צמיחה לא מודדת רווחה – פרק 219 (אבל מה בעצם זה אומר?)

(940 מילים)

התפתח בצוויצר דיון מעניין בנושא חשוב – האם תמ"ג (והשינוי בתמ"ג שמכונה "צמיחה כלכלית") הוא מדד טוב לרווחה? האם צמיחה כלכלית היא יעד מדיניות חשוב, או אפילו האם היא בכלל יעד מדיניות ראוי? אז תרומתי לדיון: חברים, לפי התיאוריה הכלכלית שכולנו לומדים ומלמדים בתואר הראשון, תמ"ג איננו מדד לרווחה. הפוסט הזה, שגונב בלי בושה ומרחיב על דברים שד"ר אסף פתיר אמר בראיון לפודקאסט "הרס יצירתי", מנסה להכניס קצת תיאוריה לדיון. ואז, אחרי קצת עובדות וכמה גרפים של תיאוריה, שואל איך התיאוריה הזו מאירה את אחת הביקורות הכי נפוצות על הצמיחה.

המדד התיאורטי הקוהרנטי לרווחה איננו תמ"ג, אלא רווחת הצרכן

מי שעשה את קורסי המבוא זוכר בוודאי את המדד הזה לרווחה: השטח תחת עקומת הביקוש, או "עודף הצרכן", הוא המדד שלפי התיאוריה הכלכלית הניאו-קלאסית מודד את הרווחה הכלכלית. זה חשוב עקרונית: אם תשאלו אותי מדוע "עודף הצרכן" הוא מדד לרווחה, אני יודע לענות לכם בדיוק מהן ההנחות בבסיס הטיעון, ואיך אני גוזר מהן את היותו של "עודף הצרכן" מדד לרווחה. תסכימו או לא – הטיעון שלי יהיה מהודק וברור. ככל הידוע לי, אין טיעון כזה לטובת שימוש בתמ"ג כמדד לרווחה. יש טיעונים אחרים, עם ניחוח אמפירי יותר, אבל אין טיעון תיאורטי קוהרנטי לטובת התמ"ג כמדד לרווחה.

אבל עזבו פיינצ'מקריות של כלכלנים, ההבדל בין תמ"ג לעודף הצרכן חשוב גם ברמה הפרקטית. קל להראות שני דברים בהקשר הזה. ראשית, עודף הצרכן שונה מהתמ"ג, ואין שום סיבה לחשוב שהוא פרופורציוני לתמ"ג. שנית, וזה חשוב יותר – ההבדל הזה משנה, בגלל ששני מוצרים (או שירותים) שתרומתם לתמ"ג זהה, יכולים להיות שונים דרמטית במידת תרומתם לעודף הצרכן. קבלו שני גרפים. בכל אחד מהגרפים האלו מתוארים הביקוש וההיצע של מוצר (סופי) מסוים. גם מחיר שיווי המשקל וגם כמות שיווי המשקל זהים בין שני המוצרים, ולכן שני המוצרים תורמים בדיוק את אותה התרומה לתמ"ג – 2,000 ש"ח טבין ותקילין. אבל התרומה שלהם לרווחה, כפי שהיא משתקפת בעודף הצרכן (השטח המקווקו שבין מחיר שיווי המשקל ובין עקומת הביקוש) שונה מאד. המוצר התחתון תורם הרבה יותר לרווחה.

תרומה לתמ"ג – 2,000 ש"ח. תרומה לרווחה – מצומצמת.
תרומה לתמ"ג – 2,000 ש"ח. תרומה לרווחה – משמעותית

יש שפע של דוגמאות יומיומיות שמבהירות את הפער בין תרומה לתמ"ג ובין תרומה לרווחה. חיסונים לקורונה קופצים מיד לראש. סך התרומה הישירה שלהם לתמ"ג, שאינה אלא סך ערך העסקאות של רכישת החיסונים, היא מליארדי דולרים בודדים. סך התרומה שלהם לרווחה היא אסטרונומית. גדולה בסדרי גודל מתרומתם לתמ"ג. יודגש – אני לא מדבר עכשיו על תרומתם העקיפה של החיסונים לתמ"ג, בכך שהם איפשרו פעילות כלכלית עניפה שנמדדת היטב בתמ"ג (זה גם מעניין, אבל מורכב יותר, ונשאיר לפעם אחרת). אני מדבר על התרומה שלהם לרווחה שכלל אינה נמדדת במדד כמו התמ"ג. מחיר מנת חיסון היה עשרות דולרים בודדים. מישהו פה סבור שהתרומה של החיסון לרווחה שלו שקולה לתרומה של ארוחה אחת במסעדה לא יקרה במיוחד?

