חלוקה מחדש ופנסיה

(346 מילים)

מדי פעם עולה בבלוג הנושא של מעורבות ממשלתית בחלוקת ההכנסות, ובפרט – באיזו מידה מערכת המס ותשלומי ההעברה במדינות שונות מצליחה להפחית את שיעורי העוני. ידיד הבלוג אור מקפיד להעיר שחלק גדול מתשלומי ההעברה של ממשלות הם תשלומי קצבת זקנה, או פנסיה מדינתית, ושזה מסבך את הניתוח. הוא צודק. אז אור –

I see your comment, and raise you by two graphs!

אני לא לגמרי בטוח מה המסקנה מהגרפים האלה, אבל יש לי יותר מתחושה שזה לא מתאם מקרי. בכל מקרה – אני מציע את זה כאן כחומר למחשבה. בגלל שרוב, לפעמים אפילו רוב גדול של תשלומי ההעברה במדינות ה OECD הוא פנסיות מדינתיות (כמו קצבת הזקנה של הביטוח הלאומי בישראל), זה נושא שחשוב לחשוב עליו.

הגרפים להלן מתארים את גיל הפרישה הממוצע – גרף אחד לגברים וגרף אחד לנשים – ואת מידת האגרסיביות של הממשלה בחלוקה מחדש. כלומר, כל נקודה בגרף היא מדינה אחת מתוך מדינות ה OECD, הציר האנכי הוא פשוט גיל הפרישה, והציר האופקי הוא הפער בין העוני ברוטו והעוני נטו במדינה. בישראל למשל, גיל הפרישה הממוצע של גברים הוא 67.8 ושיעור העוני נטו (כ 18.4%) נמוך משיעור העוני ברוטו (כ 26.1%) בערך ב 29%. הנקודה שהיא ישראל מסומנת באדום. כרגיל, כל הנתונים, החישובים והמקורות – כאן.

124

 

124

המתאם לא מושלם, אבל הוא חזק מאד, והוא לא תלוי במספר קטן של חריגים. למעשה, יש מספר לא גדול של מדינות שמקלקלות מתאם כמעט מושלם. האם זה בגלל שאנשים במדינות פחות נדיבות חוששים לפרוש? אם זה המצב, אז הנדיבות של מערכת הרווחה הממשלתית אכן "גורמת לעוני" במובן מסוים, בכך שהיא מאפשרת לאנשים לפרוש, ולהקטין בכך משמעותית את ההכנסה הכלכלית שלהם, בגיל צעיר יותר, אבל האם זה דבר רע? ודוק – המערכת הזו מאפשרת פרישה, לא מחייבת. וזה אפילו לא ממש נעשה על חשבון אחרים: פנסיה מדינתית היא יותר חיסכון כפוי מאשר העברה בין עשירים ועניים.

או שאולי בכלל כיוון הסיבתיות הוא הפוך. מדינות שבהן אנשים בוחרים לפרוש בגיל מאוחר יותר הן מדינות שיש בהן פחות אנשים עם הכנסה כלכלית נמוכה, פשוט כי יש פחות אנשים שכבר פרשו. לכן, יש פחות השפעה של תשלומי ההעברה, שכאמור, חלק ניכר מהם הם פנסיות של המדינה,  על שיעורי העוני.

בכל מקרה – חומר למחשבה.

מודעות פרסומת

18 תגובות בנושא “חלוקה מחדש ופנסיה”

  1. הי אסף,
    קודם כל, תודה רבה על הפוסט. לא כל יום מישהו מקדיש פוסט להערה שלי 🙂

    אני לא בטוח איך לפרש את הגרפים האלה. אתה יכול לומר שיש כאן מתאם חזק חוץ מכמה מדינות שמקלקלות. אני חושב שפרשנות סבירה לא פחות היא שחוץ משמונה מדינות יוצאות דופן, בכל המדינות שיעור הפחתת העוני הוא פחות או יותר דומה בלי קשר לגיל הפרישה.

