שטרסלר (כמעט לגמרי) צדק

(764 מילים)

כך שטרסלר בטור שעסק בין השאר במכסות ייבוא:

כל כלכלן זוטר יודע, שכאשר מאפשרים יבוא פטוּר ממכס של כמות קטנה, היחידים שנהנים מכך הם היבואנים שיקבלו "רווחי מכסה" גבוהים. המחירים בשוק לא יירדו, כי נקודת שיווי המשקל לא תשתנה. כל זה כתוב בספרי הלימוד של "תורת המחירים".

הדבר הראשון שיש לי להגיד הוא שזו עוד דוגמה לכך שלמרות ההאשמות הפופולאריות, הניתוח מקורסי המבוא לכלכלה דווקא כמעט ולא נוכח בדיון הציבורי. שטרסלר הוא היחיד (שמצאתי) שעושה בניתוח הזה שימוש בהקשר הנוכחי. הדבר השני שיש לי להגיד זה שמכסות ייבוא באמת יוצרות "רווחי מכסה" (quota rents בלעז), שילכו הישר לכיסי היבואנים. הדבר השלישי שיש לי להגיד זה שאם כבר בונים על הניתוח מספרי הלימוד, אז הטענה שהצרכנים כלל לא ירוויחו היא אולי נכונה, אבל כנראה לא לגמרי. ועכשיו – ההסבר המלא, עם גרפים והכל.

 

גרף ראשון – בלי מכסות

123

מה רואים בגרף הזה? קודם כל – הקווים הכחולים מתארים את שיווי המשקל במשק כאשר אין שום ייבוא. שיווי המשקל הזה מתקבל במפגש של ההיצע והביקוש בנקודה ב'. עקומת הביקוש יורדת משמאל לימין, כי ככל שהמחיר גבוה יותר, אנשים קונים פחות. זה לא בדיוק יפיל מישהו מהרגליים. קצת יותר מעניינת ההנחה שההיצע עולה עם המחיר. הרעיון הוא שזה ניתוח של מוצר חקלאי ספציפי. נניח (אם להשתמש בדוגמה של ירקות קפואים) שמדובר באפונה. בגלל שכל חקלאי מקבל החלטה איך לחלק את השטחים שלו (והעובדים שלו, והמים שלו, וכו') בין גידולים שונים, סביר שככל שמחיר האפונה יהיה גבוה יותר, יותר חקלאים יבחרו לגדל אפונה, ופחות יבחרו חיטה. לכן, ככל שמחיר האפונה גבוה יותר, ההיצע של האפונה יהיה גבוה יותר. ולסיכום – בשיווי המשקל המקומי, ללא ייבוא, המחיר גבוה יחסית, והכמות הנצרכת קטנה יחסית.

הקו האדום מתאר את ההיצע העולמי. בגלל שישראל מדינה קטנה יחסית, אפשר להניח שהקו הזה קרוב לשטוח לגמרי. כלומר, יש מחיר עולמי של אפונה, וישראלים יוכלו לייבא כל כמות שהיא במחיר הזה. מה שנקרא – היצע גמיש לחלוטין. שימו לב מה היה קורה אילו המשק היה פתוח לחלוטין לייבוא. נקודת שיווי המשקל הייתה נקודה א', שבה המחיר נמוך והכמות הנצרכת גבוהה, אבל גידולי האפונה המקומיים לא חייבים להיעלם לגמרי. יכול להיות שבמחיר הנמוך הזה עדיין יהיו חקלאים שיקדישו חלק מהשטח שלרשותם לאפונה. זה לא חייב להיות המצב – יכול להיות שהתעשייה המקומית תיעלם לגמרי, אבל יכול להיות גם שחלקה ישרוד. הכמות המיובאת, וזה חשוב לניתוח שעוד מעט יבוא, מסומנת בגרף בין שני הקווים המקווקוים. כל שאר הכמות – מייצור מקומי.

