הנס הכלכלי של טראמפ?

(752 מילים)

יש הרבה דברים טובים להגיד על המצב הכלכלי בארה"ב בשנים האחרונות, ובייחוד על המגמה של כמה משתנים חשובים כמו שיעור האבטלה, השכר, ושיעור העוני. עד כמה טראמפ תרם לכך? מה אומרים הנתונים?

כל הגרפים הבאים מתחילים ב 2010, שזה שבע שנים לפני שטראמפ נכנס לתפקיד, אבל אחרי שיאו של המשבר הכלכלי של 2008, וממשיכים עד לנתון הזמין העדכני ביותר. בכל גרף קו אנכי אדום מסמן את תאריך כניסתו של טראמפ לתפקיד. אין שום סימן לשינוי בעקבות כניסתו של טראמפ לתפקיד. לטראמפ היה את המזל להיות נשיא בתקופה של גאות כלכלית שהתחילה שנים לפני כניסתו לתפקיד, וממשיכה באותה מגמה בדיוק מאז בחירתו. והנה הגרפים –

 

שיעור האבטלה:

מקור

ולמדקדקים בציציות שיעור ההשתתפות מול שיעור האבטלה, שיעור התעסוקה בגילאי התעסוקה העיקריים:

tax reform

 

מקור

שכר ריאלי חציוני לעובדים במשרה מלאה:

tax reform.png

מקור

וההכנסה הריאלית החציונית למשק בית:

tax reform.png

מקור

ושיעור העוני (בהגדרתו האמריקאית):

אין עדיין נתונים זמינים תחת טראמפ. מוזמנים להתרשם מהמגמה עד כניסתו של טראמפ לבית הלבן:

tax reform.png

מקור

ואיך הולך בבורסה?

tax reform.png

מקור

האמת שכאן יש קצת משהו מעניין כלכלית. עלייה במדדים בבורסה יכולה להיגרם משני דברים: או שהעוגה הכלכלית גדלה, ולכן החברות הבורסאיות גורפות יותר רווחים, שזה סבבה, או שהעוגה מתחלקת בצורה כזו שמתוך אותה עוגה החברות הבורסאיות מקבלות נתח גדול יותר על חשבון שחקנים אחרים במשק, שזה לא סבבה, או כל שילוב של השניים. תחת טראמפ שני הדברים קרו, אבל רק השני – שינויי מס שהיטיבו עם חברות על חשבון אחרים – קרה בעקבות טראמפ. ובכל זאת, קשה לזהות שינוי משמועתי במגמה בבורסה.

ועוד משהו: מה שבבירור עלה לפחות מהשנה השנייה של טראמפ בנשיאות זה התנודתיות בבורסה. ככה זה כשמנהלים מדיניות כלכלית בטוויטר. והנה ניתוח יותר רציני של הנושא.

 

וכמובן, שיעור הצמיחה בתמ"ג הריאלי לנפש הישן והטוב:

tax reform.png

מקור

או למי שמעדיף את התמ"ג לנפש עצמו:

tax reform.png

מקור

בקיצור – הבנתם.

ציטוט של מאת גרגורי מנקיו, פרופסור לכלכלה בהארווארד ויועץ לממשלים רפובליקאים, מתוך טור שלו בניו יורק טיימס מינואר 2016, מסכם:

הדרך הנפוצה ביותר להעריך נשיאים היא פשוט להביט במצב הכלכלה בזמן נשיאותם. אם הכלכלה הייתה במצב טוב, הנשיא בטח עשה עבודה טובה. אם המצב היה קשה… הוא בוודאי נכשל.

אלא שהגישה הזו לוקה בשלושה כשלים קשורים. אחד, מדיניות הנשיא משפיעה על הכלכלה הרבה אחרי שהוא כבר איננו נשיא. שנית, כל נשיא יורש מקודמיו כלכלה במצב מסוים, וההחלטות של הנשיא הקודם מטילות את צילן. שלישית, והחשוב מכל, נשיאים אינם כל-יכולים. לא רק שהקנוגרס לא תמיד משתף פעולה, אלא שהכלכלה מונעת גם על ידי כוחות שהם מעבר לשליטתו של הנשיא.

אז מה כן אפשר להגיד על טראמפ ומדיניותו הכלכלית? 

