מה קרה להוצאה האזרחית?

(864 מילים)

אז אחרי שצחקנו ונהנינו, בואו נדבר ברצינות.

כלכלן ימני זנוח
כלכלן ימני זנוח

בניגוד למה שכתבתי בפוסט הזה, ההוצאה הממשלתית למטרות אזרחיות לא גדלה בין שנת 2004 לשנת 2015 ב 30%. בגלל שהנתונים עבור 2014 ו 2015 אינם זמינים, ובגלל חוסר תשומת לב ומחשבה מצדי, וכן – אני משער שהייתי פחות ביקורתי כי זה התאים לסיפור שלי, פשוט המשכתי את קו המגמה של שלוש השנים שלפני, וזו הייתה טעות. אני שמח מאד שאנשים שמו לב לטעות ותיקנו אותי. תודה אור ורונן מנדלקרן! אני רוצה לחשוב שהשקיפות של הפוסט (הבהרתי איך עשיתי את החישוב, ונתתי קישורים לנתונים) סייעה, אבל מהיכרות עם הנפשות הפועלות, אלו ששמו לב לטעות כנראה לא היו זקוקים להפניות שלי. בכל מקרה –

המספרים המדויקים יותר הם כאלו: בין 2004 ל 2013, שזו התקופה שעליה יש נתונים זמינים, הגידול בהוצאה האזרחית הריאלית לנפש הוא 19%. בשנת 2014, לפי הטבלה הזו של בנק ישראל (עמוד 141), חלק ההוצאה האזרחית בתוצר נשאר כמעט זהה לשנת 2013 (ירידה של 0.2 נקודות אחוז), ובגלל שהתמ"ג לנפש צמח בערך בחצי אחוז באותה שנה, אפשר להעריך שההוצאה האזרחית לנפש ב 2014 הייתה גדולה במעט מאשר בשנת 2013, אבל בהחלט לא גדולה יותר ב 4%. למי שזוכר את כל הכיסוי התקשורתי לקיצוצים – הוא קורה בכל שנה, וקרה גם בשנים של הגידול המשמעותי ביותר, והוא מתייחס תמיד לקיצוץ יחסית למה שתוכנן והובטח, ולא יחסית לשנה שעברה. שנת 2015 היא עדיין ללא תקציב, ולכן ממשיכה את שנת 2014, אבל בלי ההוצאות של צוק איתן. ויכול להיות שזה משמעותי, בגלל שלפי בנק ישראל (עמוד 139, כאן):

הממשלה מימנה את כלל עלויותיו של מבצע "צוק איתן" (7 מיליארדי ש"ח) כבר בתקציב 2014, וזאת מבלי לחרוג מסך ההוצאות. את המימון איפשרו החלטת ממשלה על קיצוץ בתקציבי המשרדים האזרחיים ושימוש בעתודות בתקציב.

בכל מקרה, גידול נוסף של 4% כנראה שלא יהיה. ועכשיו, כמה מילים על ביקורות אחרות, ועל האם הנקודה שהפוסט ניסה להעביר עדיין תקפה או לא. אבל אני רוצה להתחיל עם נקודה מאד חשובה – מה לא אמרתי.

 

מה לא אמרתי

קודם כל, לא אמרתי שהגידול בין שנת 2004 לשנת 2015 הוא אופייני. למעשה, היה לי חשוב להראות את הגרף של הגידול ולא להסתפק רק במספרים של 2004 ו 2015 בדיוק כדי להבהיר את זה. היו שנים ארוכות בישראל שבהן ההוצאה האזרחית הריאלית לנפש לא עלתה כלל, למרות גידול משמעותי בתמ"ג לנפש.