גרף שני – שיווי משקל עם מכסות ייבוא

123

מה קורה כאשר מאפשרים לייבא כמות מוגבלת? הדרך להבין את הגרף הזה היא ללכת על עקומת ההיצע משמאל לימין. בקצה השמאלי, כל עוד המחיר נמוך מהמחיר העולמי, עקומת ההיצע היא עקומת ההיצע המקומית הכחולה, כי אי אפשר לייבוא מהעולם כלום במחיר הזה, אבל יש מעט היצע מקומי. ברגע שמגיעים למחיר העולמי, עקומת ההיצע הופכת להיות עקומת ההיצע העולמי – כאשר המחיר הוא המחיר העולמי אפשר לייבא מהעולם. אבל אי אפשר לייבא כמות בלתי מוגבלת, אלא רק את הכמות הנקובה במכסות, ולכן, כאשר ממצים את המכסות, עקומת ההיצע חוזרת להיות עקומת ההיצע המקומית, רק עם תזוזה קלה ימינה. גודל התזוזה ימינה, כגודל המכסות. שיווי המשקל החדש הוא במחיר נמוך יותר מאשר במצב שבו הייבוא חסום לחלוטין, אבל גבוה יותר ממצב שבו הייבוא חופשי.

מדוע שטרסלר טוען שהמחיר לא ירד כלל? המחיר כן צפוי לרדת, אבל יכול להיות שההשפעה תהיה קטנה. אולי כי המכסות מאד קטנות כפי ששטרסלר טוען, אולי כי הביקוש המקומי מאד גמיש (כלומר, דרושה ירידת מחיר קטנה מאד כדי שהצרכנים המקומיים יקנו כמות גדולה יותר), אולי שניהם. בכל מקרה, זו שאלה כמותית. אז בזה שטרסלר קצת חותך פינה, אבל שטרסלר בהחלט צודק כשהוא מדבר על רווחי המכסה.

מה הם רווחי מכסה?

העיקרון פשוט מאד, והגרף פה הוא רק אופציונלי. בגלל שמחיר שיווי המשקל בשוק המקומי גבוה יותר מהמחיר העולמי, היבואן לוקח לכיס שלו את ההפרש. אם המחיר בשיווי המשקל עם המכסות הוא 10 ש"ח ליחידה, בעוד שהמחיר העולמי הוא 6 ש"ח ליחידה, אז היבואן מרוויח 4 ש"ח ליחידה, כלומר, בסך הכל 4*גודל המכסה שקלים. סתם צ'ופר מהממשלה. על כלום.

עכשיו, מעולם לא הסתרתי את תמיכתי בסחר חופשי. אבל אני עוד איכשהו יכול לחיות, במקרים מסוימים, עם זה שמכסים מעבירים משאבים מידי הצרכנים ומידי יצרנים בענף אחד, לידי יצרנים בענף אחר. זה כמעט תמיד רעיון גרוע, אבל ניחא. לפחות היצרן שמרוויח מהמכסים צריך לעשות משהו חיובי בשביל הרווח הזה. הוא לפחות צריך לייצר משהו שצרכנים מוכנים לשלם עבורו. רווחי מכסה לעומת זאת זה ליגה אחרת של שחיתות. מי שמרוויח מרווחי מכסה לוקח לכיסו כסף גם מהיצרנים המקומיים וגם מהצרכנים המקומיים, והוא לא צריך לעשות שום דבר חיובי בשביל זה, חוץ מאשר להיות בר המזל שמקבל לידיו את מכסות הייבוא.

123

אם רק סופרים נטל עודף, שהוא מדד לחוסר יעילות בהקצאת המקורות, מכסות ייבוא עדיפות על מצב שבו אין בכלל ייבוא. אבל, אם יורשה לי להוריד רגע את חלוק המעבדה שלי, אני מעדיף קצת יותר חוסר יעילות, ושלפחות שמי שמרוויח מהעיוות הוא מישהו שאשכרה מייצר משהו, על פני קצת פחות חוסר יעילות, וצ'ופרים לבעלי מכסות.