לטראמפ היו שני פרויקטים כלכליים גדולים. אחד – מלחמת הסחר עם סין, ומדי פעם עם שותפות סחר אחרות כי למה לא להגביל ייבוא מהאויבת הגדולה קנדה, בתירוץ של שיקולי ביטחון לאומי. השני – רפורמת מס.

על מלחמת הסחר אני מקווה, בלי נדר, לכתוב בקרוב. אבל ברור שאפילו אם ייצא ממנה משהו טוב (ואני בספק), ואפילו אם המשהו הטוב הזה יצדיק את הנזקים שהמלחמה הזו גורמת כבר כמה שנים – אף ניתוח אפילו חצי רציני לא טוען שמלחמת הסחר הזו כבר עכשיו יוצרת השפעות חיוביות על כלל הכלכלה האמריקאית (יש בוודאי אנשים או איזורים ספציפיים שהרוויחו, כמו בכל מדיניות סחר). הויכוח הוא רק על גודל ההשפעות השליליות.

על רפורמת המס: ובכן, להלן תוצאות הסקר של אוניברסיטת שיקגו בקרב 51 כלכלנים מהטופ של הטופ השמחקר האקדמי (כולל, למשל שבעה חתני פרס נובל בכלכלה). השאלה נשאלה לפני שתכנית המס של טראמפ עברה בקונגרס, אבל אחרי שפרטיה היו ידועים. הנשאלים, שכוללים אנשי ימין כלכלי מובהקים, התבקשו לדרג את הסכמתם עם הטענה הבאה:

אם ארה"ב תחיל רפורמת מס דומה לזו שכרגע נמצאת בהליכי חקיקה בקונגרס ובסנאט, ובהנחה שלא יהיה שום שינוי אחר במדיניות המס או ההוצאה, התמ"ג בארה"ב יהיה משמעותית גבוה יותר בעוד עשור מהיום לעומת המצב תחת המס הנוכחי

אחד. רק כלכלן אחד הסכים עם הטענה. בשקלול שכולל את מידת הודאות של כל משיב, שאר התשובות התפלגו כך: כשליש אינם בטוחים, מעט יותר משליש לא מסכימים עם הטענה (כלומר לא חושבים שרפורמת המס תגדיל את הצמיחה), ומעט פחות משליש מאד לא מסכימים עם הטענה.

וכרגיל, בכל פעם שמדברים על טראמפ – הנזק ארוך הטווח שהוא יוצר למוסדות הוא, בעיני, הנזק החמור ביותר שלו, גם אם אכן קשה מאד לכמת את הנזק הזה. ואם לבחור דוגמה שאותי החרידה במיוחד, אז האופן שבו טראמפ מדבר על נגיד הבנק המרכזי שלו… מה יש לומר… הטוויט הזה – טוויט, אלא מה – השאיר אותי פעור פה:

ובעברית:

…שאלתי היחידה היא מי אויב גדול יותר שלנו, ג'יי פאוול [נגיד הבנק המרכזי האמריקאי] או היו"ר שי [מנהיג סין]

למי שהשמות זרים מדי כדי שזה יחלחל (בשני המובנים של יחלחל), אתרגם לישראלית. דמיינו התבטאות של בנימין נתניהו בעקבות התבטאות של קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר, שקוראת להגדלת ההוצאה הממשלתית:

שאלתי היחידה היא מי אויב גדול יותר שלנו, קרנית פלוג או אבו-מאזן?

19 תגובות בנושא ״הנס הכלכלי של טראמפ?"

  1. במחילה מכבודך הפוסט הזה לא כל כך רציני.. יש חוק אינרציה בטבע לעצמים בלי חיכוך, לא לצמיחה כלכלית. אדרבה תמיד אומרים שהיסטורית אחרי כך וכך רבעונים של צמיחה בא מיתון. היה זה הניו יורק טיימס לאחרונה (הניו יורק טיימס!) שכתב שבתקופת טראמפ האבטלה הגיעה לשפל שקודם לכן חשבו שהוא בלתי אפשרי.

    לגבי ניבויים קרוגמן הרי ציפה לקריסה בבורסה כשטראמפ ייבחר. בפועל אחרי הלם התחלתי השווקים הגיבו בעליות חדות.

