מבוא-לכלכלה-איזם

(776 מילים)

נוח סמית קורא לזה Econ101ism. פול קרוגמן יצר את הניואנס שנקרא  101Boosterism.  ובאופן כללי זו תופעה מעניינת: אנשים שלא מוכנים לשלב בטיעונים שלהם שום תובנה כלכלית מעבר למה שהם למדו במבוא לכלכלה. בעברית אפשר לקרוא לתופעה מבוא-לכלכלה-איזם. אבל האם זאת באמת בעיה בכל הנוגע לדיון הכלכלי העברי? ומה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב?

123

 

האם מבוא-לכלכלה-איזם מהווה בעיה? 

הממ… כן ולא. קודם כל אני חושב שצריך לעדן את הטיעון המקורי נגד מבוא-לכלכלה-איזם. המודלים שנלמדים במבוא לכלכלה, כמו כל מודל בכלכלה, הם שימושיים רק אם הם מגלים לנו משהו שאיננו מובן מאליו ללא המודל. כשמישהו טוען שגידול בהיצע יביא לירידה במחיר הוא לא ממש נשען על מה שהוא למד במבוא לכלכלה, אלא על הקומן-סנס שלו, ואולי על נסיון החיים שלו. ובהתאם, אם מישהו מתעקש ששום דבר חוץ מאשר הקומן-סנס שלו לא יכול להיות רלוונטי לדיון – וברוך השם לא חסרים כאלו במקומותינו – אז הוא אשם בצרות אופקים וחוסר יושר אינטלקטואלי, ולא במבוא-לכלכלה-איזם. בגלל שחלק ממה שנלמד במבוא לכלכלה מתיישב היטב עם הקומן-סנס שלנו ועם נסיון החיים שלנו  (כשההיצע גדל, בהינתן כל השאר, מחירים צפויים לרדת), יש לפעמים בלבול בין התופעות.

אבל המודלים במבוא לכלכלה עושים יותר מאשר לספר לנו את מה שאנחנו כבר יודעים. להלן כמה דוגמאות:

  1. הם מבהירים לנו שמכסות ייצור הן לא רק העברה של משאבים מהצרכנים ליצרנים, אלא שהן יכולות ליצור גם נטל עודף. המודלים יכולים אפילו להכווין אותנו איך אפשר, גם אם באופן גס, לכמת את הנטל העודף הזה.
  2. הם מבהירים לנו שיכול להיות הבדל בין מי ששולח את הצ'ק לשלטונות המס, ובין מי שבאמת נושא בנטל המס.
  3. הם מבהירים לנו שמכסות ייבוא כנראה ייצרו רנטה לייבואנים, ושההשפעה שלהן על המחיר לצרכן הסופי מוגבלת.
  4. הם עוזרים לנו להבין מי יישא בעלות של מיסוי על דירות להשכרה לפחות בטווח הקצר.
  5. הם עוזרים לנו להבין שמי שטוען ש"אין מספיק ישראלים שמוכנים לשטוף כלים" טוען בעצם שלדעתו "שכר שיווי המשקל של שוטפי כלים גבוה מדי".

אני יכול להמשיך ככה כל היום.

עכשיו, אין מחלוקת על כך שלכל אחת מהדוגמאות האלה, ובאופן כללי לכל אחד מהמודלים שנלמדים במבוא, יש ניואנסים שהמודל הפשוט מפספס. בוודאי שיש. לא רק ניואנסים: לעיתים קרובות יש טענות חזקות מאד – חלקן מתיאוריה מתקדמת יותר, חלקן ממחקרים אמפיריים – שמספיקות כדי להפוך על ראשה את המסקנה מהמודלים של קורסי המבוא. אבל הרושם שלי מהשיח הציבורי העברי הוא שהנוכחות של טענות מקורסי המבוא (להבדיל מקומן-סנס, לעיתים משובש, שמתחפש לטענות מקורסי המבוא) היא די דלילה. כמות המקרים שבהם יש התעקשות נחושה לא לתת לשום דבר שכלכלנים גילו אחרי 1890 לחלחל לשיח נראית לי קטנה משמעותית מכמות המקרים שבהם תובנה מאיזור 1890 הייתה יכולה דווקא לסייע.

