החוק לעידוד השקעות הון – פרק ב'

(550 מילים)

קשה מאד להצדיק הטבות המס לחברות מייצאות משיקולים של יעילות כלכלית. ההסכמה בקרב כלכלנים בנוגע לחוסר היעילות של הטבות מס כאלו קרובה למוחלטת. אפילו כתבתי על זה כאן פעם.

בפוסט הזה, לכבוד נייר מדיניות חדש שכתבתי על הנושא עם פרופסור עומר מואב, אני רוצה להאיר כאן עוד נקודה בנושא: מילא לא יעיל, אבל גם רגרסיבי, כלומר – נוטה להגדיל פערי הכנסות. שילוב מוצלח במיוחד. ההטבות לפירמות מייצאות הן אחד מצעדי המדיניות הנדירים האלו שהם גם לא יעילים, וגם מגדילים אי שיוויון. נדמה לי שהדיון המעניין על הטבות המס לחברות מייצאות הוא כמעט כולו ברמת המטא: לא האם זה סידור מוצלח – הוא לא, אלא איך זה שסידור שפחות או יותר כולם, מכול הסיבות הנכונות, סבורים שהוא סידור מחורבן, ממשיך להתקיים.

שניה לפני שמתחילים – אני מתייחס כאן רק להטבות לפירמות מייצאות, כיוון שהן מקרה פשוט יותר, ונפוץ יותר. יש הטבות נוספות – למשל לפירמות שמקימות או מגדילות מפעלים בפריפריה, ועליהן נדבר בהזדמנות אחרת.

מי נהנה מהטבות מס?

באופן כללי, כאשר חברות מסוימות מקבלות הטבות מס, ההטבות האלו מתחלקות בין שלושה גורמים: בעלי ההון, העובדים, והלקוחות.

בעלי ההון זה ברור – הם משלמים מס נמוך יותר. לעומת זאת, האופן שבו העובדים נהנים מהטבות המס האלו הוא עקיף. אם פירמות משלמות מס נמוך יותר, יש להן תמריץ להרחיב את פעילותן. הרחבת הפעילות הזו תגדיל את הביקוש לעובדים, ולכן גם שכר העובדים יעלה. הלקוחות יכולים גם הם להינות מחלק מהטבת המס בצורה עקיפה. אם הטבות המס יגרמו לפירמות להרחיב את פעילותן, המשמעות של זה היא הגדלת ההיצע של המוצרים שהפירמות האלו מייצרות, והגדלת ההיצע יכולה להביא לירידת מחירים. איך כל זה מתבטא בהטבות מס לפירמות מייצאות?

החלק מהטבות המס שהולך לבעלי ההון הוא בוודאי רגרסיבי. ההון בישראל (ובכל מקום בעצם) מחולק בצורה מאד לא שיוויונית, והטבות שיגדילו את הנטו של בעלי ההון ייטו, סטטיסטית, להגדיל את פערי ההכנסות. זה לא שכל ההטבה הזו הולכת לכיסים של הטייקונים. חלק גדול ממנה הולך לקרנות הפנסיה וקופות הגמל של הציבור. אבל, גם בלי לקחת את הטייקונים בחשבון, משקי בית עשירים יותר מחזיקים בהרבה יותר הון ממשקי בית עניים, ולכן החלק מתוך הטבות המס שיגיע לכיסיהם של בעלי ההון ייטה להגדיל את הפערים הכלכליים בישראל.

מה בדבר הלקוחות של הפירמות האלה? מנקודת המבט של מדינת ישראל, החלק מתוך הטבות המס שמגיע בסופו של דבר ללקוחות הוא בזבוז כסף טהור – איזה עניין בדיוק יש לממשלת ישראל לפרגן ללקוחות של פירמות מייצאות, שהם, בהגדרה, אזרחים של מדינות אחרות?

נשארנו עם העובדים והעובדות. אילו עובדות נהנות מהטבות המס לפירמות מייצאות? התרשים הבא, שלקוח מתוך נייר המדיניות, מתאר את התפלגות הייצוא הישראלי לפי רמת התחכום הטכנולוגי.

pie
הגדרות: טכנולוגיה עילית כוללת תרופות, מחשבים וציוד אלקטרוני ואופטי, כלי טיס חלליות(!) וציוד נלווה. טכנולוגיה עילית-מעורבת כוללת כימיקלים, ציוד חשמלי, מכונות וציוד לנמלי אוויר, כלי רכב ומנועים, ציוד רפואי. תעשייה מסורתית-מעורבת כוללת בעיקר מוצרי מתכת, פלסטיק, גומי, וכדו'. תעשייה מסורתית כוללת מזון, משקאות, טקטסטיל, מוצרי עץ ונייר.

