בשולי ה 130 – מה קורה כשהוצאות הממשלה גדלות באותו שיעור כמו הגידול בשכר?

(580 מילים)

בשולי הדיון הסוער על כמה ואם הממשלה בישראל גדלה בשנים האחרונות, ידיד הבלוג אור העלה שאלה מעניינת: נניח שהשכר הממוצע הריאלי במשק עלה ב 50%, והוצאות הממשלה הריאליות, שחלק גדול מהן הוא שכר, גדלו ב 50%, האם השירות שהממשלה נותנת לאזרחיה באמת השתפר? התשובה שלי היא כן. כן זהיר, אבל כן. למה? אז טוב שאתם שואלים.

למה זו שאלה טובה?

נניח שהשכר הריאלי במשק גדל ב 50%, אבל הממשלה כלל לא משנה את הוצאותיה. בגלל שחלק גדול מאד מהוצאות הממשלה הן על שכר, זה אומר שהממשלה, כנראה, לא מעלה את השכר לעובדיה. אבל, בגלל שהשכר בשאר המשק גדל משמעותית, השכר בממשלה הופך להיות פחות אטרקטיבי, וסביר שאיכות כח האדם בממשלה תידרדר. על בסיס האינטואיציה המאד סבירה הזו, אפשר להסיק שאם הממשלה תגדיל את הוצאותיה על שכר רק כדי להישאר באותו מקום יחסית לשאר המשק, היא תמשיך לקלוט לשירותיה איכות כוח אדם דומה, וכלל לא ברור שזה יהווה שיפור כלשהו ברמת השירותים של הממשלה לאזרח.

אבל עכשיו צריך לקחת צעד אחורה ולשאול – למה השכר בשאר המשק גדל ב 50%? השכר יכול לעלות בגלל שתי סיבות: שיפור בפריון, כלומר שהעובד יוצר יותר ערך ("עוגה" גדולה יותר), או שיפור בכוח המיקוח של העובד, כלומר שהעובד מקבל לידיו חלק גדול יותר מהעוגה. כשמדברים על שינויים של עשרות אחוזים בשכר הריאלי, אני שם הרבה יותר משקל על הגידול בעוגה. זה לא שנושא המיקוח לא חשוב, אבל ההערכה שלי, לפחות בנוגע לעשורים האחרונים, היא שאם בכלל – כוח המיקוח של העובדים ירד. ובכלל, קשה להשיג גידול של עשרות אחוזים רק על ידי חלוקה מחדש של אותה עוגה.

hardwork
עובד חרוץ בפעולה

ועכשיו צריך לקחת עוד צעד אחורה ולשאול – מה הגדיל את הפריון של העובדים? מדוע העוגה שהם מייצרים גדלה? ושוב, שתי אפשרויות. אחת היא שהעובדים עצמם הפכו יצרניים יותר – יש להם יותר כישורים, יותר השכלה, הם יותר בריאים, וכו'. השניה היא שדברים חיצוניים לעובד השתפרו – יותר טכנולוגיה, יותר מכשור, פרקטיקות ניהול וארגון משופרות, וכו'. ועכשיו אפשר לחזור לשאלה המקורית – אם השכר הריאלי במשק גדל ב 50%, והממשלה הגדילה את הוצאות השכר שלה ב 50% כדי לעמוד בתחרות עם השוק הפרטי, האם הממשלה מספקת שירותים ברמה גבוהה יותר?

אני חושב שכן, אבל בזהירות. כאשר הממשלה מגדילה את השכר שהיא משלמת, אפילו אם זה נעשה רק מתוך מטרה לקבל את אותו חתך יחסי של עובדים, היא מקבלת לידיה עובדים יותר טובים במובן אבסולוטי: העובד הממוצע של אתמול הוא לא העובד הממוצע של היום, ואנחנו לומדים את זה מהעובדה שהשכר הריאלי גדל (בהנחה שהוא גדל..).

בכל זאת, צריך להיות זהירים עם המסקנה הזו. בעולם שבו רוב השיפורים בפריון של העובדים נובעים מההון האנושי של העובדים עצמם הטיעון הזה הוא די חזק. בעולם שבו השיפורים בפריון נובעים מהתפחויות חיצוניות לעובד – טכנולוגיה, פרקטיקות ניהול – צריך לחשוב האם סוג השירותים שהממשלה מספקת יכול לעשות שימוש מועיל בהתפתחויות האלו. בצד החיוב, הטיעון יילך פחות או יותר כך:

  1. השכר בשוק הפרטי גדל כי העובדים כיום יודעים להשתמש במחשבים, ולכן מייצרים עוגה גדולה יותר
  2. הממשלה חייבת לעמוד בתחרות מול השוק הפרטי, ולכן מעלה גם היא את השכר
  3. והממשלה גם תקנה מחשבים, כך שכל עובד בממשלה יוכל לייצר יותר ערך

בצד השלילה, הטיעון יילך פחות או יותר כך:

  1. השכר בשוק הפרטי גדל כי העובדים כיום יודעים להשתמש במחשבים, ולכן מייצרים עוגה גדולה יותר
  2. הממשלה חייבת לעמוד בתחרות מול השוק הפרטי, ולכן מעלה גם היא את השכר
  3. אבל מורה הוא מורה הוא מורה, ומחשב לא יישפר את הפריון שלו. לכן, למרות העליה בשכר, לא תהיה עליה ברמת השירותים שהמדינה מספקת

אני שונא להגיד את זה, אבל, כן, נדמה לי שהאמת איפשהו בין שתי הגרסאות האלו. בלי שום ביסוס חוץ מתחושת בטן, אני חושב שהטיעון לחיוב יותר סביר, אבל זו רק תחושת בטן. כל עוד שירותי הממשלה אינם מתומחרים, יהיה מאד קשה לענות בצורה החלטית על השאלה הזו.

