אי אפשר למנוע ייצוא של הגז

(393 מילים)

לא בגלל שהטייקונים שולטים בממשלה. לא בגלל שזה לא כדאי או לא חכם – אני לא יודע אם זה כדאי או לא. אלא בגלל שאי אפשר באמת למנוע ייצוא של הגז. למה?

תארוז לי שתי חביות גז לקחת

הטרייד-אוף בנושא ייצוא הגז, אם אני מבין נכון, הוא כזה: מחד, ייצוא של הגז יעלה את המחיר שלו, כי הצרכן הישראלי יצטרך להתחרות בצרכנים מכל העולם. מאידך, מחיר גבוה של הגז יגדיל את הכנסות הממשלה ממיסוי. לכן, ייצוא של הגז טוב להכנסות הממשלה, וכמובן לרווחיהם של הטייקונים, אבל רע לצרכן

אני לא חושב שזו הצגה מוצלחת מדי של הנושא. לא מופרכת, אבל לא מוצלחת מדי. הבחירה איננה בין ייצוא חופשי של הגז והגבלה נוקשה על ייצוא של הגז. הבחירה היא בין ייצוא ישיר של הגז, וייצוא עקיף של הגז, או לפחות של חלק משמעותי ממנו.

הצרכנים הגדולים ביותר של אנרגיה בישראל הם מפעלי תעשייה, וחלק משמעותי מהתוצרת שלהם מופנה לייצוא. כך שאם הם ייהנו ממחירי גז זולים יותר, הם יוכלו למכור את מוצריהם בעולם במחיר זול יותר, או להינות מרווחים גבוהים יותר, או מה שכנראה יקרה, שילוב של השניים. במילים אחרות, הם ייצאו את הגז, רק במקום במכולות של גז נוזלי, הם "ייצאו" את הגז מגולם בתוך המוצרים שהם מייצאים. מבחינה כלכלית, אין המון הבדל אם כדי לייצא את הגז רק הפכת אותו לנוזלי והעמסת אותו על אוניה, או שהוספת לו מתכת, ידע, ועבודה, והפכת אותו ללהבי מנוע למטוסי סילון. בשני המקרים אתה מייצא גז. השאלה היא לכן לא "האם לייצא גז", אלא "האם לייצא את הגז ישירות, או בעקיפין, מגולם בתוך מוצרי ייצוא". חשוב גם לזכור שככל שגדל הפער בין מחיר הגז בעולם ומחיר הגז בישראל תחת מגבלות ייצוא של הגז, כך יש יתרון גדול יותר ליצואנים המקומיים. במילים אחרות, ככל שמגבלת הייצוא הישיר יותר מגבילה, כך חלק גדול יותר מהגז שמופנה לשימוש מקומי, באופן אירוני משהו, ישמש לייצוא. (חובבי מודלים – האם זה ייצא החלפה מלאה? מה צריך להניח בשביל זה?) לא זו אף זו, כל שפער המחירים גבוה יותר, אבדן הכנסות הממשלה ממיסים גבוה יותר.

נכון, כל יחידת גז שמיוצאת הולכת במלואה לחו"ל, וכנראה שרק חלק מכל יחידת גז שאינה מיוצאת תמצא את עצמה בסופו של דבר מיוצאת באופן עקיף. קשה לי אפילו לזרוק ניחוש כמה מתוך תצרוכת האנרגיה בישראל הולכת למוצרי ייצוא, אבל היה מעניין לראות חישוב רציני של זה, ואיך זה משפיע על החישובים של מה יותר כדאי – להגביל את הייצוא הישיר של הגז ולאפשר רק ייצוא עקיף, מכול להינות מהכנסות גבוהות יותר ממיסים.

מישהו מחפש נושא לעבודת סמינר?

מודעות פרסומת

15 תגובות בנושא “אי אפשר למנוע ייצוא של הגז”

  1. מה שאתה מתאר זה לא רק יצוא גז, זה יותר מזה – זה יצוא גז עוקף מס ששינסקי… אנשים לא מבינים את זה בכלל. הם רק רוצים שחשבון החשמל שלהם ירד.