 כפי שניתן לראות, רוב גדול של הייצוא הישראלי – בערך 77% – נמצא בתעשיות של טכנולוגיה עילית, או טכנולוגיה מעורבת-עילית. אלו ענפים שמעסיקים בעיקר עובדות בעלות כישורים גבוהים, ששכרן ממילא גבוה יחסית. כלומר, גם החלק מתוך הטבות המס שמגיע לידיהן של עובדות מגיע, ברובו, לידיהן של עובדות ששכרן גבוה מלכתחילה, ולכן גם הוא ייטה, סטטיסטית, להגדיל את פערי ההכנסות.

לסיכום – הטבות המס לפירמות מייצאות זה אחד מצעדי המדיניות שהכי קשה להצדיק. הן מייצגות נכונות לקבל משק פחות יעיל, ובלבד שהוא גם יהיה פחות שיוויוני…. רגע, מה?

למי שרוצה את הטיעון היותר מפורט, וההתיחסות להתנגדויות מסוימות שיכולות לעלות, ולאפשרות שאולי החוק הוא סוג של Second Best – כאן.

מודעות פרסומת

24 תגובות בנושא “החוק לעידוד השקעות הון – פרק ב'”

  1. אז די ברור שהחוק הזה מיותר, אם כך למה הוא עדיין כאן? האם זה מקרה של הון-שלטון או שזאת סתם עצלנות של הממשלה? מה אתה חושב? יש פה בעלי אינטרסים שרוצים להשאיר את החוק הזה קיים? מי?

    אהבתי

    1. שאלת השאלות… אני לא יודע. אחד הכיוונים שאני חושב עליהם זה הרצון "לעשות משהו". פקידי ממשלה מלאי כוונות טובות רוצים מאד "לעשות משהו" לטובת הצמיחה או הפריון או משהו כזה. אני גם חושש שנוספת לזה חשיבה קצת מרושלת על הנושא, וזו התוצאה.

      וגם הון-שלטון.

      אהבתי

      1. במהלך כתיבת המאמר שאלתם את הוגי החוק מהצד הכלכלי מה היו הסיבות וההצדקות לאפיון הכלכלי של החוק כמו שהוא נכתב? אני מניח שיודעים מיהם האנשים שהתעסקו החוק מהצד הכלכלי (משרד האוצר והכלכלה)

        אהבתי

  2. אני חושב שבתקופות שבהן הממשלה קיבעה את שער החליפין, סובסידיה של הייצוא הייתה אחת הדרכים לנסות לשלוט על השער. ספציפית, בתקופות שבהן הייבוא גדל, והממשלה רצתה לשמור על השער קבוע ולא לעשות פיחות, היא הייתה צריכה לעודד את הייצוא איכשהו וזו הייתה אחת הדרכים לעשות את זה. אולי זו מורשת מאז.

    אהבתי

  3. לדעתי אתם מתמקדים אך ורק במיסוי שמעוות את הקצאת המקורות ברמה המשקית הישראלית, אך מדיניות המיסוי אינה מכוונת עוות את המשק הישראלי, אלא להשוות את המיסוי ברמת המשק הגלובלי, המיסוי הישראלי על חברות המייצאות הוא באזור של המתחרות הגדולות שלנו בשוק הטכנולוגי (אירלנד,בריטניה וכו'..) לכן אולי ברמת המשק זה נראה מיסוי שמעוות את הקצאת המקורות, אך ברמת הגלובלי המיסוי מאפשר הקצאת מקורות יעילה של הפירמות כי המיסוי כמעט שווה בין המדינות והבחירה היא סמך אינדיקטורים אחרים. לכן מה שנראה עיוות מיסוי ברמה המשקית הוא בעצם מאפשר הקצאה יעילה ברמת המשק הטכנולוגי העולמי.

    אהבתי

    1. ובנוסף לדעתי מבחינה גאופוליטית מדינת ישראל יותר חשופה לזעזועים לכלכלה המקומית שלה, ואחוז גדול של יצוא מהתל"ג מאפשר להחליק יותר בקלות זעזועים למשק המקומי. היצוא פחות רגיש לזעזועים מקומיים.

