כמה מיסים אפשר לגבות מהעשירים?

(1,080 מילים)

בעקבות קטטת פייסבוק מיותרת שנקלעתי אליה, יצא לי לחשוב – כמה מיסים אפשר לגבות בישראל רק מה"עשירים"? ורק כדי להבהיר – אני לא מתכוון "כמה אפשר לגבות בלי שהם יברחו" (או יעבירו השקעות לחו"ל, או יפתחו חברות ארנק, או יעבדו פחות, או יקחו פחות סיכונים, וכו'). זה דיון אחר, והרבה יותר מורכב. אני מתכוון במובן הכי מילולי – כמה כסף יש לעשירים, ובכמה הוא יכול להגדיל את תקציב הממשלה?

יש שני קשיים עם חישוב כזה. הראשון, קונספטואלי – מי נחשב עשיר? השני, טכני – אנחנו לא יודעים מה ההכנסה השנתית של האנשים בטופ של הטופ. ישראל, כידוע, ובאופן מרגיז, היא אחת המדינות שלא שיתפה פעולה עם הפרויקט של סאז ופיקטי לאיסוף מידע על הכנסות האחוזון העליון. אבל אפשר לנסות ניחוש מושכל.

הגדרה ראשונה לעשירים – האחוזון העליון

כדי לקבל מושג מה ההכנסה הכוללת של האחוזון העליון בישראל, אפשר להשתמש בנתונים על מדינות אחרות. בארה"ב למשל, נכון ל 2014, החלק הזה הוא 18%. הנה הלינק שכולכם צריכים להכיר למאגר הנתונים על הכנסות האחוזונים העליונים בכל מיני מדינות. והנה גרף:

עכשיו, אני די בטוח שחלקו של האחוזון העליון בישראל מתוך כלל ההכנסות נמוך יותר משל מקבילו בארה"ב. במדינות לא שיויוניות אחרות, כמו בריטניה או איטליה, מדובר ב 12% ו 10% בהתאמה. במדינות שיויוניות כמו שוודיה – רק 7%. אז בואו נניח שישראל משאירה עשן לבריטניה, ונניח שהאחוזון העליון בישראל מרוויח 15% מהתוצר (כלל התוצר שווה, פחות או יותר, לכלל ההכנסה).

אלא שכמובן שכבר עכשיו האחוזון העליון משלם חלק מההכנסה שלו במיסים, והשאלה שלנו היא כמה אפשר להגדיל את המיסוי. אז, איזה חלק מתוך חמישה עשר האחוז שהאחוזון העליון מרוויח הוא כבר עכשיו משלם במיסים? בלתי אפשרי לדעת בדיוק. מס ההכנסה השולי על הכנסות של מעבר ל 40,000 ש"ח לחודש הוא 48%, ובדרגה מתחת 34% ולזה צריך להוסיף ביטוח לאומי ומס בריאות ועוד כמה.  וכל זה מס שולי, ובאופן כללי אני בספק רב אם כל ההכנסות של האחוזון העליון ממוסות בשיעור כזה – בשביל זה יש רואי חשבון בעולם. אז בואו נגיד – 35%. מאידך, יש מע"מ של 17%, ויש ומיסי קניה נוספים על דלק, מכוניות, וכו'. אם לוקחים מהעשירים את כל הכסף שלהם, אז אפשר אולי (לצורך התרגיל) להניח שהם ימשיכו לעבוד ולהשקיע כמו קודם – אבל הם לא יוכלו לשלם את המע"מ ושאר מיסי הקניה שהם שילמו – כי לא יישאר להם כסף לצריכה. אז אם כיום הם משלמים, נניח, 35% מההכנסה שלהם במיסים ישירים, ו 15% במיסים עקיפים, כל שאר ההכנסה שלהם היא 50% מתוך 15 אחוזי תוצר. אז, תוצאה ראשונה: הלאמה מלאה של כל ההכנסות של האחוזון העליון בישראל, בלי שום תגובה של האחוזון הזה, תגדיל את הכנסות הממשלה ממיסים בערך ב 7.5% תוצר. במונחי 2015, מדובר בערך על 90 מיליארד שקל.

