כמה מיסים אפשר לגבות מהעשירים?

(1,080 מילים)

בעקבות קטטת פייסבוק מיותרת שנקלעתי אליה, יצא לי לחשוב – כמה מיסים אפשר לגבות בישראל רק מה"עשירים"? ורק כדי להבהיר – אני לא מתכוון "כמה אפשר לגבות בלי שהם יברחו" (או יעבירו השקעות לחו"ל, או יפתחו חברות ארנק, או יעבדו פחות, או יקחו פחות סיכונים, וכו'). זה דיון אחר, והרבה יותר מורכב. אני מתכוון במובן הכי מילולי – כמה כסף יש לעשירים, ובכמה הוא יכול להגדיל את תקציב הממשלה?

יש שני קשיים עם חישוב כזה. הראשון, קונספטואלי – מי נחשב עשיר? השני, טכני – אנחנו לא יודעים מה ההכנסה השנתית של האנשים בטופ של הטופ. ישראל, כידוע, ובאופן מרגיז, היא אחת המדינות שלא שיתפה פעולה עם הפרויקט של סאז ופיקטי לאיסוף מידע על הכנסות האחוזון העליון. אבל אפשר לנסות ניחוש מושכל.

הגדרה ראשונה לעשירים – האחוזון העליון

כדי לקבל מושג מה ההכנסה הכוללת של האחוזון העליון בישראל, אפשר להשתמש בנתונים על מדינות אחרות. בארה"ב למשל, נכון ל 2014, החלק הזה הוא 18%. הנה הלינק שכולכם צריכים להכיר למאגר הנתונים על הכנסות האחוזונים העליונים בכל מיני מדינות. והנה גרף:

123

עכשיו, אני די בטוח שחלקו של האחוזון העליון בישראל מתוך כלל ההכנסות נמוך יותר משל מקבילו בארה"ב. במדינות לא שיויוניות אחרות, כמו בריטניה או איטליה, מדובר ב 12% ו 10% בהתאמה. במדינות שיויוניות כמו שוודיה – רק 7%. אז בואו נניח שישראל משאירה עשן לבריטניה, ונניח שהאחוזון העליון בישראל מרוויח 15% מהתוצר (כלל התוצר שווה, פחות או יותר, לכלל ההכנסה).

אלא שכמובן שכבר עכשיו האחוזון העליון משלם חלק מההכנסה שלו במיסים, והשאלה שלנו היא כמה אפשר להגדיל את המיסוי. אז, איזה חלק מתוך חמישה עשר האחוז שהאחוזון העליון מרוויח הוא כבר עכשיו משלם במיסים? בלתי אפשרי לדעת בדיוק. מס ההכנסה השולי על הכנסות של מעבר ל 40,000 ש"ח לחודש הוא 48%, ובדרגה מתחת 34% ולזה צריך להוסיף ביטוח לאומי ומס בריאות ועוד כמה.  וכל זה מס שולי, ובאופן כללי אני בספק רב אם כל ההכנסות של האחוזון העליון ממוסות בשיעור כזה – בשביל זה יש רואי חשבון בעולם. אז בואו נגיד – 35%. מאידך, יש מע"מ של 17%, ויש ומיסי קניה נוספים על דלק, מכוניות, וכו'. אם לוקחים מהעשירים את כל הכסף שלהם, אז אפשר אולי (לצורך התרגיל) להניח שהם ימשיכו לעבוד ולהשקיע כמו קודם – אבל הם לא יוכלו לשלם את המע"מ ושאר מיסי הקניה שהם שילמו – כי לא יישאר להם כסף לצריכה. אז אם כיום הם משלמים, נניח, 35% מההכנסה שלהם במיסים ישירים, ו 15% במיסים עקיפים, כל שאר ההכנסה שלהם היא 50% מתוך 15 אחוזי תוצר. אז, תוצאה ראשונה: הלאמה מלאה של כל ההכנסות של האחוזון העליון בישראל, בלי שום תגובה של האחוזון הזה, תגדיל את הכנסות הממשלה ממיסים בערך ב 7.5% תוצר. במונחי 2015, מדובר בערך על 90 מיליארד שקל.

