ביצים

(915 מילים)

כולם מדברים על ביצים, מכסות, חקלאים וכו'. אז גם אני רוצה – מה גודל הנטל הכלכלי של מכסות הביצים? אמל"ק – בינוני. כנראה לא מאד גדול.

התנצלות המחבר – דרישות קדם לפוסט הזה הן לדעת מה זה נטל עודף…

לפני הגרפים, אני רוצה להקדים תשובה לשאלה  – כן, אני לגמרי לוקח את הניתוח הזה ברצינות. ברור שיש פה כמה מספרים שהם לא 100% בדוקים, וכמה הנחות בעיתיות, אבל בתור מסגרת מחשבתית – אני לוקח אותה מאד ברצינות. זה כמובן לא השיקול היחיד, ואני כמובן מודע היטב למגבלות של החישובים כאן, אבל אני לגמרי לוקח אותם ברצינות. לא כשיעורי בית לסטודנטים עייפים, אלא ככלי להבין קצת יותר טוב את העולם. אם מישהו היה עושה את אותו הניתוח אבל ממש ברצינות, ויש דרכים לעשות את זה – אז הייתי אפילו יותר משוכנע. אבל אפילו הניתוח הגס פה הוא בעל ערך בעיני. ועכשיו – לעסק.

את המספרים הבאים למדתי משאול אמסטרדמסקי: המכסות כרגע הן לכמות כוללת של 2.2 מיליארד ביצים בשנה, ומחירן עבור החקלאי הוא בערך חצי שקל לביצה. אני משתמש גם בנתון שבגלל המכסות המחיר בשיווי המשקל הנוכחי גבוה ב 20% ממה שהוא יכול היה להיות ללא המכסות.

איך נראה שיווי משקל בשוק עם מכסות? הוא מתחיל רגיל – ביקוש יורד, היצע עולה (או שטוח. תיכף.), אבל ברגע שעקומת ההיצע מגיעה לנקודה שבה ההיצע שווה לסך המכסות, עקומת ההיצע מתיישרת למעלה. אין אפשרות לייצר עוד ביצים, לא משנה מה יקרה למחיר.

123

שימו לב שציירתי עקומת היצע שטוחה לחלוטין עד לגובה המכסות. דרך אחת לקבל עקומת היצע כזו היא להניח שכאשר המחיר הוא 40 אגורות לביצה, אכן יתגשמו החששות של חלק מהחקלאים, וטייקוני לול מקומיים יקימו לולי ענק יעילים להפליא ויצליחו לספק כל כמות מבוקשת במחיר הזה. זו הנחה מרחיבה, כלומר – כזו שתגרום לנטל הכלכלי של המכסות להיות כמה שיותר גדול. זיכרו את זה בשלב המסקנות.

המספר הראשון שמתקבל פה הוא 220 מליון ש"ח שהם 10 אגורות על כל ביצה מ 2.2 מיליארד ביצים – טכנית, זהו השטח של המלבן שם – וזו העלות הנוספת שמשקי הבית משלמים עבור ביצים בגלל המכסות. אצל אמסטדרמסקי מופיע המספר 350-400 מיליון ש"ח, ואני מאמין שהוא יותר מדויק מאשר הגרף הקקמייקה הזה, אבל זה פחות משנה. למה זה פחות משנה? כי זו לא עלות מנקודת המבט של המשק כולו. זו רק העברה ממשקי הבית שקונים ביצים לחקלאים בעלי הלולים. אלה משלמים יותר, ואלה מקבלים יותר. אפשר להיות בעד ואפשר להיות נגד, אבל בינתיים – נזק כלכלי אין פה. יש פה רק מס על הצרכנים, שמועבר לידי הלולנים.

עכשיו מגיע הטויסט. החישוב הקודם נשען על צריכה של 2.2 מיליארד ביצים. אבל אם יבוטלו המכסות, ומחירי הביצים ירדו ל 40 אגורות לביצה, משקי הבית יצרכו כמות גדולה יותר של ביצים – אם ישירות, ואם בגלל ש"עוגת הבית" תהיה זולה יותר. וזה הנטל העודף. זה שכל ביצה מתוך ה 2.2 מיליארד ביצים שנצרכות כבר עכשיו יקרה יותר לצרכן – זו רק העברת משאבים בתוך המשק. זה שיש עוד המון ביצים שיש לולנים שהיו מעוניינים לייצר במחיר של 40 אגורות, ויש צרכנים שהיו מעוניינים לצרוך במחיר של 40 אגורות, אבל הביצים האלו לא באות לעולם – זה נטל עודף.

