שטיפת המוח במחלקות לכלכלה – פרק 328

(450 מילים)

כבר אמרתי את זה כמה פעמים, אבל שווה להגיד שוב: המחלקות לכלכלה הן לא חממות של שיבוטי מילטון פרידמן. זה לא אומר שאין מה לדבר על הטיות, אבל הקריקטורה הפופולארית של שטיפת המוח במחלקות לכלכלה היא לא במקום.

נדמה לי שלפחות חלק מהפופולאריות של ההאשמות האלה  – חלק! לא כולה! – נובע מההלם שאוחז בחלק מהאנשים – חלק! לא כולם! – כשהם נתקלים באיש אקדמיה שאיננו מחזיק בעמדות כלכליות שמאליות במובהק בכל נושא. יש אנשים שכל כך נבהלים כשהם נתקלים בתופעה הזו, שזה נראה להם דבר שדורש הסבר. איך זה ייתכן? איש אקדמיה עם עמדות כלכליות שמרניות?! משהו פה חשוד מאד!

הסיבה שנדמה לי כך היא שבעוד שבמחלקות לכלכלה דווקא יש מגוון דעות די רחב… ובכן… אבסטרקט ממאמר חדש בז'ורנל שלעיני הבלתי מתמצאות נראה רציני. העורך הראשי מאוניברסיטת ייל, האימפקט פקטור מעל 20. אבל תקנו אותי אם זה לא פרסום רציני:

Psychologists have demonstrated the value of diversity – particularly diversity of viewpoints – for enhancing creativity, discovery, and problem solving. But one key type of viewpoint diversity is lacking in academic psychology in general and social psychology in particular: political diversity. This article reviews the available evidence and finds support for four claims: (1) Academic psychology once had considerable political diversity, but has lost nearly all of it in the last 50 years. (2) This lack of political diversity can undermine the validity of social psychological science via mechanisms such as the embedding of liberal values into research questions and methods, steering researchers away from important but politically unpalatable research topics, and producing conclusions that mischaracterize liberals and conservatives alike. (3) Increased political diversity would improve social psychological science by reducing the impact of bias mechanisms such as confirmation bias, and by empowering dissenting minorities to improve the quality of the majority’s thinking. (4) The underrepresentation of non-liberals in social psychology is most likely due to a combination of self-selection, hostile climate, and discrimination. We close with recommendations for increasing political diversity in social psychology.

הנה גרף אחד מעניין, שמדגים את היחס בין אנשים בעלי נטיה שבארץ היינו קוראים לה שמאלית (ואצל האמריקאים – ליברלים), ובעלי נטיה שמרנית, ואיך היחס הזה השתנה לאורך זמן.

diversity-graph

על הציר האופקי – שנים. על הציר האנכי – היחס בין העמדות השונות, כך שככל שנקודה היא גבוהה יותר, היא מתארת יחס שבו יש יותר אנשים עם נטיה שמאלית (במובן האמריקאי) ופחות בעלי נטיה שמרנית. כפי שניתן לראות, מענף עם נטיה קלה יחסית לשמאל בשנות החמישים עד שנות השמונים, התפתח ענף עם משהו שדי קרוב לאחדות דעים: יחס של 14:1 נגד שמרנים.

סיכום מאד(!)  מומלץ של המאמר, שנכתב על ידי אחד המחברים, כאן.

למי שמעוניין בכמה מספרים שהבאתי פעם בנוגע להרכב העמדות במחלקות לכלכלה: זה על המרצים, וזה על התלמידים.

וכרגיל, אוסיף: זה שהקריקטורה של מרצה/תלמיד כלכלה בתור שיבוט של מילטון פרידמן היא מופרכת לא אומר שאין על מה לדבר בכלל. יש. ואגב, אולי נצרף לשיחה גם איזה כמה מילים על החבר'ה במחלקות ליד?

Advertisements

20 תגובות בנושא “שטיפת המוח במחלקות לכלכלה – פרק 328”

  1. האקדמיה בכללותה נוטה שמאלה. מלבד המחלקות למנהל עסקים ורפואה שנוטות להיות שמרניות יותר, כל שאר המחלקות, כולל המחלקות לכלכלה, מוטות לשמאל. הנושא נחקר והודגם בספרו של ניל גרוס מ-2013: "Why Are Professors Liberal and Why Do Conservatives Care?"
    לטענתו (שהוא גם מגבה בנתונים), הסיבה לכך היא שצעירים שנוטים לשמרנות פחות רואים באקדמיה אפיק מקצועי, בין השאר בגלל שהיסטורית היא נתפשה כמוקד רדיקלי. בכל מקרה, ההטיה שמאלה בהחלט מובחנת יותר במדעי החברה והרוח, אבל גם פיזיקאים, ביולוגים וכימאים נוטים להיות שמאלים יותר מהציבור הכללי.