דוגמה אחרת היא מוצרים שיש להם מחיר שיווי משקל מעניין במיוחד – הם חינם. חיפוש בגוגל (הקשישים פה עוד זוכרים בוודאי ימים, לעיתים שבועות, של סבר צרוף כשלא הצלחנו לזכור איך קוריאם לשחקן ההוא, מהסרט ההוא, נו… אני מת פה… איך קראו לו?!?!). או היכולת שלי לכתוב ולחלוק מחשבות, והיכולת שלכם לקרוא אותם כאן ממש בבלוג – לגמרי בחינם. אבל מעבר לכל הדוגמאות, יש פה עיקרון חשוב: התרומה לתמ"ג איננה מדד מבוסס תיאורטית לתרומה לרווחה כלכלית.

לאן הלכה הצמיחה בתמ"ג?

בדיון על התמ"ג, יתרונותיו וחסרונותיו, ד"ר אורן דניאלי מאוניברסיטת תל אביב שיתף את הגרף המדהים הבא, מתוך מחקרם של עמנואל סאז, תומאס פיקטי, וגבריאל זוקמן:

הגרף הזה מראה את שיעור הצמיחה השנתי הממוצע (ריאלית, לפני ואחרי מיסוי והעברות) עבור אחוזונים שונים בארה"ב. בעוד שהעניים ביותר בקושי ראו צמיחה בהכנסותיהם, ובעוד שכל האחוזונים עד אחוזון 85 צמחו בקושי באחוז וחצי לשנה, האחוזונים הגבוהים צמחו פי כמה וכמה. האלפיון העליון למשל הגדיל את הכנסותיו בקצב של יותר מ 3.5% בשנה, שעל פני התקופה כולה מתרגם לגידול של יותר מפי 3 בהכנסה. עבור החציון, שהכנסותיו מצחו בערך באחוז לשנה, מדובר בגידול של כ 40% בלבד.

מה אפשר ללמוד מהגרף החשוב הזה? קודם כל, שהצמיחה בארה"ב בשנים האלו הייתה מאד, אבל מאד, לא שיוויונית. שנית, שהתייחסות רק לשיעור הצמיחה הכולל מסתירה את זה 85% מאוכלוסית ארה"ב צמחה פחות מהממוצע, ולעיתים הרבה פחות מהממוצע.

אבל הגרף הזה לא אומר שהצמיחה הכלכלית לא היטיבה (או היטיבה רק נורא מעט) עם שכבות נרחבות באוכלוסיה. הצמיחה מודדת את הגידול בערך המוצרים והשירותים הסופיים במשק. היא לא מודדת את עודף הצרכן. לכן, למשל, התרומה של פייסבוק או גוגל לתמ"ג (במדידה לפי שיטת המוצרים הסופיים) היא נמוכה מאד כיוון שאלו חברות שכמעט כל המוצרים הסופיים שהן מייצרות ניתנים בחינם. אבל תרומתם לרווחה גדולה מאד.

אני משער שהגרף של פיקטי, סאז, וזוקמן מבוסס על מדידת תמ"ג בשיטת ההכנסה. ברמה המצרפית, מדידה של תמ"ג לפי שיטת המוצרים הסופיים ולפי שיטת ההכנסה חייבת לתת, תמיד, את אותה התוצאה. כך שסך הצמיחה של האחוזונים (בשיקלול נכון) שווה לסך הצמיחה בתמ"ג. אבל ככל שהפערים בגידול בהכנסה הם חשובים ומעניינים כשלעצמם, זו טעות לגזור מהם מי נהנה מהגידול בתמ"ג. במדידת תמ"ג לפי שיטת ההכנסה, הצמיחה של חברות כמו פייסבוק וגוגל תרמה בעיקר להכנסות של מארק צוקרברג, ושל מהנדסות ואנשי שיווק שעובדים בפייסבוק וגוגל, ושהכנסתם (באופן כללי) הייתה גבוהה למדי גם לפני שפייסבוק הייתה קיימת. אבל זו טעות לגזור מכך את הטענה שהתרומה של פייסבוק לרווחה הכלכלית התרכזה רק בתרומה לרווחתם של העשירונים העליונים בהתפלגות ההכנסות. אפשר ורצוי לדון בתרומה החיובית והשלילית של החברות האלו לרווחה הכלכלית או הכללית של כולנו. אבל אי אפשר לגזור מכך שהן יצרו הכנסות בעיקר לאנשים שהכנסתם גבוהה גם כך את הטענה שהן יצרו רווחה בעיקר לאנשים שרווחתם גבוהה גם כך.