השאלה היא כמה ביצים כאלה יש? המושג הרלוונטי הוא גמישות הביקוש: בכמה אחוזים גדל הביקוש על כל אחוז של ירידה במחיר? קצת גוגל, ולפחות בארה"ב היו נסיונות לאמוד את גמישות הביקוש לביצים, והממוצע שלהם הוא בערך 0.27 (בערך מוחלט). כלומר, על כל אחוז ירידה במחיר תהיה 0.27% עליה בכמות המבוקשת. נניח גם, כדי שיהיה קל לחשב, שעקומת הביקוש היא קו ישר, ואנחנו מקבלים את הגרף הבא:

123

בשיווי משקל המחיר נמוך יותר ב 20%, ולכן הכמות הנצרכת גדולה יותר בקצת יותר מ 5%. הנטל העודף בחישוב הזה הוא בערך 6 מליון ש"ח. במילים אחרות – העלות של העברת המשאבים מידי הצרכנים לידי הלולנים היא בערך 6 מליון ש"ח של חוסר יעילות בהקצאת המקורות.

האם זה הרבה? תלוי כמה הלולנים באמת נהנים מהמכסות האלו. האם כל שקל מתוך ה 220 מליון שמשקי הבית משלמים יותר על ביצים כל שקל מגיע לידיים של חקלאי חלוצי על הגבול? או שחלקם מסבסדים לולים באיזור בית שמש, שלא ברור מה מטרת הסבסוד שלהם? לי זה נראה סכום לא מאד גדול, אבל אפשר שלא להסכים בנושא.

יש כמובן מי שטוען שכל שקל שעובר ללולנים הוא בלתי מוצדק – וזו לא אמירה מופרכת. במקרה הזה, כל שקל של נטל עודף הוא סתם כאב לב. אבל עבור מי שתומך, שווה לדעת מה העלות. לא רק העלות למשקי הבית – אלא הנטל העודף.

סיבוכים – קריאת רשות

הסיבוך המתבקש ביותר הוא כמובן כל הידיים שהביצים עוברות בדרך מהחקלאי לצרכן. זה נושא קצת מסובך – איך משתנה הפער בין העלות והמחיר לצרכן (מה שנקרא ה mark up) כשמחיר המוצר משתנה? יש ענף שלם בכלכלה שאובססיבי עם מדידות של דברים כאלו. לי אישית אין מושג איך לנחש בכלל מה המצב בשוק הביצים, אבל זו לא הנחה מופרכת שהמארק אפ יישאר אותו סכום, או אותה פרופורציה מהעלות ללא תלות במחיר הביצים. אם זה אותו הסכום, אז שום דבר חשוב לא משתנה בגרפים. אם זו אותה פרופורציה, אז הנטל העודף יהיה גדול יותר, כי מחיר גבוה יותר של ביצים בגלל המכסות גורם למחיר שהצרכן משלם להיות עוד יותר גבוה ממה שהגרפים פה מראים, ולכן הסרת המכסות תוריד את המחיר עוד יותר ממה שהחישוב כאן מראה. אבל אני בספק אם השינוי יהיה משמעותי מבחינה כמותית.

הסיבוך השני הכי מתבקש הוא לעקם את הקוים הישרים והיפים בציור שלי. אין ספק שעקומות ביקוש מציאותיות כמעט אף פעם אינן קו ישר. בגלל שהן בדרך כלל קעורות, סביר להניח שהנטל העודף מעט קטן יותר ממה שהגרפים כאן מראים. (את כל הדברים האלה, אגב, אפשר לעשות בצורה רצינית ואם מישהו מכיר ניסיון לעשות את זה – תנו בראש בתגובות.)

אין צריך לומר – שום חישוב כזה לא יכול לענות לשאלה האם המכסות האלו הן דבר טוב. אבל למי שחושב שטוב לתמוך בלולנים, לפחות שידע פחות או יותר מה העלות של זה למשק. כלומר – לא רק העלות של זה למשקי הבית, אלא מה העלות של זה במונחי חוסר יעילות.

Advertisements

15 תגובות בנושא “ביצים”

    1. אני מבסוט לשמוע שאנשים נהנים לקרוא את זה…
      לקחתי את זה מציטוט אצל אמסטרדמקי:
      "במשרד האוצר טוענים כי שיטת הייצור הנוכחית מיושנת, בלתי יעילה, ולכן גם יקרה מדי. בכמה? באוצר מעריכים זאת בערך ב-20%, "

      אהבתי

  1. תודה על הניתוח אני מאוד נהנה מזה. בתור מהנדס שהשכלתו הכלכלית היא ספרי השקעות ומבוא לכלכלה באינטרנט ובבלוגים זה מסב לי נחת שאני מצליח לעקוב. תודה!