קל לשכוח את זה היום, אבל המודלים ה"פושטים" (מתחרז עם מושטים, הדגים מהכינרת) של המבוא לכלכלה, אלו שהיום קל מאד לעקם את האף כלפי חוסר התחכום שלהם, הם מההישגים האינטלקטואלים המרשימים ביותר של המאות האחרונות. אז כן, מאליו מובן, למדנו עוד משהו על כלכלה מאז אלפרד מרשל. אבל גם לא צריך לזלזל בתרומה של המודלים האלו להבנה של המציאות.

ובכל זאת, לעיתים מבוא-לכלכלה-איזם הוא בעיה. למשל, גם אני וגם אסף פתיר (מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית), וגם אריאל קרלינסקי, התרגזנו על סרטון של גלעד אלפר באתר מידה שטען שבשוק חופשי לא יכולה להיות אפליה נגד נשים. בגדול, אלפר טען שבתנאי תחרות עסק שממקסם רווחים ישלם  לכל עובד את ערך התפוקה השולית שלו (כפי שלמדנו במבוא א'), ולכן מעסיק שיפלה נגד נשים ינגף בפני התחרות מול מעסיקים שאינם מפלים. זה לא שמה שאלפר אמר כאן הוא שטות מוחלטת. בכלל לא. זה טיעון שיש לו מקום. אבל אלפר סובל כאן במובהק ממבוא-לכלכלה-איזם. יש לכלכלנים עוד המון מה לומר בנושא – לחצו על הלינקים אם מעניין אתכם מה למשל – והתעקשות שבשוק חופשי לא יכולה להיות אפליה עושה חטא לדיון חשוב.

לא תמיד קל למתוח קו ברור בין שימוש מועיל במודלים של מבוא לכלכלה, ובין התעקשות להיצמד אליהם שגורמת יותר נזק מתועלת. אבל עדיף לנסות ולפעמים לטעות מאשר לוותר עליהם מראש.

האם מבוא לכלכלה ג' סובל ממבוא-לכלכלה-איזם?

אחרי הכל, קוראים לבלוג מבוא לכלכלה, לא?

אפשר להאשים את הבלוג הזה בהרבה דברים, אבל נדמה לי שקשה לטעון שלא נתתי במה לתובנות מעבר לקורסי המבוא, או בכלל לעבודות כלכליות מהשנים האחרונות. הרי רק בפוסט האחרון, שעסק בטיעון של מרכז אדוה בנוגע לקשר בין פריון ושכר, הסברתי את הקשר בין הטיעון האמורפי משהו בטקסט של אדוה לשני מודלים שנמצאים הרחק מעבר למבוא לכלכלה. ובאופן כללי – חוץ מהסיכום של הספר של פיקטי והביקורות עליו, וסקירת ספרות עדכנית יחסית על גלובליזציה ופערים, היו פה גם למשל, ולמשל ולמשל ולמשל ולמשל ולמשל ולמשל ולמשל.

מאידך, חלק מהפוסטים שאני הכי אוהב בבלוג היו בנויים על טהרת המבוא (זה למשל), ואולי בגלל זה דווקא יש מי שטוען שאני לוקה במבוא-לכלכלה-איזם. נו טוב. אני מקווה שהצלחתי למתוח את הקו הנכון בין שימוש מועיל במבוא ובין פשטנות יתר, אבל אנשים סבירים יכולים לא להסכים בנושא. כך או כך, הנה ממצא אמפירי מהאדמין של הבלוג:

123

אני באמת ולגמרי מזמין מכל הלב את מי שחושב שפוסט שלי לקה בפשטנות יתר להגיב. בטח מי שחושב שיש רעיונות כלכליים מתקדמים שיכולים לקדם את הדיון.

