(136 מילים)
קבוצה של מי שהיו ראשי המועצה הכלכלית המייעצת לנשיא ארה"ב, שהם באופן כללי קבוצה של כלכלנים מאד חשובים, ובעיקר – כלכלנים שמזוהים עם שני צידי המפה הפוליטית בארה"ב (יועצים של בוש, ושל אובמה, ושל רייגן ושל קלינטון) כתבו מכתב פתוח לראשי הקונגרס האמריקאי בקריאה לאשר הסכמי סחר חופשי בין ארה"ב ושותפות הסחר שלה באסיה. מתוך המכתב:
Trade is beneficial for our society as a whole, but the benefits are unevenly distributed and some people are negatively affected by increased global competition. The economy-wide benefits resulting from increased trade provide resources to make progress on important social goals, including helping those who are adversely affected.
את המכתב המלא אפשר למצוא כאן. אני כמובן מסכים, ואני עדיין לא מכיר סיבות טובות להתנגד לסחר חופשי. למי שלא מכיר, פרשתי את משנתי בנושא בצורה די נרחבת כאן:
מבוא לכלכלה - ג 
זה מתוך המאמר דעה של לארי סאמרס על ה-TPP, מאוד שונה מהממצאים שהבאת בפוסט הארוך שלך בנושא. יש לך מושג למה הוא מתייחס כשהוא אומר שהקונצנזוס הוא שסחר חופשי הגדיל את האי-שוויון בארה"ב?
"The combination of changing patterns of trade, in which more activity takes place with low-wage economies, and new research has altered consensus thinking on trade. The view now is that trade and globalisation have increased inequality in the US by allowing more earning opportunities for those at the top and exposing ordinary workers to more competition."
אהבתיאהבתי
מה מאד שונה? ההתייחסות לקונצנזוס המחקרי על סחר ואי-שיוויון?
קודם כל, סאמר מתייחס לארה"ב, אבל זה משני. הדבא העיקרי הוא, במחילה, שאני לא מסכים עם סאמר. נכון שהמטוטלת נעה חזרה, ואחרי שבמשך שנים הטענה המרכזית הייתה שאין לסחר השפעה משמעותית על אי-שיוויון בהכנסות, היום יש הרבה יותר תוצאות שתומכות בכך שיש השפעה. אבל להגיד שהסיפור סגור ושיש קונצנזוס זה לא מדויק. אני די עומד מאחורי הניסוח שלי:
בניגוד לחשש מפני אבטלה שמסחר בינלאומי עלול לגרום, לחשש מפני התרומה של מסחר בינלאומי לאי-שיוויון בשכר יש על מה לסמוך – הטענה שמסחר בינלאומי יגדיל את השכר של חלק מהתושבים, ויקטין אותו, או למצער יגדיל אותו פחות, עבור תושבים אחרים הייתה חלק מהתאוריה של מסחר בינלאומי מאז שקיימת תיאוריה כזו. הגידול הדרמטי באי שיוויון בהכנסות שהתרחש כמעט בכל מדינות המערב מאז שנות השבעים, בו זמנית עם נסיקת הגלובליזציה, חיזק את החששות בנושא, ומיקד את תשומת הלב של חוקרים רבים בקשר בין השניים. התוצאות של אג'נדת המחקר הזו אינן חד משמעיות, וגם בקרב אלו שטוענים לקיום קשר סיבתי בין גידול באי שיוויון ובין גידול במסחר הבינלאומי יש הסכמה רחבה שהמסחר הבינאלומי הוא גורם משני בחשיבותו לגידול באי שיוויון[xii], והתקדמות טכנולוגית היא זו שאחראית לעיקר הגידול.
ובכל זאת, למרות שהספרות האמפירית בנושא חלוקה[xiii], ומחקרים שיטתיים בנוגע לקשר בין מסחר ואי שיוויון בהכנסה בישראל לא קיימים, נניח לצורך הדיון שאכן מסחר בינלאומי מגדיל את אי השיוויון בהכנסה.
אהבתיאהבתי
בקריאה נוספת של המשפט של סאמר, אני יותר מסכים איתו – המחקר החדש שינה את הקונצנזוס הישן, לפיו אין השפעה. אין שום ספק שהקונצנזוס הזה מת. ושכמו שכתבתי – לטענה שיש השפעה יש הרבה על מה לסמוך. אבל היא עדיין לא קונצנזוס.
אהבתיאהבתי