Advertisements

5 תגובות בנושא “בשולי ה 130 – מה קורה כשהוצאות הממשלה גדלות באותו שיעור כמו הגידול בשכר?”

  1. האמת היא שזאת שאלה שדי בלתי אפשרי לענות עליה, והיא מדגימה כמה מהבעיות המרכזיות של חשבונות לאומיים (או של אגרגציה בכלל).
    אני יכול לפרט כמה דברים שאנחנו לא יודעים (וחלקם אנחנו לא יכולים לדעת) כדי להדגים את הבעיה:
    1. האם המוצר הציבורי שהממשלה מייצרת והמוצר שהשוק הפרטי מייצר הם תחליפיים או משלימים? אפילו אם נתעלם מסוגיית הבחירה החברתית ונניח שיש משק בית מייצג שאנחנו מנסים לדאוג לרווחתו, אנחנו עדיין לא יודעים מה הכמות האופטימלית של המוצר הציבורי שיש לספק לו כפונקציה של סך הייצור הפרטי במשק. כלומר, אם הטכנולוגיה של הייצור הפרטי משתפרת, מה הממשלה צריכה לעשות: להשקיע יותר בתשתיות כדי לתמוך בסקטור הפרטי או שמא הייצור הפרטי ממילא מחליף חלק ממה שהממשלה עשתה קודם?
    2. מה הקשר בין טכנולוגית הייצור של הממשלה לבין זו של השוק הפרטי? האם הטכנולוגיות דומות, והאם אפשר לצפות שהן יצמחו באופן דומה?
    3. ובאותו הקשר, האם ההון האנושי שנצבר עם הזמן מעלה את הפריון הפוטנציאלי בשני הסקטורים באותה מידה?
    [הערת אגב, במודל הסטדנרטי הניאו-קיינסיאני התגובה הנכונה לשינוי טכנולוגי חיובי היא הורדת הריבית, אבל יש מספר מאמרים שמראים שהתוצאה האינטואיטיבית הזאת עלולה להשתנות במשק שהייצור בו מחולק בין שני סקטורים (או יותר), ושהדבר תלוי במידה שבה המוצרים בסקטורים השונים תחליפיים או משלימים. אני מציין את זה רק כדי להדגיש שהתוצאה בשווי-משקל כללי יכולה להיות לא-אינטואיטיבית]
    4. שווקי עבודה: זה נשמע שאתה מניח שבשוק הפרטי השכר נקבע באופן תחרותי, ואילו הממשלה לוקחת את השכר בסקטור הפרטי כנתון. הממשלה היא כמובן מעסיק מאוד גדול, אז אני לא בטוח עד כמה זה תקף. איך לחשוב על התחרות בשוק העבודה בין הממשלה לפרטיים? קורנו, ברטרנד? שאלה קשה.
    אני יכול להמשיך אבל נסתפק בזה בינתיים.

    Liked by 1 person

  2. בסיבות לעליית השכר ציינת עלייה בכוח המיקוח או עלייה בפריון. האם סיבה נוספת יכולה להיות גם ירידת מחירים? למשל בשל התמודדות עם כשלי שוק או הסרת חסמים ממשלתיים?

    אהבתי

    1. הממ… שאלה טובה. צריך להפריד בין שני סוגי התרחשויות (שיכולים לקרות ביחד, אבל הם עדיין שתי התרחשויות שונות):
      1. יותר תחרות למשל מביאה לירידת מחירים. במצב כזה היצרן מרוויח פחות, ולכן, יכולות להיות לזה השפעות על השכר. לא ברור לחלוטין מי ינצח, וזה שוב תלוי בכוח המיקוח של העובדים, בתנאים בשאר המשק, וכו'.
      2. אולי בגלל יותר תחרות יש אשכרה שיפורים בפריון, כי התחרות דוחפת פירמות להשתפר. ואז זה כמובן יכול להביא לשיפור בשכר הריאלי.

      אבל מעצם העובדה שמחירים יורדים לא קל להסיק מה יקרה לשכר הריאלי.

      אהבתי

  3. לגבי כוח מיקוח – לדעתי כוח המיקוח של העובדים המוכשרים מאוד עלה מאוד ואילו של הלרוב פחות משכילים ופחות מיומנים ירד. יש לכך ביסוס גם בדוח בנק ישראל לשנת 2013 תיבה שלמה עוסקת בכל סוגיית הפריון והמסקנה היא שמי שעובד בענפי הייצוא הגדיל משמעותית את הפריון. למה אני סבור שכוח המיקוח של עובדים מוכשרים עלה מאוד: משום שבעקבות שיפור באמצעי התקשורת וזמינותם מעסיקים וציידי כשרונות לא צריכים לעבוד עם ערימות של קורות חיים הם פשוט שולפים את מי שהם רוצים מהלינקדאין, אם אין ברירה אז פייסבוק. ה-Matching הזה בין מועמדים טובים ומעסיקים וצמצום פערי התיווך קורה הרבה יותר. כאשר פונים אליך בהצעת עבודה כבר כוח המיקוח יותר גדול וכך גם לגבי מקום העבודה הקיים.

    Liked by 1 person

  4. ועדיין באופן יחסי למגזר הפרטי אין שיפור בשירותי הממשלה.

    לגבי שיפורים טכנולוגיים והשפעתם על שירותי המדינה. אין ספק שבחלק מהשירותים השנואים ביותר כמו משרד הפנים והתחבורה או ביטוח לאומי הכנסת טכנולוגיות שיפרה באופן עצום את השירות. כשגיליתי שאפשר להזמין מסמכים באינטרנט או להוציא במסוף הפעיל 24/7 כמעט בכיתי מהתרגשות ומאושר..

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s