[עדכון: מתסבר שיש נתונים על האחוזון העליון בישראל, ותודה לרון. עמוד 22 בלינק הזה. חלקו בהכנסות הוא 13%, ולא 15%. המיסוי הישיר עליו הוא 32.5%, ולא 35%. בסך הכל – החישוב לא מאד משתנה]

זה הרבה כסף. אפילו הרבה מאד [עדכון: ראו למשל תגובה של אור]. אבל מהפכה זה לא. באחוזי תוצר, זה קצת יותר מהגירעון בתקציב הממשלה שהיה מתוכנן ל 2013, שהיה קצת יותר מ 5%. (בסופו של דבר הגירעון היה נמוך יותר). אז לסגור גירעון כל כך גדול בלי קיצוצים זה בהחלט מצוין. אבל מהפכה ברמת השירותים הממשלתיים? זה לא סוגר את הפער אפילו מול ממוצע ה OECD, ובטח שלא מול המדינות עם המערכת הממשלתית היותר נדיבה.

וכן, כשיקיר הבלוג, ד"ר דותן לשם מאוניברסיטת חיפה, טוען שוב ושוב בלהט שמדי שנה נגזלים מעניי ישראל וממעמד הביניים 140 מיליארד שקל ש"העשירים לא משלמים במיסים", דרך אחת להגיע למספר הזה היא להלאים לחלוטין את כל ההכנסות של האחוזון העליון. ואז למצוא דרך לגייס עוד 50 מיליארד שקל, שהם בערך 4.5% תוצר.

האם זו הגדרה טובה לעשירים?

עד כמה עשירים האחוזון העליון בישראל? שוב, אי אפשר לדעת, אבל אפשר ללכת על ניחוש מושכל. נשווה למדינה שיש בה המון מידע על האחוזון העליון: ארה"ב. בכלל ארה"ב, הכנסה למשק בית מכל המקורות של מעל 130,000 שקל בחודש ברוטו מספיקה כדי להיכנס לאחוזון העליון. עכשיו, ארה"ב הרבה יותר עשירה מישראל, אז אי אפשר לתרגם את המספר הזה לעברית כמו שהוא. כדי להתקרב למספר יותר סביר, אפשר להתסכל על מדינות בתוך ארה"ב שיש להן תמ"ג לנפש דומה לישראל (ארקנסו, מיסיסיפי, אלבמה). שם, כרטיס הכניסה לאחוזון העליון הוא הכנסה של בערך 80,000 ש"ח לחודש למשק בית. בואו נתפשר על זה שבישראל 100,000 ש"ח לחודש למשק הבית מכניס אותך לאחוזון העליון. סביר להניח שהנטו של משק בית כזה הוא בסביבות 65,000 ש"ח לחודש. עכשיו – שיהיה ברור, שתי משכורות, כל אחת של 30 ומשהו נטו לחודש, זה ים כסף. אלו חיים מאד נוחים. מעט מאד ישראלים מגיעים לזה – כאמור, זו הערכה לכרטיס הכניסה לאחוזון העליון. אני לגמרי שלם עם ההגדרה של אנשים כאלו כ"עשירים". אבל טייקונים הם לא. למשל, זוג פרופסורים מן המניין בשלהי הקריירה שלהם, עם חלטורה ורבע מהצד (ופרופסורים מחלטרים חופשי) נמצאים במרחק נגיעה משם. לכן, הגדרה שכל מי שמרוויח סכום כזה או יותר הוא עשיר היא לא הגדרה מצומצמת במיוחד.

חישוב יותר ריאליסטי(?) – 5% עליונים, ומיסוי סקנדינבי פלוס

האם משקי הבית ב 5% העליונים של התפלגות ההכנסות בישראל הם עשירים? תלוי כמובן בהגדרה שלכם לעשירים, אבל באיזור הזה כבר אפשר לדעת יותר, כי 5% ממשקי הבית זה בכל זאת בערך 400,000 איש, וסקרי הכנסות יכולים לתת מושג מה קורה שם. בנתוני 2013, ההכנסה החציונית למשק הבית בעשירון העליון (שזה, בהגדרה, כרטיס הכניסה ל 5% העליונים) הייתה בערך 37,000 ש"ח ברוטו. למי ששכח – זו ההכנסה הכוללת של כל משק הבית מכל המקורות. אם זה מפתיע אתכם – מזל טוב, אתם חיים בבועה.

