האם מע"מ רגרסיבי כי הוא דוחה את תשלום המס?

טענתי (הסברתי?) בפוסט פייסבוקאי ש:

  1. גם אנשים די עשירים מוציאים בסופו של דבר כמעט את כל ההכנסה שלהם, ולכן
  2. מס על צריכה – מע"מ למשל – הוא לא מאד רגרסיבי. הוא די נייטרלי. לכל הפחות, הטענה שהוא רגרסיבי כי העשירים לא צורכים את כל הכנסתם היא בעייתית, ומתמקדת שלא בצדק רק ביחס בין צריכה שוטפת והכנסה שוטפת.

אחת הטענות שעלתה היא שהמע"מ בכל זאת מעניק יתרון לעשירים כי בניגוד למס הכנסה, שאותו משלמים (פחות או יותר) ברגע ההכנסה, את המע"מ משלמים מאוחר יותר – רק כשמוציאים את הכסף. האפשרות לדחות את תשלום המס לרגע ההוצאה היא יתרון שמוענק רק למי שיכול לחסוך, והוא גדול יותר ככל שאתה חוסך יותר. לכן – המע"מ מעניק יתרון לעשירים, ובכך הוא רגרסיבי.  אז חשבתי על זה עוד, ואני לא חושב שזו טענה מדויקת. למה? אחרי הפולד:

 

VAT-uk-evasion

כדי לפשט את התמונה, בואו נשווה בין עולם שבו יש רק מס הכנסה נייטרלי, רק על שכר, בגובה של 20%  ובין עולם שיש בו רק מע"מ בגובה 20%. [עדכון: ליתר דיוק, המע"מ צריך להיות 25% כדי להיות מקביל למס הכנסה של 20%. זה בגלל שמס הכנסה מוטל "מלמעלה", על הסכום שכולל את המס. מע"מ מוטל "מלמטה" על הסכום שלא כולל מע"מ. כך שכדי שמע"מ של 25% מקביל למס הכנסה של 20%. זו לא נקודה כל כך קריטית לדיון] הטענה שלי היא שאם המסקנה היא ששני העולמות האלו זהים, אז מע"מ הוא נייטרלי ממש כמו מס הכנסה נייטרלי על שכר. להטיל מע"מ זה נייטרלי כמו להטיל מס הכנסה על שכר בשיעור שאינו תלוי בגובה השכר. דחיית תשלום המס לא משנה את זה.

כדי לפשט ולמקד, בואו נניח שיש רק שתי תקופות. בשנה הראשונה אני מרוויח 10,000 ש"ח ובשנה השניה אני לא מרוויח כלום למעט תשואה על כסף שחסכתי בשנה הראשונה. נניח שהתשואה על חיסכון היא 10% לשנה בלי שום אי-ודאות. כדי להתמקד רק בקטע של דחיית תשלום המס, נניח שכל המע"מ וגם כל מס ההכנסה נופלים על הצרכן/עובד. השאלה היא באיזה עולם אני חי יותר טוב – עולם שבו אני משלם מס הכנסה של 20%, או  עולם שבו אני משלם מע"מ של 20%.

עולם עם מס הכנסה נייטרלי בלבד

בגלל שהרווחתי 10,000 ש"ח בשנה הראשונה, אני משלם מס הכנסה בגובה 2,000 ש"ח, כך שנשארו לי 8,000 ש"ח לעשות מה שבא לי. נניח שבמצב הזה, מול המחירים שניצבים לפני, אני מעוניין לצרוך 4,000 ש"ח בשנה הראשונה. זה אומר שנשארים לי 4,000 ש"ח של חיסכון. על החיסכון הזה אני מקבל 10% תשואה,  שהם 400 ש"ח. כך שהכסף שיש לי בתקופה השניה לצריכה הוא 4,400 ש"ח.  ולסיכום – 4,000 בשנה הראשונה, ו 4,400 בשנה השניה.

עולם עם מע"מ בלבד

הרווחתי 10,000, ואני לא משלם שום מס הכנסה. כדי לצרוך את הסל שצרכתי בסיפור הקודם, אני צריך לשלם 5,000 ש"ח, כי כדי שהמוכר יקבל 4,000 ש"ח (מחיר הסל בסיפור הקודם), אני צריך לשלם 5,000 ש"ח (כאמור, הנחנו שכל המע"מ נופל על הצרכן). אז נשארו לי 5,000 ש"ח שאותם אני חוסך, מקבל 500 ש"ח בתור תשואה, ובסך הכל 5,500 ש"ח. כמה צריכה זה קונה לי? בגלל שהמחירים כוללים מע"מ של 20%, זה קונה לי צריכה בשווי של 4,400 ש"ח. כלומר,  בדיוק אותו דבר כמו בסיפור הקודם.

