פינת התגובה המהירה – מרכז אדוה ופריון

(1036 מילים)

דו"ח חדש של מרכז אדוה מספק קריאה מעניינת, כרגיל. תמיד שווה לקרוא את הדו"חות שלהם: ככל שהם לא מושלמים, ההצגה שלהם בתקשורת בדרך כלל לא מוצלחת, וכמעט תמיד יש בהם גם דברים ששווה לדעת. בכל מקרה, בדו"ח החדש, לצד דברים שקל להסכים איתם (למשל בנוגע להשפעות של עובדים זרים על הכלכלה הישראלית, וקצת על הפלסטינאית), יש כמה דברים לא כל כך ברורים. בעיקר, אחת הטענות המרכזיות בדו"ח, וזו שזכתה להכי הרבה חשיפה תקשורתית (נדמה לי לפחות שכך) היא הטענה שהפריון הנמוך בישראל נובע, סיבתית, מהשכר הנמוך. על פניה זו טענה משונה. אני מבין איך פריון נמוך גורם לשכר נמוך: אף מעסיק לא יישלם לעובד יותר מהערך שהעובד מייצר. אבל איך שכר נמוך גורם, סיבתית, לפריון נמוך? אלא שבקריאה קרובה יותר של הדו"ח, מתברר שהטיעון הוא טיעון בין-דורי:

עובדים ועובדות "זולים" אינם יכולים  להשקיע בשדרוג היכולות של עצמם וגם לא באלה של ילדיהם, ובוודאי כאשר המדיניות התקציבית של ממשלות ישראל מבוססת על העברה של חלק גדול נטל המימון של השירותים החברתיים מהממשלה אל משקי הבית. כל אלה מבטיחים פריון נמוך – ואולי אף נמוך יותר גם בדור הבא.

על פניו הטיעון סביר, אבל עד כמה הוא משכנע?

 

כשאדוה הסתמכו על עומר מואב

ככל שאני מצליח להבין את הטיעון, לכותבי הדו"ח יושב בראש סוג של מודל גלאור-מואב (כן, מואב הזה. מעניין האם באדוה מודעים לאירוניה) או מודל גלאור-זעירא של צבירת הון אנושי בעולם עם שווקי אשראי לא משוכללים. במודלים מהסוג הזה, כשלהורים אין כסף משל עצמם, ואין להם אפשרות לקבל הלוואות, ילדים מוכשרים להורים עניים לא יצליחו להשקיע מספיק בהון האנושי שלהם, וכתוצאה – השכר הנמוך בדור הזה יביא לפריון נמוך בדור הבא. כלשעצמו, זה טיעון סביר מאד. אבל לא השתכנעתי מהיישום שלו בהקשר הנוכחי, משתי סיבות:

  1. הפריון הנמוך הנוכחי בישראל צריך, לפי המודל הזה, להיות תוצאה של שכר נמוך לפני דור או יותר. עכשיו, קשה לכמת בדיוק כמה זה "דור", אבל אפשר להניח שרוב העובדים בישראל כיום רכשו את רוב ההון האנושי שלהם לפני שנת 2002, כלומר – לפני הירידה המשמעותית בחלקה של הממשלה במימון חינוך או בריאות, שהם ההוצאות הממשלתיות שמקובל לקשר לצבירת הון אנושי. מה גם שבקרב העובדים הצעירים יותר, שאולי היו חשופים יותר למגמות האלו, יש חלק משמעותי שעובד דווקא בהיי-טק, ושם הפריון דווקא גבוה. כך שקשה לי לראות איך ירידה בחלקה של הממשלה בחינוך ובריאות, שהחלה בעיקר בעשור וקצת האחרונים, היא זו שמסבירה את הפריון הנמוך בישראל כיום. למען ההגינות יש לציין שמרכז אדוה מסמנים את קו פרשת המים בשנת 1985 – תכנית הייצוב של המשק –  ואין ספק ששנת 1985 הייתה קו פרשת מים בהיסטוריה הכלכלית של הישראל. אבל כל מדד סביר להשקעה בהון אנושי  – למשל שיעור מסיימי תיכון, ועוד יותר מזה, שיעור בעלי תואר אקדמי – עלה דרמטית מאז שנת 1985. כך ששוב, קשה לי לראות איך זה ההסבר לפריון הנמוך בישראל כיום.
  2. כאן כבר צריך להכינס לדקויות של המודל, אבל בגדול, צריך להפריד בין שתי טענות שונות:
    1. כשלהורים אין כסף, אבסולוטית, אז ההשקעה בהון האנושי של הדור הבא נפגעת. זה בוודאי לא המצב בישראל בעשורים האחרונים. ההכנסה האבסולוטית של כל עשירוני ההכנסה עלתה משמעותית בעשורים האחרונים, וגם ההשקעה הממשלית האבסולוטית (להבדיל מחלקה של הממשלה) עלתה משמעותית בעשורים האחרונים. כך שזה לא יכול להיות ההסבר לפריון הנמוך.
    2. האי שיוויון משחק תפקיד: אם העלות של השקעה בהון אנושי נקבעת, לפחות חלקית, לפי הביקוש של משקי הבית העשירים יותר, אז משקי הבית העניים יתקשו להשקיע אופטימלית בהון האנושי של ילדיהם, אפילו אם יש להם, אבסולוטית, יותר כסף מאשר הדור הקודם. שוב, זה פשוט לא המצב בישראל. העלות הישירה של רכישת השכלה תיכונית או על תיכונית לא עלתה משמעותית, והיא עדיין נמוכה מאד. כמעט כל העלות של רכישת השכלה על תיכונית כיום היא העלות האלטרנטיבית של אובדן שנות עבודה. העלות האלטרנטיבית הזו אכן עלתה, אבל במודלים מהסוג הזה זה תהליך שלא יכול, כמעט בהגדרה, לפגוע ברכישת השכלה אופטימלית. חוץ מזה, כאמור, יש גידול דרמטי במספר העובדים שרוכשים השכלה על תיכונית. אפשר אולי להתווכח על הערך של ההשכלה הזו, אבל אי אפשר לטעון שעובדים נמנעים מלרכוש אותה בגלל שהיא יקרה מדי.

איפה הכסף?

את החלק הזה בדו"ח פשוט לא הבנתי. אדוה מציגים את הנתונים המעניינים על חלוקת ההכנסה הלאומית בישראל בין העובדים ובין ה"מעסיקים". אני לא משתגע על השימוש במונח "מעסיקים" בהקשר הזה, ומעדיף את "הון" הישן והטוב. הסיבה היא שרוב ההון מוחזק בקרנות הפנסיה (או מכשירים דומים) של העובדים, ולכן רוב ההכנסות ממנו הולכות לכיסים של עובדים, ולא לכיסים של "מעסיקים". אבל זה לפעם אחרת. מה שהותיר אותי מגרד בפדחת הייתה העובדה הבאה: לפי הנתונים שאדוה מציגים, חלקם של העובדים ירד בין שנת 2000 לשנת 2015 בלא פחות משמונה נקודות אחוז, מ 65% מכלל ההכנסה הלאומית עד ל 57%. זו ירידה לא פחות ממדהימה. לעומת זאת, חלקם של ה"מעסיקים" עלה רק בשתי נקודות אחוז, מ 15% ל 17%. הנה הגרף:

123

אם חלקם של העובדים ירד בשמונה נקודות אחוז, וחלקם של המעסיקים עלה רק בשתי נקודות אחוז, כדברי יאיר לפיד – איפה הכסף?

אפשרות אחת היא מיסים, או ליתר דיוק "מיסים נטו על ייצור מקומי וייבוא". אלא מאי? מסתבר שכאשר מתייחסים אל החלק של המיסים נטו בהכנסה, לא רק שהתמונה לא מתבהרת, היא הופכת עמומה יותר! הנה הטבלה של אדוה:

123

חלקם של המיסים נטו ירד בנקודת אחוז! אז בואו נגיד שנקודת אחוז אחת של עלייה בחלקם של ה"מעסיקים" מגיעה מהירידה בחלקם של המיסים. נגיד גם שנקודת אחוז נוספת הגיעה מירידה בחלקם של העובדים. לאן נעלמו עוד שבע נקודות אחוז – סכום עצום! – מחלקם העובדים?

