תחרות, מכסים ,והמחיר לצרכן

(895 מילים)

נניח שאין בשוק המקומי שום תחרות בין רשתות השיווק – סופר מרקט אחד שולט ביד רמה בכל ארץ הקודש. האם הורדת מכסים תתגלגל לכיסי הצרכנים, או שכל (או רוב) החיסכון בעלויות יישאר בכיס של רשתות השיווק והיבואנים? מה יקרה אם יש יותר מסופר אחד, אבל התחרות מצומצמת מאד? השאלה הזו הפכה פופולארית בזמן האחרון, לאחר כמה הפחתות (מוגבלות) של מכסים, וטענות שהמחיר לצרכן לא יורד מספיק בגלל היעדר תחרות בין הקמעונאים. התשובה לשאלה היא, בקיצור, כן – המחיר לצרכן כנראה ירד גם בלי תחרות. ובפחות קיצור התשובה היא:

 

תיאוריה

 

התיאוריה די חד משמעית – הורדת מכסים תתגלגל, לפחות בחלקה, לכיס של הצרכן גם אם אין תחרות בכלל. אם יש שחקן יחיד בשוק – רשת שיווק אחת שולטת בכל הארץ – מספיק להניח שהמונופול מנסה למקסם רווחים, ושצרכנים מעדיפים מחיר נמוך על מחיר גבוה, כדי להגיע למסקנה שמונופול יוריד את המחיר לצרכן בעקבות הורדת המכסים. אין צורך בתחרות ש"תכריח" אותו להוריד מחירים. המונופול ירצה להוריד את המחיר. תזכורת ממבוא א' – מונופול משווה את העלות השולית שלו (כמה עולה לו לייבא קופסת טונה נוספת) לפדיון השולי שלו. הורדת מכס מורידה את העלות השולית, ולכן הנקודה שממקסמת רווחים עבור המונופול היא נקודה שבה המחיר לצרכן נמוך יותר מאשר לפני כן. הנה הגרף מהמבוא (אני מתנצל בפני מי שלא עשה מבוא לכלכלה – הסבר של הגרף הזה יהפוך את הפוסט לארוך מדי):

monopolly

למרות הפשטות של המודל הבסיסי של יצרן יחיד, המסקנה, כמו גם האינטואיציה בנושא, היא די כללית. בכל מודל של תחרות מוגבלת שאני מצליח לחשוב עליו, כמו למשל במודל קורנו, או בכל תחרות מנופוליסטית מעדות דיקסיט-סטיגליץ, ירידה בעלויות למוכר – כמו למשל ירידת מכסים – תתגלגל לפחות בחלקה לכיס הצרכן.

[לא בטוח שהפסקה הזו עוזרת, אבל לסקרנים: האינטואיציה של תחרות מוגבלת, וכאמור היא די כללית, היא כזו:  מוכר ששוקל האם להוריד את המחיר, לוקח בחשבון שני שיקולים: מחד, הורדת מחיר תאפשר לו למכור ליותר לקוחות. מאידך, הורדת מחיר תוריד את הרווח שלו על כל הלקוחות שגם במחיר הישן, הגבוה, קנו את המוצר. בנקודת שיווי המשקל – שני השיקולים בדיוק מאזנים זה את זה. מה קורה כאשר העלות של יחידה נוספת יורדת? הרווח ממכירת יחידה נוספת גדל (לעומת מכירת יחידה נוספת כאשר העלות הייתה גבוהה יותר). אובדן הרווח מכל הלקוחות שגם ככה קנו נשאר אותו דבר (שימו לב שהרווח גדול יותר, אבל אובדן הרווח ממכירת יחידה נוספת הוא זהה). לכן, כאשר העלות יורדת, המחיר האופטימלי שיגבה מונופול, או מוכר בתנאים של מיעוט מתחרים, הוא נמוך יותר.]

בכמה נמוך יותר? כאן המסקנות של המודלים השונים מתפצלות, התוצאות רגישות להנחות שונות, למשל בנוגע לגמישויות, ויש פחות או יותר תת-תחום שלם בכלכלה שעוסק בזה תחת הכותרת pass-through. ברמה התיאורטית הירידה במחיר לצרכן יכולה להיות צנועה יחסית, או שהיא יכולה להיות אפילו יותר גדולה מאשר בתנאים של תחרות משוכללת. אבל באופן מאד כללי יש ירידה במחיר לצרכן.

