עדכון: הפוסט הכיל, במלואה, ביקורת עתירת עלבונות נגדי. מאז, ההדורים יושרו, ואני לא חושב שיש טעם להשאיר את הנושא הזה בחיים. לכן הסרתי את הטקסט
עדכון: הפוסט הכיל, במלואה, ביקורת עתירת עלבונות נגדי. מאז, ההדורים יושרו, ואני לא חושב שיש טעם להשאיר את הנושא הזה בחיים. לכן הסרתי את הטקסט
אני רק שאלה,
איך זה להיות כלכלן ימני זנוח?
אהבתיLiked by 1 person
כשאנשים נדרשים לעלבונות אישיים באופן כה תדיר זה איתות לא רע שהטיעון שלהם חלש. בגדר "דברי חכמים בנחת נשמעים".
אהבתיLiked by 1 person
מלומד וחכם ככל שיהיה אותו מגיב – התגובה שלו מראה בעיקר שהוא עלוב – דיון כמותי הופך לדיון אישי. במקרה זה הוא בוחר בטקטיקה "ימנית" קלאסית
אהבתיאהבתי
זה אכן סטטוס מגעיל שלא מציג התנגדות רצינית. אבל יש לי שאלה רצינית: איך אתה מגדיר את עצמך בימין/שמאל כלכלי? מכל מה שקראתי כאן הרושם שקיבלתי הוא שאתה איפשהו באמצע, אבל ההגדרות, בעיקר במדינת ישראל שבה לא קיים דיון על גישות כלכליות ונדמה לעיתים שכולם סוציאליסטים עד שהם מגיעים לשלטון ומתהפכים, מאוד מבלבלות. דרך אגב אני חושב שהוא ממש לא קלט את הרעיון של הרשומה. הטענה לא הייתה "לא צריך להגדיל את ההוצאה האזרחית" אלא "130 מיליארד שקל הוא מספר דמגוגי והעלאת ההוצאה האזרחית אינה דבר פשוט וחסר ויתורים"
אהבתיאהבתי
הי פלג, (ותודה גם על התגובה בפוסט השני!)
אני מתלבט בנוגע לשני דברים אידיאולוגיים:
1. איפה בדיוק על הציר ימין-שמאל כלכלי בישראל אני נמצא (יחסית לציר האמריקאי קל לי יותר למקם את עצמי – במונחים אמריקאים אני עמוק בשמאל הכלכלי. אבל כל הציר שם שונה מהציר הישראלי). באופן כללי, לפעמים אני מסכים עם הקצוות של שני הצדדים, ואני חושב שהציר הישראלי מבולבל, וכמעט (עדיין לא לגמרי, אבל כמעט) ואיבד רלוונטיות במאה השרים ואחת. אני שמח לראות ששני הצדדים נוטים לחשוב שאני שייך לצד השני 🙂
2. עד כמה לחלוק עם הקוראים את המחשבות האידיאולוגיות שלי. מחד – שקיפות, חשוב שידעו מאיפה אני בא, וכל זה. מאידך, אני רוצה שהטקטסים בבלוג יישפטו ככל האפשר בפני עצמם, ולא כחלק מדבריו של, נניח, "כלכלן ימני זנוח".
בינתיים אני משתדל להשאיר את המחשבות היותר אידיאולוגיות שלי מחוץ לבלוג.
אהבתיאהבתי