכניות במחלקות המובילות מאשר מרצות לכלכלה, ויש מגמה חיובית (ברוב המקומות) בשני הגרפים. כך שאולי יש מקום לתקווה. (וכן, אני יודע שיש גם פרשנות פסימית לפער בין מספר הדוקטורנטיות למספר חברות הסגל).

fem

ובנימה אישית

מתוך ארבעת המנחים שלי בדוקטורט, שלוש הן נשים. הבוחנת החיצונית בהגנה שלי על התזה – גם היא אשה.

מודעות פרסומת

5 תגובות בנושא “עשינה לייק”

  1. אני לא בפייס אז לא יכולה לעשות לייק. מקבלת במייל וגם קוראת. לא מטקבקת בשוטף אבל בהזדמנות זו אציין שהפוסטים מעניינים וחלק מהמאמרים שהפנית אליהם עושים חשק לחזור לאקדמיה לסיבוב שלישי…

    Liked by 1 person

  2. אז גם בתור קוראת קבועה – לא לחצתי לייק כי אני לא לוחצת לייקים, וזה לא קשור לאתר הזה ספציפי, זה לכמות המידע שאני בוחרת לנדב לפייסבוק. ואמנם איני כלכלנית (אוטוטו ד"ר בתחום ההנדסה) אבל קוראת המון על כלכלה, ונוטה להכנס לדיונים רבים בנושא, וממש לא מתביישת בעניין שלי בתחום הכלכלי.
    אבל מהמקום שאני נמצאת בו אני יכולה להגיד לך שהבעיה שאתה מדבר עליה קיימת בהרבה תחומים.

    הבעיה היא שתקופת סוף הדוקטורט ותקופת הפוסט – התקופה שבה צריך להשקיע את מירב המאמצים בשביל בכלל להכנס למסלול קביעות בארץ – דבר שהוא קשה מאוד מלכתחילה. ואותה תקופה היא אצל הרבה נשים (במיוחד אקדמאיות) בדיוק אותה תקופה שבה השעון הביולוגי מתחיל לתקתק, ובגלל אוסף של סיבות (חלקן טכניות, חלקן חברתיות וחלקן גם רגשיות), העובדה ששניהם נמצאים באותו התזמון מקשה מאוד על ההתקדמות.

    התקדמות בעולם המדעי זה דבר שדורש ממך השקעה של 200% – פרסומים, כנסים, הצעות מחקר ודדליינים הכל בשביל שרק יחשבו עליך בתור אופציה, וכשבצד המשפחתי הכל הולך חלק זה קשה אבל אפשרי. כשבצד המשפחתי מתחילות להיות בעיות (טיפולי פוריות, שמירת הריון, חופשת לידה, וכו… – לפעמים נאלצים לוותר על דדליינים וכנסים פשוט כי אין ברירה) זה בא על חשבון ההתקדמות המדעית. ובסופו של דבר האקדמיה בישראל מאוד לא סלחנית לנושא – מסתכלים על קורות החיים שלך. וגבר שלא נאלץ להקריב שנתיים מהחיים שלו בשביל להביא ילדים לעולם – יהיה בעל קורות חיים יותר מרשימות. (ואני מניחה כאן מערכת יחסים שוויונית לחלוטין לאחר הגעת הילדים לעולם מבחינת טיפול בילדים, אני מדברת רק על הזמן הספציפי של הכניסה להריון, ההריון עצמו וההנקה – דברים שמשפיעים על האישה הרבה יותר מהגבר)

    ומצד שני – האם הגיוני לצפות מהאקדמיה לבחור מישהו בעל קורות חיים פחות מרשימים ובעל פחות הישגים רק בגלל המין השלו?

    אז יש אקדמאיות פשוט מוותרות, לוקחות תפקידים משניים (נניח בתחום שלי יש המון מנהלות מעבדה, וכמעט ואין מנהלי מעבדה), ולא בגלל חוסר רצון להתקדם בתחום אלא בגלל התחושה שהן נאלצות לבחור.

    Liked by 1 person

  3. Mip אפשר לעשות לך לייק ? 🙂
    הייתי בקשר לפני תקופה עם פרופסור מתחום שוק העבודה לגבי דוקטורט ועוד לפני הפגישה הוא הרצה לי על מחויבות ושלידות באמצע הדוקטורט זה לא לעניין.. פרופסור בתחום של שוק העבודה כן. אם זה לא היה עצוב…

    אהבתי

  4. ומובן שזה יכול להשתנות. יום יבוא ומספר חברות הסגל ישווה למספר חברי הסגל.
    ביום שלאחריו תהיינה שם רק נשים, וכלכלה תיחשב למקצוע "לנשים בלבד".

    אהבתי

  5. זוכרני לפני כשנתיים בקירוב האתר המצויין "אפשר לחשוב" (כשעדיין כתבו בו בהתנדבות ולא סופח לתקציבי הקרן החדשה והאיחוד האירופי דרך מולד…) יצא בקול קורא נרגש על כך שנשים לא שולחות להן מאמרים ושזה עושה להם רע, ממש רע. דומני המטורפים מ"האמורי" גם עסקו בכך רבות.
    הקיצור, יש כאן תופעה נרחבת ואין עניין להתכחש לה.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s