 

מודעות פרסומת

19 תגובות בנושא “מבוא-לכלכלה-איזם”

  1. הביקורת העיקרית שלי על הנושא היא העובדה שנדמה שהתואר הראשון בכלכלה נותר הרחק מאחור לעומת ההתקדמות בתחום, בעוד שבוגרי תואר ראשון בכלכלה עדיין נקראים ״כלכלנים״.
    (בוגר תואר ראשון בפיסיקה אינו נקרא פיסיקאי).

    כאשר לומדים מתמטיקה או הנדסה (או מדע מדוייק אחר) מגיעים בוגרי תואר ראשון להתפתחויות עדכניות יחסית מהר יחסית (בשנה השנייה והשלישית), ואילו הרושם שלי הוא שלימודי הכלכלה נעצרו בתחילת המאה ה – 20.
    אסייג ואומר שהרושם הזה נובע משיחות אנקדוטליות עם בוגרי תואר ראשון, ולא מסקר מתודולוגי רציני, ולכן אשמח לדעת מה דעת(ך).

    דברים כמו אלו חסרים לדעתי:
    1. המסקנה שריבוי חברות יוביל לירידת מחירים – יש כל-כך הרבה מודלים פשוטים (מישהו אמר דיאמונד?) שנותנים תחזית אחרת, והמסקנה הזו היא תוצאה של הנחת תחרות משוכללת, שוק חופשי ומה לא. אני תמיד מופתע מהדחיפה הזו לכניסת שחקנים חדשים לשוק בלי הבדיקה הבסיסית מה גרם לכך שכבר כיום יש מחירים לא תחרותיים עם קיום מספר שחקנים בשוק. אני אפילו לא בטוח שמלמדים מודלים בסיסיים של בידול אופקי ואנכי בין חברות.

    2. עולם סטטי לעומת דינמי – בשוק דינמי אפשר לשמור על כל-כך הרבה מצבים בשווי משקל, כולל מאוד לא תחרותיים, אך הניתוח הכלכלי עדיין חוטא בעיקרי בהסתכלות בעיקר סטטית על העולם.

    אני בטוח שישנם עוד, ומדובר בהתפתחויות בנות 40 שנה אם לא יותר.

    Liked by 1 person

    1. אני כמעט לגמרי מסכים, ואם לא בנוגע לכלל התואר בכלכלה (שכן נתקלים בו בנושאים מתקדמים יחסית), אז בהחלט בנוגע למבואות, ואפילו לתורת המחירים. לדוגמאות שלך, אגב, הייתי מוסיף נושאים במקרו מודרני (או שאולי זה תת סעיף לסעיף 2 שלך?).
      הבעיה כמובן היא מגבלת התקציב. יש מספר שעות מוגבל בתואר, ומוגבל מאד במבואות. אז חלק מהדברים שעכשיו נמצאים בקורסים של תורת המחירים (אני לא סגור איך קוראים לקורס מחוץ לעברית… אולי מיקרו ב' או ג'?) יכולים בשקט לעבור דילול ונושאים חדשים יכולים להיכנס. אבל כמו שאני רואה את זה פיתרון יותר עמוק צריך לכלול שלושה אלמנטים:
      1. לסיים כל פרק במבוא או בתורת המחירים ב"חדשות מהחזית". לקחת שניים שלושה מודלים חשובים מהעשור-שניים האחרונים, ולפחות לתת מושג מה הרעיון שלהם. לא רק שזה מספק ידע חשוב בפני עצמו, זה יכול לתת בצורה אפקטיבית את התחושה שיש עוד מה ללמוד, ושהמודלים של המבוא הם לא המילה האחרונה.
      2. היכרות עם ספרות אמפירית. שוב, גם כי זה חשוב בפני עצמו, וגם כי (כמעט) כל מאמר אמפירי הוא קודם כל תרגיל בליישם מודל מופשט ופשוט יחסית על מציאות קונקרטית ומורכבת. יכולת שבלעדיה אי אפשר ליישם בצורה רצינית את מה שלומדים במבואות למציאות.
      3. יותר כותבים בתקשורת שיש להם מושג בספרות. בארה"ב יש לא מעט כאלה, והם מאפשרים לאנשים שלמדו רק תואר ראשון מאד לחדד את הידיעות שלהם.