 

להכניס לתיקיית: מבוא א' כן רלוונטי למציאות

Advertisements

26 תגובות בנושא “שטרסלר (כמעט לגמרי) צדק”

  1. אני חושב שהרשומה הזו קצת בעייתית, לא מבחינה כלכלית אלא מבחינה חינוכית. כשאני מלמד את הדברים האלו בקורס מבוא לכלכלה הגרף של המכסים הוא אחד הגרפים הקשים ביותר בקורס, וסטודנטים שכבר שוחים בחומר באופן מלא מתקשים להבין מה קורה בו. למעשה בגלל זה הורדתי את זה מהחומר שאני מלמד בפקולטות ובמוסדים יותר חלשים. וכאן אתה מציג את זה עבור אנשים שמעולם לא למדו מבוא לכלכלה עם איזו הקדמה קצרה…

    אבל אולי האינטואיציה שלי מוטעית ואנשים בעלי יכולות ריאליות גבוהות כן יכולים להבין את זה בקלות ובאופן מיידי.

    אהבתי

    1. אין לי שום השכלה פורמלית בכלכלה, אבל אני מתעסק עם גרפים כל היום. בשילוב עם ההסבר הצלחתי להבין הכל ואני דווקא חושב שזה היהמעניין ונחמד. כמו לקרא טקסט בוק במאקרו.

      Liked by 1 person

    2. האינטואיציה שלך כמעט מוטעית. הבנתי מצויין, ברמה שלדעתי אני יכול להסביר את זה לחברים. ויש לי אפס השכלה כלכלית.
      בלי קשר אסף תמיד מסביר מעולה והוא בעל יכולות הנגשה מדהימות.
      סייג קטן הוא שבוודאות לא הבנתי עד הסוף ובוודאי פספסתי משהו, אבל עדיין. הרשומה די ברורה.

      Liked by 1 person

    3. אני חסר השכלה כלכלית פורמלית (אבל מתעניין בתחום), והבנתי את המאמר והגרפים די בקלות.
      חוץ מזה – מותר לפרסם גם דברים מסובכים, מי שמתקשה – מוזמן להשקיע עוד קצת בללמוד את הנושא (או לחיות עם זה שיש דברים שהוא לא מבין… גם זה קורה).

      אהבתי

  2. שאלה,
    ומה קורה אם המכסה מוקצית למי שמתחייב למחיר הנמוך ביותר לצרכן? איך יתנהג הגרף (ושאר השוק) במקרה זה?

    אהבתי

    1. רעיון מעניין (אם כי לא בטוח עד כמה הוא בר ביצוע…), אבל אם זה המצב, אז התהליך יהיה דומה למכירה של מכסות הייבוא במכירה פומבית. כלומר, במכירה פומבית בסופו של דבר המתמודדים על המכסות יציעו תשלום שקרוב לסך הרווח שלהם מהמכסות, כך ש"רווחי המכסה" ילכו לממשלה ולא לאנשים פרטיים. באופן דומה, כאשר המכירה של המכסות תהיה מכירה פומבית שהמנצח בה הוא שמי שימכור לצרכן המחיר הנמוך ביותר – התחרות תדחוף את המחיר קרוב למחיר העולמי, כך ש"רווחי המכסה" ילכו לצרכנים עצמם, מצב שאפשר לחשוב עליו כאילו אין כלל רווחי מכסה.

      אהבתי

      1. אבל זה בדיוק המצב, המדינה מקצה את המכסות למי שמתחייב למחיר הנמוך ביותר לצרכן. כך בוצע עם הגבינות הצהובות בתחילת השנה וכך (יחד עם שיקולים נוספים הקשורים למחיר לצרכן ולתחרות) מבוצע עם המכסות שהאוצר הכריז לקראת הפסח. במצב כזה הצרכן נהנה פעמיים, גם מהמחיר הזול של הייבוא וגם היצרנים המקומיים נאלצים להוריד מחירים כדי להתחרות עם היבוא הזול. לפיכך, הטענה כאילו רווחי המכסה הולכים ליבואנים אינה נכונה במקרה הזה, ולא בגלל שהתיאוריה הכלכלית טועה, אלא בגלל שהיא צודקת וננקטו פעולות כדי להעביר את רווחי המכסות לצרכנים ולעודד תחרות על המחיר גם של היצרנים המקומיים. http://www.port2port.co.il/article/תעשיה-וסחר/מכס-ותקינה/אושרו-מכסות-נוספות-ליבוא-פטור-מכס-לקראת-פסח/

        אהבתי

      2. מעניין מאד מה שאתה אומר, ותודה על ההערה הזו. קריאה בלינק שנתת לא לגמרי מבהירה איך המכסות מחולקות, ועד כמה (אם בכלל…) מדובר במכירה פומבית שבה הזוכה הוא מי שמתחייב למחיר הנמוך ביותר לצרכן. אם יש לך לינק יותר ברור, יהיה מאד מעניין לראות.