    Liked by 1 person

  2. תודה, מעניין. היה עדיף שאנשים יחפשו תחליפי ביצים להרבה שימושים שאין צורך מיוחד בביצים ויחסכו את הסבל הזה של חיים בתוך כלוב קטן שבו חיות 4-5 תרנגולות במשך כשנתיים של חיי אומללות.
    סליחה, לא מאוד קשור לנושא, אבל גם קשור.

    אהבתי

  3. כל דיון על מכסי מגן צריך להתחשב בטענות הבאות:
    1. מוצרי יסוד יקרים פוגעים באופן יחסי יותר בחלשים, כלומר מס עניים..
    2. מכסי מגן מנציחים את חוסר היעילות במשק, עובדי 'הדור הבא' ימשיכו לייצר ביצים יקרות יותר ולהכריח את מסעודה משדרות לקנות אותן במקום לעבוד בהייטק או לפתח משק יעיל ותחרותי.
    3. אין טעם להתמקד בביצים בלבד. מה בדבר פירות וירקות? חלב? דבש? דגים? צריכים למדוד את הנזק של קבוצות הלחץ הללו יחד. מחר אמסטרדםסקי יאמר שבנוגע לדגים בלבד, העלות 'לא כזו גבוהה'. מגוחך.
    4. ועוד לא דיברנו על המשקל המוסרי: למה כסף שיכול להתחלק בין כלל המובטלים מגיע לכיסה של קבוצת מיעוט.? למה אני לא יכול מחר להקים עסק ליצור 'צמיג ישראלי' ולזכות להגנת המדינה.?

    Liked by 1 person

    1. היה לי יותר קל לפני הכתבה שלך, ולפני שהיו פנים מאחורי הסיפור…. (כאילו, אני יודע שתמיד צריך לזכור שיש פנים כאלה, אבל בכל זאת). בכל מקרה, בסופו של דבר אני מאמין שהמכסות צריכות ללכת. לא רק בגלל הנטל העודף (למרות שגם) אלא בגלל שכרגע המימון של התמיכה בחקלאים מגיע מכל צרכני הביצים במידה שווה, ועדיף היה לממן אותה באמצעות המיסוי הכולל שהוא יותר פרוגרסיבי.

      רעיון אחד שאני משתעשע איתו הוא לסייע ללולנים להקים לולים קואופרטיבים, ולתת להם הלוואה מסובסדת היטב מהמדינה לצורך שדרוג הלולים המשפחתיים ללולים מודרנים גדולים. סך הסובסידיה להלוואה יכול להיות שווה פחות או יותר לעלות של הפיצוי שמוצע כרגע(?), ואם קצת יותר – גם בסדר.

      אהבתי

      1. ההפך – צריך לשכוח שיש פנים מאחורי הסיפור. הפנים יוצרות אצלנו הטיה קוגניטיבית, מכיוון שאנחנו מתמקדים בהם ולא משקללים את הפגיעה הזמנית במספר קטן של משפחות לעומת העלות הלא-זמנית בסופרמרקט למיליוני אנשים. מי שמתמקד בפנים שמאחורי הסיפור יגיע תמיד להחלטות מדיניות שגויות התומכות בקבוצות לחץ צרות.

        Liked by 1 person

  4. אולי פספסתי משהו, אבל כל הניתוח הזה מתייחס למשק סגור, בעוד שההצעה המרכזית כאן היא גם לאפשר יבוא ולעבור למשק פתוח, מה שמשנה את העלויות שאתה מחשב, לא?

    אהבתי

    1. אם העלויות של מגדלי ביצים בחו"ל (כולל שינוע וכל זה) דומות למגדלים היותר משוכללים בארץ – אז זה אותו ניתוח. אם הם שונות משמעותית, אז צריך להוריד את עקומת ההיצע לגובה של המחיר העולמי, ולחשב מחדש. ההבנה שלי הייתה ש 40 אגורות זה המחיר גם כשהמשק יהיה פתוח לייבוא. בכל מקרה – זה יכול לשנות את גודל ההעברה מהצרכנים ליצרנים, אבל בגלל הגמישות הנמוכה יחסית, אני משער (מנחש?) שזה לא ישפיע המון על הנטל העודף.

