פינת "מי מחפשת נושא לתזה או עבודת סמינר?" – מהדורת פנסיה

(918 מילים)

שאול אמסטרדמסקי המצוין (כמעט) תמיד מבשר על שינוי מדיניות  בנושא הפנסיה, ואני אומר – שמישהו יתחיל לאסוף את הנתונים, כי אולי עוד שנה או שנתיים יכול להיות פה מחקר מעניין.

9534-201291015160966

כדי להנגיש את פרטי הרפורמה צריך להיות אמסטרדמסקי, אז הכי טוב שתקראו את כל הכתבה הזו. אבל בקיצור נמרץ, לב העניין נמצא בחלק הזה מתוך המאמר של אמסטרדמסקי ובינדמן:

על פי חוק, המעסיק מחויב לשאת באחריות לתפעול הפנסיה. כלומר, הוא צריך לחשב כמה להפריש לחלקים השונים של החיסכון הפנסיוני עבור כל עובד, לשלוח את הצ'קים לגופי הפנסיה, לוודא שכל הכסף נקלט כמו שצריך, ולחזור על הכל מדי חודש בחודשו. סוכני הביטוח מציעים למעסיק דיל מעולה: הם מוכנים לקחת על עצמם את כל הסיפור הזה, מבלי שהוא יצטרך לשלם על זה דבר. חינם אין כסף. ומי מממן את העלות הזו? העובדים, בדמי הניהול שהם משלמים לגוף הפנסיה, שחלקם מתגלגל לכיסם של סוכני הביטוח…

מצד שני נמצאים סוכני הביטוח. משתלם להם לקחת על עצמם את משימת תפעול הפנסיה משום שאז הם יכולים לחייב את העובדים לחסוך בגוף פנסיה מסוים, שמשלם להם (לסוכנים) עמלה גבוהה. במקרים רבים סוכנויות הביטוח שמספקות את שירותי התפעול למעסיקים נמצאות בכלל בבעלות של אחת מחברות הביטוח, ולכן הסוכנים יעדיפו לשווק את קרנות הפנסיה של חברת הביטוח שאליה הם שייכים.

לכן כשעובד מקבל הצעת מחיר ישירות מגוף פנסיה מסוים, והולך איתה לסוכן הביטוח, הסוכן יגיד לו שהוא לא יכול לתת לו את התנאים האלה אם הוא לא מקבל עמלה (או עמלה גבוהה מספיק) מאותו גוף פנסיוני. סוכני הביטוח צודקים בדבר אחד – הם באמת לא אמורים לעבוד בחינם. רק שמי שצריך לשלם על כך הוא המעסיק, ולא העובד.

אם אני מבין נכון, הבעיה פה היא ניתוק בין מי שמחליט ומי שמשלם. למעסיק לא אכפת – הוא מקבל מסוכן הביטוח מתנה בחינם. הוא לא משלם כלום, אז מה אכפת לו שסוכן הביטוח מנסה לקבל עמלות כמה שיותר גבוהות, שמעלות את דמי הניהול של העובד? לעובד אכפת – אבל לא הוא מחליט, אלא המעסיק מחליט. התוצאה – דמי ניהול גבוהים מדי. הרפורמה החדשה, אם אני מבין נכון, יוצרת מצב שבו המעסיק משלם מכיסו את עלות תפעול הפנסיה (במקום להפיל אותה על סוכן הביטוח, שמפיל אותה על העובד), והעובד ישלם לסוכן הביטוח רק על ייעוץ:

על פי ההסכם, המעסיקים ישלמו את עלות שירותי התפעול מכיסם (לפחות 10 שקלים בחודש לעובד), והעובדים עצמם יצטרכו לשלם ישירות לסוכני הביטוח עבור השירות שהם נותנים להם, או לבחור לעבוד בלי סוכן כלל.

פרטים מסובכים – תיאוריה פשוטה

מול סבך הפרטים של הרפורמה והמצב שהיה קיים לפניה, המודל הניאו-קלאסי מציג רעיון מאד פשוט: כל הפרטים האלו לא משנים בכלל. כדי להסביר את האינטואיציה, אני הולך לבצע פישוט אסטרטגי של המצב, ולהתעלם לרגע ממערכת היחסים בין סוכני הביטוח ובין קרנות הפנסיה: נניח שבמצב המוצא כל המעבידים בחרו סוכן ביטוח, ואז סוכן הביטוח היה שולח כל חודש חשבון לכל עובד עבור שירותיו. כלומר – העובדים משלמים את שכרו של סוכן הביטוח. ואז עובר חוק שמכריח את המעביד לשלם בעצמו לסוכן הביטוח. איך יושפע מזה השכר של העובד? לפי המודל הניאו-קלאסי  השכר נטו של העובד לא יושפע כלל.

