מה עושה מס לצודק?

(940 מילים)

שאלה: האם ההוצאות של פירמות עסקיות על שכר לעובדים צריכות להיות מוכרות לצורכי מס? למי שהשפה קצת זרה לו, השאלה היא מה צריך להיות הסכום שעליו חייבות הפירמות במס: האם השורה התחתונה של הפירמות צריכה להיות סך ההכנסות של הפירמה פחות סך ההוצאות שלה על חומרי גלם בלבד? או שהשורה התחתונה צריכה להיות סך ההכנסות פחות סכום ההוצאות על חומרי גלם ועל שכר לעובדים? אני יכול לדמיין טיעונים לטובת כל אחד מההסדרים האלה. אבל עזבו אותכם כרגע מהדיון ביתרונות והחסרונות הכלכליים של כל אחת מהאפשרויות האלו. מה דעתכם בנוגע למידת הצדק החלוקתי בשתי האפשרויות האלו? איזו משתיהן פוגעת יותר בעניים? למה? הרי עם כל הכבוד לחישובים כלכליים, כולנו יכולים להסכים שהשיקול החשוב ביותר בכל מערכת מס הוא מידת הצדק שבה. אז, מה יותר צודק, לאפשר ניכוי שכר עובדים או לא? התרגיל הזה עובד הכי טוב אם תרשמו לעצמכם רגע בצד את התשובה שלכם כולל הסיבות בראשי פרקים. קדימה. אני אחכה. כתבתם? הנה התשובה שלי: קשה לי לחשוב על טיעון על בסיס צדק חלוקתי לטובת אחד ההסדרים האלה. אולי יש יתרון מסוים לאפשר ניכוי של שכר העובדים כדי לעודד פירמות להעסיק עוד עובדים, אבל זהו פחות או יותר, וגם זה לא ממש שיקול של צדק, אלא יותר שיקול של יעילות. למה אני שואל? ובכן, למי שעוד לא עלה על התרגיל הדמגוגי הקטן והבלתי מזיק שהרצתי כאן, עכשיו הרגע הנכון לחשוף אותו. השאלה שהצגתי לכם הרגע הייתה בעצם זו: איזה מס צודק יותר בעיניכם- מס חברות, או מע"מ?

מס חברות הוא מס שמוטל על רווחי החברות. בפישוט קל – סך ההכנסות שלהן בחיסור ההוצאות שלהן על חומרי גלם ועל שכר לעובדים. מע"מ לעומת זאת הוא מס שמוטל על הערך המוסף של חברות, כלומר על סך הכנסות שלהן בחיסור סך ההוצאות על חומרי גלם. מי מהם משרת טוב יותר מטרות של צדק חלוקתי?

כאמור, לי אין עמדה מוצקה בשאלה הזו, אבל יש בהחלט מי שיש לו עמדה אחולשלוקי מוצקה בשאלת הצדק של ההסדרים האלה. הנה שלי יחימוביץ':

אין מס יותר אכזרי, טיפש, לא שוויוני ולא כלכלי מהמע"מ… מס טיפש, עקיף, רגרסיבי, לא הוגן ומגדיל פערים… מס שמוטל על כולם באופן עיוור, גם על העניים ביותר.

לעומת זאת הגדלת מס החברות הוא המקור הגדול ביותר, בפער משמעותי, לגידול בהכנסות הממשלה בתכנית הכלכלית שפרסמה יחימוביץ' בבחירות הקודמות. אתמהה.