אז לסיכום החלק התיאורטי: יש טיעון תיאורטי חזק שגם ללא תחרות כלל, וגם כאשר יש תחרות מוגבלת, ירידה במכסים תגיע לכיסים של הצרכנים. הירידה הזו במחיר מגיעה מההנחה שמטרתו של מונופול היא למקסם את רווחיו, ולא לאמלל ככל הניתן את הצרכן. לכן, כאשר העלויות שלו יורדות, גם בלי שום תחרות שתכריח אותו להוריד מחירים, הוא יעדיף להוריד מחירים. השאלה שנשארת פתוחה היא כמה מהירידה במכס תגיע לכיסים של הצרכן, וכמה תישאר בכיסים של היבואן או רשת השיווק. וזו כבר שאלה אמפירית.

אמפיריקה

קודם כל – בואו נוריד מהשולחן כתבות בעיתון שבדקו את המחיר של הטונה, או כל מוצר ספציפי אחר, בשבועיים עד חודשיים שלאחר הורדת מכסים (או כל מס אחר, אגב). לא רק שמלחמת אנקדוטות זו לא דרך מוצלחת להשתמש באינפורמציה, אלא שהחיים הם לא מודל בכלכלה, ואין ישיבת הנהלה ביום שאחרי הורדת מס כדי לעשות נגזרת לפונקצית העלות. דברים לוקחים זמן, והם מוקפים בהמון רעש.

כדי לדבר ברצינות על ההשפעה של ירידת עלויות אפשר להסתכל על שני דברים: בדיקות ארוכות טווח, שלוקחות צעד אחורה ומסתכלות מה קורה לתחומים שלמים שנחשפים לייבוא, ומחקרים שמפרקים את הצורה לענף מאד ספציפי במקרה ספציפי. שני סוגי המבטים האלו מובילים למסקנה שהורדת מכסים מובילה לירידת מחיר גם כאשר התחרות מוגבלת.

הגרף הזה, או ואריאציות שלו, הפך למפורסם – מה קרה למחירים של תחומים שונים לאורך זמן. התחומים הפתוחים לייבוא – הנעלה וריהוט, חוו ירידת מחירים משמעותית. התחומים המוגנים – מזון, חוו עליית מחירים משמעותית. האם קמעונאות הביגוד והריהוט בישראל תחרותית יותר, משמעותית, מתחומים אחרים?

123

124

 

למען הסר ספק – בפני עצמם, צמד הגרפים הזה הוא ראיה בינונית לכל היותר. הרבה דברים קרו חוץ מאשר ייבוא – למשל שינויים טכנולוגיים. יתר על כן, חלקו של הייבוא במזון נמוך, בין השאר, כי יותר קשה לייבא מזון מאשר ביגוד, וכי סין פחות מתעסקת בזה. אבל כחלק מסיפור שלם, שכולל תיאוריה, ועוד ראיות, הגרפים האלו הם בעלי משמעות.

מחקרים מהסוג היותר צר אך יותר מדוקדק יש כחול אשר על שפת הים. למשל, זה מחקר קצת ישן אבל די מפורסם של רוברט פינסטרה על ייבוא של כלי רכב מיפן לארה"ב – תחום שיש בו מעט יצרנים. הממצאים בהחלט תומכים בכך שהפחתת מכסים מגיעה בטווח הארוך לכיסי הצרכנים. כלכלנים בעטו לנושא בגלגלים מכל הכיוונים האפשרייים: איך הורדת (או העלאת) מכסים משפיעה על איכות המוצרים (ואיך זה משפיע על מדידת המחיר)? כמובן – איך היא משפיעה על התחרות? וכו'. התמונה שעולה מהספרות היא די ברורה: גם אם יש דוגמאות ספורות לכיוון ההפוך, הורדת מכסים מיטיבה בטווח הארוך עם הצרכן.