    האיומים על הפד הם מסוג הדברים שרק טראמפ מעז לעשות וסביר להניח שהם חלק מגורמי הצמיחה. באופן היסטורי הפד טעה שוב ושוב בהחזקת הריביות גבוהות מדי. טראמפ מקשה עליהם לטעות שוב בכך. המפנה שערך טראמפ ביחס של המפלגה הרפובליקנית לריביות נמוכות הוא היסטורי ויכול להימנות אולי יחד עם המפנה שערכו טרומן ולינדון ג'ונסון ביחס הדמוקרטים לזכויות השחורים.

    Liked by 1 person

    1. תמיד אומרים? ואללה. למה הם תמיד אומרים את זה לאחרים, ואני אף פעם לא שמעתי.
      הנקודה היא לא שהמשך המגמה אוטומטי. הנקודה היא שזה המשכו של תל ך שהתחיל שנים לפני טראמפ, ולכן אין סיבה לחשוב שהתהליך נזקף לזכותו של טראמפ.

      איומים על הפד – כל מה שאני יכול לומר הוא – נו באמת.

      אהבתי

      1. לפי Mmt , כשאין אינפלציה במשק ויש גורמי ייצור לא מועסקים אז תפקיד הממשלה לדאוג שהמשק יפעיל את גורמי הייצור הללו. אם יש ממשל שמאל בעל נטיות חברתיות הוא יכול להגדיל את הוצאות הממשלה (כל עוד אין אינפלציה שהיא המגבלה של ההוצאות ולא הגרעון) אם יש ממשל בעל מדיניות ימנית הוא יכול להקטין את גביית המס מהפרטים בשביל לתמרץ אותם. (כל עוד אין אינפלציה שהיא הטרמוסטט על הקיר שמראה שיש להפסיק את המדיניות המרחיבה ולא גודל הגרעון).
        אובמה במצב המשבר כשהגרעון כבר היה מאד גדול הזריק טריליון דולר לכלכלה אחרי המשבר כשרוב הטריליון הועד להגדלת הוצאות הממשלה. טראמפ הגדיל עוד את הגרעון כשהגרעון כבר היה עוד יותר גדול ולא היתה אינפלציה על ידי הקלות מס.
        בסופו של העשור : הגרעוןהממשלתי גדל , אין אינפלציה. גם מדיניות שמאל וגם מדיניות ימין לפי אסכולת mmt עבדו. הגיע זמן לשנות פרדיגמה כלכלית ולהפסיק להאמין בכוח בעולם שטוח שבו מחזיקה אסכולת שיגאקו שם כנראה ערכו את המחקר שציינת
        אגב, מריו בכלר , המועמד לנגידות הקודם אמר כשהיה מועמד לתפקיד שיש בעיות רציניות בתיאוריות המאקרו המקובלת (אסכולת שיקאגו) ויש לעשות בדק בית.
        הערת אגב נוספת – בmmt מבדילים בין חוב פרטי לחוב ממשלתי (כשאין אינפלציה) לחוב פרטי יש השפעות מאקרו כשהוא גדול מידי ביחס לתוצר. משום שהפרטים הם המשתמשים במטבע ולא המנפיקים שלו.

        Liked by 1 person

      2. (סימוכין)
        https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001250260
        מהכתבה:
        [מדע הכלכלה בכלל ואסכולת שיקגו] הניאו-ליברלית בפרט עדיין מלקקים את פצעיהם אחרי משבר 2008. ראשית משום שהגישה הניאו-ליברלית שהשוק מסוגל לייצר בעצמו מנגנונים שימנעו התממשות סיכונים מערכתיים, נכשלה במשבר ושנית לאור הפעלתם של אמצעים בלתי-קונבנציונליים בהיקף חסר תקדים על ידי הבנקים המרכזיים.

        פרופ' מריו בלכר, הכלכלן היהודי הבכיר שמועמד לתפקיד נגיד הבנק המרכזי, הודה כי התאוריה הכלכלית שעליה גדל עומדת במבחן הגדול בתולדותיה. בלכר,[ בוגר מובהק של אסכולת שיקגו] של מילטון פרידמן, ציין בדבריו את הדפסת הכסף בהיקף של טריליונים שביצעו הבנקים המרכזיים בארה"ב, האיחוד האירופי ויפן (באמצעות תכניות ה-QE). [לדבריו עם התערבות כזו אינה מחוללת אינפלציה, הדבר סותר ואולי אף מפריך את התאוריה הכלכלית הקלאסית.]