    אהבתי

  2. זה מעניין, כי אם אתה מניח Double Marginzaliation (שיתקיים בין הגז למוצר המיוצא), חלק גדול יותר מהרווח של המוצר הסופי יישאר בישראל (ודווקא יגדיל את הכנסות המדינה), במקום שהגז ייוצא, והמוצר הסופי ייוצר בחו״ל והרווח עליו יישא מס במדינה אחרת.

    לא שאלה טריביאלית לדעתי.

    Liked by 1 person

    1. אני צריך לכתוב לעצמי את המשוואות כדי להשתכנע עד הסוף, אבל זו נקודה מעניינת.

      בכל מקרה, נדמה לי שההשפעה מסדר ראשון היא ששיעורי המס הם מאד שונים בין הגז ובין סתם מוצרי ייצוא.

      אהבתי

  3. אסף, לפי ועדת צמח החלק הארי של הגז מיועד לצריכה מקומית (חשמל ותחבורה) ולא לתעשייה. קרי, כנראה שאף פעם לא יהיה יצוא עקיף של גז במימדים משמעותיים דרל מוצרי תעשייה. ואז הטרייד אוף שאולי עומד בעינו הוא בין הקדמת הכנסות כתוצאה ממיסוי על על היצוא לבין הוזלת מחיר החשמל לתקופה יותר ארוכה עבור הצרכנים הישראלים. עם זאת, חשוב לזכור שמיסוי היצוא טרם הוסדר ואין ספק שגם בעניין הזה יהיו לחצים ותרגילים מצד החברות להפחית את חבות המס שלהן. בסוף ייתכן מצב שגם מייצאים יותר מדי גז (ומשאירים פחות מדי לצריכה מקומית) וגם לא נהנים מפירות המיסוי כי החברות יצליחו לייצר תכנוני מס שיקטינו את הכנסות המדינה (למשל, לשחק עם מחירי העברה ולשלם ע"פ המחיר הפקה ולא ע"פ מחיר מכירה).
    http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/NGReportSep12.pdf

    אהבתי

    1. תודה על התגובה, אבל לא הבנתי אותה עד הסוף.

      קודם כל בקשר לשימושים המקומיים בגז: לפי הטבלה בעמוד 54 בדוח הועדה שלינקקת אליו, הביקוש בתחבורה הוא הנמוך ביותר, והכי פחות ודאי. כיום הוא אפס, וכל מספר אחר הוא תחזית לעתיד. השאר מתחלק בין תעשייה וחשמל, אבל החשמל עצמו הרי משמש בתעשייה, כך שאי אפשר לספור אותו בתור שימוש מקומי שאי אפשר לייצא (ובמידה פחותה גם תחברוה משמשת בתעשייה).
      בתרחיש הסביר לפי הועדה, ייצור חשמל משתמש ב 336 BCM, תעשייה ב 111 BCM, ולתחבורה הם מנבאים שימוש של 40 BCM, כל המספרים על 27 שנה. הם מוסיפים שימוש בגז כחומר גלם, שגם הוא בפועל תעשייה, של 14 BCM. שוב, בהתחשב בזה שחשמל עצמו משמש הרבה לתעשייה, נראה לי שנכון להגיד שחלק גדול מהאנרגיה שתופק מגז כן תשמש לתעשייה, ישירות, או בתור חשמל, ושאפשר יהיה לייצא אותה. לא ברור לי על איזה מספרים אתה מסתמך בטענה שאף פעם לא יהיה ייצוא עקיף של גז במימדים משמעותיים.

      בקשר להסדרת המיסוי מייצוא – מסכים. מפיקי הגז יכולים, אולי, למכור גז לחברה בת שלהם בשוויץ במחיר עלות, לשלם מס מופחת בארץ, ואז לשלם מס על הרווחים בשוייץ. אין לי ספק שהם גם ינסו להפעיל לחץ להוריד את חבות המס שלהם. זה נכון לכל יצואן. אבל זה שיקול נוסף. אני מסכים.