מה למדנו מהתרגיל הזה?

בואו נעשה סדר בטיעון. ברור לחלוטין שמס הכנסה פרוגרסיבי, כלומר מס הכנסה בשיעור שגדל עם ההכנסה, הוא יותר פרוגרסיבי ממע"מ, שהוא אחוז קבוע מההוצאה. במקרה הטוב המע"מ הוא שיעור קבוע מההכנסה (אם אכן סך ההכנסה על פני החיים שווה לסך ההוצאה על פני החיים), כך שפרוגרסיבי הוא לא. על זה אין ויכוח. השאלה הייתה האם אפילו כאשר סך ההוצאה שווה לסך ההכנסה המע"מ הוא רגרסיבי, ולא נייטרלי, בגלל שהוא מאפשר דחייה של המס. כדי לבדוק את השאלה הזו, השוויתי בין מע"מ ובין מס הכנסה נייטרלי על שכר. המסקנה שעולה מהתרגיל הזה היא שכאשר כל שאר המיסים קבועים (בעיקר מס רווחי הון. עוד על כך מיד) אין הבדל בין מע"מ ובין מס הכנסה נייטרלי. כלומר, עצם דחיית תשלום המס במקרה של המע"מ לא הופכת אותו לרגרסיבי. הוא נייטרלי בדיוק כמו מס הכנסה נייטרלי על שכר.

 

סיבוכים

אפשר לטעון שההשוואה הנכונה היא בין עולם שבו יש מס הכנסה נייטרלי של 20% על הכנסות מכל המקורות – שכר או רווחי הון, מול עולם שבו יש רק מע"מ של 20%. אני לא בטוח שזו דווקא ההשוואה הנכונה, אבל אם מוסיפים מס על רווחי הון רק לסיפור הראשון, אז ברור שהעובד בסיפור הראשון מפסיד לעומת מצב שבו יש רק מע"מ. מע"מ בסיפור הזה מיטיב עם העשירים – אלו שמסוגלים לחסוך – לעומת מס הכנסה על כל מקורות ההכנסה.

אלא שאפילו אם זו ההשוואה הנכונה, מבחינה כמותית מדובר בסכום קטן יחסית. בדוגמה כאן, שבה שיעור החיסכון גבוה מאד (חצי), והתשואה גבוהה מאד (10% בלי סיכון) ההבדל בין מע"מ ובין מס הכנסה+מס רווחי הון הוא בגובה של 0.8% מההכנסה השנתית. אפשר לשחק קצת עם המספרים, אבל בסך הכל ההבדלים הם די זניחים. למשל, חיסכון של 20% מהשכר ותשואה של 50% (אם החיסכון נמשך על פני כמה וכמה שנים) יוצרים פער כולל של 1.6% מההכנסה השנתית. לא ממש החומר שממנו עשויות מהפכות, ובכל מקרה – הרבה יותר קטן ממה שנראה אם מתייחסים לחיסכון כאל סכום שלעולם לא משלם מע"מ.

17 תגובות בנושא ״האם מע"מ רגרסיבי כי הוא דוחה את תשלום המס?"

  1. שלום,בדר"כ אני לומד מהבלוג המצוין שלך, הפעם אני פחות מסכים.
    אופק הזמן הרלוונטי הוא משך חייו של אדם ויותר וכאן פועל "הקסם" של הריבית דריבית כשכל שבריר אחוז מלך. העברת עושר בין דורית מוחקת את הנחת המודל של צריכת כל ההכנסה.

    אהבתי

    1. הריבית דריבית קיימת על שני החוסכים:
      אם בסוף התקופה הראשונה החסכון שלהם זהה – אז גיגול נוסף של 10% לא ישנה אותו בשני הצדדים.

      Liked by 1 person

    2. העברת עושר בין דורית עדיין לרוב צורכת את כל ההכנסה. פשוט לוקח כמה דורות. מעט מאוד משפחות משמרות עושר לאורך הרבה מאוד דורות.

      אהבתי

    3. כפי שדים אמר – בחלק שלפני "סיבוכים" לא משנה מה התשואה. 10%, 50%, או 1000%.

      בחלק שאחרי סיבוכים זה קצת יותר משנה, אבל יש עוד סיבוכים – חלק ניכר מהחסכונות לטווח ארוך פטורים ממס, ויחסית אליהם מע"מ אם כבר הוא עוד פחות רגרסיבי. ובכל מקרה, אפילו אם מדובר במאות אחוזים, הפער הכמותי יחסית קטן. אני עדיין מתלבט מה הניסוי המחשבתי הנכון… נוטה לראשון.

      אהבתי

  2. בכל מקרה לא ניתן להטיל מס רווחי הון רק על צד אחד ולהחליט שזה חלק ממס הכנסה, וברגע שמטילים אותו על שני החוסכים הם נותרים עם אותו סכום.