        Liked by 1 person

    2. אם תבדוק את מספר המועסקים בפועל. בכמות של אנשים תראה שכמות המועסקים בפועל קטנה בכמעט 10 מיליון יחסית ל 2010. ואז תבין שהגרפים שלך פחות משקפים את המציאות.
      גם מדידת האינפלציה שקרית ולכן גם שאר הגרפים מעוותים.
      תראה טורים של חנן שטיינהארט בגלובס או את הקורס בהתרסקות ביוטיוב. ותראה כשהבסיס של הנתונים שגוי כך גם הסקת המסקנות תהיה שגויה.

      אהבתי

      1. חנן שטיינהארט הוא בדיוק הסיפור של טראמפ ולמה הוא כן נשיא כלכלי גדול. עד טראמפ הרפובליקנים באמת האמינו במשנתם של השטיינהארטים של אמריקה, נביאי "הגרעון הוא אסון", ותומכי הריביות הגבוהות. טראמפ בכוח הכאריזמה שלו היטה את הספינה הרפובליקנית הרחק מההבלים האלו.

        Liked by 1 person

    3. זה תמריץ, ההבדל בין בלוג רציני לקשקשן. מעניין שבזמנו אתה היית הסטרי לגבי טראמפ וכל צעד שלו נראה לך כסוף העולם השפוי וכעת שינית את דעתך 180 מעלות. מעניין אבל צפוי, כרגיל כל הנבואות הכלכליות שלך וההשערות שלך מזה שנים מתבדות באופן עקבי. לא הגיע הזמן להקשיב לאחרים ולא להתעקש כמו דוס?

      אהבתי

    4. "ש חוק אינרציה בטבע לעצמים בלי חיכוך, לא לצמיחה כלכלית".
      זו הערה מעניינת, כי דווקא בכלכלה זה הפוך, ואחד הדברים שמייצר אינרציה זה קיום חיכוך.זה לא באמת חשוב כל-כך, בעיקר טרמינלוגיה. בכל אופן, יש בהחלט הרבה מאוד תמיכה, תיאורטית ואמפירית, לכך שמדדים מקרו כלכליים מאופיינים באינרציה משמעותית.

      אהבתי

  2. כל חוות דעת שנוגעת לטראמפ בימים אלה חוטאת ב-bias למרבה בצער, והופכת כל מדע ונתוח מלומד\מדעי לנלעג. היום, במצב של ההתנהלות הלא רציונאלית של אנשי האקדמיה בארה"ב אין כבר ממש ערך ל"ניתוחים" של פרופסורים וחתני פרס נובל. הם אבדו את אמון הציבור השפוי מזמן. ובכלל כאשר כלכלנים מתחילים לחזות את העתיד (נזק ארוך טווח) אני מפסיק להקשיב. אם יש משהו שהוא ממש בטוח זה שנבואות כלכליות הן בדכ טועות. גם הכתבה הזו חוטאת ב-bias וזה ניכר מהלעג הכללי לנושא אותו מנתחים. לא רציני.

    Liked by 1 person

  3. פוסט מעולה.
    נותנים הרבה יותר מדי קרדיט להשפעה של פולטיקאים באופן כללי.
    למעט מקרים חריגים, אני חושב שהם בעיקר יכולים לעשות נזק מאשר תועלת

    אהבתי

  4. וואו…מזמן לא קראתי גיבוב כל כך רדוד של שטויות…
    אינווסמנט ביזנס דיילי אסף כתבות עיתונות מתקופת הבחירות ואחרי שטראמפ זכה. CBC, ניו יורק טיימס וושינגטון פוסט ועוד כולם צפו שארה"ב בדרך למיתון (ריסשן).
    פול קרוגמן…הכלכלן ההזוי של הניו יורק טיימס קבע אחרי שטראמפ נבחר שטראמפ יגרום לכלכלה האמריקאית נזק שממנו לעולם לא תתאושש.
    לא יזיק לכם לתת לטראמפ כרדיט גדול על כל הרגולציה שהוא הסיר ועל הורדת המיסים הגדולה והרפורמה שהתבררה כמצוינת…

    אהבתי

    1. או, זה נחמד מאוד.