    באופן כללי, קשה להסיק מסקנות מגרפים שיש בהם רק כמה עשרות דגימות. בטח כשמדובר על מדינות שהשונות ביניהן גדולה, כשיש הרבה פרמטרים שמשפיעים על הסוגיה, וכשכנראה יש השפעה הדדית ביניהן. אני לא הייתי מסיק שום דבר מהגרפים האלה. יכול להיות שיש להם משמעות, אבל באותה מידה יכול להיות שהם מקריים לגמרי.

    אהבתי

    1. אין מחלוקת על כך שמדובר לכל היותר בהזמנה למחשבה על הנושא. בוודאי שיכול להיות שזה כלום.

      אבל בכל זאת – זה לא רק מתאם (שיש או אין). יש סיבות לחשוב שיש פה קשרים סיבתיים, או לפחות קשר עם משתנה שלישי שאולי משפיע על שני המשתנים בגרף. שוב – אולי אחרי מחשבה ומבט יותר קפדני בנתונים יתברר שזה כלום. אבל אני חושב שיש פה משהו ששווה לחשוב עליו.

      אהבתי

  2. אגב, אני מסכים לחלוטין שתכניות פנסיה ממשלתיות מכילות גם אלמנט של חלוקה מחדש בין אזרח שונים. בדר"כ אזרח עשיר יהנה מהפנסיה הממשלתית באופן יחסי פחות מאזרח עני.
    הנקודה שלי היא שכשרוצים למדוד עד כמה תשלומי ההעברה משפיעים על שיעור העוני\אי-שוויון, צריך למדוד רק את הרכיב הזה של הפנסיה בתשלומי ההעברה, ולא את הרכיב שמהווה בסה"כ חיסכון כפוי.
    כמובן, הבעיה היא שאני לא מכיר דרך להפריד בין הרכיבים. לכן, כל מה שאנחנו יכולים לעשות זה להחליט אם אנחנו לוקחים בחשבון את הפנסיה כחלק מתשלומי ההעברה או לא. בגלל שהרכיב של החיסכון הפוי הוא כנראה משמעותית יותר גדול מהרכיב של החלוקה מחדש, אני חושב שעדיף לא לקחת בחשבון את הפנסיה כחלק מתשלומי ההעברה.

    נ.ב. אם המטרה שלך בגרפים האלה היא להראות שבמדינות שבהן יש פנסיה ממשלתית נדיבה, גיל הפרישה נמוך יותר, אולי עדיף לבדוק את הקשר הזה ישירות. כלומר, במקום שציר ה x יהיה מידת הפחתת העוני, ציר ה x יכול להיות מידת הנדיבות של הפנסיה הממשלתית. אני בטוח שמישהו כבר חקר את זה והכין גרף כזה איפשהו.

    אהבתי

  3. היי אסף, יש לי שתי הערות שלא כל כך קשורות לנושא אבל אני אשמח להתייחסות:
    1. בפוסט בפייסבוק טענת כנגד "מכס" בין ערים. אבל אם נתחשב בזה שעיר לוקחת מס מתוך העסקים שאצלה ולא לוקחת מס מעסקים שבערים אחרות- אי לקיחת מכס מקביל לסבסוד בגובה המס (השולי) לעסקים שמחוץ לעיר.
    2. שווי ההון בישראל הוא בערך 4.5 טרליון שקל. הכנסות המדינה ממסים היא בערך 260 מיליארד שקל. אפשר לבטל את *כל המיסים* תמורת מס של 5.7 אחוז מתוך ההון כל שנה מכולם. מה שמבטל את כל האי-יעלויות שלומדים עליהם בתואר ראשון בכלכלה, מפחית את האי שוויון בהון במקום את האי שוויון בהכנסות, מונע לחלוטין תכנוני מס (איך יעזור לי להעביר למישהו אחר את הכסף? הוא ישלם אותו הדבר), מפשט בהרבה את מערכת המס וכו וכו וכו. אז- האם זה אפשרי ו/או נוסה?
    בנוגע לאיך למדוד את השווי של נכס חשבתי על דרך פשוטה- מוציאים אותו למכירה פומבית ובעל הנכס המקורי יכול לקנות אותו ב94% הנחה מהמחיר הכי גבוה. אם הוא לא מעוניין אז הוא יקבל 94% מהמכירה. (או שאפשר להציע למכירה רק 6% מהנכס ואפשרות להציע אחרי הסגירה, תלוי מה זה)
    מצטער על החפירה, פשוט סיקרן אותי