בין מע"מ למס חברות

ההגדרות המדויקות של מע"מ ובעיקר של מס חברות כוללות המון אותיות קטנות. אבל הרעיון הבסיסי של שני המסים הוא כפי שהוסבר כאן, וההבדל המרכזי בין שני המיסים הוא שאחד מהם מוטל על הערך המוסף של החברה והשני על רווחי החברה. אם מע"מ מוטל באופן עיוור, גם על העניים ביותר, אז כך גם מס החברות. על הרקע הזה, מאכזב לגלות כמה השתרשה התפיסה שמס החברות נחשב להתגלמות הצדק החברתי עלי אדמות, בעוד שהמע"מ נחשב לשיא הרשע. מה שמאכזב במיוחד הוא שלא מדובר בהתעלמות מהרעיון שמס על היצרן יגולגל בחלקו על הקונה דרך מחירים גבוהים יותר. גם המע"מ וגם מס החברות מוטלים, טכנית, על צד היצרן, ולא על הצרכן, כך שאין הבדל ביניהם מהבחינה הזו. לא. ההבחנה בין המיסים לא נובעת מהתעלמות מעיקרון, אלא מיישום סלקטיבי של העיקרון הזה: המע"מ נחשב משום מה למס שכולו מגולגל על הצרכן, ואילו מס החברות נחשב למס שכולו נספג על ידי היצרן. קשה לי לראות טיעון סביר לטובת היישום הסלקטיבי הזה.  פעם אחר פעם יש מי שסופר את כל גודל המע"מ כאילו הוא נופל על כתפי הצרכן, ואז מסביר לנו שהמע"מ מטיל  נטל בגודל של עשרות אחוזים על משקי בית עניים. מעולם לא קראתי טיעון דומה על מס החברות. בטח שלא באותו הלהט. לפני שאני עובר לדבר על ההבדלים שיש בין מע"מ למס חברות, מילה על "גלגול חלק מהמס על הצרכן". מיד לאחר כל הודעה על שינוי במע"מ יש טקס קבוע בתקשורת שבו גופים עסקיים שונים מסבירים אם, איך, ולמה הם ישנו את המחיר לצרכן בעקבות שינוי המע"מ. הכתבות האלו הן בזבוז זמן. מחירים משתנים כל הזמן, ומה בדיוק קרה ביום, שבוע, או אפילו חודש שאחרי שינוי המע"מ לא באמת משנה. הטענה שנטל המס יתחלק בין המוכר לקונה לא נשענת על בעל עסק שיום אחרי שינוי המע"מ יישב במשרד ויגיד לעצמו "אני מעריך שגמישות ההיצע כפולה מגמישות הביקוש ולכן אעלה את המחיר בשני שליש משיעור הגידול במס". ברור שלא. מה שחשוב הוא שינוי המחירים לאורך זמן, ואלו בוודאי יגיבו לשינויים במיסוי. במקום לדמיין בעלת בית קפה שיום אחרי שינוי המע"מ משנה את המחיר בתפריטים, צריך לדמיין את בעלת בית הקפה עושה חישובי עלויות שונים, חודשיים אחרי שינוי המע"מ, ומעלה את מחיר הסנדביצ'ים קצת פחות או קצת יותר כי המע"מ היה קצת פחות או קצת יותר. הכותרות בעתונים בנוגע למי יספוג וכמה ביום אחרי המע"מ הן הבל יח"צני.

הבדלים ששווה לדבר עליהם

יש הבדלים שחשוב לדבר עליהם בין המע"מ למס החברות. למשל, הבדל אחד בין מע"מ למס חברות, וזהו הבדל שנוגע לשיקולי צדק חלוקתי, נובע מזה שישראל איננה אי בודד, אלא מדינה שסוחרת לא מעט עם מדינות אחרות, ושחלק מהבעלות על חלק מהחברות שבה נמצא בבעלות של משקיעים זרים. יש מה לדבר על ההשפעות של הנושאים האלו (בלי נדר, וגו'). צריך לחשוב לאיזה כיוון הם משפיעים, ומה החשיבות הכמותית שלהם. אבל בל נשלה את עצמנו: הם לא הסיבה להבחנה הפופולארית בין מידת הצדק במס החברות לעומת המע"מ. להיפך. הנושאים החשובים האלה כמעט לא זוכים בכלל לדיון בגלל היחס השחור-לבן למע"מ לעומת מס חברות.

