שני סנט על אובר

(609 מילים)

לא נושא מאד כלכלי, אבל כולם מדברים עליו, אז יאללה – נוסיף עוד קיסם למדורה.

uber-logo

למה אובר מצליחה?

שלוש סיבות:

  1. הם "מרמים": מטופשת ככל שתהא ההסדרה הממשלתית של נושא המוניות – והיא מטופשת לתפארת – היא קיימת. אחת הסיבות שאובר מצליחים היא שהם מצאו דרך לעקוף את הרגולציה הזו. זו סיבה גרועה להצליח: מי שלא אוהב רגולציה צריך לנסות לשנות אותה. למצוא פרצה ספק-חוקית כדי להשיג יתרון על פני מי שכן משחק לפי הכללים זה על גבול הרמאות, אם לא מעבר לגבול הזה. זו סיבה גרועה מאד להצליח.
  2. יש להם טכנולוגיה מצוינת: לא רק האפליקציה, אלא בעיקר התמחור הדינמי. הרבה אנשים מאד חכמים יושבים במפקדה של אובר ומנסים לבנות אלגוריתמים לקביעת מחיר אופטימלי בכל רגע ובכל מקום. הרעיון הוא כמובן עתיק – במקום שבו יש ביקוש גבוה או היצע נמוך, מעלים את המחיר כדי שיותר נהגים יגיעו לאיזור ויגדילו את ההיצע, ויותר נוסעים יעדיפו אוטובוס, או סתם לחכות עוד חצי שעה, ויקטינו את הביקוש. הביצוע של זה הוא מאד מאד מסובך, ואובר עושה את זה מצוין. זו סיבה טובה מאד להצליח.
  3. מודל ההעסקה: מוניות הן ענף מאד תנודתי במהלך היום. יש בום בבוקר, בום נוסף מוקדם בערב, וכל שאר היום די חלש. לכן, כשאתה לוקח מונית בשעות העומס, אתה משלם לא רק עבור הנסיעה שלך, אלא גם עבור השעות שבהם נהג המונית מתייבש בהיעדר נוסעים. לעומת זאת, אובר מאפשרת לנהגים לעבוד מתי שבא להם, ומשיחות עם עשרות נהגי אובר (הייתי משתמש כבד יחסית במשך שנתיים), חלק גדול מאד מהם רוצים לעבוד רק בשעות העומס – לפני שהם עצמם צריכים להתייצב לעבודה, או אחרי שהם מסיימים. הם מוסיפים לעצמם עוד שתיים-שלוש שעות עבודה ליום, בלי שום מחויבות, ומגדילים את ההכנסה שלהם בכמה מאות דולרים בחודש. התוצאה היא יתרון משמעותי בעלויות כיוון שנוסע באובר לא צריך לשלם עבור השעות שבהן אין כמעט נסיעות. מעבר לזה, העובדה שאובר איננה מעסיקה את הנהגים באופן ישיר, יכולה לחסוך לה עלויות (מיסים, ביטוח לאומי, וכו'), ולהחליש את כוח המיקוח של הנהגים. כאן הדעות מאד חלוקות בשאלה האם זו סיבה טובה להצליח או סיבה נוראית. התומכים מספרים את הסיפור הראשון – זה שאתה יכול לתת שעתיים אובר ביום, רק בשעות העומס, טוב לך, טוב לצרכן, וטוב לאובר. המתנגדים רואים במודל ההעסקה הזה איום על העבודה המאורגנת, ודרך מתוחכמת ומרושעת לנצל נהגים שאין להם אלטרנטיבות. אני לא הולך להיכנס לשאלה מי צודק, אבל –

המצב כולו היה הרבה יותר טוב אם הרגולציה בענף, שהיא מטופשת ומושחתת ככל שרגולציה יכולה להיות, הייתה יותר לעניין. קודם כל, אז היינו יודעים יותר טוב למה אובר מצליחה, והיינו יכולים להתווכח על מה שבאמת משנה, ולהציע דרכי פעולה שיסייעו באופן ישיר לדברים שבאמת אכפת לנו מהם – אף אחד לא באמת תומך ברגולציה הנוכחית על מוניות.