    אהבתי

    1. אכן. בכל מקרה שלוש התורמות המעניינות של המחקר הזה (לפחות מנקודת המבט הבורה שלי) היא שהם מראים שזו תופעה מאוחרת יחסית, תופעה גורפת מאד (14:1 זה לא הטיה, זה כמעט אחדות דעים.) ויש גם טיפול מעניין מאד שלהם בשאלה מה הגורמים לכך, ולמה זה יכול לגרום.

      אהבתי

  2. אני חושב שהסיבה שמדברים בעיקר על הטיה פוליטית במחלקות לכלכלה ולא על מחלקות אחרות היא ההבדל בהשפעה של כלכלנים לעומת ההשפעה של אנשי אקדמיה ממחלקות אחרות.
    כאזרח, אני אתחיל להיות מודאג מההטיה בקרב הסוציולוגים כשיתחילו למנות סוציולוגים לתפקידים המקבילים בעוצמתם לנגיד בנק ישראל, הממונה על אגב התקציבים או יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה.
    (כאיש אקדמיה, אני מודאג מההטיה בקרב הסוציולוגים, אבל מסיבות שלא רלוונטיות לדיון הזה).

    אהבתי

    1. בעצם, במקום לדבר על ההשפעה של כלכלנים, יותר נכון לדבר על ההשפעה של תיאוריות כלכליות.

      כלומר, כשלתיאוריות סוציולוגיות תהיה את ההשפעה שיש לתיאוריות כלכליות, אני אתחיל לדאוג לגבי ההטיה במחלקות לסוציולוגיה.

      אהבתי

    2. יש בזה משהו.

      אני חושב שיש פה שלוש שאלות:
      1. למה יש כל כך הרבה עיסוק בהטיות של כלכלנים? אני חושב שהתשובה שלך היא ספוט און. זו הסיבה.
      2. למה מתוך העיסוק הזה נוצרה קריקטורה שהיא בפרשנות הכי נדיבה – הגזמה? ואני הולך עם ההסבר שהצעתי בפוסט: אנשים מופתעים מלגלות שיש שמרנות כלכלית באקדמיה, אז הם הולכים עם המסקנות שלהם קצת רחוק מדי.
      3. למה יש כל כך מעט עיסוק במחלקות אחרות, למרות שנראה שיש שם הרבה יותר ופטנציל להטייה? (ואני מוסיף – וכשיש עיסוק כזה הוא מעורר לא מעט קריאות פשיזם-גוועלד). אני לא יודע מה התשובה. אבל אני לא חושב שההשפעה של מחלקות אחרות על חיינו כל כך נמוכה, שזה לא מצדיק עיסוק. עורך עמוד הדעות בהארץ, אני מנחש, למד הרבה יותר סוציולוגיה (ישירות, או דרך מעגל החברים שלו) מאשר כלכלה.

      אהבתי

      1. אור צודק לגבי זה שהעיסוק נובע מן ההשפעה של כלכלנים לעומת ההשפעה של, נניח סוציולוגים, אבל לא כל הכלכלנים, גם אם הם סגל אקדמי בכיר, משפיעים באותה מידה. יהיה מעניין לראות עד כמה הנתונים בנוגע לכלכלנים, שהזכרת בפוסטים קודמים, נשמרים גם שמסתכלים רק על מי שמתמנה לתפקידים משמעותיים מחוץ לאקדמיה (אם כי יהיה קשה להגדיר את אוכלוסיית הסקר ולבדוק אותה).

        Liked by 1 person

      2. "אני לא חושב שההשפעה של מחלקות אחרות על חיינו כל כך נמוכה"

        אני מנחש שככל שתחום משפיע יותר, כך הוא יזכה ליותר תשומת לב מהסוג הזה בציבור.

        דוגמה שקופצת לי לראש בהקשר הזה היא תיאוריות פמיניסטיות, שאני חושב שיש להן השפעה ברורה – אמנם לא כמו תיאוריות כלכליות, אבל הן בהחלט מקדמות את מצבן של הנשים בחברה לאט לאט. ומבחינת היחס שפמיניסטיות מקבלות מהציבור – טוב, אני לא חושב שכלכלנים היו רוצים להתחלף איתן.