לא שורה תחתונה

המטרה של הרשומה הזו איננה להגיע למסקנות בנוגע ליתרונות והחסרונות של מע"מ לעומת מס חברות. המטרה היא רק להצביע על כך שמדובר במיסים שיש ביניהם דמיון רב, ושההבדל המרכזי ביניהם איננו, כפי שלפעמים נטען, שמס חברות הוא מס ישיר וצודק, ולעומתו המע"מ הוא מס עקיף ובלתי צודק. ההבדל המרכזי ביניהם הוא שאחד מהם מוטל על רווחי הפירמות והשני על הערך המוסף שלהן. האופן שבו נטל המס מתחלק באמת איננו תלוי, או לכל הפחות הוא לא מתמצה בשאלה על מי החוק מטיל את המס. התובנה הזו צריכה להיות חלק מכל דיון רציני בנטל המס.

Advertisements

25 תגובות בנושא “מה עושה מס לצודק?”

  1. יש הבדל גדול בין המסים

    מע"מ לא משולם על כלל המוצרים אלא על מוצרים מסויימים בלבד

    לכן, מי שרוכש במכולת משלם מע"מ ומי שרוכש טיסה לחו"ל לא משלם מע"מ. קל וחומר מי שמשקיע את העודף ממשכורתו לא משלם מע"מ.

    התוצאה היא שמע"מ מוטל ברמה גבוהה יותר על השכבות החלשות מאשר על השכבות המבוססות

    אהבתי

      1. חשבתי שזה מובן מאליו…
        מס חברות, מהצד השני (למעשה, מס על רווחי בעלי העסקים, כולל העוסקים המורשים) מוטל על כלל הרווחים ולכן מגולם במחירי כלל המוצרים.

        לפיכך, הטיעון שאין הבדל בין מע"מ למס חברות לא נראה לי נכון ויש בסיס לטענה שמע"מ הנו מס פחות שוויוני ממס הכנסה.

        אהבתי

  2. מס חברות לא מוטל על מוצרים מיובאים למשל. דווקא מע"מ מוטל בצורה מאד רחבה. כך שלא ברור לי כלל שבחישוב כולל הטיעון שלך מוביל לזה שהמע"מ פחות שיוויוני. אבל, בכל מקרה, לא אמרתי שאין שום הבדל. יש הבדלים. הם רק הרבה יותר ניונסים וקטנים מההבדל ביחס הציבורי שלני המיסים האלה.

    אהבתי

    1. אז אולי זה לא נעוץ בהתכתשות בין מס חברות למע"מ, אולי זה נעוץ בהבדל בהיקף השחיתות וחוסר המוסר בינינו ובין המדינות הנורדיות?
      אולי אם כספים לא יתבזבזו על שחיתות והון אישי של בעלי ההון אז המיסים שנשלם ירכשו לנו צדק. בחינוך, ברווחה, בבריאות וכיו"ב.

      אהבתי

  3. אני חושב שבפועל יש הבדל משמעותי. הרבה מאוד מחירים בשוק הלא צרכני נקבעים במונחים של "לפני מע"מ". כך ששינוי המע"מ משפיע באופן מיידי על המחיר שלהם. אין למיטב ידיעתי מחירים באף שוק שנקבעים בהתאם למס החברות, ולכן לשינוי מס החברות יהיה אפשט איט יותר וייתכן שלא יהיה אפקט בכלל על המחירים.

    Liked by 1 person

  4. רשומה מאד מעניינת.
    יש משהו שאני לא מבין – אתה מסביר שמע"מ, כמו מס חברות, מתחלק באופן מסוים בין החברה לבין הצרכן, אבל לא בהכרח מוטל באופן מלא על צד אחד בעסקה.
    אז למה לעיתים כשאני מקבל חשבונית רשום מע"מ 18% וחישוב החלק היחסי של המע"מ מתוך המחיר?