      אהבתי

    2. בנוסף כתבתם שאין ראיות לכך שיש כשלי שוק המונעות ייצוא יעיל בישראל, האם העובדה שישראל היא מדינת "אי" אשר אין לה גבול יבשתי עם שוק ייצוא רלוונטי, או העובדה שרבע מהעולם בערך (המוסלמי) מחרים את תוצרת ישראל, לא מהווה כשל שוק מסויים בתחום הייצוא לעומת מדינות מייצאות אחרות? אשר יש לשים עליו דגש?

      אהבתי

    3. בנוגע להקצאת המקורות במשק, אתם כותבים שעידוד ייצוא בעיקר מעוות את חלוקת המקורות במשק ולא יוצר מקורות חדשים, אני לא מצליח להבין איך זה מתיישב עם העובדה שהחוק מדבר בפועל חל על חברות מסויימות מאוד, שיחד עם זה שהן מייצאות הן בין לאומיות, והחוק משפיע על הקצאת המקורות שלהן בין ישראל לשווקים אחרים שהם פועלי בהן, אם החוק גורם לפירמות אלה להעביר מקורות (הון,טכנולוגיה,תשומות) ממדינות אחרות לישראל, איך זה לא משנה את כמות המקורות במשק?

      Liked by 1 person

    4. הי גיא, ותודה על כל התגובות. אני אשתדל לענות בקיצור על מה שאני יכול בתגובה אחת.

      1. רמת מיסוי שונה במדינות שונות יכולה לגרום לעיוות בהקצאת המקורות ברמה הגלובלית. ההשפעה של ישראל על הנושא היא זניחה, אבל ברמה התיאורטית זה נכון. מה שפחות ברור לי הוא איזו השפעה גוברת – העיוות המקומי או ההתקרבות לאופטימום הגלובלי. בכל מקרה, נייר המדיניות נכתב מנקודת המבט של המשק הישראלי. זו הפעם הראשונה שאני נתקל בטיעון שאחד היתרונות של החוק לעידוד השקעות הון הוא מעשה פילנטרופי של ישראל שמטרתו להיטיב עם העולם כולו, על חשבון המשק הישראלי.

      2. ייצוא בתור "ביטוח" – אולי. שוב, הטיעון התיאורטי סביר פחות או יותר, אבל מבחינה כמותית קשה לי להאמין שיש לזה משמעות גדולה. בכל מקרה, חשוב להבין שאפילו אם, ואני בספק, אבל אפילו אם החוק הזה מגדיל את ה"ביטוח" של המשק הישראלי מפני זעזועים מקומיים, ההשפעה שלו על הקצאות המקורות בישראל היא כנראה לכיוון של פחות יעילות, ולא לכיוון שיפור היעילות.

      3. קשיים גיאו-פולטיים הם לא כשל שוק. הם חלק מהמצב שהמשק נתון בו, ומבחינת יעילות הקצאת המקורות הם אינם שונים מהרמה הטכנולוגית של המשק, מזג האוויר בו, או רמת ההון האנושי.

      4. למעט טכנולוגיה (תיכף נגיע גם לזה) פירמות זרות לא יוצרות מקורות במשק הישראלי, הן משתמשות – תמורת תשלום כמובן – במקורות הקיימים, כמו עובדים ישראלים, הון ישראלי וכו'. חשבון ההון של ישראל מאוזן כמעט לחלוטין, כך שבסופו של דבר אין הזרמת הון למשק. יש שימוש של פירמות זרות בהון ועובדים ישראלים. כל בחינה סבירה של הנושא, נדמה לי, תגיע למסקנה שאם הפירמות הזרות האלו לא היו מגיעות לישראל, המקורות הישראלים – הון ועובדים – היו מעוסקים על ידי פירמות אחרות.

      5. טכנולוגיה – הפירמות הזרות הן אלו שגורפות את הרווחים הישירים מהטכנולוגיה שלהן. לא המשק הישראלי. יש אפשרות שהמשק הישראלי יפיק תועלת עקיפה, דרך מה שנקרא spillover. כתבנו על זה הרבה בנייר המדיניות. לא ברור כלל שזה המצב, אבל אפילו אם זה המצב – זה בטח לא סיבה לתת הטבות מס לייצוא. זו אולי סיבה לתת הטבות מס לחברות שאנחנו חושבים שיש להם אפקט spillover משמעותי.