השאלה שעניינה אותי היא איך מרגיש פער של עשרות מיליארדי שקלים בהוצאה הממשלתית למטרות אזרחיות. גם אם הפער בין 2004 ל 2015 הוא מקרי לחלוטין, ושום דבר דומה לו לא קרה מעולם בתולדות ישראל, עדיין אלו שנים שבאמת קרו, והפער בין השנים האלו הוא פער של עשרות מיליארדי שקלים. נכון, לא 130 מיליארד שקל, אבל חצי מזה. גידול כזה יכול היה להיות מושג בשנת 2013 למשל על ידי קיצוץ תקציב הביטחון בחצי (שיספק גידול של 10% בהוצאה האזרחית) בתוספת עלייה בגביית המס של בערך 3% תוצר (כיוון שההוצאה האזרחית היא כ 30% תוצר, גידול של שלושה אחוזי תוצר בגביית מיסים יכול להביא ל 10% גידול בהוצאה האזרחית, ואגב זה גם יביא את ישראל לממוצע ה OECD בחלק המיסוי בתוצר.)

אני עומד מאחורי הבחירה ב 2004 בתור שנת הבסיס. קודם כל, הבחירה בשנים ה"נכונות" לביצוע ההשוואה היא בלתי אפשרית. סוף שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים היו שיאה של בועת ההייטק שהתפוצצה לתוך מיתון האינתיפאדה השניה. התמ"ג, וגם הוצאות הממשלה, נעו בחדות בשנים האלו, ואף אחת מהן לא מייצגת. אם הייתי בוחר ללכת עוד יותר אחורה – יותר מעשרים שנה, הניסוי המחשבתי כולו היה מאבד את ערכו. אבל, וזה הקטע, זה לא כל כך משנה. כאמור, שנת 2004, בלתי מייצגת ככל שתהא, הייתה שנה אמיתי שקרתה באמת. גם שנת 2013. הפער ביניהם יכול ללמד אותנו משהו, גם אם אלו לא שנים מאפיינות.

לא, אני לא חושב שקרנית פלוג – ואני מאד מאד מעריך אותה באופן כללי – לא יודעת שהכסף צריך לבוא מאיפשהו. אבל בגלל שהשאלה מאיפה הוא יבוא, ומה יהיו ההשפעות של המהלך היא שאלה קשה, ושאין עליה שום דבר שקרוב אפילו להסכמה, הצעתי את התרגיל המחשבתי שבו אין שום עלות לגידול בהוצאה האזרחית.

לא, אני לא מסתיר או שוכח את זה שחלק של ההוצאה האזרחית בתוצר (בניגוד לגודלה האבסולוטי) נשאר פחות או יותר קבוע בעשור האחרון, עם ירידה של כשתי נקודות אחוז לעומת הממוצע של 2001-2005. אני פשוט חושב שהוא לא הגודל הנכון לצורך התרגיל שהצעתי. הוא אמנם חשוב להרבה דיונים, אבל גידול אבסולוטי הוא גם גודל חשוב. כדי להבהיר למה אני חושב שהבחירה שעשיתי היא הנכונה, שאלו את עצמכם איזה תרחיש דומה יותר לגידול של 130 מיליארד שקל בהוצאה האזרחית שיקרה מחר:

  1. גידול של 130 מיליארד שקל בהוצאה האזרחית, וגידול פרופורציוני דומה בתוצר, כך שחלק ההוצאה האזרחית נשאר קבוע.
  2. מיתון דרמטי שמוריד את התוצר משמעותית, אבל ללא שינוי בהוצאה האזרחית, כך שחלק ההוצאה האזרחית בתוצר גדל.

מה אני עדיין אומר

קודם כל, אני עומד מאחורי כל תו ותג בחלק שמסביר מדוע השוואה ל OECD היא בעייתית. כרגיל, אשמח לקרוא טיעונים עניניים (עדיף קוהורנטיים) מה שגוי שם. אבל בקשר למנה העיקרית, בהחלט דרוש תיקון.