    אהבתי

      1. אוקיי. את זה אני מבין.
        לפי מה שהבנתי מהרשומה מע״מ נגבה מסך ההכנסות פחות הוצאות על חומרי גלם של העסק.
        בחשבונית המע״מ מחושב על מחיר המוצר. כלומר על ההכנסה (נכון?).
        יש לזה הסבר?
        תודה 🙂

        אהבתי

      2. אה. עכשיו הבנתי. כן. יש לזה הסבר. לאורך שרשרת המכירות בדרך לצרכן הסופי, יצרנים שונים מגלגלים את גביית המע"מ הלאה. המוכר אומר לקונה (שהוא בעצמו עסק) משהו כמו "אחי, במקום שאתה תשלם לי מע"מ, ואני אעביר את זה לרשויות המס, פשוט תשלם בשביל שנינו כשאתה משלם. במצב כזה, מע"מ נראה בדיוק כמו מס מכירות על מוצרים סופיים (כמו זה שיש בארה"ב למשל). כאן מנקיו מסביר קצת איך זה עובד באמצעות דוגמה עם קמח, לחם ומכולת.
        http://www.nytimes.com/2010/05/02/business/02view.html?_r=0

        אהבתי

  5. מה לגבי השוואה בין מעמ למס הכנסה? אם נחליף את כל ההכנסה של המדינה ממעמ למס הכנסה ואולי גם מס רווחי הון, האם לא נקבל "צדק" טוב יותר?

    Liked by 1 person

  6. מה שאתה אומר זה נכון, אבל מקביל בערך לשקילות ריקארדיאנית (שאומרת שמה שמשנה בסופו של דבר זה ההוצאות הממשלתיות ולא המסים שהממשלה גובה). בטווח הארוך קורים כמה דברים:
    1. השוק מתקן את עצמו למרות כל החיכוכים
    2. מס חברות ומע״מ צועדים יחד אל השקיעה וזה רומנטי כי הם מבינים כמה הם דומים וכו
    3. כולנו מתים

    וברצינות, לרגע, בדיוק היה איזה דיון בין מספר חברים מהאזור שתהו מדוע המחירים באמריקה כמעט אף פעם לא כוללים את מס הקניה. טענתי שמבחינה התנהגותית/פוליטית, האגרוף שאתה מקבל כל פעם כשאתה בא לשלם ומגלה את המס גורם לך להתנגד למס בבואך לבחור פוליטיקאים. לא יודע אם זה נכון, אבל מעניין לבדוק.

    אהבתי

    1. נה. הגזמת. הדמיון של מע"מ למס חברות מניח הרבה הרבה פחות משקילות ריקרדיאנית. השוק לא צריך לתקן את עצמו, ואני לא יודע איזה חיכוכים הם רלוונטיים. בטווחי זמן שהם רלוונטיים לקביעת מיסים – מס חברות ומע"מ הם מאד דומים.

      וכן – אני שם כסף שהקטע הזה של לכתוב מחירים בלי מס קניה בארה"ב הוא בדיוק בשביל להזכיר לך יום וליל שהממשלה נכנסת לך לכיס.

      אהבתי

      1. דווקא אני לא זוכר שקילות ריקארדיאנית כדבר שמצריך יותר מדי הנחות.