        אבל אם זה המצב – אז שטרסלר כתב דברים מטעים, וצריך לשנות את המסקנה בנוגע למי נהנה מרווחי המכסה. דים לב ששאר הניתוח תקף.

        אהבתי

      3. לבקשתך מצ"ב לינק ברור יותר לגבי חלוקת המכסות של גבינה צהובה לפני שנה וחצי. לגבי המכסות מהחודשים האחרונים אני לא מכיר משהו ברור יותר מעבר לאמירה העקרונית שהמכסות יחולקו על פי שיקולי מחיר נמוך לצרכן והגברת התחרות. http://www.economy.gov.il/Publications/PressReleases/Pages/NewProcedure.aspx

        Liked by 1 person

  3. רשומה טובה אבל קצת מורכבת להבנה. אם אתה רוצה באמת להנגיש את הנושא החשוב הזה, עדיף להשתמש ביותר גרפים, כאשר כל גרף מראה את ההתפתחות, ולא רק גרף של המצב הסופי…
    ובכל מקרה, תודה!

    Liked by 1 person

  4. ראשית, גם אם אני לא תמיד מסכים איתך, ובטח שלא עם שטרסלר שלדעתי הוא נוטה בטוריו הכלכליים לליצניות וחוסר קוהרנטיות (אבל זה לדיון אחר), אני מוכרח לציין שאתה כותב טוב, ברור, פשוט, בגובה העניים ובלי שחצנות, צדקנות אין סוף או תחושת גדלות שאני חש כשאני קורא אחרים בתחום בעברית.
    תודה

    אהבתי

    1. תודה לך!

      אגב, כשאני כותב אני משתדל לחשוב על קוראים כמוך – שלא מסכימים איתי, בטח שלא אוטומטית מסכימים איתי, אבל שרוצים לנהל שיחה. תגובות כאלה מאד משמחות אותי.

      אהבתי

    1. יש די הרבה… אם כי השאלה היא מה נחשב ראיות בעד או נגד הסיפור הזה? אם אתה קונה את הסיפור של היצע וביקוש, אז בסך הכל לא צריך להוסיף הרבה כדי להגיע לתוצאות של הניתוח הזה. אבל, ראיות ישירות זה תמיד טוב. לדאג אירווין יש ניתוח מעניין על הסוכר בארה"ב
      http://www.nber.org/papers/w20635
      הוא אמנם מתמקד במכסים (למרות שזו מערכת מורכבת של שילוב מכסים ומכסות), אבל הניתוח מאד דומה.

      אהבתי

      1. אני אמנם מקבל את הסיפור עם היצע וביקוש, אבל אני תמיד מפקפק ביכולת של המוח האנושי לנתח מי=צבים חדשים – ומעדיף לראות קצת נתונים על כל דבר, גם דברים שנראים לנו ברורים כשמש.
        תודה בכ"מ

        Liked by 1 person

  5. אולי זה יישמע קצת מוזר, אבל לי קל יותר להבין את גרף ההיצע והביקוש כשאני שם את המחיר בציר ה-X ואת הכמות בציר ה-Y. כשהמחיר עולה אני כצרכן מתאפק וקונה פחות, ואני כיצרן מתאמץ לייצר יותר. קל לי להבין את זה כך.

    אני מבין שמטרת העקומות היא לחשב את המחיר ולכן שמים את המחיר בציר ה-Y, אבל כאמור, הסיבתיות פועלת בשני הכיוונים, אז בעצם אפשר לשים איך שרוצים, לא?

    אהבתי

    1. כן, בהחלט. כל תלמיד שנה א' בכלכלה מתעצבן על הקטע הזה. לא ידוע לי מאיפה הגיעה המסורת המשונה בכלכלה לשים את המחיר על הציר האנכי, נשמה לי שזה בגלל האופן שבו מרשל צייר את הגרפים שלו, אבל – כך מקובל כיום. כמובן שזה יהיה נכון באותה מידה להחליף את הצירים.

      אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s