סוף דבר, אני מרגיש מאד בנוח עם הקביעה שגם במקרים של תחרות מוגבלת או אפילו לא קיימת, הורדת מכסים מגיעה בטווח הארוך גם לכיס של הצרכן, ולעיתים – כולה מגיעה לכיס של הצרכן. האם אפשר למצוא מקרה מסוים, בתקופה מסוימת, בתעשייה מסוימת, שבו הורדת מכסים לא השפיעה על המחיר? כן. אבל אפשר לומר בביטחון ניכר שיהא מצב התחרות אשר יהא, הורדת מכסים תגיע בסופו של דבר לכיס הצרכן.

Advertisements

17 תגובות בנושא “תחרות, מכסים ,והמחיר לצרכן”

  1. אם רוצים לדייק את השאל המנקודת מבט אטטיסטית צריך לנסח אותה כך:
    הנחת ראשונה: כסף שהולך ל"מדינה" ( אותו מנגנון של פקידים ופוליטיקאים) הוא בעצם כסף שהולך לאזרח.
    הנחה שניה : בהתבסס על הפוסט חלק מהורדת המכס הולכת ישירות לכיס האזרח וחלק לכיסו של היבואן .
    ולכן יגיד האטטיסט שבנטו האזרח הפסיד.
    אם רוצים לאזן את המשוואה צריך לשאול את השאלה הבאה מה יותר גדול
    החלק של האזרחים מהורדת המכס ( הסכום שלא הלך לממשלה פחות הכסף שנשאר אצל היבואן\קמעונאי)
    או
    עלות המכס כפול מקדם חוסר היעילות של כסף שהולך לממשלה?

    נניח שהממשלה מספקת לאזרח שירותים בשווי 30 אגורות על כל שקל שהולך למנגנון הממשלתי.(מקדם חוסר יעילות של 70%)
    נניח שע"י הורדת המכס על כל שקל שלא עובר לממשלה רק 20 אגורות מגיעות ללקוחות.(80% לשרשרת ההספקה יבואנים\קמעונאים וכו')
    אפשר לטעון שהאזרחים הפסידו 10 אגורות מהורדת המכס….

    (הזנחתי פה הרבה דברים היבואן הוא גם אזרח,התפוקה החלופית של הפקידים שלא יועסקו ע"י הממשלה היא לא אפס ו….. )

    Liked by 1 person

  2. אבל האם שיקולי מיקרו מתארים את כל התמונה? הרי רוב הצרכנים הם עובדים, ואם הפחתת מכסים או הגברת ייבוא מחסלים ענף כלכלי במדינה – נגיד טקסטיל – אז ההכנסה של הצרכנים האלה מצטמצמת משמעותית, והם לא נהנים מהירידה במחירים. זה כמובן מכניס אותנו לדיון על סחר בינ״ל, יתרונות יחסיים וכו׳. אלא שאנחנו יודעים שמדינות מערביות רבות, ובכללן ישראל כושלות בהכשרת עובדים כאלה למשרות מתקדמות יותר. בהינתן שזה מצב העולם, אני חושב שדיון המיקרו שלך מטעה, כי כיום בהקשר הרחב, ולאור תפקוד הממשלה בתחום ההכשרות והמענה למפוטרים, הפחתת מכסים לא תיטיב עם צרכנים/עובדים רבים.

    אהבתי

  3. תגובה גם לאריק וגם לעפר,

    קודם כל – אתם די צודקים. גם נקודתית במה שאתם אומרים (בעיקר אריק), וגם כללית – להסרת מכסים יש עוד הרבה השפעות, וכדי לנסח מדיניות נכונה צריך לקחת את כולן בחשבון, לא רק את ירידת המחיר לצרכן. בלי עין הרע, כתבתי לא מעט על שלל ההיבטים של הנושא. המטרה של הפוסט הזה היא די צרה, וזה להתייחס לנקודה מאד ספציפית שעולה בדיון הציבורי: האם הסרת מכסים תתגלגל לכיס של הצרכן כאשר אין תחרות בתחום?

    עפר – עם הסיומת שלך אני לחלוטין לא מסכים. זה לא דיון מטעה. זו חתיכה חשובה – לא הכי חשובה, אבל חשובה – בפאזל שהוא הדיון הזה. אני לא מקבל את הגישה שכל פעם שנוגעים בנושא שקשור (למשל) לסחר בינלאומי, צריך לכסות את כל הנושא, כי אחרת זה דיון מטעה. זו גישה שמשתקת את הדיון. לא רק שאפשר, אלא שחשוב לפעמים להתייחס גם לנקודות מסוימות. אי אפשר כל פעם לכתוב ספר שיכלול התייחסות לכלל הפנים של הדיון.