        בכל אופן, אני חושב שהבדל אחד שדילגת עליו הוא העובדה שמס חברות מבדיל בין חברות רווחיות לכאלה שאינן בעוד המע״מ אינו מבחין ביניהן. נניח שיענקלה שחר והנהלת מכבי חיפה–אמנם בליגה תחרותית במידה מסוימת אך בעלי המונופול על המותג מכבי חיפה כך שיש להם חופש מסוים לקבוע מחירים–החליטו על מחירי כרטיסים הממקסמים את הכנסתם ממכירת כרטיסים. פתאום באה הממשלה ומחליטה להעלות את המע״מ ב-2%. תחת המע״מ החדש, אלא אם הביקוש לכרטיסים היה קשיח לחלוטין, הפדיון ממכירת הכרטיסים כעת נמוך יותר.
        עכשיו, נניח שלפני כן מכבי חיפה לא הרוויחה ולא הפסידה. מה שנקרא ״שברה זוגי״ (סתם). כעת, בגלל שהפדיון ירד מכבי חיפה נמצאת בהפסד ואילולא הייתה תחביבו היקר של הבעלים הייתה אולי נאלצת לצאת מהשוק (מה שהיה הופך אותו לעוד פחות תחרותי).
        אם הממשלה הייתה מעלה את מס החברות מכבי חיפה לא הייתה מפסידה פתאום. היא עדיין הייתה מרוויחה אפס ולא משלמת מס חברות (היו משאירים את זה למכבי תל אביב).

        במילים אחרות, אם שילמת מס חברות אתה במצב טוב (כמו מס הכנסה במידה מסוימת). אם שילמת מע״מ אין שום סיבה למסיבה.

        אם זה באמת נכון זה נשמע שהעיוות ממע״מ גדול יותר: העלול הנוספת לצרכן מביאה לכך שיהיו פחות שחקנים בשוק שיהיו יעילים מספיק כדי להישאר באזור. אבל אני בטח מפספס משהו.

        אז מה אני מפספס? כאוהד הפועל ירושלים אני מצפה ממך לתמוך במס חברות (נקרא לו מס שמעון מזרחי) על פני מע״מ. לא?

        אהבתי

  7. כרגיל, טענות מאד מעניינות ומנוסחות היטב.

    אני אקלקל קצת עם כמה הבדלים שבכל זאת קיימים בעולם האמיתי:

    בטווח הקצר, מע"מ ומס חברות מגולגלים אחרת בכל הנוגע לעסקאות עתידיות שכבר נחתמו (למשל דירות חדשות).
    מרבית החוזים הללו מגלגלים את כל המע"מ על הצרכן (לצד הצמדות וכו'), אך מנגד – לא מגלגלים אליו שינויים במסים אחרים, לרבות מס חברות.

    הבדל נוסף, אולי מהותי יותר:
    מס חברות מוטל על כל פעילות רווחית של חברה מאוגדת, מע"מ מוטל על כל פעילות עסקית שבסופה צרכן מקומי.
    לכן, חברה מייצאת לא תמוסה במע"מ, אך כן במס חברות. כך גם מימוש רווחי הון לא יהיה חייב במע"מ אך כן במס חברות (וגם במס רווחי הון).
    מצד שני, עסק קטן, המאוגד כ"עוסק מורשה", אינו מושפע ממס חברות (שכן בעליו משלם מס הכנסה על רווחיו), אך בודאי מושפע משיעור המע"מ.
    יותר מזה, מס חברות מאפשר לעסקים התמודדות טובה יותר עם אי ודאות שכן הוא "מרחם" על כל חברה בלתי-רווחית באשר היא, ללא התייחסות לסיבה בגינה היא בלתי רווחית. מע"מ "מרחם" רק על הפסדים שנובעים מהתייקרות חומרי הגלם לעומת המוצר.

    על-פניו נראה שגם אם יש הרבה דמגוגיה בדיון על מע"מ, לרבות ההנחה הפשטנית שכל ה-18% מגולגלים לצרכן, יש גם גרעין מסויים של עובדות בהעדפה האיסטנקטיבית לכיוון מס החברות.

    אהבתי

    1. אני מגיב פה במכה גם לfreezion וגם ליאיר:

      סבבה לגמרי. אתם מעלים נקודות שנראות לי נכונות בגדול, אם כי שימו לב שמה שאתם מעלים טוען שמס חברות הוא טוב יותר בגלל איך שהוא מתייחס לחברות, ולא בגלל איך שהוא מרחם על הצרכן. בכל מקרה, גם אם אולי יש דקויות שאפשר לדבר עליהן, אני מסכים בעיקר את מה שאתם אומרים. צריך לדבר על ההבדלים שבאמת יש בין מע"מ למס חברות, הבדלים שנובעים משני דברים – זה שמס חברות מוטל על רווח ולא על ערך מוסף, וההבדלים שנוצרים מזה שישראל היא כלכלה פתוחה.