    אהבתי

    1. הי אדיר,
      1. זה נכון גם למדינות – מדינה לוקחת מס רק מהעסקים שבה, ולא מעסקים זרים. באופן כללי, זה איננו טיעון לטובת מכסים – לא משנה מה הסיבה שספק מעיר או מדינה אחרת יכול לספק את השירות או המוצר במחיר זול יותר. כל עוד הוא יכול לעשות את זה, אז הטיעון לטובת ייבוא של המוצר תקף (כן, יש אותיות קטנות, אבל לצורך תגובה על תגובה, זה כרגע מספיק…).

      2. מיסוי על הון הוא רעיון לא רע, אבל גם לא טריויאלי. קודם כל, אם נניח שהתשואה על הון היא בערך 4%, אז מס של 5.7% על ההון יגרום לכך שהתשואה על ההון תהיה שלילית. למרות שזה נשמע מס נמוך יחסית על ההון, זה מס בשיעור של יותר מ 100% על ההכנסות מהון, ולכן ההשפעה שלו על התמריץ להשקיע תהיה גדולה מאד. מאד. מעבר לזה, יש כל מיני תוצאות בספרות בנוגע להשפעות של מיסוי על הון:
      https://en.wikipedia.org/wiki/Optimal_capital_income_taxation

      הרושם שלי הוא שיש טיעון חזק בעד מיסוי על הון שיהיה שווה למיסוי על העבודה – לא משנה מאיפה מגיע הכסף, המיסוי צריך להיות זהה. אבל שמיסוי על הון, כשלצעמו, לא פותר את כל הבעיות שיש במערכת המס הנוכחית.

      אהבתי

      1. התשואה על ההון היא בערך 4% אבל זו תשואה אחרי ש:
        משלמים מס חברות
        משלמים מס רווחי הון
        שכירים לחברות האלו עולים יותר בגלל מס הכנסה
        מוכרים פחות בגלל מע"מ
        עוד מלא דברים שלא עולים לי כרגע לראש. תנסה לחשוב כמה תהייה התשואה להון בלי מיסים ולעומת זה צריך להשוות את המס.

        מנגד, במקומות שבהם הרווח הוא מרנטות ולא מהשקעה כנראה תרד הערכת ההון לרמה שמשקפת רווח שמקובל בשוק (יש בית ולא משנה כמה אני משלם עליו אני מקבל ממנו שכד בסכום מסויים. אף אחד לא יקנה אותו כדי להפסיד עליו, אז המס שאני צריך לשלם נגזר ממכירה פומבית עליו ולעולם לא יגרור הפסד)

        הרבה פעמים מדברים על מיסוי מהון ששוה למיסוי מעבודה, אבל אז מדברים על זה כמיסוי מרווח, מה ששוב מעוות את השוק (כשמסתכלים על הגרפים במיקרו רק שינוי בעלות השולית ומס שהוא שולי מעוות את השוק. מס על ההון לא עושה את זה)

        Liked by 1 person

  4. לא ממש הבנתי את ההבחנה בין פנסיות ציבוריות לתשלומי העברה אחרים. הרי אפשר להסתכל גם על ביטוח אבטלה כחיסכון כפוי לעת פיטורים, או על ביטוח נכות כחיסכון כפוי לזמנים של אובדן כושר עבודה. ברור שבכל אחד מהביטוחים הללו, אם הם מסופקים על ידי הממשלה, יש רכיב פרוגרסיבי.

    בהקשר של תשלומי ההעברה בישראל – הם קמצניים יחסית למדינות אירופה לפני גיל הפרישה (דמי אבטלה לא גבוהים, קצבת ילדים נמוכה וכו') וגם אחרי גיל הפרישה (קצבת הזקנה נמוכה יחסית). ולכן שיעורי העוני בישראל גבוהים גם שראשי משק הבית הם בגילאי העבודה וגם כשראשי משק הבית הם גמלאים (בגילאי הפנסיה שיעורי העוני רק קצת יותר גבוהים).