      אהבתי

      1. תודה על התשובה.
        1- השוואות המיסוי של מגזר הטכנולוגיה העילית למקובל אצל המתחרות שלנו בעולם אינו מעשה פינטרופי, אלא נועד לגרום לחברות הבינלאומיות להקצות את המשאבים והמקורות שלהן לכיוון ישראל (מדינת ישראל שואפת להפוך את עצמה יעד להרצאה יעילה), אם לא משווים את רמת המיסוי של המגזר הספציפי אז ישראל נמצאת בעמדת חסרון מבחינת מיסוי שאולי מעוות את ההקצאת מקורות לכיוונה.

        4- העובדה שחשבון ההון של ישראל מאוזן אינו אומר שחברות בינלאומיות לא הגדילו את מקורות ההון הישראלי ע"י הזרמת הון חיצוני לישראל, זה רק אומר שמשק הישראלי הוציא חזרה את ההון החוצה בהשקעות בחו"ל. עדיין זרם לכאן הון שהביאו חברות בינלאומיות, אם הן לא היו באות המאזן היה נמוך יותר, גם בנכנס וגן ביוצא (הנחה).

        5- כפי שכתבתם בנייר העמדה, ממשלה לא יודעת איזה חברות ייצרו אפקט spillover , לכן לא ברור איך ממשלה תדע איך לחלק ישירות את ההטבות מס, בבחירה בפירמות אשר מייצאות יש לדעתי הנחה מובלעת שאם פירמה הצליחה למצוא ביקוש גדול בשוק החופשי הגלובלי למוצרים שלה אז יש לה אפשרות spillover טובה, במקום שפקידים במשרד הכלכלה,אוצר ינחשו את העתיד הטכנולוגי, השוק העולמי הגדול יעשה זאת.

        תודה על התשובות

        Liked by 1 person

  4. סיפור קצר. ידוע לי על חברה אמריקאית השוקלת הקמת מרכז פיתוח תוכנה בגיאורגיה. ודאי תשאלו, למה להרחיק מערבות ג׳ורג׳יה להרי גיאורגיה, על כל הכרוך בכך? הרי יש בעיות תשתית, חוסר בכח אדם מיומן, פערי מנטליות ושפה, ושכנים עצבניים. התשובה נחלקת לשניים. ראשית, עלות העבודה, אפילו לעובדים מיומנים זולה משמעותית. ודאי שזה הגורם העיקרי. שנית, יש לדעת כי גיאורגיה אינה היעד היחידי לחברות המעוניינות בפיתוח תוכנה במיקור חוץ.
    הגורם השני (והמכריע בהחלטה לבחור דווקא את גיאורגיה, ודווקא עכשיו) הוא חבילת הטבות הניתנת לחברות יצואניות שירותי תוכנה הפועלות בגיאורגיה: מלבד תשלום מס מעסיקים, חברות אלו פטורות ממיסי הכנסה ומע״מ.

    כעת, נשאלת השאלה: איך כל זה עומד מול הנחות היסוד והמסקנות שבמאמר?

    אהבתי

    1. על זה בדיוק אנחנו כותבים!

      בגדול, הטענה שלנו היא שההנחה הסבירה ביותר היא שאלמלא הפירמות האלו היו באות לישראל, העובדים שלהן היו עובדים במקומות אחרים, והקצאת המקורות הייתה יותר יעילה.

      אהבתי

      1. כן, אבל.
        קברניטי המשק אינם עוסקים בהקצאת מקורות יעילה ברמה הגלובלית. פחות מעניין אותם, ובצדק, כי המועסקים האמריקאים של חברה זו או אחרת יהיו יעילים יותר שם. אני שם לב לשימוש במילה השמורה ״יעילה״, אולם דומה שיעילות זו מתעכבת לעיתים על ידי חיכוך (אופס, עוד מילה שמורה).
        דומה שהמאמר המקורי, והפוסט שכאן, מתעלם משאלת התחרות בין מדינות, גם על מעסיקים איכותיים.

