(350 מילים)
אני לא אוהב את ריבי שוודיה. האם שוודיה מצליחה בגלל האלמנטים ה"קפיטליסטיים" שלה, או למרות האלמנטים האלה? בגלל ועדי העובדים, או למרות? או אולי בגלל שהם כולם בלונדינים? אני לא רוצה להיכנס לויכוחים האלה. You have to choose your battles.
אבל, לכבוד הויכוח בין ד"ר עמי וטורי לקו המערכתי של דה-מרקר, ולכבוד המהדורה החדשה של ה JEP, הנה חיבור נחמד ששואל את השאלה שכל כלכלן צריך לשאול: למה, יא ראב אללה, הם בכלל יוצאים לעבודה? מס הכנסה שולי באיזור ה 50% (ואיזור ה 70% במדרגת המס העליונה), ועל מה שנשאר – משהו כמו 30% מיסי צריכה (מע"מ ודומיו). לפי החישוב של הנריק קליבן מהלונדון סקול אוף אקונומיקס, המס הממוצע הכולל על כל שקל נוסף מעבודה (כלומר, כשלוקחים בחשבון מס הכנסה, מיסי ביטוח לאומי למיניהם, אובדן סובסידיות מותנות הכנסה, ומיסי קניה כמו מע"מ) הוא 77% בנורבגיה ושוודיה, ולא פחות מ 87% בדנמרק. ובמילים – על כל שקל נוסף של גידול בהכנסה, העובד הדני הממוצע יוכל להגדיל את צריכתו ב 13 אגורות בלבד. לשם השוואה, בארה"ב העובד הממוצע יכול להגדיל את צריכתו ב 63 אגורות על כל שקל נוסף של גידול בהכנסתו. פי חמישה מהעובד הדני. אז, מה העניינים?
מתוך האבסטרקט של החיבור של קליבן:
Combining micro and macro evidence, this paper identifies three policies that can help explain this apparent anomaly: the coverage of third-party information reporting (ensuring a low level of tax evasion), the broadness of tax bases (ensuring a low level of tax avoidance), and the strong subsidization of goods that are complementary to working (ensuring a high level of labor force participation). The paper also presents descriptive evidence on a variety of social and cultural indicators that may help in explaining the economic and social success of Scandinavia.
בעברית: מערכת גבייה יעילה שמצמצמת אפשרויות העלמת מס, בסיס מס רחב (עם מיעוט של פטורים, מבצעים, הנחות, וכו'), וסבסוד לטובת השתתפות בכוח העבודה.
כל הנקודות סבירות ומשכנעות, אבל אני בייחוד אוהב את הנקודה השלישית. כשאתה הופך יציאה לעבודה למאד כדאית, חלק ניכר מהאנשים כבר יעבדו במשרה מלאה, יהיה שיעור המס השולי אשר יהיה. כל החיבור מוצלח, ודי נגיש לקריאה. והוא בחינם כאן. לכו על זה.
מה הלקח? מעבר לנקודות הספציפיות, הלקח (שלי לפחות) הוא שיותר חשוב איך מערכת המס מאורגנת מאשר הגודל שלה. אפשר לגבות די הרבה מיסים באופן יעיל, ואפשר להטיל מיסים קטנים יחסית שיגרמו הרבה נזק.
מבוא לכלכלה - ג 
אני לא יודע אם מתייחסים לזה במאמר, אבל הכלכלה השחורה בשבדיה היא אחת הגדולות באירופה באחוזים לפי גרף השוואתי של מכון טאוב שראיתי, כך שבכל זאת נראה שלמערכת המס יש השפעה.
אהבתיאהבתי
אני דווקא שמעתי שבשבדיה המיסוי על פי חוק הוא גבוה כפי שהצגת אבל המיסוי האפקטיבי הוא נמוך יותר מאשר בישראל ובמקומות אחרים בעולם. יתכן שיש להם כלכלה שחורה גדול המאוד ואז האחוזים הגבוהים שהמדינה גובה הם פשוט מהמעט שמדווח ולא ממה שאנשים מכניסים הבייתה בפועל. חוץ מזה, ברור שאנשים יצאו לעבוד אם המדינה מסבסדת מקומות עבודה, אבל מי אמר שזה טוב לרוב האנשים ולעתידם של הדורות הבאים במדינה, שבמקום לעבוד איפה שיש ביקוש, הם מנפחים היצע מלאכותי. הפוסט הזה אנקדוטלי מידי.