אז – מי נהנה מהצמיחה בעשורים האחרונים? האם ישראל דומה לארה"ב בהקשר הזה? שאלות חשובות, ואין לי תשובה חד משמעית לגביהן. אני מהמר שעידן כלכלת המידע הביא לכך שבעשורים האחרונים ישנם יותר מוצרים ושירותים חינמיים, והפער בין התמ"ג (והתחלקות התמ"ג) ובין רווחת הצרכן (והתחלקות רווחת הצרכן) הולך וגדל, אבל אני לא בטוח. בוודאי שאין לי מושג בנוגע לחשיבות הכמותית של הנושא, ובוודאי ובוודאי שאין לי מושג איך התחלק הגידול ברווחה בין העשירונים. אבל ההבחנה בין תמ"ג ובין מדדי רווחה מבוססים תיאורטית – עודף הצרכן – היא חלק חשוב מהדיון, והזדמנות להיזכר בזה שכן – מבוא לכלכלה דווקא כן נותן כלים רלוונטיים לדיונים אקטואליים…

8 תגובות בנושא ״צמיחה לא מודדת רווחה – פרק 219 (אבל מה בעצם זה אומר?)"

  1. תודה ממש מעניין!

    לא הגיוני להניח שהתמג והעודף לצרכן יחסית קורלטיבים? שיזוזו בדרך כלל לאותו כיוון?

    אהבתי

    1. סביר שיש קורולציה, בהחלט. בוודאי שסביר שהם נעים באותו כיוון. ההקשר הספציפי שעניין אותי כאן זה האופן שבו הרווחה מתחלקת על פני האוכלוסיה. וכאן יכולים להיות הבדלים בין האופן שבו ההכנסה מתחלקת על פני האוכלוסיה ובין האופן שבו הרווחה שנוצרת מהצמיחה מתחלקת. גם בזה, אגב, אני מעריך שיש מתאם (בין האופן שבו הגידול בצמיחה מתחלק ובין האופן שבו הגידול ברווחה מתחלק) אבל מתאם רחוק ממושלם.

      אהבתי

      1. אלי קוק מתייחס לכך שפעם לפני התמ"ג המדדים הכלכליים המרכזים ניסו בעצם למדוד רווחה.
        שיעור הזנות בעיר, בריאות, הומלסים, תזונה וכו'

        יש את מה שנקרא מדד "בריאות חברתית" שבודק סדרה של מאפיינים בכיוון הזה: תוחלת חיים, שימוש מסוכן בסמים, השכלה וכו'

        בספר " the spirit level" https://en.m.wikipedia.org/wiki/The_Spirit_Level_(book)

        זה נסקר בהרחבה וממצאים החד משמעיים הם ששוויון נמצא בקורלציה עם רווחה הרבה יותר מגובה התמ"ג.

        מעניין אותי איך לדעתך נכון למדוד רווחה? ובעצם למה תמג כן חשוב בעינייך? ומה הקשר בייניך בין שוויון ורווחה?

        גרפים מרכזיים בספר

        Liked by 1 person

      2. (תשובה לאיתי גיל. אני לא סגור איפה זה יופיע על הדף…)

        קודם כל – מה?! אפשר להדביק תמונות בתגובות?! למדתי משהו…

        לעניין עצמו, אני חושב שתמ"ג הוא מדד חשוב (אם כי כמובן לא שלם) משלוש סיבות. אחת – כשלעצמה, היכולת להגדיל את אפשרויות הצריכה, היא דבר חיובי, והתמ"ג מודד אותה. שתיים – נראה שהוא מתואם עם הרבה דברים חיוביים, ולכן, שלוש – הוא מדיד, ההגדרה שלו ברורה, והוא יכול להוות (אחד מכמה) מדדים חשובים כדי לבחון את ההשפעות של מדיניות מסוימת. הנקודה שהעליתי בפוסט הזה לא ביקשה להגיד שתמ"ג לא חשוב. אלא שצריך להיזהר מהשלכה של התחלקות פנימית של התמ"ג להתחלקות פנימית של רווחה. התמ"ג הוא המינימום שבו עודף הצרכן גדל, ויש סיבות לחשוב שחלק מהמוצרים שיצרו הכנסה גבוהה מאד רק לאחוזונים/עשירונים העליונים, יצרו רווחה משמעותית למעגלים יותר רחבים.