      אהבתי

      1. השאלה היא מדוע המבואות אינם מתקדמים. אני מניח שלפני מאתיים שנה לא לימדו אלגברה ליניארית וחשבון אינפי בתואר ראשון בפיסיקה או הנדסה ברמה שמלמדים היום באותם קורסי מבוא.

        או שלימדו דברים אחרים, או שמאז ויתרו על דברים.

        תסתכל על הקצב בו מתקדם לימודי המבוא של מדעי המחשב וכמה דברים משתנים ומתחלפים, ולעומת זאת קצב השינוי במבואות של כלכלה. ממה נובע לדעתך ההבדל?

        אהבתי

      2. שאלה טובה מאד… לא יודע.
        כאילו, יש חלחול מסוים של נושאים מתורת המשחקים לקורסים היסודיים למשל, אבל חוץ מזה הם באמת די קפואים. (ובחלק מספרי הלימוד המצב יותר טוב, וגם יש מורים שמביאים חומרים יותר עשירים לכיתה, אבל בגדול אני מסכים). המעניין הוא באמת האוניברסליות של הקיפאון הזה – זה לא שזה קורה רק באוניברסיטה מסוימת.

        ככה על רגל אחת, שני ניחושים:
        1. אולי 40 שנה זה מעט זמן, ודווקא מדמ"ח הם יוצאי הדופן?
        2. אולי ההתקפות היותר פוליטיות, ואולי יותר מזלזלות כלפי התואר הראשון יוצרים איזו תחושת "מאבק נגד הברברים"? ואם הברברים רוצים לשנות הכל, אז אנחנו לא נשנה כלום על אפם ועל חמתם.

        אהבתי

    2. ובקשר לרושם שלי: גם אנקדוטלי, ודי דומה. כלומר – תלמידים חזקים בדרך כלל מבינים מה שהם לא מבינים די טוב. אבל, כן, זכורות לי גם שיחות עם תלמידים שהיו בטוחים מדי בדברים לא מבוססים.

      אהבתי

      1. רק הערה על מדמח – ב-2004 עוד למדו בת"א מבוא למדמח בעזרת שפה שנוצרה ב-1970 (שפת Scheme). לדעתי זה היה נפלא, ואני מאוד מצטער שהחליפו את השפה בקורס מבוא, ועוד אני בכלל פרקטיקאי שמזלזל בתיאוריה של מדמח ברמות שלא יאומנו. מעלעול בסיכומים של אמא שלי מהטכניון בשנות ה-70, באינפי ולינארית בכלל המצב לא השתנה, אבל יאמר לזכותה שעברו קצת פחות ממאתיים שנה 🙂
        בעיני יש הרבה כח בזה שבקורסי מבוא מלמדים משהו שהוא "timeless". אולי חלק מהבעיה היא חוסר ההופעה של השיטה המדעית בקורסי מבוא – אם כלכלה זה מדע שממדל את המציאות בעזרת מודלים, בניגוד למדע שמניח הנחות ומוכיח מהן משפטים, זה הכרחי להסביר מתי מודל מאבד את התוקף שלו, איך משתמשים בכלי הזה, וכו'. (אני ממש לא כלכלן אבל) יש לי תחושה שאולי הבעיה היא לא דילול של החומר הפחות חשוב מקורסי המבוא, אלא לימוד של ההשקפה הביקורתית שהיא בכלל הבסיס לכל התנועה הרציונלית וכל זה.