        אהבתי

  5. אסף – האם קראת את הספר How Asia Works מאת ג'ו סטדוול? בקיצור יתר, הטענה של סטדוול היא שמדיניות תעשייתית (industrial policy) היא הכרחית לפיתוח תעשייה במדינות, ושמדיניות תעשייתית עובדת רק עם "משמעת ייצוא" – הייצוא מכריח חברות מוגנות להיות פרודקטיביות. זה ספר שזכה לשבחים מטיילר קוון (marginal revolution) והאקונומיסט, ואני מודה שהוא גרם לי לתהיות…

    אהבתי

    1. מונח אצלי בערימה ליד המיטה, אבל טרם הספקתי.

      אני לא יודע, ואני צריך לקרוא כדי לגבש עמדה, אבל בזהירות אומר שהספר הזה הוא לא הראשון שחושב על הנושא, ולצורך כתיבת נייר המדיניות קראנו הרבה מאד ספרות רלוונטית. את המסקנות שלנו, ומה אומרת הספרות, אתה יכול למצוא בנייר העמדה.

      ספציפית בנוגע לסין, יש טיעון סביר לפיו השוק הסיני פועל תחת כל כך הרבה עיוותים ושחיתות פוליטית, שיכול להיות שהייצוא הוא דרך למשמע את השחיתות. אני לא חושב שהמצב בישראל אידיאלי, אבל סין אנחנו לא.

      אהבתי

  6. מה דעתך על עידוד הפקות קולנוע זרות בארץ באמצעות סובסדיות או אפילו (רחמנא ליצלן) הטבות מס ?

    כאן הטיעון של "בלי הטבות הם לא היו באים" נכון להבנתי שכן :
    א) שיעורי התעסוקה בדיספילנות הרלוונטית אינו מלא (היצע עולה על ביקוש)
    ב) למרות האמור , משיקולים שאינם כלכלים ההיצע אינו יורד ולכן נוצר לחץ לעלות סובסידות ממשלתיות לתחום על מנת לסייע לאמנים החלשים/תעשייה במשבר (וכאן למעשה אנו יוצרים פרנסה באמצעות "מינוף כספי ציבור" עם הון זר)
    ג) אני מניח שיש spilover חיובי מסויים לתעשיית הקולנוע הישראלי מהפקות איכותיות בארץ וכנ"ל לתעשיית התיירות

    בנוסף טיעון הרגרסיביות רלוונטי בצורה חלקית בלבד שכן בעלי ההון המסובסדים הם לא רק בעלי הון אלא גם בעלי הון זרים. מאידך העובדים המועסקים רחוקים מלהיות עובדי הייטק מבוססים.

    Liked by 1 person

    1. אין לי דעה בעניין. אם יש סיבות לא "כלכליות" או סיבות חצי "כלכליות" שבגללן אנחנו חושבים שכמות או איכות הפקות הקולנוע הזרות בארץ היא נמוכה מדי, ואם אפשר ליצור מנגנון שקוף, מבוסס כללים ככל הניתן (לעומת מנגנון שמובסס על שיקול דעת של הפקיד התורן) – זה יכול להיות מהלך סביר. האם זה אכן המצב – אין לי מושג.

      אהבתי

  7. אסף, הבסיס של התיאוריה מאחורי המאמר פגום. העובדים בחברות היצוא בדרום (טבע, אינטל וכו') לא היו עובדים בחברות ישראליות אחרות שנמצאות באותם אזורים. כי אין מקומות עבודה עם אותו פריון ושכר. אני מבין שאתה מאמין בכך. אבל בחינה של סוג הפירמות והפריון שלהן בדרום ובצפון הארץ (רק ללכת לנתוני הלמס אסף. זה כל מה שהיית צריך לעשות) היה מגלה שאם העובדים באינטל או בטבע לא היו עובדים שם, אלא בחברות ישראליות בפריפריה, סביר להניח שמבחינה פיסקלית, מדינת ישראל היתה יוצאת נפסדת.

    אהבתי

    1. גבע, תודה על התגובה, אבל אני חושש שלא קראת מספיק בזהירות את המאמר. קודם כל כי המאמר מסביר במפורש שהוא מתמקד בהטבות לייצוא, ולא בהטבות לפריפריה. אני בכלל לא בטוח שההטבות לפריפריה הן רעיון מוצלח, אבל בעיקר – זה לא הנושא שעסקנו בו.