ההסבר בהערת השוליים לטבלה כנראה חשוב: החלקים לא מסתכמים ל100% בגלל שהם לא כוללים הכנסות מדירות בבעלות והכנסות מרכוש ויזמות בחו"ל. הייתי מסתפק בהערת השוליים הזו אילו כל הנתונים היו נראים כמו שנת 2000 – סכימה של החלקים נותנת 98%, אז אפשר להתעלם לרגע משני האחוזים הנעלמים. אבל עד שנת 2015 החלקים כבר מתסכמים רק ל 91%. לא רק שעשירית מההכנסה הלאומית מוחבאת בהערת שוליים – אלא שנראה שכל האקשן הוא שם. כמעט כל הירידה בחלקם של העובדים הלכה לא לכיסים של ה"מעסיקים" אלא להערת השוליים.

ההימור שלי הוא שהאקשן הוא בהכנסות מדירות בבעלות. עכשיו, אמנם בעלות על דירות בכלל, והכנסה מדירות בבעלות בפרט, היא בלתי שיוויונית (לבעלי הכנסה גבוהה יותר יש יותר דירות, יותר יקרות), אבל אפשר להניח שהרוב המוחץ של הדירות בישראל מוחזקות על ידי עובדים (במובן של אנשים שרוב הכנסתם מגיעה מעבודה, ולא מבעלות על הון). אם זה המצב, אז חלקם של העובדים בהכנסה הלאומית דווקא נשאר פחות או יותר קבוע. כמובן – זה יכול להעיד על גידול באי שיוויון בקרב עובדים, בין עובדים עשירים ועובדים עניים, אבל זה כבר נושא נפרד. בכל הנוגע לחלוקת ההכנסה הלאומית בין עובדים ו"מעסיקים", לא הצלחתי להגיע למסקנות מיוחדות מהנתונים שאדוה מדווחים.

אבל קראו את כל הדו"ח. הוא מעניין.

מודעות פרסומת

23 תגובות בנושא “פינת התגובה המהירה – מרכז אדוה ופריון”

  1. לגבי פריון העבודה, אתה מתייחס לירידה ועלייה של גורמים החשודים כסיבות, אבל האם הנתונים הם שהפריון יורד, או רק נמוך יחסית לשאר העולם?
    אם הפריון עולה, אז העובדה שהגורמים השונים שהזכרת עלו גם הם אינה העובדה החשובה. בהנחה שהממצא לגבי פריון הוא שהפערים בין ישראל למדינות מפותחות אחרות גדל, אז מה שחשוב לגבי גורמים אפשריים זה אם הפער בין ישראל לשאר העולם בגורמים הללו גדל. לא?

    אהבתי

    1. כן, זו נקודה חשובה. האמת היא שלא לגמרי ברור מהדוח של אדוה למה הם עצמם מתכוונים. בכל מקרה, הנתונים הם שהפריון גדל, אבל הוא נמוך יחסית למדינות אחרות, והפער לא מצטמצם. בכל פרשנות שהיא, קשה לי לראות סיפור לפיו השכר הנמוך (או הנמוך יחסית) פוגע בפריון (או בפריון לאורך זמן, או בפריון יחסית למדינות עשירות אחרות). וגם אם צריך לעדן ולנסח מחדש את מה שכתבתי כדי שהוא יתייחס יותר במדויק לכל תתי המקרים האלה, העיקרון הבסיסי נשאר אותו עיקרון.

      Liked by 1 person

  2. תודה על הפוסט המאוד מעניין!
    שאלה על הפסקה האחרונה- איך זה עובד מבחינת דירה שגרים בה ולא מניבה הכנסות? כלומר, נניח לשם הדוגמא שאין אף דירה מושכרת, וכל הדירות משמשות אך ורק למגורים של בעליהן, האם זה משנה את המסקנה שלך?