    אהבתי

  5. אכן, זו בדיוק הנקודה שלי: גם דמי אבטלה הם ביטוח כפוי, וגם קצבת נכות. לכן, כשרוצים לבדוק עד כמה תשלומי ההעברה מפחיתים את העוני או מצמצמים את האי-שוויון, לא נכון לספור אותם או את הפנסיות. תשלומי ההעברה היחידים שצריך לספור הם אלה שמחלקים מחדש כסף בין האזרחים: הבטחת הכנסה למשל.

    אתה צודק שלפנסיות, דמי אבטלה וקצבת נכות יש רכיב פרוגרסיבי. אידיאלית, כדי לבדוק עד כמה תשלומי ההעברה מפחיתים את העוני או מצמצמים את האי-שוויון, היינו סופרים את הרכיב הפרוגרסיבי בתשלומים האלה ולא סופרים את הרכיב של החיסכון\ביטוח כפוי. בגלל שזה לא אפשרי באופן מעשי, אני טוען שלא צריך לספור אות התשלומים האלה בכלל.

    אגב, ההבדל בין פנסיה לדמי אבטלה וקצבת נכות הוא שפנסיה היא הרכיב הכי גדול בתשלומי ההעברה, וגדולה בהרבה מהשניים האחרים (למרות שהשניים האחרים הם הרכיבים הכי גדולים אחרי הפנסיה). עוד הבדל הוא שקל יחסית לנטרל את הפנסיה כשבודקים את ההשפעה של תשלומי העברה על עוני\אי-שוויון, אבל לא ברור איך לעשות את זה עם דמי אבטלה או עם קצבת נכות.

    אהבתי

  6. להבנתי ביטוח לאומי הוא רשות שגובה מסים ומחלקת קצבאות, ואין כל כך קשר בין המסים והקצבאות.

    אם ביטוח לאומי היה באמת ביטוח, אז היה קשר *הדוק* בין גובה הפרמיה ובין גובה התשלום במקרה שהאירוע הביטוחי מתממש. בביטוח לאומי בדרך כלל אין קשר כזה, וגם כשיש, הוא רופף.

    לכאורה יש קשר בין דמי ביטוח לאומי ובין גובה דמי האבטלה, שהרי שניהם נגזרים מגובה השכר. למעשה, הקשר בעייתי: מי שמחליף עבודות בתכיפות גבוהה, כשביניהן הוא מובטל, היה אמור לשלם פרמיה גבוהה בהרבה, כי ההסתברות שיהיה מובטל שוב מאוד גבוהה. האם גובים ממנו דמי ביטוח לאומי גבוהים יותר? לא.

    מסקנה: ביטוח לאומי הוא ביטוח רק מבחינת השם, אך לא מבחינת המהות.

    הערה: אם הולכים לפי גישת "מסך הבערות" של רולס, אז כל קצבה וכל חלוקה מחדש שוויונית של ההכנסות היא סוג של ביטוח. במובן הזה, ורק במובן הזה, ביטוח לאומי הוא ביטוח. אבל זה לא המובן שעונה על הדרישה של אור…

    אהבתי

  7. אתה צודק שה"פרמיות" והקצבאות של הביטוח הלאומי אינן נקבעות באופן אקטוארי – כלומר, כמו שביטוח פרטי היה מחשב אותן – גם לא במקרה של דמי אבטלה. זה בדיוק מה שהתכוונתי למעלה כשכתבתי שיש במנגנונים האלה רכיב פרוגרסיבי.
    הם עדיין ביטוח במובן הבסיסי שאומר שהן מנגנון שמאפשר לאינדיבידואלים להקטין את הסיכון שהם עומדים מולו, ע"י כך שכל אחד משלם סכום קטן יחסית, ומי שסובל מאירוע ביטוחי מקבל סכום גדול.

    הטיעון שלי הוא שכשמנסים להבין את אפקט החלוקה מחדש של הביטוח הלאומי, לא ראוי להביא בחשבון את הפנסיות, דמי האבטלה וקצבאות הנכות במלואם, אלא רק את הרכיב הפרוגרסיבי שלהם – כלומר, רק את הפער בין הפרמיות והקצבאות בפועל לבין איך שהן היו נקבעות ע"י ביטוח פרטי.
    היות וזה לא אפשרי מבחינה מעשית, הפתרון השני הכי טוב הוא להשמיט לגמרי את הפנסיות, דמי האבטלה וקצבאות הנכות מהחישוב, בגלל שהרכיב הפרוגרסיבי בהם הוא קטן יחסית לגודל שלהם.