[עדכון: מתסבר שיש נתונים על האחוזון העליון בישראל, ותודה לרון. עמוד 22 בלינק הזה. חלקו בהכנסות הוא 13%, ולא 15%. המיסוי הישיר עליו הוא 32.5%, ולא 35%. בסך הכל – החישוב לא מאד משתנה]

זה הרבה כסף. אפילו הרבה מאד [עדכון: ראו למשל תגובה של אור]. אבל מהפכה זה לא. באחוזי תוצר, זה קצת יותר מהגירעון בתקציב הממשלה שהיה מתוכנן ל 2013, שהיה קצת יותר מ 5%. (בסופו של דבר הגירעון היה נמוך יותר). אז לסגור גירעון כל כך גדול בלי קיצוצים זה בהחלט מצוין. אבל מהפכה ברמת השירותים הממשלתיים? זה לא סוגר את הפער אפילו מול ממוצע ה OECD, ובטח שלא מול המדינות עם המערכת הממשלתית היותר נדיבה.

וכן, כשיקיר הבלוג, ד"ר דותן לשם מאוניברסיטת חיפה, טוען שוב ושוב בלהט שמדי שנה נגזלים מעניי ישראל וממעמד הביניים 140 מיליארד שקל ש"העשירים לא משלמים במיסים", דרך אחת להגיע למספר הזה היא להלאים לחלוטין את כל ההכנסות של האחוזון העליון. ואז למצוא דרך לגייס עוד 50 מיליארד שקל, שהם בערך 4.5% תוצר.

האם זו הגדרה טובה לעשירים?

עד כמה עשירים האחוזון העליון בישראל? שוב, אי אפשר לדעת, אבל אפשר ללכת על ניחוש מושכל. נשווה למדינה שיש בה המון מידע על האחוזון העליון: ארה"ב. בכלל ארה"ב, הכנסה למשק בית מכל המקורות של מעל 130,000 שקל בחודש ברוטו מספיקה כדי להיכנס לאחוזון העליון. עכשיו, ארה"ב הרבה יותר עשירה מישראל, אז אי אפשר לתרגם את המספר הזה לעברית כמו שהוא. כדי להתקרב למספר יותר סביר, אפשר להתסכל על מדינות בתוך ארה"ב שיש להן תמ"ג לנפש דומה לישראל (ארקנסו, מיסיסיפי, אלבמה). שם, כרטיס הכניסה לאחוזון העליון הוא הכנסה של בערך 80,000 ש"ח לחודש למשק בית. בואו נתפשר על זה שבישראל 100,000 ש"ח לחודש למשק הבית מכניס אותך לאחוזון העליון. סביר להניח שהנטו של משק בית כזה הוא בסביבות 65,000 ש"ח לחודש. עכשיו – שיהיה ברור, שתי משכורות, כל אחת של 30 ומשהו נטו לחודש, זה ים כסף. אלו חיים מאד נוחים. מעט מאד ישראלים מגיעים לזה – כאמור, זו הערכה לכרטיס הכניסה לאחוזון העליון. אני לגמרי שלם עם ההגדרה של אנשים כאלו כ"עשירים". אבל טייקונים הם לא. למשל, זוג פרופסורים מן המניין בשלהי הקריירה שלהם, עם חלטורה ורבע מהצד (ופרופסורים מחלטרים חופשי) נמצאים במרחק נגיעה משם. לכן, הגדרה שכל מי שמרוויח סכום כזה או יותר הוא עשיר היא לא הגדרה מצומצמת במיוחד.