      קודם כל אשריך שזה הגיבוב הרדוד ביותר שקראת כבר הרבה זמן. נתונים על שלל מדדים חשובים, לאורך זמן, וקונצנזוס בקרב בכירי החוקרים בעולם, מה יש לומר – ממש ההגדרה של גיבוב רדוד.

      הבה נעבור לטיעון שלך, העמוק מני ים.

      אסף: תחת טראמפ המשיכה המגמה שהתחילה שנים ארוכות לפני שנבחר.
      מגיב שפחדן מדי בשביל להזדהות: לא נכון! אלו שטויות רדודות. הרי עם היבחרו של טראמפ היו מי שניבאו חורבן.

      האם תוכל להסביר לי איך העובדה שרבים ניבאו חורבן רלוונטית במשהו, ולו הקל ביותר, לטענה שהמגמה בימי טראמפ היא המשך המגמה שהתחילה לפניו?

      Liked by 1 person

  5. הפוסט הזה נכתב מפוזיציה ידועה מראש וזה מאד ניכר. במקום להראות את התמונה המורכבת בשלמותה עושה רושם שיש כאן בחירת צד מראש ובחירת הטיעונים כדי שיתאימו לצד הנבחר.
    קל לדמיין איך היו נראים טורי הדעות של הכלכלנים בעליי הדעה "הנכונה" אם הכלכלה האמריקאית היתה מתרסקת עם היבחרו של טראמפ, כפי שצפו. אף אחד לא היה טורח ומספר לנו כמה הדבר לא קשור לטראמפ וכמה הדבר נובע מהנשיא הקודם….
    מכיוון שהמציאות הראתה לכולנו כמה התחזיות האלו היו קשקוש, עכשיו באים אותם כלכלנים ועושים בקשרת נזקים ומסבירים לנו כמה הדבר אינו קשור למדניות של הנשיא המכהן.

    אהבתי

    1. לא הבנתי את התגובה. נכון שלא הסתרתי את עמדתי על טראמפ, אבל מה הביקורת העניינית שלך? אילו טיעונים חסרים? אילו נתונים חסרים? אילו ציטוטים חסרים?

      אם קל לך לדמיין – על הכיפאק. אני שמח בשבילך. אני מעדיף לעבוד עם נתונים.

      אהבתי

  6. מעניין שהתגובה העיקרית של תומכי טראמפ פה היא ״אבל הוא לא ריסק את הכלכלה למרות מה שהכלכלנים השמאלנים אמרו״ ובכן, נכון, הוא לא ריסק את הכלכלה, בינתיים. עד היום היו אלה נשיאים רפובליקאים שעשו זאת בצורה המרשימה ביותר והשאירו לדמוקרטים לנקות אחריהם את הבלגן, אני לא רואה סיבה שהפעם זה יהיה שונה. מעניין גם שהתגובה היא כל כך אמוציונלית עבור פוסט שרובו ככולו נתונים יבשים וחפות מהבעת דעה…

    Liked by 1 person

  7. טוב וחשוב שהצגת את הנתונים, אבל הטיעון שלך, לעניות דעתי, לוקה בחסר.
    הרי חתכת את הגרף בדיוק אחרי המשבר הגדול ביותר שידעה ארה"ב בפרט והכלכלה העולמית זה כ100 שנה.
    מן הסתם אחרי נקודת שפל שכזו, מגיעה התאוששות. לכן אין שום דבר מפתיע שהכלכלה התאוששה לאחר סיום המשבר – זה נכון באופן טאוטולוגי.
    מה שמדהים הוא שהצמיחה המשיכה הלאה ביתר שאת, אחרי שכבר הכלכלה חזרה למצבה הקודם, והמשיכה להשתפר הלאה והלאה ללא מעצורים, ועקפה שיאים עולמיים.
    הדבר דומה לתת את אותם שבחים והערכה לתלמיד שהצליח לשפר ציון מ0 ל50 באותה מידה לתלמיד שהצליח לשפר מ50 ל 100. הישג התלמיד השני הוא גדול לאין ערוך מהישג התלמיד הראשון. והרי כלל זה מוכר וידוע בכלכלה כחוק התפוקה השולית הפוחתת.

    מה שטראמפ עושה עובד. אי אפשר לבטל את זה, ואי אפשר לייחס את עשייתו לאובמה – הרי הוא התלמיד הראשון.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s