    אהבתי

    1. לא טענתי שהדיון מטעה.
      כשמשכללים את כל ההבטים של הורדת מכסים, פתיחה לתחרות , סחר בינלאומי, עליית הפריון, התמקצעות מדינות לפי יתרון יחסי וכו' השורה התחתונה היא שביטול המכס הוא לטובת האזרחים.
      רציתי רק להראות עוד היבט של הבעיה שחסידי הממשלה הגדולה יכולים לטעון.
      מצד שני הם גם יכולים לטעון שונצואלה נכשלה רק בגלל השחיתות.
      וכמובן שהאמת היא בפרטים או כמו שכתבת "אמפיריקה". אם מקדם חוסר היעילות של הממשלה הוא 80% והיבואן משאיר אצלו רק 70% מירידת המכס אז האזרחים מרויחים ישירות 10 אגורות על כל שקל.
      כמובן שהתיאור שלי וגם של הפוסט מזניח הרבה דברים. זה בסדר גמור, כמו שציינת לא צריך לכתוב כל פעם ספר.

      Liked by 1 person

      1. סבבה לגמרי. ההערה על כך שהדיון מטעה היא ציטוט מאריק, ולא התייחסה אליך. זה לגמרי סבבה להעלות נקודות נוספות, בטח כשהן נכונות – זה חלק ממה שאני נהנה ממנו בבלוג.

        רק כשאריק כתב שהדיון שלי מטעה… את זה אני פחות אוהב.

        אהבתי

      2. שוד ושבר! רק עכשיו שמתי לב שבלבלתי בתגובתי המקורית בין עפר שאיתו אני בעיקר מסכים, ובין אריק שאיתו אני בעיקר לא מסכים (אבל חושב שהטענות שלו לא פסיכיות). מקווה שעופר עוקב – איתך הסליחה.

        אהבתי

  4. אתה מניח שאם המחיר ירד אז יותר צרכנים יקנו ולכן זה כדאי למונופול היחיד להוריד את נמחיר. אבל במציאות כזו של שחקן יחיד, יש גם אפשרות נוספת והיא שהצרכנים יקנו את המוצר שמחירו ירד במקום מוצר אחר דומה (שהיה אחרת כמובן קונה מאותו סופר כי הוא השחקן היחיד) ולכן המונופול יפסיד בסך הכל

    אהבתי

    1. לא כל כך הבנתי. האם אתה מתכוון למונופול שמייצר שני מוצרים שיש ביניהם מידה מסוימת של תחליפיות, ושהוא מונופול בשני השווקים? האם לזה הכוונה?

      גם במקרה הזה, בהנחה שבמצב המוצא המונופול בחר נקודה אופטימלית, התגובה הטובה ביותר עבור המונופול לירידת עלויות בשוק אחד היא הורדת מחירים של המוצר שעלות ייצורו ירדה.

      Liked by 1 person

      1. כן זו הייתה הכוונה.

        אם המוצר התחליפי היה בנקודה אופטימלית שמגלמת רווח גדול יותר עבור המונופול מאשר המוצר החדש (לאחר הורדת עלות היצור), אז המונופול לא יפסיד מכך שצרכנים יעברו לקנות את המוצר החדש במקום התחליפי?

        אהבתי

      2. קודם כל – זה בהחלט מצב יותר מסובך, כי המונופול קובע בו זמנית את שני המחירים. יכול להיות למשל שהתגובה האופטימלית שלו תהיה להוריד את המחיר של שני המוצרים, או להוריד את המחיר של אחד ולהעלות את השני, וכו'. כדי לתת תשובה ממש מנומקת אני (או אתה?) נצטרך לכתוב את המודל הפורמלי, ולראות מה מקבלים. האינטואיציה שלי היא מאד חזקה לכיוון שגם במצב הזה ירידת עלויות תוביל לירידה במחיר. מה שיכול להפוך את המקרה הזה למעניין הוא איך ירידת עלויות תשפיע על המחיר של המוצר השני…