יותר מזה, מי שמקווה, או פועל לטובת כך שהרגולציה בענף המוניות תמנע את צמיחתה של אובר, הוא קצר רואי, וקצת תחמן. אין מחלוקת על כך שהרגולציה בענף המוניות מטופשת, ולרצות לחזק אותה כדי למנוע באופן עקיף היחלשות של העבודה המאורגנת זה גם קצת לתחמן – אף אחד הרי לא מאמין שהרגולציה הזו, כשלעצמה, היא דבר טוב, וגם לא יועיל לאורך זמן. אובר לבדה לא תשבור את העבודה המאורגנת. השאלה היא מה מודל ההעסקה הזה יעשה אם הוא יהפוך להיות פופולארי בשאר שוק העבודה. איך רגולציה של ענף המוניות תעזור לנושא? זה האמא של לתקוע אצבע בסכר. בנוסף, מי שתומך בחיזוק הרגולציה כדי לתמוך באופן עקיף בעבודה המאורגנת עושה למאבק שלו יחסי ציבור בעיתייים, כי הוא מתייצב לצד הרגולציה של המוניות – מנגנון מטופש, מושחת, ובעיקר שנוא, ועלול לגרום לזיהוי בין המאבק האמיתי שלו – לחיזוק העבודה המאורגנת, ובין האמצעי שהוא תומך בו, חיזוק רגולציה על מוניות. זה לא יוסיף קולות לטובת חיזוק העבודה המאורגנת, וזה מסיט את הדיון לכיוונים לא טובים.

וכן, יש פה תופעה כללית יותר. אחת האויבות החשובות ביותר של רגולציה טובה ומועילה היא הרגולציה הטפשית והמושחתת. אובר מדגימה את הנושא הזה די טוב.

28 תגובות בנושא ״שני סנט על אובר"

    1. 🙂
      א. ד"ר לשם.
      ב. הוא רחוק מלהיות היחיד שעוסק בנושא מהזוית הזו. אגב, הטריגר הישיר שלי לעיסוק בנושא היה דווקא הדברים שעומר מואב כתב…

      אהבתי

    1. לא עובדת בארץ. הייתי משתמש כבד באיזור קריית קודש שיקגו, שם ביליתי שנתיים נעימות מחיי. גם שם המאבקים בנושא מאד דומים, והרגולציה על מוניות מאד דומה.

      אהבתי

      1. תודה לאל על כך.
        אני מסכים שיש מה לשפר ברגולצית המוניות, אבל כשאתה אומר "אובר מצליחה" צריך לזכור על חשבון מי ומה. הצלחה של פירמה אחת אינה אומרת שיש פה תועלת ציבורית.

        אהבתי

      2. אז זהו, שיש תועלת ציבורית, באופן די מוכח.
        אם ניקח את איזור סן פרנסיסקו בתור דוגמא, שם אובר הצליחה הכי הרבה,
        אז רואים שזמן ההמתנה לאובר קצר בהרבה מאשר למונית רגילה. לא רק זאת, הלקוח גם יודע איפה המונית שלו, ומתי היא צריכה להגיע.
        הוא גם יכול להזמין נסיעה באובר בלי לתהות אם "המוניות שלהם מגיעות לפה" וכו'.
        זאת בנוסף למחיר, שהוא נמוך משמעותית ממוניות.

        ההוכחה היא בכך ששוק הנסיעות הכללי גדל. יש הרבה יותר מסיעים וצרכנים שעושים שימוש באובר, עם יתרונות כמו פחות נהיגה בשכרות, פחות זמן בחיפוש חניה וכו.

        אהבתי

    1. יש שני מודלים להעסקה הזו. הראשונה – הפעלת נהגים מקצועיים במודל של "פרילאנס", וזה, כפי שאמר אסף – פוגע בזכויות העובדים ובעבודה המאורגנת, לטובת תועלת מסוימת לצרכנים. (ויש להרחיב הרבה על השאלה מי הם "הצרכנים" ומי הם "העובדים" והאם אכן יש להנגיד את שתי הקבוצות הללו).
      המודל השני הוא העסקה של נהגים מזדמנים עם כלי רכב פרטיים. מה שמפריע לי במודל הזה הוא הסחרה מלאה של היחסים החברתיים. כל אחד מוכר משהו כל הזמן.

      אהבתי

      1. זה בדיוק הנקודה. זו לא התקפלות, זו התמודדות עם חדשנות באופן שמשרת את הכלל ולא קבוצת אינטרסים. זה גם תהליך יחסית גמיש לעומת התהליכים הקיימים. תחשוב על היישום של זה בתחומים אחרים כמו רפואה פרטית

        אהבתי

      2. אני חושב שתחת שם קוד "חדשנות" מנסים להכשיר כל דבר ולמנוע כל דיון. לדידי לא מדובר פה ב"קבוצת אינטרסים" אלא בתהליך שמזיק לחברה כולה. אפשר כמובן לא להסכים, אני רק מתנגד לאוטומטיות של "חדשנות" מול כל טיעון באשר הוא.
        רפואה פרטית אתה מציע שכל אחד יהיה רופא? 🙂

        אהבתי

  1. אובר בנויה על הרעיון הבסיסי שאדם מוכן לעשות טובה לאחר תמורת סכום קטן כמו תשלום לדלק. אם היה מדובר רק במספר קטן של אנשים אז לאף אחד לא הייתה בעייה עם זה אבל ברגע שזה הופך לעסק עצום אז צריך רגולציה. זה נכון אגב לכל כלכלות השיתוף. ברמת המיקרו זה מצוין אבל כשזה הופך למשהו ענק זה כבר עסק כלכלי גדול.