      אבל זה לא מה שאנחנו מקבלים רוב הזמן. רוב הזמן אנחנו מקבלים רק את "מע"מ מוטל על הצרכן והוא אסון חברתי". על זה, בעיקר, הפוסט.

      אהבתי

      1. אגב, הטיעונים האלה אינם התמונה כולה. מס חברות הוא דבר שקשה יותר לאכוף וחברות מנצלות את זה לרעה. מע״מ הוא מס שהרבה יותר קל למדוד אותו ולכן העיוותים מנסיון ההתחמקות ממנו נמוכים יותר.

        והעניין המוסרי לטובת מס החברות אינו נעוץ בטובת הצרכן, לדעתי, אלא כאמצעי לתקן את הרווח שנותר לבעלי ההון: אם אתה מתבאס מהעובדה שיש רווחים שאינם הולכים לעובדים אתה יכול למסות רק את אותם רווחים (ולא את העובדים). בשוק תחרותי זה לא אמור לשנות אבל שוק תחרותי זה בטווח הארוך.

        אהבתי

  8. פוסט פשוט כל כך, ועם זאת מרתק ומאיר עיניים.
    כנראה שהדמגוגיה עבדה טוב גם עלי, שכן גם אני תמיד חשבתי שההבדל בין מס חברות למע"מ הוא תהומי. מסתבר שלא. הדבר היחיד שמבדיל ביניהם הוא בסך הכל עוד כמה הוצאות מותרות בניכוי. רק הרשה לי להכניס תיקון קטן – ההבדל ביניהם הוא לא רק שכר עובדים, אלא גם הוצאות מימון ושכירות המותרות בניכוי מס חברות.

    חשבתי ביני לבין עצמי מה גרם לי להיות שבוי בקונספציה השגויה על ההבדלים בין סוגי המס ונראה לי שהבנתי ממה זה נובע, וזה די מדהים: בסך הכל הנחיה טכנית של רשות המיסים הנוגעת לאופן שבו עסק צריך להוציא חשבונית – בשורה אחת עליו לציין את מחיר המוצר, בשורה שניה את סכום המע"מ ועוד שורת סיכום. אין הנחיה כזאת לגבי מס חברות, אבל זה שרירותי לגמרי. הרי באותה מידה רשות המיסים הייתה יכולה לקבוע שיש לציין על החשבונית גם את מס ההכנסה, ואז זה היה יוצר בדיוק את אותו הרושם שכל המס מגולגל על הצרכן. הרי הצרכן לא באמת רואה בחשבונית את הזיכוי במס שהעסק מקבל על הוצאותיו. מטורף.

    Liked by 2 אנשים

  9. למיטב הבנתי המוגבלת, תחת הנחות קלאסיות, מס החברות לא מתגלגל אל הצרכן, והמע"מ כן.
    דוגמה מאד מופשטת:
    נניח שיצרן מייצר מוצר X בעלות של 1000 ש"ח (שכוללת שכר לעובדים, חשמל, ציוד, וכו', וכל אותן הוצאות מוכרות. נניח שעלות חומרי הגלם היא 0)
    למוצר X עקומת הביקוש הבאה: 10 יחידות למחיר של 1000 ש"ח, 9 יחידות למחיר של 1100 ש"ח, 8 יחידות למחיר של 1200 ש"ח, 3 יחידות למחיר של 1300 ש"ח.
    היצרן שלנו שהוא לוגי מאד ויש לו ידע מלא על העולם, קובע מחיר של 1200, והולך הביתה עם רווח של 8*200= 1600 ש"ח.