אהבתיאהבתי
מס צריכה ומס הכנסה הם בעלי השפעה הפוכה על יציאה לעבודה. מס הכנסה מתמרץ שלא לצאת לעבוד ואילו מס צריכה מעלה את יוקר המחייה ולכן מחייב לעבוד כדי לעמוד בכך.
אהבתיLiked by 1 person
לא בטוח שהבנתי את ההבדל. שני המיסים מביאים לכך שעל כל שקל שהמעסיק משלם לך, אתה יכול להגדיל את של הצריכה שלך בפחות משקל. גם מס הכנסה גורם לירידה במשאבים שיש לך, לכן גם הוא יכול, עקרונית, לגרום לכך שתרצה לעבוד יותר כדי שיהיה לך כסף. לא?
אהבתיאהבתי
בעולם שבו אין שום אלטרנטיבה לרווח מעבודה ולתשלום מס עליו, האפקט של מס צריכה ומס הכנסה אולי יהיה זהה. אבל בעולם שלנו יש אלטרנטיבות רבות להתפרנסות מעבודה – לחיות על חסכונות, על רווחי הון, על עזרה של ההורים, של בן הזוג, או להעלים הכנסותיך או כמובן להפוך לנתמך רווחה. כל אלו תמריצים שרק מס הכנסה גבוה גורם, ומס צריכה גבוה לא גורם. מס הכנסה גבוה פוגם רק ביכולתך להרוויח מעבודה אך לא ביכולתך להרוויח כפרזיט של ההורים או של המדינה. מס צריכה פוגע בשניהם בדיוק באותה מידה. לכן אינו מתמרץ האחד על חשבון השני. ומבחינת העלמות המס – הרבה יותר קל להעלים הכנסות שלך מאשר לדרוש מהסופרמרקט שבו אתה קונה להעלים את צריכתך.
אהבתיLiked by 1 person
ייתכן שהטיפול שלממשלה יש יתרון לגודל בהוצאות כמו חינוך, בריאות, רווחה וכיוב', וברגע שאלו מסובסדות בצורה יעילה על ידי הממשלה, וממומנות על ידה בצורה יעילה מתוך המיסים שהיא גובה – נחסך הצורך של האזרחים להוצאה פרטית בעניין.
כל זה פוטר אותם מהוצאות כבדות אחרות. ייתכן שקוראים לזה ערך חלופי, אבל אני לא כלכלן.
כדי להבהיר, תחשבו על מערכת הפנסיה בארץ. כל מועסק משלם לקרן עצמאית או קבוצתית ומשלם דמי ניהול ושות'. אם המדינה היתה גובה את הכספים ומוציאה מכרז על ניהולם, ייתכן שדמי הניהול ושאר הפרשות מופרכות היו נמוכים בהרבה, כי לממשלה יש עוצמה בשל גודלה.
אהבתיאהבתי
בתור עובד, פחות אכת לי כמה אני משלם לממשלה על העבודה שלי – אלא כמה נכנס לכיס שלי על כל שעת עבודה
מישהו ניסה לעשות את החישוב הזה לכל מדינה?
אהבתיאהבתי
נקודה במקום. אני בטוח שעשו חישובים כאלה. אני משער שהשכר בשוודיה לא גדול משמעותית מארה"ב, בטח שלא במידה מספקת כדי לפצות על שיעור המס.
בנוסף, למרות שמה שמשנה לי זה כמה אני מקבל, ולא מה החלק שאני מקבל, כשבאים לדבר על מדיניות, אז החלק שאני מקבל הוא רלוונטי. למשל, זו שאלה מעניינת עד כמה, אם בכלל, שוודיה תהנה מתפוקה גבוהה יותר אם ירדו שם שיעורי המס. כרגע, ירידה מתונה יחסית בשיעורי המס יכולה להכפיל את כמה שנכנס לכיס שלי. וזה בגלל ששיעורי המס כרגע כל כך גבוהים.
אהבתיאהבתי