    אהבתי

    1. תודה!
      שמע, זו שאלה טובה. אני לא סגור על איך כל החישובים נעשים שם.

      מבחינה כלכלית טהורה, אם החישובים נעשים נכון, אז אין הבדל בין דירה בבעלות לדירה בשכירות. לא משנה אם יש לי דירה ואני משכיר אותה תמורת אלף דולר בחודש, או שאני גר בה חוסך הוצאה של אלף דולר בחודש. בסקרי הכנסות למשל, מחשבים גם את ההכנסה מדירה בבעלות כאילו יש הכנסה בגובה שכר הדירה שדירה כזו הייתה יכולה לקבל.

      השאלה היא איך המספרים בטבלה של אדוה מחושבים. אם הם סופרים הכנסה מזה שמישהו משכיר את הדירה של סבתא ז"ל, אבל לא את ההכנסה הזקופה מכך שהוא גר בדירה בבעלותו, אז מעבר לזה שזה חישוב בעייתי, המספרים האלו אולי מוסברים בעליה דרמטית של מספר משקי הבית ששוכרים דירה, ולא גרים בדירה בבעלות. אני לא יודע אם זה מה שהולך פה, אבל אם כן – אז בוודאי שלא ניתן ללמוד מזה על חלוקת ההכנסות בין עובדים ו"מעסיקים".

      אהבתי

  3. ישנה גם את הטענה המקבילה (אבל לא נראה לי שציינו אותה) – אם מכריחים את המעסיקים להעלות את השכר, אז הם יפטרו את העובדים הפחות פוריים ויהיה להם יותר כדאי להתמכן- מה שיעלה את הפריון הממוצע לעובד (אך לא את הפריון של כלל המשק, וגם יהיו פחות עובדים)

    אהבתי

  4. ייתכן שמה שישב לכותבים בראש לא היה מודל גלאור-זעירא אלא מה שקרה או קורה בענף הבניין, שהיצע גדול של כוח עבודה זול (במקרה הזה בצורת עובדים זרים) נתן למעסיקים תמריץ לא להשקיע במיכון וחדשנות וכתוצאה מזה הפיריון נשאר נמוך.

    Liked by 1 person

    1. כן, הם באמת כותבים משהו גם על זה. אני לא לגמרי בטוח שאני קונה את הטיעון הזה (לפחות מחוץ לענף הבניין). להגיד ששכר נמוך גורם לפריון נמוך, כפי שאני מבין את זה, זה לטעון שהשכר הוא גורם אקסוגני, שנקבע מחוץ למודל (איך?), ושבגללו הפריון נמוך. אם יש עובדים עם כישורים גבוהים – אז משתלם להשקיע במיכון וחדשנות שמשלימים את הכישורים שלהם. אם לא – אז אולי באמת לא משתלם. אבל זה לא שהשכר גורם לפריון הנמוך. זה שכישורים מוגבלים גורמים לכך שבשיווי משקל גם השכר נמוך וגם הפריון נמוך. או שאולי אני לא מבין את המודל שלהם… לא כל כך ברור מהטקסט למה הכוונה.

      אהבתי

      1. אני סקרן: למה אתה קונה את הטיעון הזה בענף הבניין? אפשר לשאול גם שם את אותן שאלות שאתה שואל על המודל.

        אהבתי

      2. אני לא מת על הטיעון הזה גם בענף הבניין… אבל יש טיעונים דומים בנושא, שנוגעים לזה שהשכר בענף הבניין נקבע דרך כמות העובדים הזרים שמורשים להיכנס, כלומר שהוא, במובן מסוים – מקבע מחוץ למודל. ואז הקבלנים בוחרים טכנולוגיה וכו'. אבל, כאמור, אפילו בענף הבניין אני הייתי מתנסח אחרת כדי להביע את הרעיונות האלו.