נניח שרמת המיסוי על החמישה אחוז העליונים תועלה לרמה סקנדינבית פלוס – 65% מס. לא שולי – על הכל. 65% מהשקל הראשון. בגלל שאפשר להעריך שכבר עכשיו אנשים באיזור ההכנסה הזה משלמים בערך 40% מהכנסותיהם במיסים ישירים ועקיפים, העלאת המיסוי עליהם לרמה של 65% מהשקל הראשון תכניס סכום ששווה ל 25% מההכנסות שלהם. מהאחוזון העליון זה מסתכם בערך לשלושה וחצי אחוזי תוצר, ומהשאר בערך שלושה אחוזי תוצר (הנחתי הכנסה ממוצעת של 60,000 ש"ח למשק בית מחוץ לאחוזון העליון, ויש בערך 180,000 משקי בית כאלה). כלומר, בסך הכל, שישה וחצי אחוזי תוצר. שבעים וקצת מיליארד ש"ח לשנה.

אז גם תחת ההנחה הקיצונית משהו שאף אחד לא ישנה את התנהגותו כלל מול רמות מיסוי כאלו, אם כל משק בית שמרוויח מעל 37,000 ש"ח ברוטו לחודש או יותר ישלם 65% מהכנסתו במיסים ישירים, אנחנו מדברים בערך על חזרה לרמות ההוצאה של תחילת שנות האלפיים.

הרחבת גבול המאבק?

חמישה האחוז העליונים של משקי הבית בישראל חיים לא רע בכלל. אם אתם מרגישים לא בנוח לקרוא לזוג שמרוויח ביחד 37,000 ש"ח בחודש ברוטו "עשירים", אז בואו נקרא להם מבוססים. אבל כשמתחילים לרדת הלאה במורד התפלגות ההכנסות, והירידה די תלולה, כבר מתחיל להיות יותר ויותר קשה לקרוא לאנשים עשירים.

ברגע שחוזרים לעולם האמיתי, שבו אנשים כן מגיבים לשינויים דרסטיים במיסוי, ברור שכדי להגדיל את הכנסות הממשלה ממיסים בעשרות מיליארדי שקלים יהיה צורך להכביד את המיסוי על שכבות יותר רחבות מאשר ה"עשירים" תחת כל הגדרה סבירה של עשירים. אפשר בהחלט לתמוך בזה, או לפחות בתנועה לכיוון הזה. אבל צריך להבין מה זה אומר – יותר מיסוי על שכבות רחבות מאד בציבור.

להגדיל את הכנסות הממשלה ממיסים ב 140 מיליארד שקל  -הפער בין ישראל וממוצע ה OECD בהוצאה חברתית – זה מהלך שיש לי ספקות אם הוא אפשרי בכלל, אבל בטוח שהוא ידרוש העלאת מיסים משמעותית פחות או יותר על כולם. אפשר כמובן לתמוך במהלך כזה, אבל זה לחלוטין מופרך לדבר על העלאת מיסים של 140 מיליארד שקל ממיסוי של העשירים בלבד. זה ילדותי להבטיח שמיסוי על העשירים יאפשר הגדלה דרמטית של תקציב הממשלה. כל תכנית סבירה להגדלת סל השירותים שהממשלה מספקת תחייב הגדלת מיסוי על שכבות רחבות באוכלוסיה. אולי זה אחלה, אולי זה לא – כל אחד ועמדתו בנושא. אבל זה הטרייד-אוף.

מודעות פרסומת

18 תגובות בנושא “כמה מיסים אפשר לגבות מהעשירים?”

  1. מעניין, תודה!

    האם זה כולל גם הכנסות מהון? והאם זה כולל גם את הרווחים של חברות שלא מושקעים (ולכן נשארים בחשבון הבנק של החברות ומעלים את ערך המניות)?

    אגב, עם 90 מיליארד ש"ח אפשר להכפיל את תקציבי משרדי הבריאות והחינוך וישאר עוד קצת עודף. מן הסתם זה אומר שזה היה מאפשר (תוך כמה שנים) לחסל את התורים במערכת הבריאות הציבורית, להקטין את מספר הילדים בכיתה לחצי מהמספר הנוכחי, ולמחות את הנזקים שגרם ה"עשור האבוד" למערכת ההשכלה הגבוהה.

