חזרה לעתיד – מה קרה בשנות השמונים?

(728 מילים)

מזל טוב לדן בן-דוד על מכון המחקר החדש – מכון שורש. לכבוד המכון החדש, כמה מחשבות קצרות על הסקירה החדשה שהם פרסמו. אם הם ימשיכו עם סקירות כאלה, הדיון הציבורי בהחלט ירוויח.

 המהפכה הניאו-ליברלית – סיפור בשלושה וחצי גרפים

שימו לב לשלושת הגרפים הבאים מתוך הסקירה של מכון שורש. גרף ראשון, ההוצאה הממשלתית לנפש ותמ"ג לנפש:

gov_tamag

ואריאציות שונות על הגרף הזה הן מאד פופולאריות, ורבים רואים בהם עדות חשובה לפנייה החדה ימינה במדיניות הכלכלית בישראל עם תכנית הייצוב בשנת 1985: למרות צמיחה מרשימה בתמ"ג לנפש, ההוצאה הממשלתית פשוט נתקעה במקום, ולכן חלקה של ההוצאה הממשלתית מתוך סך התוצר הלך וירד. איפה בריאות ציבורית, איפה חינוך ציבורי, איפה תשתיות?  (יש עוד הרבה דברים להגיד על הגרף הזה, למשל שבשנת 1983 המשק הישראלי היה פחות או יותר מולאם, עם שיעור הוצאה ממשלתית מתוך התמ"ג שבעין בלתי מזוינת נראה כמו 80% אבל בואו נתמקד.)

עכשיו, אני מסכים שהייתה פנייה חדה ימינה בשנת 1985 בכל מיני סוגיות כלכליות חשובות. אבל הגרף הזה דווקא, מתברר, לא מצביע על כך. למה? ובכן, הנה הגרף השני בסיפורנו:

civil

הגרף הזה מראה את ההוצאה על חינוך, בריאות, תשתיות, וכו'. זה הגרף של ההוצאה הציבורית האזרחית, שכוללת את סך ההוצאה הציבורית, כמו בגרף הקודם, אבל בחיסור הוצאות הביטחון. כמו שניתן לראות בגרף הזה, ההוצאה הציבורית האזרחית דווקא נשארה פחות או יותר קבועה כחלק מהתמ"ג עד תחילת שנות האלפיים, והירידה הדרמטית הגיעה רק חמש עשרה שנה אחרי המהפכה. נכון, ההוצאה לא קבועה לחלוטין, אלא מתנדנדת: יש קיצוץ חד בשנתיים  הראשונות אחרי תכנית הייצוב, אבל אחריהן דווקא מגמת עלייה. בכל מקרה, בסך הכל מדובר בתנועות קטנות יחסית.

איך זה מסתדר עם הגרף הקודם שמראה דווקא ירידה, די דרמטית, בחלקה של הממשלה בתוצר מיד עם תכנית הייצוב בשנת 1985? אריתמטית, המסקנה היא שבמשך 15 השנים הראשונות אחרי 1985, כמעט כל (ואולי כל?) הירידה בחלקה של הממשלה בתוצר היה ירידה בהוצאות הביטחון, ולא ירידה בחלקם של החינוך, הבריאות, התשתיות, וכו'. אלו חיכו לתחילת שנות ה 2000. אז אולי המהפכה קרתה רק ב 2001?

אז כל זה  בקשר לצד ההוצאות הממשלתיות, אבל מה בקשר לצד ההכנסות? וזה הגרף השלישי בסיפור –

taxes

מצער שהגרף הזה מתחיל רק בשנת 1995, אבל ההשוואה למדינות ה OECD יכולה לעזור. בין השנים 1995 ו 2001, עשור לאחר המהפכה, אין מגמה ברורה של ירידה במיסים. יתר על כן – בתקופה הזו תקבולי המיסים בישראל גבוהים יותר מהממוצע ב OECD. בשנת 2001 – שנת הקיצוצים המפורסמים – יש רק ירידה קטנה יחסית של בערך אחוז תוצר, ונטל המס נשאר גבוה יותר מהממוצע במדינות המפותחות. רק ב 2008 – ירידה דרמטית של 4 אחוזי תוצר, וגם ירידה אל מתחת לממוצע של ה OECD. אז אולי המהפכה קרתה רק ב 2008?

גרף שלוש וחצי

לא ממש חלק מהסיפור, אבל תהיה – לא לגמרי ברור לי האם תשלומי ריבית על החוב נספרו בגרף של ההוצאה האזרחית או לא. מחד, ההסבר לגרף מציין רק את חיסור הוצאות הביטחון. מאידך, מקובל לחסר גם את ההוצאות על תשלומי ריבית. זה מעניין כי – הנה גרף מספר שלוש וחצי שמתאר את החוב של ממשלת ישראל כחלק מהתמ"ג:

debt

הירידה המדהימה הזו בחוב הממשלתי אומרת, בין השאר, שהממשלה מוציאה הרבה פחות כסף על תשלומי ריבית על החוב. אם תשלומי הריבית האלו נכללו כחלק מההוצאה האזרחית בגרף שלמעלה אז ההוצאות של הממשלה על חינוך, בריאות, תשתיות, וכו' דווקא סביר שגדלו כחלק מהתוצר במהלך חמש עשרה השנים הראשונות של המהפכה הניאו-ליברלית.