        אהבתי

      3. אני מכיר את הטענה הזאת מיוסי זעירא. אם השכר גבוה, למשל בגלל כוח מיקוח של איגוד עובדים או בגלל חוקים כמו שכר מינימום שמעלים את השכר, אז יש תמריץ מוגבר להשקיע בהחלפת עובדים על ידי מכונות. החלפת עובדים בטכנולוגיה זאת הרי תופעה דחורגת מענף הבנייה…

        אהבתי

  5. שאלת הדיוט. האם בדקו את השינוי הדמוגרפי באוכלוסיה בתקופה הנל? נראה לי אינטואיטיבית שחלקן של השכבות החלשות, חרדים, ערבים וכו' עלה במשך הזמן בגלל שהילודה אצלהם יותר גדולה.

    אהבתי

    1. אין כמעט ספק ששינויים דמוגרפיים, וגם הצטרפות מסיבית לשוק העבודה העלו את חלקם של עובדים בעלי כישורים נמוכים בשוק העבודה. אבל זה, כלשעצמו, לא אמור להשפיע על חלקם של העובדים. עובד בעל כישורי עבודה מוגבלים אולי מייצר עוגה קטנה יותר, אבל אין סיבה עקרונית שהוא יקבל חלק קטן יותר מהעוגה שהוא מייצר. לכן השינויים שאתה מזכיר הם בוודאי חשובים מאד, אבל לא ברור איך לשלב אותם בחישובים שהפוסט הזה מדבר עליהם.

      אהבתי

  6. בקשר לטענה שנוגעת לפריון, האם לא סביר להניח שאי שיוויון מתרחב יוביל לביקוש גבוה יותר של העשירים על השכלה (לא בשתלום ישיר לבתי הספר אלה בהשקעה בשיעורים פרטיים ודומיהם), ביקוש שכזה יוביל לעלייה במחיר שתוביל לירידה בצריכה של העניים? יש לי רושם שאם יש מדדים שמשקפים הוצאה שכזו על חינוך הם יצביעו על כך.

    בקשר לחלקם של העובדים בהכנסות, אם מנרמלים את הנתונים מקבלים ירידה של כמעט 4 אחוזים, גם אם זו לא ירידה דרמטית כמו שהוצג בדו"ח זו ירידה משמעותית….

    אהבתי

    1. סביר (והתייחסתי לזה בפוסט, לא?). אבל זה פשוט לא המצב בישראל. העלות הישירה של רכישת השכלה לא עלתה.

      בקשר לנרמול – אם אני מבין נכון, הנרמול שלך הוא פשוט להניח ש 7% הנעלמים באמת נעלמו, ואז ההבדל בין 65% מתוך 98% ובין 57% מתוך 91% הוא עדיין משמעותי, בערך 4%. יש משהו בחישוב הזה. אבל הנקודה היא ש 7% האלו לא נעלמו. מישהו קיבל אותם. ההכנסה הלאומית היא לא גדול תיאורטי – היא סוכמת את כל ההכנסות של כל הגורמים במשק. אם חלק משמעותי מהם דווקא כן הגיע לכיסים של עובדים, אז התוצאה מאד אחרת מאשר אם הוא הגיע לכיסים של "מעסיקים" או לכיס הממשלה. בלי שיודעים את זה, מאד קשה לדעת מה בדיוק קרה.

      אהבתי

      1. א. התייחסת רק לעלות הישירה של הלימודים התיכוניים והעל תיכוניים, ולא לעלות של חינוך "משלים" כשהדוגמא המובהקת היא שיעורים פרטיים שמהניסיון שלי(שנים 2006-2008, שהן באמת מאוחרת ביחס לנתונים) הוא דרמטי. אני לא יודע להעריך עד כמה התופעה היא חדשה אבל הרושם שלי מהתיכון שלמדתי בו בהרצליה שההשקעה הממוצעות של התלמידים בשיעורים פרטיים הייתה גבוהה מהעלות של הלימודים בתיכון, אם כך המצב (והיה כך גם בתחילת שנות ה2000 וסוף שנות ה90) ונניח שההשקעה הזאת הייתה אפקטיבית אז בהחלט ניתן לטעון שאפקט כמו שדיברת עליו מתקיים גם בישראל.