        שיוויון ורווחה – אני מאמין, מה מאמין – זה כמעט מובן מאליו בעיני, שאנשים שופטים את מצבם יחסית לאנשים אחרים. אולי שכניהם, אולי שאר האזרחים במדינה, אולי בעולם, אולי יחסית לעבר, אבל יחסית לאחרים. הדוגמה שאני תמיד נותן היא איך ירגיש מי שאבא שלו נפטר בגיל 54 בעולם שבו תוחלת החיים היא פחות או יותר 54, לעומת היום? איך אנשים ירגישו אם היה כיום בישראל איזור שבו תוחלת החיים הייתה 54 כשתוחלת החיים בכלל ישראל נושקת ל 80 (אולי אני לא מעודכן, אבל זה בערך המספר), לעומת אם תוחלת החיים הכוללת הייתה 54? לכן לא יפתיע אותו כלל אם יש קשר סיבתי (לא רק מתאם) בין שיוויון ובין רווחה, ובין שיוויון וכל מיני מדדים אחרים לאיכות חיים. יהיה כנראה גם קשר סיבתי בכיוון ההפוך, וגם מתאם בגלל ששני הדברים (שיוויון ומדדי איכות חיים אחרים) מושפעים שניהם מגורמים משותפים, אבל – אני מאמין שיש קשר סיבתי משיוויון לאיכות חיים.

        אהבתי

  2. לגבי התרומה של חברות כמו גוגל ופייסבוק לתמ"ג, נדמה לי שיש כאן הסתכלות לא נכונה באופן בסיסי. גוגל אכן מספקת מנוע חיפוש בחינם, ובכל זאת יש לה הכנסות. ולכן כדי למדוד את תרומתה לתמ"ג (ובכלל כדי להבין אותה כחברה), אני חושב שצריך להסתכל לא על מה שהחברות האלה מחלקות בחינם, אלא על מה שהן מוכרות בכסף. להבנתי – בעיקר שטחי פרסום ומאגרי מידע על התנהגות של לקוחות פוטנציאליים.
    לא?

    אהבתי

    1. בהגדרות של התמ"ג יש הבחנה בין התרומה של חברה לתמ"ג ובין התרומה של מוצר לתמ"ג. כדי למדוד כל אחת מהן עושים שימוש ששיטת אמידה שונה לגמרי.
      יש שלוש שיטות לאמידת תמ"ג: שיטת המוצרים הסופיים סוכמת את הערך (כלומר כמות כפול מחיר) של כלל המוצרים והשירותים הסופיים שנמכרו במשק במשך שנה. זו ההגדרה הבסיסית של תמ"ג. השיטה הזו לא מאפשרת לנו לדבר על התרומה של פירמות מסוימות לתמ"ג. למשל – הרבה פירמות מייצרות מוצרי ביניים, שלא נספרים כלל בתמ"ג.
      שיטה אחרת לאמידת תמ"ג היא שיטת הערך המוסף. לכל פירמה מחשבים ערך מוסף (כלל המכירות שלה בחיסור כלל הקניות), וסוכמים את הערך המוסף של הפירמה. בהגדרה, סך התמ"ג הנמדד בשתי השיטות האלה זהה. אבל בשיטת הערך המוסף אפשר להגדיר תרומה של פירמה לתמ"ג. התרומה של גוגל, כמובן, עצומה.

      אהבתי

  3. תודה רבה על הטקסט!
    האם ההסתכלות אל אחוזוני הכנסה לא מאבדת חלק משמעותי בתמונה, כיוון שלא בוחנת את המוביליות של אנשים בין האחוזונים לאורך אותה תקופה? כלומר, אם לדוגמה 60% מהאנשים מעשירון ההכנסה התחתון, עברו לאחוזונים גבוהים יותר במשך התקופה, מהי בעצם המשמעות של צמיחת ההכנסה של העשירון עצמו?

    אהבתי

    1. כן, זו נקודה חשובה. דרך אחת לחשוב על הגרף הזה היא כעל גרף של "מסך הבערות" של רולס. כלומר, עד כמה טוב יותר להיות עשירון (או אחוזון) תחתון בשנת 2014 לעומת להיות עשירון (או אחוזון) תחתון בשנת 1980? ולעומת זאת, עד כמה טוב יותר להיות בעשירון (או אחוזון) עליון בשנת 2014 לעומת שנת 1980?

      זה רלוונטי למחשבות כמו "האם הכלכלה האמריקאית ב 2014 סיפקה יותר רווחה מאשר בשנת 1980?" לעיתים קרובות עורכים השוואות כאלו בין מדינות: האם להיות עשירון תחתון בארה"ב עדיף על להיות מעמד ביניים או אפילו עשיר בונצואלה? לעיתים על פני תקופות: האם להיות מעמד ביניים כיום בארה"ב עדיף על להיות איש אצולה במאה ה 17? הגרף בפוסט רלוונטי לשאלות כאלו.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s