    Liked by 1 person

  2. אז באותה מידה אתה טוען שגם AirBnb ״מרמים״? הרי גם הם לא כפופים לרגולציה שנכפית על בתי מלון – כגון עמידה בתקנים של בטיחות באש, הנגשה לנכים, הקצאת שטחים ציבוריים, מיסוי גבוה יותר, וכו׳ וכו׳ ולכן משחקים לא הוגן.

    אהבתי

    1. 1. כן.
      2. airbnb זה מקרה יותר מורכב, כי אין בו מועסקים, כך שרוב הטיעונים נגדו לא ממש קיימים. מצד שני הרגולציה של מלונות (ככל הידוע לי) היא סבירה. נראה לי שצריך לחשוב טוב מה לעשות עם רגולציה של מלונות. מה בדיוק? לא יודע. אין לי תשובה.

      אהבתי

  3. לא הבנתי רק למה כולם מניחים שברגע שאובר נהיה עסק גדול אז צריך רגולציה.
    בשביל מה בדיוק? יש חוזים שהנהגים חתומים עליהם ויש בתי משפט, מה עוד צריך?!

    חוץ מזה, אני לא מבין למה אי אפשר להתייחס לנהגים בכבוד המגיע להם ולראות אותם כפרילנסרים ולא כעובדים של אובר? אף אחד לא מחייב מישהו לקחת רכב ולהסיע בו אנשים.

    אהבתי

    1. אני לא יודע להשיב בשם כולם, אנסה להציג את עמדתי.
      המקרה של אובר אינו סתם חוזה בין שני אנשים, אלא נסיון ליצור שינוי משמעותי בדפוס הפעולה של ענף כלכלי גדול, וממנו אולי להשפיע על נושאים נוספים. בשל כך, לי ולך יש ענין בתוצאות המהלך הזה. ולכן אני חושב שצריכה להיות רגולציה שתתן את דעתה על ההשלכות הרוחביות של מהלך שכזה.
      כמו שאמר אסף, מנגנון שבו עובדים הופכים לפרילאנסרים הוא פגיעה בזכויותיהם כעובדים וירידה במעמדם. זה המצב היום בכל המקומות שעברו לצורת ההעסקה הזו. ולמה אי אפשר להתנהג אליהם בכבוד? תשאל את אובר למה הנהגים שלה מפגינים נגדה.

      אהבתי

  4. בעיני לפחות מעמד כפרילנסר הוא גבוה יותר. אתה עצמאי ולא מקבל פקודות אלא מספק שירות מסוים על פי דרישה ותמורת סכום הגון בעיניך.
    לגבי הפגנות של נהגים שעובדים עם אובר (שים לב שאני מסרב לקרוא להם "נהגי אובר") מעניין אותי כמה הם במציאות ומי עומד מאחוריהם או מתסיס אותם.

    אהבתי

    1. מעמד הפרילנסר הוא דרך לנצל עובדים בתחתית סולם התעסוקה באמצעות כוחו החזק של המעסיק, שבנוסף לתנאים הגרועים שהוא נותן, מסרב לקרוא לעצמו מעסיק ומתחמק מחובותיו.
      "תמורת סכום הגון בעיניך" זו פיקציה של ליברטריאנים. אתה נדחק לספק תמורת סכום הגון בעיניהם, אם החוק מאפשר הקמת מנגנון נצלני כזה.
      לשמחתי, במקומות רבים מתנגדים לשיטת ההעסקה של אובר.

      אהבתי

  5. לשמחתי, בעוד מספר שנים כל הדיון הספציפי על אובר יהיה לא רלוונטי מכיוון שלא יהיו כלל אנשים שיעסקו בהסעת אנשים. המכוניות האוטונומיות עליהן עובדות כל חברות הרכב ומס' חברות טכנולוגיה (גוגל, אינטל) יחליפו את הנהגים האנושיים.

    אהבתי

כתיבת תגובה