        Liked by 1 person

    3. כדי ללמד מודלים מתקדמים צריך לעשות הכשרה מתמטית מקיפה הרבה יותר. עבור פיזיקאים ומהנדסים ההכשרה המתמטית הזו רלוונטית לעבודותיהם העתידיות, אז הם עוברים אותה, אבל עבור כלכלנים בעלי תואר ראשון היא לא. 95% מהם לעולם לא ישתמשו בתובנות משום מודל, לא מהמודלים של מבוא לכלכלה ולא ממודלים אחרים. כל המקצוע הזה בנוי באופן עקום לגמרי, מכיוון שיש כאן ערבוב לא טבעי בין ענף מחקרי סבוך ממדעי החברה לבין אנשים שהולכים להיות פקידי אקסל.

      אהבתי

      1. אם אתה חושב שבוגרי מדמ"ח ממוצעים (ומרבית המהנדסים כיום) יראו אינטגרל אחד בחייהם אחרי סיום התואר, לדעתי אתה טועה.

        הם יכתבו תוכנה. מרביתה תבצע במקרה הטוב פעולות אריתמטיות פשוטות.
        זה אולי יותר מפקידות אקסל, אבל בהחלט לא דורש את הידע המתמטי הנ"ל.

        לראיה כמות המפתחים שהצבא מכשיר ללא שביב מתמטיקה שעומדים בקנה אחד עם בוגרי אוניברסיטה ברמת יכולתם למצוא עבודה.

        פקידות האקסל הייתה צריכה מזמן לעבור לבוגרי תיכון, אבל איכשהו מרבית המעסיקים נתקעו גם הם שם.

        מעניין אותי כמה בוגרי כלכלה נדרשים להריץ רגרסיה פשוטה במסגרת עבודתם.

        אהבתי

      2. ממי שרוב חייו המקצועיים היה "פקיד אקסל": המקצוע אינו בנוי עקום הוא פשוט מסובך מדי לטכניקות המתמטיות המצויות בידינו (כולל הטכניקות המתמטיות לפיזיקאים…,) וכנראה עדיין לא קם ברנרד ריימן שיפתח מתמטיקה שמתאימה לכלכלה ולסיבוכיה.
        התיאוריות הכלכליות המצויות בידנו להסבר, הבנה וחיזוי של תהליכים כלכליים (לפרט, לחברה ולמדינה) עדיין בחיתוליהן ולכן אתה צודק שהמוכשרים ממשיכים במחקרים באקדמיה והפחות מוכשרים (כמוני) נהיים פקידי אקסל. אבל עם עוד אנשים כ-S. Wolfram אני בטוח שקצה ההתקדמות יהיה הרבה יותר מהיר.
        בן תמרי

        אהבתי

    4. תיקון נוקדני קל: המרחק בין תוכן התואר הראשון לבין חזית המחקר הוא גדול במתמטיקה לפחות כמו בכלכלה (וכנראה שיותר): נדיר מאד שמוזכרים בו רעיונות שעלו אחרי 1914, וחלקים גדולים ממנו מתוארכים למאות ה-16 וה-17.

      וזה לא כי הכל נעצר שם: הייתה התפוצצות של רעיונות והתפתחויות במאה ה-20. פשוט לא מספיקים להגיע לשם.

      Liked by 1 person

  2. אני דווקא לא בטוח שמודלים ממבוא לכלכלה נותנים לנו משהו מעבר לקומון סנס. בוא ניקח למשל את הדוגמאות שהבאת בפוסט: זה נכון שחלק מהאנשים שלא למדו מבוא לכלכלה לא יבינו אותן בעזרת הקומונסנס שלהם, אבל
    א. אם כבר יש לך את התובנות האלה, אתה יכול להסביר אותן לאדם שלא למד מבוא לכלכלה ולשכנע אותו בהן ללא שימוש במודלים. מעבר לזה, זה יהיה הרבה יותר קל מאשר קודם להסביר לאדם הזה את המודלים ואחר כך להשתמש במודלים כדי להסביר לו את התובנות האלה.
    ב. זה לגמרי אפשרי עבור חלק מהאנשים להגיע בעצמם לתובנות האלה לבד ללא שימוש במודלים.למעשה, אני מאמין יש יותר אנשים שמסוגלים להגיע לתובנות האלה בעצמם ללא שימוש במודלים מאשר אנשים שמסוגלים ללמוד את המודלים.