חישבו על זה כך: נניח שמחר עובר חוק שכל מעביד צריך לתת העלאה של 100 ש"ח לכל עובד, וכדי לוודא שמעבידים לא מתחמקים – צריכה להופיע בתלוש המשכורת שורה "תוספת לפי חוק – 100 ש"ח". איך זה ישפיע על השכר? בהתחלה השכר יעלה, ואני מאמין שבמשהו קרוב מאד ל 100 ש"ח. ברור שהמעסיקים ירצו לחתוך 100 ש"ח מהשכר שהיה קודם לכן, כדי לקזז את זה מהתוספת החדשה, אבל לפעמים הם לא יכולים בגלל הסכמים קיבוציים, או חוזים אישיים, או סתם כי הם חוששים (כנראה בצדק) שהעובדים יכעסו עליהם, והתפוקה תרד. או סתם כי רוב המעבידים לא שמוקים, ולא ירצו לעשות מהלך כזה. אבל –

לאורך זמן מעסיקים יצטרכו להחליט בכמה להעלות את השכר, או מה השכר שהם יקבעו לעובדים חדשים, והמגבלות של הטווח הקצר ילכו ויחלשו. בגלל שמה שאכפת למעסיק זה בעיקר כמה הוא צריך לשלם, ומה שאכפת לעובד הוא בעיקר כמה הוא מקבל, הכוחות שקבעו את השכר קודם  – ביקוש, היצע, מיקוח – הם אלו שיקבעו את השכר לאחר הרפורמה. השורה שבה כתוב "תוספת לפי חוק – 100 ש"ח" תהפוך לאות מתה. אותו הגיון בדיוק פועל על החוק לפיו המעסיק חייב לשאת בעלות של ניהול הפנסיה. לפחות עשרה שקלים בחודש לעובד….

תיאוריה זה על הכיפאק, אבל…

אז, לתיאוריה הכלכלית הניאוקלאסית יש תחזית מובהקת בנוגע לרפורמה החדשה – כל הסכום שהמעסיק יחויב לשלם יירד, אחד לאחד, מהשכר של העובד. השכר של העובד לא באמת ישתנה, והעלות שלו למעביד לא באמת תשתנה. הרפורמה (לפחות החלק בה שמאלץ את המעסיק לשלם על ניהול הפנסיה) תהפוך לאות מתה. זה לא אומר שהעובד נשא בכל העלות של ניהול הפנסיה קודם לכן, והוא ימשיך לשאת בעלות הזאת לאחר הרפורמה. זה אומר שהעובד והמעביד חלקו ביניהם את העלות באופן מסוים לפני הרפורמה, ויחלקו אותה באותו האופן לאחר הרפורמה (ואת הניואנס הזה, אני חושש, אפשר להסביר רק עם גרפים. קחו מבוא א'. אחלה קורס…). לכן, אחד לאחד – כל העלות החדשה שתוטל על המעסיק תרד מהשכר של העובד.

עכשיו מגיע החלק הקשה – איך ניגשים לנתונים לבדוק את מידת האחיזה של התיאורה הזו במציאות? בעיה אחת היא שמדובר בסכומים קטנים יחסית, והם עלולים להיבלע ברעש הכללי שיש בכל נתונים מציאותיים. בעיה שניה היא שלא מספיק לבדוק שכר מיד לפני הרפורמה ושכר מיד אחרי הרפורמה. כאמור – אני די בטוח שהמעסיקים לא יורידו מהשכר את העלות החדשה שהוטלה עליהם ביום שאחרי הרופרמה. זה ייקח זמן. וככל שמחכים יותר זמן, יהיה קשה יותר לייחס שינויים בשכר לרופרמה הזו מכל הדברים.

אידיאלית, צריך למצוא קבוצה שאינה מושפעת מהרפורמה הזו, ולהשוות את התפתחות השכר שלה בשנים שאחרי הרפורמה לזו של קבוצות אחרות של עובדים, שכן מושפעים מהרפורמה הזו. אולי עובדים בשכר מינימום, שאי אפשר להפחית את השכר שלהם? בכל מקרה – אם למישהי יהיה רעיון בכיוון, זו יכולה להיות עבודה ממש יפה. אה, כן. וגם המציאות מעניינית. מסקרן מאד לדעת באיזו מידה התיאוריה הכלכלית אכן חוזה נכון את ההשפעות של הרפורמה הזו.

מודעות פרסומת

7 תגובות בנושא “פינת "מי מחפשת נושא לתזה או עבודת סמינר?" – מהדורת פנסיה”

  1. אסף, הבעיה בסידור עם סוכני הפנסיה היא לא דמי התפעול (הזעומים) ומי שמשלם אותם.
    הבעיה היא הבאנדלינג בין התפעול של המעסיק, לנושא הייעוץ ובחירת קרן הפנסיה.

    כאשר העלות תעבור לידי המעסיק, אבל הייעוץ ייבחר בחופשיות על-ידי המועסק, הכסף הגדול באמת (דמי הניהול הכלליים, לא עלויות התפעול) אמורים להפוך סוף סוף לתחרותיים.