חישוב יותר ריאליסטי(?) – 5% עליונים, ומיסוי סקנדינבי פלוס

האם משקי הבית ב 5% העליונים של התפלגות ההכנסות בישראל הם עשירים? תלוי כמובן בהגדרה שלכם לעשירים, אבל באיזור הזה כבר אפשר לדעת יותר, כי 5% ממשקי הבית זה בכל זאת בערך 400,000 איש, וסקרי הכנסות יכולים לתת מושג מה קורה שם. בנתוני 2013, ההכנסה החציונית למשק הבית בעשירון העליון (שזה, בהגדרה, כרטיס הכניסה ל 5% העליונים) הייתה בערך 37,000 ש"ח ברוטו. למי ששכח – זו ההכנסה הכוללת של כל משק הבית מכל המקורות. אם זה מפתיע אתכם – מזל טוב, אתם חיים בבועה.

נניח שרמת המיסוי על החמישה אחוז העליונים תועלה לרמה סקנדינבית פלוס – 65% מס. לא שולי – על הכל. 65% מהשקל הראשון. בגלל שאפשר להעריך שכבר עכשיו אנשים באיזור ההכנסה הזה משלמים בערך 40% מהכנסותיהם במיסים ישירים ועקיפים, העלאת המיסוי עליהם לרמה של 65% מהשקל הראשון תכניס סכום ששווה ל 25% מההכנסות שלהם. מהאחוזון העליון זה מסתכם בערך לשלושה וחצי אחוזי תוצר, ומהשאר בערך שלושה אחוזי תוצר (הנחתי הכנסה ממוצעת של 60,000 ש"ח למשק בית מחוץ לאחוזון העליון, ויש בערך 180,000 משקי בית כאלה). כלומר, בסך הכל, שישה וחצי אחוזי תוצר. שבעים וקצת מיליארד ש"ח לשנה.

אז גם תחת ההנחה הקיצונית משהו שאף אחד לא ישנה את התנהגותו כלל מול רמות מיסוי כאלו, אם כל משק בית שמרוויח מעל 37,000 ש"ח ברוטו לחודש או יותר ישלם 65% מהכנסתו במיסים ישירים, אנחנו מדברים בערך על חזרה לרמות ההוצאה של תחילת שנות האלפיים.

הרחבת גבול המאבק?

חמישה האחוז העליונים של משקי הבית בישראל חיים לא רע בכלל. אם אתם מרגישים לא בנוח לקרוא לזוג שמרוויח ביחד 37,000 ש"ח בחודש ברוטו "עשירים", אז בואו נקרא להם מבוססים. אבל כשמתחילים לרדת הלאה במורד התפלגות ההכנסות, והירידה די תלולה, כבר מתחיל להיות יותר ויותר קשה לקרוא לאנשים עשירים.

ברגע שחוזרים לעולם האמיתי, שבו אנשים כן מגיבים לשינויים דרסטיים במיסוי, ברור שכדי להגדיל את הכנסות הממשלה ממיסים בעשרות מיליארדי שקלים יהיה צורך להכביד את המיסוי על שכבות יותר רחבות מאשר ה"עשירים" תחת כל הגדרה סבירה של עשירים. אפשר בהחלט לתמוך בזה, או לפחות בתנועה לכיוון הזה. אבל צריך להבין מה זה אומר – יותר מיסוי על שכבות רחבות מאד בציבור.

להגדיל את הכנסות הממשלה ממיסים ב 140 מיליארד שקל  -הפער בין ישראל וממוצע ה OECD בהוצאה חברתית – זה מהלך שיש לי ספקות אם הוא אפשרי בכלל, אבל בטוח שהוא ידרוש העלאת מיסים משמעותית פחות או יותר על כולם. אפשר כמובן לתמוך במהלך כזה, אבל זה לחלוטין מופרך לדבר על העלאת מיסים של 140 מיליארד שקל ממיסוי של העשירים בלבד. זה ילדותי להבטיח שמיסוי על העשירים יאפשר הגדלה דרמטית של תקציב הממשלה. כל תכנית סבירה להגדלת סל השירותים שהממשלה מספקת תחייב הגדלת מיסוי על שכבות רחבות באוכלוסיה. אולי זה אחלה, אולי זה לא – כל אחד ועמדתו בנושא. אבל זה הטרייד-אוף.