    אהבתי

    1. (א. זה פחות או יותר ה"אני מאמין" של הבלוג…)

      אולי קומן-סנס זה לא מה המושג המתאים. אחרי הכל – יש דברים הרבה יותר מורכבים מהודלים של המבואות שאחרי שאתה יודע אותם אתה יכול להסביר אותם לאדם שלא למד אותם במילים. הכוונה שלי בקומן סנס היא יותר "מחשבה לא מאד שיטתית". כמו בבדיחה של באגוואטי: "אומרים לי תמיד שכלכלנים בטוחים שהעולם נורא פשוט. שא' מוביל לב', ואז ב' מוביל לג', וזה כל מה שיש. אני עונה – אולי, אבל פוליטיקאים בטוחים שא' מוביל לב' וזה כל מה שיש".

      וגם:
      http://www.brainyquote.com/quotes/quotes/t/thomashuxl102235.html

      Liked by 1 person

  3. אחת השאלות שתמיד שאלתי את עצמי זה איך סטודנטים בתואר ראשון לכלכלה הם כל כך יהירים ובטוחים ב"חוקי הכלכלה" מהמבואות. זכורה לי במיוחד הרצאה של שישינסקי באוניברסיטה שבה הוא הגן על הצעד של העלת מיסוי על תגמולים מהגז ואמר שזה לא ישפיע על התמריץ לקדוח ולו במילימטר. לאחר המשפט הזה, מספר סטודנטים מהקהל אמרו לא במילים כאלו או אחרות שהוא לא יודע כלכלה. לא פחות ממדהים. הגורם המרכזי לדעתי לבעיה הזו זה העדר דגש מספק על הנחות המודל. כמובן שהן מוזכרות, אבל פעמים בודדות בלבד וכמובן שלא תהייה שאלה במבחן ששואלת מהם ההנחות של תחרות משוכללת, איפה הן מתקיימות במציאות ואיפה לא, ומה ההשלכות של זה. עוד בעיה זה העדר הגיוון התאורטי, בחוגים אחרים במדעי החברה לומדים אסכולות וגישות שונות,שהן לא פעם עומדות בסתירה אחת לשניה. כאשר סטודנט לומד שיש יותר מדרך אחת לנתח את העולם הוא מבין שהמציאות היא קצת יותר מורכבת. ומילה טובה לסיום, נושא מעניין ופוסט מעולה!

    Liked by 2 אנשים

  4. הדיון פה מעניין מאוד..

    התחושות שלי מהתואר:
    ההבנה של מודלים מצריכה מתימטיקה ע״מ לכמת נתונים לרמה שניתן לעכל אותם ולהשתמש בהם. כימות מורכב למודלים מורכבים דורש ידע מתימטי מורכב לא פחות משילוב בין פיסיקה ומדעי המחשב.

    בנוסף, יכול להיות שהמודלים הכי טובים יהיו אובסוליטיים בעוד כמה עשורים, וכמובן שיש מודלי עבר שכבר ניהיו אובסוליטיים או צרים מדי להסביר עולם מורכב כמו שלנו, אלא רק מסבירים תופעה פשוטה יחסית תחת הנחות מסויימות ואולי כן כדאי לשקול לא לבזבז זמן על מודלים שממש רחוקים מהמציאות, או לא שימושיים מאוד.

    אינני חושב שצריך להפחית מהדגש המתימטי בתואר, להיפך, העשרה והעמקה דווקא בשיטות מידול רב מימדי יכולה להיות מעניינת, אך תמיד אומרים שזה חומר של דוקטורט בפסילה.

    הרי הכלכלה היא אנשים, ואנשים מורכבים ובקיימים משתנים רבים מאוד בפעולה ואנשים משתמשים בפוליטיקה, כך שיש מקום גם לחשיבה וניתוח מהזווית הזו. בכל אופן קשה ללמד סטודנטים תחת לחץ המשוואות גם סוציולוגיה, פילוסופיה, מדעי התנהגות, ממשל פיסיקה ומדעי המחשב. אולי צריך. אך אז יאריך את התואר באופן ניכר מאוד.