אז, במקום התרגיל המחשבתי הקודם, ובהתחשב בזה שהיו בו טעויות, אני מציע את התרגיל הבא: במקום לנסות לשער איך תראה ישראל עם תוספת של 130 מיליארד שקל להוצאות האזרחיות של הממשלה, תוספת שצריכה לבוא מאיפשהו, ננסה לדמיין איך תיראה ישראל עם תוספת של חצי מזה, אבל ללא שום עלות. אם 130 מיליארד הם מהפכה, אז 65 מיליארד ללא עלות כלל יכולים להגיד משהו על איך תיראה מהפכת ה 130 מיליארד.

אם אנחנו כבר כאן

יש כמה טיעונים ביקורתיים שאנשים העלו ושבהחלט שופכים אור על התרגיל המחשבתי הזה. הנה הם בקצרה:

  1. היה שיפור מוחשי, בייחוד בשנים האחרונות, בעקבות המחאה החברתית. כלומר, הגידול המוחשי בהוצאה דווקא כן היתרגם לגידול מוחשי ברווחה. אין לי ויכוח על עצם הטיעון, ואם זו הכוונה בשינוי מוחשי – על הכיפאק. זה בהחלט יכול לעזור לדמיין את ההשפעה של גידול כפול מזה (אם כי, זיכרו, שהגידול הזה היה ללא עלות).
  2. הוצאה אזרחית היא מדד מחורבן. היא כוללת יותר מדי דברים שלא באמת משקפים את ההוצאה הממשלתית על רווחת האזרחים. עדיף לבדוק נקודתית תקציבים כמו חינוך, ובריאות למשל. שוב – יכול להיות. זה דיון נפרד, ושווה לנהל אותו. בכל מקרה, הפוסט שלי התייחס למדד שאחרים הציעו.
  3. הממשלה הנוכחית (ואולי כל הממשלות בעשור האחרון, והמהדרין מוסיפים כל הממשלות מאז 1985) הן גם קטנות וגם מחורבנות. לכן, אפילו כשכבר יש להן כסף, הוא הולך לחינוך חרדי וכבישים בהתנחלויות. יש משהו בעמדה הזו, אבל גם מתוך קבלה שלה, אי אפשר להגיד שה-בעיה היא הוצאות קטנות מדי, או שה-פיתרון הוא הגדלת ההוצאות. למעשה, הדיון בעמדה הזו דורש שננהל גם את הדיון על התרגיל המחשבתי שהצעתי.

 

Advertisements

3 תגובות בנושא “מה קרה להוצאה האזרחית?”

  1. ימני או לא, הדיון שאתה מעלה נכון. הנקודה שאליה התייחסת (גידול של 130 מיליארד) נכונה והנקודה שהעלת – הסכום באבסולוטי ואופן המימוש שלו – היא הנקודה הכי נכונה להתייחס אליה. כאדם שמנתח תקציבים של רשויות מקומיות (שהוא הרבה יותר ממוקד ביצוע מתקציב המדינה), קל לחשוב שערך מספרי גדול מייצג השקעה גדולה – עד שמפרקים את המספרים לפעולות בפועל ומגלים איזשהו רמז מה התפוקות של הכסף הציבורי

    אהבתי

  2. אני חייב להגיד שהתרשמתי לטובה מהתגובה שלך לביקורת הזאת. כשמגיעים באינטרנט לרמת פרסום מסוימת, מתחילים לקבל תגובות מהסוג הזה. אבל מה שאני רואה זה הרבה אנשים נוטים להגיב לדברים האלה על ידי התבצרות בדעותיהם, אטימות וירידה לרמה של הטוקבקיסטים המהוללים האלה דרך אובדן הטיעונים הרציונליים ומעבר להטחת עלבונות הדדית (ראה יצחק הרצוג). דווקא יפה שעל אף שהוא כתב העלבות ושטויות מפה ועד הודעה חדשה טרחת להגיב בצורה רצינית ומנומקת ואני חושב שזה מציג אותו בצורה אפילו עוד יותר מגוחכת מאשר השתלחות.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s