        ב. מכיוון שממה שאני מכיר פערי השכר נשארו קבועים, אז בכל מקרה הדו"ח מצביע על תופעה דרמטית(אם מקבלים את ההערב שלך על הגדרת המעסיקים, נראה שהאפקט אפילו דרמטי יותר – 8% שהתחלקו בצורה שתואמת את פערי השכר בין העובדים מתרכזים כעת בידיים של של המיעוט הקטן של בעלי הדירות להשקעה (7.9% ממשקי הבית לפי הנתון העדכני ביותר שמצאתי, שבטח חלקם נמנים עם קבוצות בעלי ההון והעצמאים), זהו אפקט שדומה מאוד במהותו לאפקט שהדו"ח ניסה להצביע עליו (אני יודע שהתייחסת אליו אבל ראיתי שכמה אנשים בינהם עומר מואב שיתפו את הדוח שלך כדי להוכיח שהעובדים לא נחלשו כלל ואם מקבלים את הנתונים זה בעייתי מאוד לטעון את זה)

        Liked by 1 person

      2. א. יכול להיות שהערוץ שאתה מדבר עליו קיים, אבל אני מתקשה להאמין שהוא משמעותי כמותית. בהתחשב בגידול העצום בשיעור בוגרי התיכון ובוגרי החינוך העל-תיכוני, קשה לי מאד להאמין שחוסר היכולת לקנות שיעורים פרטיים (או קורסים פסיכומטריים, וכדו') השפיע בצורה משמעותית על הפריון כיום. אבל – לפחות תיאורטית יכול להיות שהערוץ הזה קיים אני שמח שהתייחסתי אליו, ומי שלא מסכים עם המסקנה- תפאדל.

        ב. הניסוח שלי היה שאני לא יודע מה קרה לחלק העובדים. לפחות לא על בסיס הנתונים שאדוה מספקים. יכול להיות שהאי שיוויון בקרב עובדים גדל. ויש את השאלה בנוגע לאי שיוויון בין אלו שעובדים ואלו שכלל אינם עובדים. והאי שיוויון הכלכלי הכולל, שירד משמעותית בישראל בעשור האחרון. הכל מעניין והכל חשוב. כל מה שאני אומר הוא שלפחות על בסיס הנתונים שאדוה מספקים, אני לא מגיע לשום מסקנה חשובה.

        אהבתי

  7. אני מאוד מופתע שאף אחד לא עלה על כך בתגובות, אבל האם אין פה אחד לאחד את המקבילה הישראלית של הביקורת של rognile על פיקטי שעשה פירוק של ההכנסה הלאומית וגילה שכל העלייה בחלקו של ההון מיוחסת לעלייה ב"הון הדיורי" ולא ב"הון הקלאסי". מסתדר לא רע עם ההתפתחויות של העשור האחרון בשוק הדיור של ריכוזיות העושר הנדלני.

    אהבתי

  8. שאלה קשורה בעקיפין –
    מצאתי ניתוח של משרד האוצר מהשנה שעברה על הסיבות לפריון הנמוך בישראל:
    http://mof.gov.il/ReportsAndReviews/ArticlesSet/20150513.pdf
    האם אין בעיה בכך שהוא למעשה עושה רגרסיה לינארית על כל משתנה בנפרד, במקום רגרסיה מרובה? בכך, הוא מתעלם מהמתאמים ההדדים שבין הגורמים השונים. למשל, ההשפעה של הנסיון הנמוך בעבודה וההשפעה של ההוצאה הבטחונית נמדדות בנפרד, בעוד שייתכן שיש חפיפה ביניהן (סתם לקחתי שני משתנים לדוגמה, אבל במקרה הזה באמת עשוי להיות קשר: מדינות עם הוצאה בטחונית גבוהה הן גם כאלה שיש\היה בהן שירות צבאי חובה, ולכן נסיון קצר יותר בעבודה). לו היתה מתבצעת רגרסיה מרובה, לא היתה חפיפה בין המשתנים במשוואה הסופית.
    תודה!

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s