    אהבתי

    1. אור, לא חייבים לנתח כל תשלום וקצבה ולפלח אותם למרכיב ביטוחי ומרכיב של חלוקה מחדש. אפשר להסתכל על הדברים באופן כולל ומצרפי, ולקבל מושג. אתן דוגמה דמיונית (לא בדקתי את הנתונים).

      נניח ששני העשירונים העליונים משלמים 80% מדמי ביטוח לאומי ומקבלים 25% מהפנסיות, דמי האבטלה וקצבאות הנכות (במקובץ). תחת ההנחה הזאת, אני אטען שלפחות 55% מדמי ביטוח לאומי הם חלוקה מחדש ולא ביטוח.

      לאחר מכן, אני אמשיך לשני העשירונים הבאים, ואראה שגם הם משלמים במקובץ יותר ממה שמקבלים, ואוסיף את ההפרש הזה ל-55% מקודם. כך אמשיך במורד העשירונים/חמישונים, והמסקנה תהיה (אני משער) שהמרכיב של חלוקה מחדש גדול בהרבה מהמרכיב הביטוחי.

      כאמור, לא בדקתי את הנתונים. אני רק מתאר דרך בדיקה שיכולה לתת לנו מושג די טוב, לדעתי.

      אהבתי

  8. בחישוב שהצעתי יש בעיה: אבטלה, זקנה או תאונה שגורמת נכות פוגעות בהכנסה של האדם ומורידות אותו במורד העשירונים. אז הבדיקה לא פשוטה כל כך, אחרי הכל.. צריך לבדוק באיזה עשירון האדם היה בזמנו (למשל, בשנים שלפני הזקנה או הנכות) ולא באיזה עשירון הוא עכשיו. והנתונים הללו כבר פחות זמינים, אני מניח.

    אהבתי

    1. זה רעיון מעניין, השאלה היא אם הוא יכול לעזור לנו לענות על השאלות שעליהן אנחנו רוצים לענות בסופו של דבר.

      הנה דוגמה לשאלה כזו: עד כמה החלוקה מחדש ע"י המדינה מקטינה את אי-השוויון?

      דרך מקובלת לעשות את זה היא להסתכל על מדד ג'יני לפני תשלומי ההעברה ואחרי תשלומי ההעברה, ולטעון שההפרש ביניהם מבטא את המידה שבה החלוקה מחדש מקטינה את אי-השוויון. אני טוען שזו דרך שגויה לעשות את זה, בגלל שהיא מערבבת בין הרכיב הביטוחי\פנסיוני של תשלומי ההעברה לבין הרכיב של החלוקה מחדש.
      אני טוען שהדבר הנכון לעשות הוא להשוות בין:
      – מדד ג'יני אחרי הרכיב הביטוחי\פנסיוני של תשלומי ההעברה,
      – לבין מדד ג'יני אחרי כל תשלומי ההעברה,
      ושההפרש ביניהם הוא המדד הנכון למידה שבה החלוקה מחדש מקטינה את האי-שוויון. למרבה הצער, אף אחד לא מפרסם (ככל הידוע לי) את מדד ג'יני אחרי הרכיב הביטוחי\פנסיוני של תשלומי ההעברה, ולכן אי אפשר לבצע את החישוב שאני רוצה.

      הרעיון שלך מעניין, אבל לא ברור לי איך אפשר להשתמש בו כדי לפתור את הבעיה.

      אהבתי

  9. אם הבדיקה שהצעתי מראה שהמרכיב הביטוחי זניח (או קטן מספיק), אז אפשר להתעלם ממנו, שזה בעצם מה שעושים, בהצגת הנתונים הסטנדרטית.

    אם המצב הפוך או שונה, אז אני לא יודע לגבי מדד ג'יני, אבל לפחות את ההשפעה על הפרש ההכנסות (באחוזים) בין עשירונים ספציפיים נראה לי שאפשר לחשב.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s