      מעבר לזה, כמובן שלמדנו את נתוני הלמ"ס לעומק. אבל מה שאפשר לראות בנתוני הלמ"ס הוא את הפריון של עובד נוכחי בטבע ואינטל, לעומת עובד נוכחי בפירמות אחרות. ניתוח כלכלי נכון צריך לקחת בחשבון מה יהיה המצב אם יבוטל החוק לעידוד השקעות ההון, ובפרט – לשער מה יקרה לפריון הזה בטווח הארוך. להסתכל רק על הפריון כרגע זה לא ניתוח נכון. כל הספרות המחקרית מצביעה על כך שאין שום סיבה להאמין שמהנדס יוכל לממש את הפריון הגבוה שלו רק באינטל או טבע, או רק בחברות ייצואניות. יתר על כן, סביר מא דלהניח שאינטל כרגע מעסיקה מהנדסים שהפריון והשכר שלהם היה יכול להיות גבוה יותר בחברה אחרת, אבל בגלל שאינטל נהנית מהטבות מס – המהנדסים האלו באינטל.

      בקיצור, שוב, להסתכל רק על המצב כרגע בנתונים, ולהניח שללא החוק הכל היה נשאר בדיוק אותו דבר, רק אינטל הייתה נעלמת, זה לא ניתוח נכון.

      אהבתי

      1. בנוגע לשורה "אין שום סיבה להניח שמהנדס יוכל לממש את הפריון שלו הגבוה שלו רק באינטל או בטבע".. קראתי את נייר העמדה שלכם לעומק (האפשרי מבחינתי) ולדעתי זו אחת מנקודות הכשל של התיאוריה שלכם, הפריון הוא לא של המהנדס ,אלא שילוב שלו ושל מקום העבודה, ברור שאותו מהנדס שעובד בפירמות שונות יציג רמת פיריון שונה, כי כל פירמה מביאה את יכולות המו"פ שלה, סביבת העבודה שלה, סביבת העבודה שלהומשפיעה על פריון העובד. לכן לדעתי ברור שכאשר מגיעה חברה מובילה עם ניסיון גלובלי וסביבת עבודה מתקדמת ברמה בינלאומית, הפריון של העובד הזהה יהיה גבוה בפירמה כזאת מאשר בפירמה מקומית עם סביבת עבודה ומו"פ פחות מתקדם

        אהבתי

      2. קודם כל – אני בוודאי מסכים שפריון היא לא תכונה של המהנדס עצמו, אלא של השידוך שלו עם חברה מסוימת. זה כך גם במודלים הדטנסרטיים שהשתמשנו בהם. יותר מזה – אני מאמין שאינטל היא חברה יוצאת דופן ביכולות שלה, בידע שלה, וכו'. אבל, שלושה דברים, לפי סדר חשיבות עולה:

        1. במודלים הסטנדרטיים, אם יש לחברה מסוימת יכולת ייחודית, אז התשואה על היכולת הזה תלך לחברה עצמה. לא לעובדים שלה, ולא ללקוחות שלה. לעובדים שלה היא תשלם רק את מה שהיא צריכה כדי להתחרות בפירמות אחרות. נדמה לי שאתה מתכוון שלאינטל יש החצנות חיוביות, בגלל הסטנדרטים שהיא מביאה למשק הישראלי, בגלל הכשרת העובדים הנרחבת וכו'. יכול מאד להיות שיש בזה משהו – אם כי לא מצאנו לכך ראיות שיטתיות.

        2. אפילו אם אינטל או צ'ק פוינט או ישכר הן נכס למשק הישראלי – וכאמור, יכול להיות – זה לא בגלל שהן מייצאת. זה כנראה בגלל שהן חברות בינלאומיות גדולות, ואולי, עצל טבע ואינטל, בגלל שהן עוסקות בייצור (ולא רק בתוכנה). כיום, החוק הישראלי נותן הנחות מס עצומות לכל פירמה שמייצאת 25% או יותר מערך הייצור שלה. זה, כמעט בוודאות, שטות. אם יש סיבות לתמוך באינטל או טבע או ישכר או מי לא, ואולי יש, הן לא קשורות לעצם העובדה שהן מייצאות. זה לב נייר המדיניות שלנו. במקרה הטוב – זה בזבוז גדול מאד של משאבים.