    אהבתי

  3. מה שהפריע לי בחישוב שלך (כבר בפייסבוק) שלא כל ההוצאות של העשירים חייבות במע"מ, בשבועיים באירופה הם מוציאים יחסית הרבה וזה לא חייב במע"מ

    אהבתי

    1. אז זה קשור למה שהתחיל את כל הדיון – הסקירה של הכלכלן הראשי באוצר. הוא בדק פרטנית את ההוצאות, ומצא שהרכב ההוצאות לא כל כך משפיע על הרגרסיביות של המע"מ. מחד טיסות לחו"ל, מאידך פירות וירקות. בסך הכל – ההשפעה די נייטרלית.

      אהבתי

  4. אני מקבל את הניתוח שלך, ועדיין רואה יש מוטיבציה לעסוק בעניין, שלא לומר אמוציות מפעפעות.
    ההסבר לזה, לדעתי, הוא בכך שיש פלח אוכלוסיה שלא חוסך בכלל, כלומר כל הכנסתו מופנית לצריכה. במקרה זה חישובי המס והתשואה מתאיינים, שהרי אין הון, וספק אם פלח זה מגיע לסף המס.
    אם אכן כך, אנחנו חוזרים לשאלת haves and have nots
    וספק אם יש תרופה למכה זו.

    אהבתי

  5. ראשית, אני לא חושב שעשירים מוציאים (כמעט) את מלוא הכנסתם. אולי בטווח בין-דור, אבל בטווח הארוך כולנו נמות…
    שנית, ויותר פרקטית מאשר "כלכלנית", לעשירים יש יכולת גבוהה הרבה יותר לקזז את המע"מ. לאחר שחציתי רף הכנסה מסוים (ושיניתי מודל תעסוקה, שאינו עובד שכיר), התאגדתי כחברה (או עוסק מורשה) והתאפשר לי לקזז עשרות אלפי ש"ח לשנה כמס תשומות.

    אהבתי

  6. נקודה אשר חשבתי עליה בשנים האחרונות היא השפעה של מיסוי רגרסיבי או פרוגרסיבי על אי השוויון. יש נטיה לראות במס רגרסיבי כמגדיל אי שוויון. זה אינו בהכרח נכון כאשר לוקחים בחשבון את הקצאת המקורות מעוגת המס. זה נכון שביחס למיסוי פרוגרסיבי, מיד לאחר גביית המס, במצב של מיסוי פרוגריסיבי אי השוויון קטן יותר. מצד שני לאחר העברת משאבים בין בעלי אמצעים לחסרי אמצעים גם המס הרגרסיבי מקטין את אי השוויון.

    אהבתי

  7. השאלה החשובה יותר היא כיצד המעמ משפיע על רווחת הפרטים. שהרי בהינתן שוק הון שאינו משוכלל לחלוטין, פרטים יכולים להיות "עניים" יחסית בתקופות מסוימות (נניח בזמן הלימודים או כשהילדים בבית) ו"עשירים" בתקופות אחרות. המעמ מקשה על החלקת הצריכה ולכן הוא מס בעייתי בהקשר הזה..

    אהבתי

  8. נראה לי שהבעייה העיקרית היר מדרגות מס – שקל לעשות על מס הכנסה, וקשה לעשות על מע"מ.
    מי שמקבל משכורת של 50,000 ש"ח משלם מס הכנסה של 50%, ואילו מי שמקבל מינימום משלם 10%.
    אבל שניהם משלמים את אותו המע"מ.

    אהבתי

    1. האם יש להביא בחשבון את העובדה שחסכון מגדיל השקעה שמגדילה משכורות? כי אז החסכון מגדיל את המשכורות של כולם.

      אהבתי

  9. אין פה התייחבסות להכנסה פנויה.
    אני ממשיך לפרק את הסיפור שלך לשני אנשים. לשניהם הוצאה של 4000 ש"ח (גולמית, ז"א 5000 במקרה של מע"מ 20/ 25% כפי שהוסבר), כאשר לאחד הכנסה של 5000 ש"ח ולשני הכנסה של 10000 ש"ח.
    בשני המקרים בעל השכר הנמוך נשאר עם יתרה 0 בסוף השנה
    במקרה של מס הכנסה 20% בסוף השנה בעל השכר הגבוה נשאר עם 4400 ש"ח
    במקרה של מע"מ 20% בסוף השנה בעל השכר הגבוה נשאר עם 5500 ש"ח
    (בשני המקרים 10% תשואה על הון כמו בסיפור שתיארת)
    ולכן מגדיל את ה"אי שוויון"
    מה אני מפספס?

    אהבתי

כתיבת תגובה