    אני דווקא די מרוצה מהחומר הנלמד ולא חושב שאני מבין כלכלה (בקטע טוב) ומשתדל להקשיב לכל מי שיש לו יוצר ידע ממני בכל נושא. אך צרות אופקים ושימוש במבואיזם לא רק בכלכלה אלא בכל תחום בחיים נהייתה תופעה שאולי שווה מחקר סוציולוגי כלכלי בסביבה הגיאופוליטית שלנו.

    רוצים קורסי העשרה! – ברור שיש מודלים מאוד מורכבים לבנייה אך אפשר להציג אותם בצורה פשוטה ע״מ ״לפתוח את החשיבה״ כדי לפחות לדעת שיש עוד גישות מלבד החומר הנלמד בתואר הראשון, זה באמת יכול להיות ממש נחמד ולא כל כך נוגעים בזה.
    המציאות בהחלט מורכבת ויש הרבה גישות, אשמח לנסות ללמוד כמה שיותר…

    אהבתי

  5. מנסיוני כמרצה במחלקה אחרת: מרצים לרוב מתמחים בתחומי מחקר מסוימים. את החידושים בתחומי המחקר האלו הם יציגו היטב במבוא. לגבי שאר התחומים, לרוב אין למרצים ידע מעודכן בהרבה ממה שהם למדו במבוא בתואר ראשון. הם יכולים כמובן לנסות להרחיב את הידע שלהם ולשפר את הקורס, אבל לשם כך הם צריכים זמן, ומעטים החוקרים שישקיעו זמן פנוי בשיפור הקורס ולא בשיפור המחקר שלהם. יתכן שזה גם המצב בכלכלה.

    Liked by 2 אנשים

  6. הערה – גם בפיסיקה בתואר ראשון לא מגיעים הרבה מעבר לתחילת המאה העשרים – תורת הקוונטים.
    הרבה דברים שידעו פעם פשוט לא נלמדים, או לפחות לא כקורסי חובה – כמו זרימה של נוזלים.

    הבעיה היא לא שמלמדים דברים ישנים, אלא שמלמדים דברים לא נכונים/ לא רלוונטיים.

    אהבתי

  7. אני חושב שאם אתם רוצים לדבר על תחומים בהם גם בתואר ראשון מצליחים להגיע לפחות ברמה התאורטית לאמצע המאה ה20 אז תאלצו לצמצם את עצמכם להנדסה או מדמ"ח. אני חושב שהם חריגים לטובה בתחום זה. בהנדסה אפשר בקלות בקורסים מתקדמים של תואר ראשון למצוא חומרים משנות ה70 וה80. האמת, לא נתקלתי שמלמדים דברים לא נכונים במוסדות אליהם נחשפתי במהלך לימודי (טכניון, אוניברסיטת תל אביב). הרלוונטיות של הדברים לפעמים עמוקה יותר מאשר להכיר חומר ספציפי. לעיתים היא קשורה לפיתוח של הלך חשיבה מסוימת, או ללמידת אסטרטגיה לפתרון בעיות מסוימות. לא זוכר שלמדתי משהו שלטעמי היה לא רלוונטי.

    אהבתי

    1. זה שאפליה בוטה לא כדאית כלכלית זה נכון בעולם שבו השווקים מושלמים והאינפורמציה מלאה. זה לא נכון, אפילו לא תיאורטית, במציאות. אפליה כן יוכלה להתקיים בשיווי משקל.

      בקשר למידע האמפירי – אני דווקא מכיר קצת את הספרות האמפירית בנושא, ואני לא מסכים. יש בוודאי שיפור במצב, ואני חושב ששווקי עבודה תחרותיים תורמים לשיפור, אבל אני לא מכיר תמיכה אמרפיית חזקה במיוחד לטענות של אלפר.

      אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s