        3. שמע, הייתי פעם בסיור במפעל של אינטל. צריך להיות עשוי מעץ כדי לא להתרשם. בלי שום ציניות – מדהים. ושיהיה ברור – זה שאינטל פועלת בישראל זה דבר נפלא, שתרם לרווחה של עשרות אלפי ישראלים. כנ"ל טבע. אבל אם מבקרים בעוד מפעלים, או בעוד מרכזי פיתוח, מגלים שיש עוד מקומות נפלאים. והמקומות האלו נאבקים בשיניים כדי לגייס מהנדסים, ובנוסף – משלמים מס מלא. בסופו של דבר, אינטל, טבע, ישכר, כי"ל, וצ'ק פוינט ביחד, מעסיקות בקושי אחוזים בודדים מהעובדים בישראל. אז לפני שאני מתשכנע שטוב לתת הנחות מס גדולות לפירמות האלו, אני צריך ראיות ברורות שן יוצרות החצנות חיוביות. עצם זה שהן חברות נפלאות – ואין מחלוקת על כך – לא מצדיק את ההטבות האלו. אם יש ראיות ברורות להחצנות חיוביות – יש על מה לדבר.

        אהבתי

  8. הי אסף,
    קראתי בעיון את הפירסום שלך ואפילו קראתי את נייר המדיניות שלך ושל עומר מואב.

    זה ידוע לכל כלכלן שהתיאוריה הכלכלית לא תומכת בסובסידיות. הסובסידיה מעוותת את הקצאת המקורות ולכן גורמת למשק להיות פחות יעיל.
    יחד עם זאת, מי שקרוב לתעשייה ולפעילויות אחרות אמיתיות במשק ולא רק באקדמיה, יודע שבפועל הדברים מתרחשים בצורה מעט שונה מאשר בתאוריה. השוני במקרה שלנו נובע לדעתי בעיקר בשל התחרות שיש בין מדינות. כאן מקורו של כשל השוק. כיום, בעידן הגלובליזציה, הקצאת המקורות אינה נעשית בתוך כל מדינה כפי שהיה עד לפני כ-10 שנים (ואולי פחות). כיום קיימת תחרות מאוד משמעותית בין מדינות על השקעות של פירמות. הפירמה המקומית (או הגלובלית), כאשר היא בוחנת היכן לפעול, אינה מסתכלת רק על השוק המקומי, אלא בעיקר על השוק העולמי. הפירמה מנסה למקסם את רווחיה ולכן תקים את פעילותה במדינה בה הכי כדאי לה לעשות זאת. לעומת זאת, הממשלה, מעצם טיבעה, מסתכלת רק על השוק המקומי (ובצדק). כאן נוצר כשל השוק – האינטרס של הפירמה אינו זהה לאינטרס של הממשלה.
    אם לא נעודד השקעות, בניגוד למתרחש בעולם, בסופו של דבר כל הפירמות אשר מסוגלות לפעול בחו"ל יעשו זאת (טבע, צ'ק פויינט, אינטל, שטראוס ואפילו כי"ל) ומדינת ישראל תישאר עם תעשייה של מוצרים בלתי סחירים ושל מוצרים בלתי יעילים שלא מסוגלים להתחרות בשוק העולמי.
    ומה יקרה לרמת המחירים בשוק שכזה? (רמז – היא תהיה בכיוון מעלה) ומה יקרה לרמת השכר בשוק שכזה? (רמז – היא תהיה בכיוון מטה).
    במאמר כתוב שיש מתאם כמעט מלא בין הייצוא והייבוא. כלומר כאשר הייצוא גדל גם הייבוא גדל. כלומר, אם הייצוא יקטן (והוא יקטן אם יבוטל החוק לעידוד השקעות הון כיוון שהייצואניות הגדולות יעברו לפעול בחו"ל), אז גם הייבוא יקטן. ואם היבוא יקטן, מה יקרה לרמת המחירים בארץ? (כבר לא צריך רמז למה שיקרה…)
    כן, התיאוריה הכלכלית תומכת בביטול סובסידיות באשר הן. השאלה היא לא מה קורה בתיאוריה הכלכלית אלא מה יקרה בפועל במדינת ישראל.

    ברור לי אסף שלא שיכנעתי אותך, כיוון שהתאוריה הכלכלית חזקה מהכל. אבל אני מקווה שלפחות חלק מהקוראים אשר פתוחים לקבלת דעות אחרות, יפנימו ויבינו את החשיבות של עידוד הייצוא ועידוד התעשייה למדינת ישראל.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s