הראשון לזהות :-)

(177 מילים)

נו, אחרי שנים של נסיונות, בסוף הצליח לי. ניחשתי נכון את הזוכה בפרס נובל בכלכלה. ברכות על הפרס המוצדק מאד לאנגוס דיטון. אני מקווה לכתוב פוסט שיסביר קצת יותר בפירוט מה הוא עשה, ולמה זה חשוב, אבל בינתיים, אנקדוטה משעשעת.

כפיים לפפיון!
כפיים לפפיון!

בשנת 1980, אנגוס דיטון ושותפו למחקר ג'ון מולבאוור,  פרסמו מאמר משפיע מאד – לפי גוגל סקולר זה המאמר המצוטט ביותר של דיטון (יש לו שני ספרים שמצוטטים יותר, אבל ספרים זה סיפור קצת אחר). המאמר הזה הציע דרך להשתמש בנתונים על הצריכה של משקי הבית כדי ללמוד משהו בעל ערך על ההעדפות שלהם. המאמר הזה הוא קונצרט של שילוב בין תיאוריה לנתונים, והוא חלק חשוב מהאג'נדה המחקרית שזיכתה את דיטון בפרס הנובל. עכשיו, השם שדיטון ומאלבאוור נתנו למתודה החדשה שהם פיתחו היה "מערכת ביקוש כמעט אידיאלית" או באנגלית "Almost Ideal Demand System". כבר בפסקה השניה של המאמר הם עוברים להשתמש בראשי התיבות של המתודה החדשה – AIDS. ראשי התיבות האלה הופכים להיות הכינוי של הטכניקה הזו. שנת פרסום המאמר הייתה, כאמור, 1980, ובאפריל של אותה שנה, המקרה הראשון של איידס בארה"ב מזוהה כאיידס. אבל עד ששמה של תסמונת הכשל החיסוני הנרכש – איידס,  הפך להיות מוכר, הכינוי של המתודה החדשה של דיטון ומולבאוור כבר תפס, ונכנס גבוה לרשימה של ראשי תיבות אומללים בכלכלה.

וכדאי לקרוא את החיבור הקטן הזה (שני עמודים) שדיטון כתב בשנת 2011, והסביר שלדעתו דווקא יש ערך במחקר הכלכלי:

Helping stop nonsense is important, and we are good at it.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s