      אהבתי

  5. תקנו אותי אם אני כותב שטויות, אבל לצערי נראה לי שזה דווקא אומדן חסר. הנתון שאתה מביא מארה"ב הוא ממוצע של גמישויות נקודתיות במשק תחרותי, וזה ביקוש די קשיח (קטן מאחד בערך מוחלט). אבל אם מניחים שמועצת הלול פועלת כמונופול שממקסם הכנסות כמו בשנה א', והיא אכן קובעת מכסות אפקטיביות, היא אמורה לפעול בתחום שבו הביקוש הוא דווקא גמיש (גמישות בערך מוחלט גדולה מאחת). למה? אם נזכור שהגמישות היא שלילית, התס"ר של מונופול הוא
    p(y)*(1+(1/e(y)))=c'(y), והעלות השולית היא חיובית. כדי שהתס"ר יעבוד, כלומר, כדי שהפידיון השולי יהיה חיובי, צריך לפעול באזור שהביקוש בו הוא גמיש. בקיצור, עקומת הביקוש בישראל כנראה הרבה יותר שטוחה בתחום שאנחנו מדברים עליו, והנטל העודף גדול יותר. עכשיו, יכול להיות שמועצת הלול לא יודעת מה היא עושה (קשה לי להאמין בסכומים המדוברים), או שיש פה עוד אפקט שהם לוקחים בחשבון, כמו פיקוח על מחירים שלא מאפשר להם לעבוד מחוץ לתחום הקשיח על עקומת הביקוש. אבל אז הם לא היו מתנגדים להעלות את המכסות… אפשר למכור יותר ולהרוויח יותר. אם הם באמת נלחמים על המכסות, וזה לא איזה ספין שנועד בכלל להלחם בייבוא, הם בתחום הגמיש והנטל העודף גדול הרבה יותר ממה שחישבת. אם עושים את הקירוב הלינארי (שזה אולי אומדן עליון), עם גמישות ביקוש של 1.1 (גמיש אבל לא מאוד גמיש), מגיעים לנטל עודף של כ- 50 מיליון שקל.

    Liked by 1 person

    1. תיקון – כמובן שאם הם בכל זאת בתחום הקשיח בגלל מגבלת מחיר מפוקח, הם לא רוצים להגדיל את המכסות (הפידיון השולי שלילי). אבל גם *הורדה* של המכסות תפגע בהם (מוכרים פחות באותו מחיר מפוקח). הם ממקסמים רווחים יחסית למחיר המפוקח, וקובעים כל שנה את המכסות. אבל אם יש מחסור ומייבאים, למה הלולנים ומשרד החקלאות לא מגדילים את המכסות ומחליפים את הייבוא? סיפור מאוד מוזר שם, מעבר לרגולציות הסותרות – מחיר מקסימום וכמות מקסימום.

      וכל זה עדיין לא אומר שהביקוש הוא באמת קשיח. אמסטרדמסקי כותב שמשפחות עשירות ועניות צורכות אותה כמות ביצים (אותו סכום, מחיר מפוקח). כלומר, משפחה חרדית עם שישה ילדים בבית שמש צורכת אותה כמות ביצים כמו משפחה עם שני ילדים ברמת השרון. לפי הנתון הזה, הצריכה לנפש אצל חרדים וערבים נמוכה משמעותית. מן הסתם יש אפקט הכנסה שמוריד את הכמות, אבל הדעה הרווחת היא שאלו אוכלוסיות שיותר גמישות, וקשה לי להאמין שאין אפקט גדול גם למחיר.

      אהבתי

      1. קודם כל, אין צריך לומר, שטויות לא כתבת.: -)
        ההערה שלך על הגמישות מאד במקום. זו שאלה טובה אם המכסות ממקסמות רווח מונופוליסטי. כמוך, אני משער שהשיקולים האלה משחקים תפקיד, ושכנעת אותי שסביר שהגמישות בארץ גבוהה יותר מאשר בארה"ב. האם היא גבוהה מאחת, כפי שצפוי במקרה של מונופול? בזה אני פחות בטוח, כי מועצת הלול היא לא בדיוק מונופול קלאסי, ולא יכולים למקסם רווח כאוות נפשם. מה גם שכבר עכשיו משקי בית בישראל צורכים די הרבה ביצים – 5.2 לנפש.
        אבל כן, כנראה ש 6 מליון זו הערכת חסר. צודק.

        אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s