    אהבתי

    1. זה כולל הכנסות מהון, וגם רווחי הון (אם רווחים לא מחולקים ומעלים את ערך המניה). זה לפחות אמור.

      קשה לדעת כמה נחסך (וממי) בגלל פוילשטיקים של רואי חשבון ממולחים. לכן ניסיתי להיות נדיב בהנחות.

      90 מיליארד זה המון כסף – בוודאי. אחרי התלבטות, לא נכנסתי לרעיונות שאתה מעלה פה (אגב, רק בערך להכפיל את תקציב הבריאות והחינוך http://www.cbs.gov.il/shnaton66/st10_08.pdf) כי ההקשר של המספר פה הוא לא הצעה לתקציב, אלא הצבעה על איזה חסם עליון על מה שאפשר להוציא מהאחוזון העליון. אבל – אני שמח שהתגובה שלך כאן להאיר את הנושא. חוסך לי התלבטות.

      אהבתי

    2. הניסיון מלמד שכל הגדלה של תקציב החינוך מתרגמת אך ורק להגדלת שכר המורים, ולא לשיפור כלשהו בשירות לתלמידים. כנ“ל לגבי כל מערכת ציבורית אחרת בישראל.

      אהבתי

  2. עשיר לא נמדד לפי הכנסות אלא לפי ההון שהוא צבר. אפשר לומר בהערכת אצבע שמי שיש לו מעל 10 מש״ח הוא עשיר. זה הון שיכול לייצר עם 5% השקעה כ 500 אלף שח.
    הרבה ישראלים לא מרוויחים משכורות גבוהות אבל צברו ירושות שהפכו אותם לעשירים.

    אהבתי

    1. שאלה טובה, ונושא קצת מסובך. מה שמסבך את העניינים זה שיש הבדל בין ההכנסה שמשמשת לצוך חלוקה לעשירונים בשתי הטבלאות. לכל שיטה יש את היתרונות והחסרונות שלה. בטבלה שאני השתמשתי בה סדר הפעולות הוא כזה:
      1. מחשבים לכל אדם בישראל מה ההכנסה נטו לנפש במשק הבית שבו הוא חי.
      2. על בסיס החישוב הזה מחלקים את האוכולוסיה לעשירוני הכנסה
      3. על בסיס העשירונים האלו – מדברים על ההכנסות הכוללות בכל משק בית.

      בטבלה שאתה הבאת סדר הפעולות הוא כזה:
      1. מחשבים לכל משק בית (ללא תלות במספר הנפשות שבו) את סך ההכנסות ברוטו
      2. על בסיס זה, מחלקים את משקי הבית לעשירוני הכנסה.
      3. על בסיס העשירונים האלו, מדברים על ההכנסה הכוללת למשק הבית.

      בסך הכל ההבדלים בין השיטות לא גדולים.

      אהבתי

  3. סקירה תיאורטית ממש מעניינת 🙂
    הבעיה להבנתי עם ההנחה שהנתונים מכסים גם הכנסות מהון היא שאין בארץ רישום מסודר של הנכסים שבבעלות כל אזרח. בפרט, עשרות אלפי (או יותר?) בעלי דירות למשל לא מדווחים על הכנסה משכר דירה – מה שמקפיץ לא מעט את השכר החציוני בעשירון העליון.

    אהבתי

    1. בקשר ל 5% העליונים – ההכנסה שלהם מבוססת על סקרי הכנסות, והם אמורים לדווח גם על הכנסות מהשכרת דירה (כשמבטיחים להם ונשבעים ויש לזה אחיזה משפטית שהנתונים לא יועברו לרשויות המס).
      בקשר לאחוזון העליון – ההכנסות כן מתבססות על נתוני מיסים אדמיניסטרטיביים. יכול להיות שדירות להשכרה מועלמות משם, אבל ההימור שלי הוא שזה לא יעשה הבדל מאד גדול בסך הכל.