        Liked by 1 person

      3. לגבי שאלה 2: אני חושב שזה חלק מתופעה יותר רחבה. זה מתחיל מזה שבקרב הציבור יש תדמית כאילו מדיניות של ימין כלכלי היא המדיניות היחידה הנתמכת ע"י "מדע הכלכלה". לעומת זאת, מדיניות של שמאל כלכלי נתפסת כ"פופוליזם חסר אחריות", ולא כפשוט כתפיסה סבירה אחרת. התדמית הזו קיימת הרבה בזכות רייגן\תאצ'ר\מילטון פרידמן, והתחזקה מן הסתם בעקבות נפילת ברה"מ.
        עד היום, יש כמה וכמה כלכלנים פופולריים שמטפחים את התדמית הזו במכוון. בארה"ב, יש את תומס סוול וחבריו. בישראל, אתה יודע אל מי אני מתכוון.

        לדעתי, הקריקטורה של לימודי כלכלה שאתה מדבר עליה היא פשוט תוצאה של המצב הזה.

        אהבתי

  3. עוד השערה, אל בסתירה לדלעיל, היא שבכלכלה לאנשים קל יותר להבין (בכלל, ברור יותר) מהם שמאל וימין ומדוע זה משנה. בסוציולוגיה זה עניין יותר חמקמק ותיאורטי.
    BBS היה בעבר כתב עת מאוד נחשב, ולמיטב ידיעתי עדיין, ומה שבטוח שג'ון היידט הוא רציני, מהמובילים בתחום. אחד הדברים המעניינים שהוא הראה בעבר זה שיש לא רק שונות בעמדות מוסריות אלא שונות (בין תרבותית, בין קבוצות סוציואקונומיות) לגבי הגבולות של מה נחשב מוסר (למשל, באיזה מידה פרקטיקות מיניות הן חלק ממה שחשוף לשיפוט מוסרי, או יחס לסמלים דתיים ולאומיים), וזה דבר שגם רלוונטי בהקשר לדיון באקדמיה. יש נושאים שבהם לאנשים רבים (כולל אלה שבתחום) לא נראה שיש מקום לשיפוט מוסרי.

    Liked by 1 person

    1. מסכים. זה מתקשר למה שאור כתב, על ההבחנה בין ההטייה של התחום ("התיאוריות הכלכליות נוטות ימינה") ובין ההטייה של העוסקים בו ("הכלכלים נוטים ימינה").

      אהבתי

  4. מתי יבדקו את היחס בפקולטות הבכירות למשפטים?

    ובאופן כללי, הפקולטות לפסיכולוגיה משולות לקתדרות ללימודי תיאולוגיה מימי הביניים..סבלנות…הכל מחלחל…

    אהבתי

  5. אולי עורך מדור הדעות למד יותר סוציולוגיה, אבל הוא לא התקבל לתפקיד על סמך הידיעות שלו בסוציולוגיה, בניגוד לפקיד בכיר בבנק ישראל או משרד האוצר שכן התקבל לתפקיד על סמך הידיעות שלו בכלכלה – ואני יכול רק לקוות שציוניו ניתנו יותר על ידיעות מאשר על דעות (ולפקיד יש יותר כוח מלעורך מדור הדעות, וכנראה לדעות הפוליטיות יש גם יותר מקום בהחלטות שלו)
    פקולטה נוספת שלדעתי יש לה כוח ולדעות בה יכולה להיות משמעות היא הפקולטה למשפטים – גם פה ליוצאי הפקולטה יש כוח ויכולת להיכנס לעמדות עם השפעה, וגם פה לדעות יש משקל בשיקול הדעת המקצועי כביכול
    כל זה בניגוד לפקולטות להנדסה, סוציולוגיה או רפואה – ממנה פחות מגיעים לעמדות כוח ויש פחות משקל לעמדות בשיקול הדעת

    מספיק רופא אחד שמסכים איתך כדי שתוכל להזין אסירים בכפייה, מהנדסים בודדים כדי לבנות גדר הפרדה, אבל כדי לבנות את תקציב המדינה או את ספר החוקים אתה צריך עשרות אם לא מאות כלכלנים או משפטנים – שכל אחד משפיע על אופי התוצאה הסופית