חצי מילה של ביקורת

חלק מהסקירה מוקדש לדיון בשאלה איך להעלות מיסים. הסקירה מציגה כמה שיקולים.  שיקול ראשון הוא שחלקם של  המיסים העקיפים בישראל (מע"מ, מכסים) גבוה יחסית. שימו לב שזה לא אומר שהמע"מ בישראל גבוה – יחסית למדינות אחרות הוא דווקא לא, אלא שחלקו מכלל המס גבוה יחסית. זה שיקול נגד העלאת מיסים עקיפים. שיקול שני הוא שמס החברות בישראל, שהוא בין עקיף לישיר (הסברתי כאן למה הוא מאד דומה למע"מ), הוא גבוה למדי יחסית למדינות אחרות, ולכן זו לא החלטה קלה להעלות אותו. נשארנו עם האפשרות להעלות את המיסים על אנשים בעלי הכנסה גבוהה. אבל, מסבירים בסקירה של מכון שורש, כבר עכשיו שני עשירוני ההכנסה העליונים בישראל משלמים כמעט את כל המיסים הישירים. בפרט, הם משלמים חלק גדול יותר מאשר מקביליהם ב OECD, וחלק גדול יותר מאשר הם שילמו לפני עשור. הנה הגרפים –

tax3

tax2

יש משהו בטענה הזו, אבל צריך להיזהר עם המסר שעלול לעלות ממנה, ובעיקר מהגרפים האלו. הגרפים האלו עלולים ליצור את הרושם שהמיסוי בישראל, לפחות המיסוי הישיר, יותר פרוגרסיבי מאשר הוא היה פעם, ויותר פרוגרסיבי  מאשר ב OECD. זה אולי נכון, אבל זה לא נובע מהגרפים האלה.

אני משער שהסיבה העיקרית ששני העשירונים העליונים שילמו חלק גדול יותר מהמיסים הישירים ב 2011 לעומת ב 1999 היא ששני העשירונים העליונים הרוויחו חלק גדול יותר מכלל ההכנסה ב 2011 לעומת 1999. כנ"ל לגבי ההשוואה ל OECD – לפי הגרף הזה לא ניתן לדעת האם העובדה ששני העשירונים העליונים בהתפלגות ההכנסות בישראל משלמים חלק גדול יותר מהמס נובעת מזה שהמיסים הישירים בישראל יותר פרוגרסיביים מאשר ב OECD, או שהתפלגות ההכנסות בישראל פחות שיוויונית. או ששניהם.

בסך הכל – סקירה מעניינת, ואני בטוח שהם יתרמו עוד הרבה לדיון הציבורי.

מודעות פרסומת

8 תגובות בנושא “חזרה לעתיד – מה קרה בשנות השמונים?”

  1. התפלאתי שלא קישרת הפעם לביקורת שלך על חישוב ההוצאה האזרחית (שבדרך כלל מוצגת בניכוי תשלום חובות, לא יודע לגבי הצגתה בשורש).

    בהמשך למה שציינת "חצי מילה של ביקורת" כדאי להזכיר שחלק מהפערים בהכנסות ממיסים נובעים מפטורים ספציפיים שעלותם גדולה (קרנות השתלמות, פירות וירקות, עידוד השקעות הון וכו').

    Liked by 1 person

  2. אהלן, הצתה מאוחרת: אתה כותב שהגרף השני מראה שהשינוי הגדול מתרחש לא אחרי 1985 אלא אחרי 2000. הבעיה עם הטענה הזו שהגרף הזה לא יכול לומר לנו כלום על שינוי שכן או לא קורה בעקבות תכנית הייצוב של 1985 משום שהוא מתחיל ב-1985, אז בניגוד לגרף הראשון, אנחנו לא ממש יודעים מה היה לפני תכנית הייצוב… הסתכלתי בנתונים של בנק ישראל ולמעשה כבר ב-1985 יש ירידה רצינית בהוצאה האזרחית ואח"כ באמת יש מה שהגרף של דן בן דוד מתאר (תנודתיות). אבל התנודתיות הזו מתחילה אחרי שכבר יש ירידה ראשונית של 4-5 נקודות אחוז בין 1984 ל-1985 (תלוי אם מוציאים מהחשבון את תשלומי הריבית או לא; הנתון של 1984 דומה לממוצע של 1980-1984).

    Liked by 1 person

    1. מעניין, וההערה כמובן נכונה. ומעניין מאד מאיפה קיצצו 5% תוצר בשנה אחת (קיצוץ שמגמד כל דבר שאנחנו זוכרים).

      אגב, ככל הידוע לי – אנשים מאד נזהרים עם נתונים מלפני 1985, כי אינפלציה של מאות אחוזים היא דבר שמאד קשה למדוד בדיוק, ולכן קשה לקבל גדלים ריאליים מדויקים, בייחוד כשמדובר בהוצאות ממשלה. אבל אם כבר, מכיוון שב 1985 האינפלציה נעצרה, זה אומר שאולי הקיצוץ היה אפילו גדול יותר…

      Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s