      אהבתי

  4. נהניתי לקרוא.
    מבחינת התמודדות עם גרעון או הוצאות ממשלתיות נמוכות יחסית ל-OECD, אני אישית תומך בצעדים שיוזילו את יוקר המחיה בארץ, כך שהשירותים יוכלו להיות יותר זולים או לפחות יישאר בידי האזרחים יותר כסף פנוי לבריאות ורווחה וכו'. תוכל אולי להתייחס להסכם שעשה האוצר עם הלולנים, שיוזיל את מחיר הביצים בכמה אגורות במשך 7 שנים? (אם אני לא טועה, מודה שרפרפתי על הכתבה הזו).
    עם כל הסנטימנטים לחקלאים ולמגדלים, הממשלה, לפי דעתי, צריכה לחשוב על חלק הארי של האזרחים, שהם צרכנים של המוצרים ולא מייצרים אותם, ולאפשר ייבוא ותחרות כדי להוזיל מחירים, והלולנים והחקלאים המקומיים יסתגלו ויתייעלו (עם תמיכה סבירה אך מצומצמת מהממשלה).
    אני לא אומר שאסור לגעת בכיס של העשירים או משהו כזה. אני מעדיף דווקא דרכי פעולה אחרות מלבד העלאת מיסים, שכפי שהראית תיאלץ לחול על עוד קבוצות אוכלוסייה מלבד העשירים, קרי גם עליי.

    תודה
    עידו

    אהבתי

    1. שמח לשמוע שהיה לך מעניין. לשאלתך – קודם כל, ההכנסות של האחוזון העליון בוודאי (וגם, למרות שעם יותר בעיות מדידה) עבור ההכנסות של 5% העליונים כפי שהן מחושבות כאן כוללות את ההכנסות שנובעות מבעלות על חברות.
      באופן יותר כללי, חשוב לזכור שמיסי חברות הם אמנם פרוגרסיביים, כי הבעלות על חברות מתחלקת בצורה לא שיוויונית, אבל הם לא "מיסי עשירים". הרוב הגדול של רווחים של הרוב המכריע של החברות לא הולך לטייקונים, אלא לקרנות הפנסיה, קופות הגמל, וכו'. לכן כשרוצים לעשות תרדיל מחשבתי בסגנון "כמה מיסים אפשר לגבות מהעשירים", זה לא מדויק לזרוק לחבילה הזו מיסי חברות.

      אהבתי

    1. הממ… שאלה טובה. אז אנחנו מסתכלים על הטבלה בעמוד 22 בפרסום של האוצר.

      אם אכן יש פה בעיה בהבנה שלי את הנתונים, אז ההערכה שלי פה נדיבה מדי. הכנסות האחוזון העליון כחלק מתמ"ג הן הרבה פחות מ 13%. אבל אני לא כל כך מבין מאיפה מגיעים הפערים. מבחינת הגדרות, התוצר שווה לכלל ההכנסות של כל גורמי הייצור במשק (שכר, רווחים, וכו'). זה נכון בהגדרה. אז השאלה היא כמה הנתונים פה שונים מההגדרות הטהורות. סך ההכנסות אכן לא שווה לתמ"ג אלא קרוב יותר להכנסה הלאומית הנקיה. זה למשל הגודל שמשתמשים בו במאגר של פיקטי והחבר'ה (אחוז ההכנסות של האחוזון העליון מההכנסה הלאומית נקיה, שזה תמ"ג מינוס פחת פלוס הכנסות מחו"ל נטו). ההכנסה הלאומית הנקיה בישראל דומה למדי לתמ"ג הנקי, כך שלא נראה לי שזה גורם לפערים גדולים מדי. אבל אולי הפער בין התמ"ג לתמ"ג הנקי יוצר חלק מההבדל.

      יכול להיות שחלק מהפער מגיע מהכנסות לא סטנדרטיות, כמו שכר דירה זקוף, או רווחי הון בקרן הפנסיה שלך שאולי לא מדווחים כראוי בסקרי הכנסות של שכירים(?), וכו'. אם כך, אז חלקו של האחוזון העליון בתמ"ג הישראלי נמוך ממש שחישבתי כאן. המסקנות, אם בכלל, רק מתחזקות….

      אהבתי

  5. חשבתי כיצד לחשב העלאת מיסים (ולהשוות לסקנדינביה) ונזכרתי בפוסט שלך 🙂

    מדובר על הפרש משמעותי מאוד, כמעט חצי מהתמ"ג בסוף החישוב.
    בעיקר בגלל סעיף שנקרא עודף תפעולי מקומי שמהווה 33% מההכנסה הלאומית הנקייה – לא הבנתי את העניין הזה לעומק עדיין…

    בוודאי שזה מחזק את המסקנות שלך – המספרים קטנים בצורה משמעותית.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s