    אהבתי

    1. יש כמה נקודות חשובות בתגובה שלך, אבל היא בסוף קצת חסרה פאנצ' (או שאני פשוט לא מבין אותו). נכון שעורך הדעות בהארץ לא הציג תעודה מהחוג לסוציולוגיה, אבל הוא כן הציג תעודה, והיא כן הייתה מסוצוליוגיה. הוא גם דיבר את השפה, וכתב טקסטים לפני כן, וזה שהם היו בשפה מסוימת, והציגו השקפה מסוימת, עזר לו לקבל את התפקיד. (אנחנו רצים פה על המטפורה, כן? זה לא בהכרח עורך עמוד הדעות, ולא בהכרח סוציולוגיה). אני גם לא מסכים שלדעות הפוליטיות שלו יש פחות השפעה על התפקוד שלו.
      ובכל מקרה – אני מקבל את זה שלמחלקות לסוציולוגיה יש פחות השפעה. אבל היא רחוקה מאפסית. מה שקורה במחלקות במדעי החברה שאינן כלכלה, ובמחלקות למדעי הרוח משפיע מאד. הרעיונות מחלחלים, ומשפיעים. פחות מכלכלה – כנראה. פחות ישיר מכלכלה – כמעט בטוח. אבל הם משפיעים. ועדיין – הדיון בהטיות שם או שכמעט לא קיים, או שהוא נתקל בהמון "פשיזם! רוצים להרוס את חופש המחשבה!".

      אהבתי

      1. הוא אולי כן הציג תעודה מסוציולוגיה – אבל אם הוא היה מציג תעודה במשפטים או מתמטיקה גם היו מקבלים אותו לתפקיד
        בניגוד לכלכלנים ומשפטנים ששם דורשים תעודה ספציפית – לכן הטיה בפקולטות האלו תשפיע בצורה ישירה יותר על קבלת ההחלטות במוקדי הכוח הכלכליים והמשפטיים
        לגבי חלחול של רעיונות – זה חשוב שרעיונות יחלחלו, וכשרעיון מחלחל הוא צריך לעבור מסננת – המחשבה של מי שמקבל את הרעיון – שלדעתי מורידה חלק מהכוח המשחית של החלחול הזה (כמו כן גם רעיונות שלא באים מהמיין סטרים של התחום מחלחלים החוצה כמעט באותה קלות, ככה שהטיה פחות משמעותית מבחינת החלחול שלה)

        אהבתי

      2. מעבר לזה שאני לא מסכים עם הקביעות הפוזיטיביות שלך – אני חושב שזה בהחלט משנה שהתעודה שלו היא מסוציולוגיה ולא ממתמטיקה – אני חוזר שוב על הטענה שלי, בניסוח קצת אחר:
        אם היחס בין העיסוק בהטיות בכלכלה לעיסוק בהטיות בסוציולוגיה היה 5 ל 1, ניחא. אבל היחס הוא יותר בסגנון 100 ל 1, וכשהאחד הזה כבר קורה, צועקים עליו שהוא פשיסט שמנסה לחסל את האקדמיה, אם לא את הדמוקרטיה בכלל. ובעיקר, כל זה קורה כשיש לא פחות, ולדעתי יותר, סיבות לחשוש להטיה במחלקות אחרות לעומת ההטייה בכלכלה.

        אהבתי

      3. לגבי הפשיזם: הקריאות על פשיזם מגיעות כנראה בגלל שכעוסקים בציבור בהטיה בחוגים כמו סוציולוגיה או מדע המדינה, זה בדרך כלל בא יחד עם ניסיון לתייג את החוקרים כבוגדים (דוגמת ה"דו"חות" של "אם תרצו") או עם ניסיון ממשי לסתימת פיות (הניסיון של גדעון סער לסגור את המחלקה לממשל באוניברסיטת בן גוריון).
        תגיד מה שתגיד על העיסוק המופרז בכלכלנים, מעולם לא שמעתי על ניסיון לסגור פקולטה לכלכלה בגלל ההטיות. גם מעולם לא נתקלתי בניסיון להציג כלכלנים כבוגדים ואפילו לא כסתם אנשים רעים – לכל היותר, הם מוצגים כשטופי מוח שמנסים לקדם את האידיאולוגיה שלהם בכסות של מדע, או כשוטים שמאמינים במודלים מופשטים שלא קשורים למציאות.

        אגב, הנקודה האחרונה מאירה הבדל מעניין בין המחקר שציטטת לבין העיסוק בהטיה של כלכלנים. המחקר שהבאת עוסק בהטיה הפוליטית של החוקרים האינדיבידואלים במדעי החברה – בעיקר, הוא עוסק בחוקרים כבני אדם אינדיבידואלים.
        לעומת זאת, אלה שעוסקים בהטיה של כלכלנים בדרך כלל מדברים על התיאוריות והמודלים של הכלכלנים, אבל כמעט לא מדברים על העמדות של כלכלנים אינדיבידואלים. מבין אלה שתוקפים את ההטיה של כלכלנים, מעולם לא נתקלתי במישהו שניסה להציג סקר על העמדות של כלכלנים אינדיבידואלים – העיסוק הוא תמיד בתיאוריות שכתובות בספרי הלימוד.
        יהיה מעניין לראות מחקר שינסה להוכיח שספרי הלימוד במדעי החברה מוטים פוליטית שמאלה. ניחוש שלי: זה יהיה הרבה יותר קשה.