    עכשיו נניח שהממשלה מטילה מס חברות של 15%.
    היצרן יתבאס מאד, אבל לא ישנה את המחיר של המוצר. מקסום הרווח שלו לאחר מס החברות, הוא בהכרח באותה הנקודה כמו מקסום הרווח לפני מס החברות (ואם אני לא טועה, זה נכון לכל עקומת היצע / ביקוש).

    להבדיל, נניח שהממשלה מטילה מע"מ בשיעור של 15%.
    עכשיו זה אומר שעל כל יחידה שנמכרת במחיר של 1200 ש"ח, יש עוד מע"מ של 180 ש"ח, שמשאיר את היצרן עם שולי רווח נמוכים מאד ליחידה (20 ש"ח). בתגובה, כעת יותר משתלם לו להעלות את המחיר ל-1300 ש"ח, (עם רווח לאחר מע"מ של 105 ש"ח ליחידה).

    כלומר, מס חברות לא מתגלגל אל הצרכן, מע"מ כן.
    או באופן רחב יותר: מס על רווחים נטו אינו משנה את המחיר המשתלם ביותר עבור היצרן, בעוד מס על תקבולים כן.

    אהבתי

    1. תודה על התגובה, ואני מתפלא קצת שהיא לא עלתה קודם.

      יש שתי נקודות, קשורות, בניתוח שלך שאני לא כל כך מסכים איתן.

      אחת – פירמות בשוק תחרותי מתייחסות למחיר כנתון, ומתאימות את הכמות שלהן. הן לא קובעות "מחיר אופטימלי", הן קובעות כמות. השאלה היא איך תשפיע העובדה שהרווח קטן יותר על הכמויות המוצעות. נדמה לי שבכל ניתוח סביר של התנהגות היצרנים, כאשר הרווח הפוטנציאלי נמוך יותר, ההיצע יהיה נמוך יותר: פחות פירמות יכנסו לשוק, יותר פירמות לא יצליחו להחזיר את ההשקעה המקורית או לפצות את עצמן על שנים של הפסדים, ולכן יצאו מן השוק, וכו'. צמצום הכמות יביא לעליה במחיר שיווי המשקל בשוק. החישוב של המחיר האופטימלי עבור מונופול מוחלט, שזה החישוב שאתה מציע, הוא רלוונטי רק למספר מצומצם מאד של מקרים.

      שתיים – מה זה מס חברות? טכנית, מס על הרווח הוא מס על ההון. התשואה נטו על ההון תקטן. לכן, היצע ההון יקטן, ומחיר ההון לחברות יעלה. במונחים פחות טכניים, כיוון שבזמנים הרעים ההפסדים הם אותם הפסדים כמו שהיו ללא מס החברות, המשקיעים ידרשו שגם הרווחים נטו בזמנים הטובים יהיו כמו שהם היו לפני מס החברות. כלומר, המשקיעים ידרשו תשואות ברוטו גבוהות יותר. מבחינת הפירמות, מס על ההון הוא עלייה במחיר של תשומה ממש כמו עלייה של מחירי המתכת. וגם זה יתגלגל למחיר גבוה יותר עבור הצרכן.

      בלי הנחות על כל מיני גמישויות, אני לא רואה סיבה מיוחדת לחשוב שמע"מ יתגלגל יותר או פחות על הצרכן לעומת מס חברות.

      אהבתי

      1. הי אסף,
        קודם כל, תודה על הפוסט המצוין. אף פעם לא חשבתי על הסוגיה ככה בעבר.

        לגבי התגובה של שחר: השאלה היא אם מודל של שוק תחרותי הוא אכן המודל הרלוונטי. חלק גדול מהשווקים (אם לא רובם) הוא אוליגופולי. נראה ששוק אוליגופולי יתנהג במקרה הזה כמו שוק מונופולי, כלומר, כמו ששחר תיאר.

        אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s