        Liked by 1 person

  5. אתם מדברים בעצם על קניבליזם בין שני מוצרים מונופוליסטיים של אותו יצרן. קניבליזם הוא לא בהכרח דבר שלילי עבור היצרן, כי הסטת מכירות ממוצר פחות רווחי למוצר יותר רווחי יכולה דווקא *להגדיל* את הרווח. מה שמעניין זה שכאשר עלותו של מוצר פוחתת, שולי הרווח שלו גדלים, בהנחה שהמחיר בו הוא נמכר לא יורד באותו שיעור. ולכן, יכול להיות שהורדת מחיר תשתלם ליצרן בעקבות הורדת עלות, אפילו אם האפקט היחיד שלה יהיה קניבליזם.

    (אפשר להניח שהיצרן תמחר מראש את שני המוצרים באופן אופטימלי, כולל התחשבות בקניבליזם, ואז להראות שמבחינת קניבליזם דווקא כדאי ליצרן להוריד את מחיר המוצר שעלותו ירדה).

    אהבתי

    1. הי אסף, הפוסט מאוד מעניין, אבל משך את עיניי נושא לא שקשור לגרפים שצרפת. זה ניתוח מתוך הגרפים לא מהנתונים ורואים שם שבעוד שמשהת 2005 עד 2014 גדל שוק יבוא המזון בחמישים אחוז מחירי המזון המשיכו לעלות ואך קצב הגידול של המחירים גדל יותר מאשר לפני כאשר שיעור היבוא היה קבוע. ועוד נושא לא קשור לפוסט אבל כן לגרף, בלי עליית מחירי המזון והדיור היינו בדפלציה שהיא תופעה מאוד לא רצויה למשק אם כן מה יכולה להיות המוטיבציה של הממשלה לגרום לדפלציה שבסוף יכולה להיות יותר בעייתית מאשר הנושא הקרוי יוקר המחיה ?

      אהבתי

      1. כן, יש בזה בהחלט משהו…
        סביר שמחירי המזון היו עולים גם אם המשק היה פתוח לחלוטין לייבוא, כי יש גם תנודות עולמיות במחירי המזון. מאידך, סביר שאם המשק היה פתוח לחלוטין לייבוא של מזון, מחירי המזון היו נמוכים יותר – גם אם בתקופה המדוברת הם היו עולים. בסך הכל, למרות העלייה בייבוא, הייבוא של מזון הוא עדיין די מצומצם. כמו שאמרתי בפוסט, הגרפים האלו לבדם הם לא משהו שהייתי בונה עליו יותר מדי…

        בקשר לדפלציה – צריך להבחין בין שני סוגים של דפלציה. אחת, שנובעת משינויים שעיקרם בתוך המשק, מדיניות של בנק ישראל, שינויי מחירים מקומיים, וכו'. דפלציה כזו יכולה ליצור בעיות בעצמה, והיא גם בדרך כלל סימפטום לבעיות אחרות. השניה, דפלציה שנובעת משינויים עולמיים במחירים, או משינויי רגולציה חד פעמיים. לפי בנק ישראל (לא מוצא עכשיו את הלינק) מה שקרה בישראל זה שישראל נהנתה מירידת מחירי האנרגיה בעולם, ומירידת מחירים בעקבות כמה רפורמות, למשל מחירי הטלפונים הסלולרים. דיפלציה כזו היא כנראה לא סימפטום של בעיות אחרות. האם היא תגרום לבעיות שדפלציה עלולה לגרום? תלוי כמה זמן היא תימשך. שינויים חד פעמיים ברגולציה או מחירי אנרגיה זולים בעולם יוצרים ירידת מחירים חד פעמית, ולא תהליך מתמשך של ירידת מחירים, שהוא מה שיכול לגרום בעיות.

        אהבתי

      2. אני מקבל את המיילים עם קידוד לא תקין של העברית.. לידיעה
        משתמש בChrome בMac

        [image: Inline image 1]

        Sent with MailTrack

        אהבתי

  6. תודה רבה על הפוסט המעניין.

    רציתי לשאול, האם לדעתך במקרה של קרטל במקום מונופול תהיה סבירות נמוכה יותר שנראה ירידת מחירים עקב הקושי של קרטלים למצוא מחירי שיווי משקל חדשים והאם יש ממצאים אמפיריים בנושא?

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s