        אהבתי

      4. מסכים כמעט לגמרי. גם בקשר להבחנה שעלתה פה כבר כמה פעמים – בין ההטייה של החוקרים להטייה של המחקר (וכמו שארנון אמר – מה בדיוק ייחשב להטיה שמאלית/ימנית בספרים בסוציולוגיה?), וגם בקשר לפשיזם.

        למה רק כמעט ולא לגמרי –
        1. אני חושב שהמצב שבו רק תנועות כמו אם תרצו מבקרות את המחלקות למדעי המדינה נובע, בחלקו, מזה שביקורת כלפי המחלקות האלו לא מתקבלת יפה בקרב הציבור המשכיל, אז רוב הציבור המשכיל לא מתקרב לביקורת הזו. מי שנשאר זה ליצנים כמו אם תרצו, עם הדרישות שלהם שהן בוודאי יותר חמורות ממה שרוב מבקרי הכלכלנים דורשים. ביקורת על כלכלנים לעומת זאת זה שיא הבון-טון.

        2. אני חושב שהמשמעות של סקרים כאלה היא משהו כמו "ראיות אמפיריות עקיפות לדיון החשוב באמת". הדיון החשוב, בסופו של דבר, הוא לא מה כל חוקר מצביע או מאמין בו, אלא איך נראה המחקר, ואיך נראה חומר הלימוד, ומהי החוויה בכיתות הלימוד, וכו'. הנטיות האישיות של החוקרים הן חסרות משמעות כלשעצמן. הן רק ראיות לדיון החשוב באמת. כמו כל ראיה אמפירית, ואפילו יותר מהממוצע, הן לא מוכיחות כלום. אבל יש להן משקל. במחלקות לכלכלה יש חוקרים עם מגוון רחב של עמדות. כאמור – לא מוכיח כלום, אבל כן בעל משקל מסוים. במחלקות אחרות – שמרנות היא דבר שכמעט לא קיים בכלל. לא מוכיח כלום, לא כל כך חשוב כשלעצמו, אבל – גם לא חסר משמעות.

        אהבתי

  6. ההסבר הפשוט ביותר למה אנשי אקדמיה נוטים לשמאל היא שהם פקידי ממשלה עם קביעות. נכון שבאוניברסיטאות פרטיות הם לא מועסקים ישירות על-ידי הממשלה, אבל עדיין הכסף מגיע מהממשלה באמצעות מענקי מחקר, מלגאות לסטודנטים והלוואות שכר לימוד שהמדינה מממנת. וזה רק מחדד את השאלה מדוע אנשי הפקולטות לכלכלה לא מתאימים לתבנית הכללית.

    אהבתי

    1. אני לא משתכנע מההסבר הזה. קודם כל כי יש תעשיות אחרות שהכסף בהן מגיע מהממשלה, נניח תעשיית הנשק, ואין בהן שום נטייה שמאלה. או ענפים ממשלתיים ממש – בקרב שוטרים למשל, שהם כולם עובדי מדינה, בהחלט אין נטייה כזו. למה דווקא באקדמיה, שחלק גדול ממנה מקבל כסף ממשלתי בצורה מאד עקיפה, ובהליך תחרותי (על מענקים, על תלמידים).

      שנית, אני לא מבין איך זה אמור לעבוד. מרצה באוניברסיטה פרטית יודע שחלק מהכסף שהוא מקבל מגיע בעקיפין (לעיתים מאד מאד בעקיפין) מהממשלה. מה קורה אז? הוא מחליט באופן מודע לוותר על היושר שלו? זה מחלחל איכשהו? הוא משליך מהתמיכה שלו לכל דבר שהממשלה עושה? ולמה רבים (ברור שלא כולם) שהם שמרנים כלכלית דווקא תומכים בחלק הזה של פעילות הממשלה – מימון מחקר ותמיכה בהלוואות לסטודנטים? ולמה האקדמיה שנהנית מהחיבה הממשלתית כלפיה נוטה להתנגד למעורבות ממשלתית בהמון תחומים אחרים – חופש הביטוי, מוסד המשפחה, וכו'?

      בקיצור, למרות שבמבט ראשון הוא מושך, זה פשוט לא נראה לי הסבר מוצלח.

      אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s