    חשוב על זה כך – אם אני אדם עשיר בעל תיק פנסיה מנופח, עד היום קרן פנסיה לא יכלה לפנות אליי ולהציע לי לעבור אליה. היא הייתה צריכה לשכנע את הסוכן שלי (שנבחר על-ידי המעסיק משיקולי עלויות תפעול) להציע לי את הדבר.
    אלא מה – הסוכן שלי עובד עבור קרן פנסיה אחרת, ולכן לעולם לא יציע זאת בתנאים סבירים.

    יש כאן Moral Hazard קלאסי שההפרדה באה לפתור (לפחות אם חלקית).

    Liked by 1 person

    1. הכסת"ח שלי הוא הציטוט הבא: " (לפחות החלק בה שמאלץ את המעסיק לשלם על ניהול הפנסיה) ".

      עוד לא קראתי את כל הפרטים של הרפורמה, ואני שם את הדגש על הדברים שהסיקור התקשורתי מדגיש. יכול להיות שהרפורמה פותרת מורל האזארד אמיתי (אם כי לא ברור לי למה שהמעסיק לא יתמקח או יעשה מאמץ לבחור סוכן כמה שיותר טוב לעובדים מכל הבחינות. זה חלק מחבילת השכר שלהם בסופו של דבר). גם אפשרות לפייפר… 🙂

      אהבתי

      1. ״למה שהמעסיק לא יתמקח או יעשה מאמץ״? הצחקת אותי (או אותו). המעסיק מבין בפנסיה קצת פחות ממני וממך.
        (ואני מדבר על חברות היי-טק וקרנות הון סיכון כמעסיקים. לא בדיוק אנשים טפשים). הוא רוצה את השירות הכי זול עבורו שלא יגרום לעובדים להתלונן, וייקח לו הכי מעט זמן ועיסוק ביום יום העמוס שלו.

        הגורמים היחידים (היסטורית) שאכן הטיבו עם העובדים שלהם בנושאי פנסיה הם ועדי העובדים הגדולים (חבר, תעשייה אווירית, בנקים וכו׳) שתמיד ביצעו משא ומתן עילאי עבור העובדים שלהם.

        הסיבה שעשו זאת הי כי ייצגו אלפי אנשים ולכן בתהליך ההתמקחות שכרו יועצי פנסיה מומחים שסייעו להם. למעסיק קטן היה מספיק לשמוע מחברים שלו שהם מרוצים ולקחת את אותו הסוכן.

        אהבתי

      2. אולי. כלומר – בטוח יש בזה משהו. אני בוודאי לא חושב שכל מעסיק יימצא את העסקה הטובה ביותר שיש (כמו שלא כל עובד ימצא עסקה כזו). אבל אני גם לא חושב שהמעסיק שם על זה אפס משקל, ורק לוקח את הסוכן הראשון שנותן לו שירותים בחינם. אם יש תחרות סבירה בשוק הסוכנים, נראה לי סביר שאחד המימדים של התחרות הזו יהיה העלות שמוטלת על העובד.

        אהבתי

      3. מהניסיון המועט שלי, המעסיק בדק את ״איכות השירות״ לעובדים (האם קיבלו ייעוץ פרטני, האם הנושאים טופלו מהר, האם העובדים התלוננו, והאם סוכני הביטוח היו אטרקטיביים ויזואלית, כי בפועל מדובר באנשי מכירות לכל דבר).
        במעט מאוד מהמקרים, המעסיק בדק בפועל את ההמלצות לעובד ואת ההחלטות שלו, מכמה סיבות:
        1. לכל עובד סיפור ומקרה אחר, ולכן קשה להעריך את ההמלצה.
        2. זה המון עבודה.
        3. צריך לחכות 10 שנים ויותר כדי לדעת אם מדובר בהמלצות טובות.

        מה שאני לא מכיר כמעט אף מעסיק בעולם שעשה (פרט למעסיקים הגדולים) הוא אחת ל – 5 או 10 שנים לצאת למכרז בעזרת יועץ פנסיוני עצמאי לבחירת סוכנות, שבמהלכו ניתן לכל סוכנות תיק הביטוח הנוכחי של כל העובדים ומבקשים ממנה לדעת כיצד ישפרו אותו.

        בפועל מה שהתקבל הוא שירות סביר במחיר גבוה, לא שירות טוב במחיר תחרותי.

        Liked by 1 person

  2. הבעייה עם הפנסיה היא לא דמי הניהול ולא עבור מי עובד סוכן הביטוח.
    הבעייה היא האמון שפשוט אין במוסדות האלו.
    כל כך חבל שלא נותנים לאנשים לנהל את הכסף של עצמם וזהו.
    כל הפטרוניות הזו של "האזרח לא מבין כלום מהחיים שלו ולכן נחליט בשבילו" ועקב כך לגרור מדינה שלמה להשקיע בהרפתקאות של טייקונים גורמת לחוסר אמון מוחלט במערכת.
    מי יכול לסמוך על זה שכשיגיע לגיל פרישה, עם יכולת מנטלית חלשה הוא יקבל את הפנסיה שלו.

    הרגולטור מתעסק פה בשטויות במקום בעיקר: לתת לאנשים לנהל את הכסף שלהם.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s