      Liked by 1 person

  4. דיברתם עלזה קצת למעלה, אבל במושגים טכנים שאני לא מכיר.
    כיצד ניתן לחזות האם למדינה עדיף יצוא של גז ישירות עם שישים אחוז מס או ייצוא גז דרך תעשיה שמייצרת מקומות עבודה, רווחה כללית גדולה יותר (?), וכו?

    אהבתי

    1. לא יודע… הנקודה היא להבין שלפחות חלק מהגז שלא ייצאו במכולות של גז נוזלי, ייצאו במוצרים עתירי אנרגיה. בשביל לתת שורה תחתונה של מה עדיף צריך הרבה הרבה יותר מחשבה מפוסט בבלוג…

      בכל זאת משהו בנושא – האם ייצוא עקיף של גז מייצר מקומות עבודה? אני לא חושב. אולי, אבל אני לא חושב. יכול להיות שאנרגיה זולה דווקא תגרום ליצרנים להעדיף שימוש בתהליכים שצורכים הרבה אנרגיה במקום עובדים, ובכך לחסל מקומות עבודה. יכול להיות שהיא תגרום ליצרנים להעסיק עוד עובדים כדי לנצל את מחירי האנרגיה הזולים. אין לי מושג. בכל מקרה, הרבה יותר סביר ששינוי מחירי האנרגיה ישפיע רק על סוג מקומות העבודה שיווצרו, ולא על מספרם הכולל. המשק הישראלי נמצא בתעסוקה מלאה, או כמעט מלאה, עכשיו, ואני לא חושב שאנרגיה זולה תשנה הרבה לתעסוקה הכוללת. יכול להיות שהיא תשנה את הרכב התעסוקה, אבל אני לא רואה סיבה לשינוי במספר הכולל של מקומות עבודה בישראל.

      אהבתי

      1. כתבתי יצירת מקומות עבודה כי זה הדבר הראשון שעלה לי לראש, אבל אני מסכים שזו אולי לא הדוגמא הטובה ביותר. אפשר לקחת אחרת למשל שאזרחי ישראל ישלמו פחות על דלק למכוניות (שיונעו מגז זול יותר) והכסף הפנוי יגדיל את הדרישה למוצרים וכך רמת החיים תעלה וכו וכו. אתה מבין את זה טוב יותר ממני.

        אני מסכים שזו נקודה טובה שחלק מהגז שכביכול אינו מיועד לייצוא בסופו של דבר ייוצא בדרכים חלופיות- אך אני לא מבין כיצד המדינה יכולה להחליט על הדרך המיטבית עבורה לייצוא הגז.

        אהבתי

      2. נקודות טובות איז מי ת'ינג. פחות מעניינות אותי שורות תחתונות. אני משאיר את זה למבוגרים.

        אבל אם ממש מעקמים לי את היד – אחד הדברים שהנקודה הזו מדגישה היא שקשה מאד, אם בכלל אפשרי, לדעת איך יתחלקו הרווחים מהגבלות על ייצוא. לכן, אם המטרה היא חלוקה מחדש של משאבים, עדיף לעשות את זה על ידי מיסוי, שיותר ברור (גם לא תמיד עד הסוף, אבל יותר) מאיפה הוא בא, ולאן הוא הולך.

        אהבתי

  5. אז אתה צודק וגם הגז שמיועד לחשמל, חלקו בעצם מיועד לתעשייה. אבל כנראה שחלק קטן יחסית. לפי הנתונים האחרונים שמצאתי התעשייה צורכת קצת יותר מ-20% מסך כל החשמל שמייצרת חח"י. כמובן שעם המעבר לגז, המספר הזה יירד כי מפעלים יתנתקו מחח"י ויפיקו את הארגיה בעצמם. כך שגם בהנחות מאוד מקלות, עדיין פחות ממחצית הגז תיועד לתעשייה (ואני חושב שזה יהיה יותר לכיוון השליש). על זה תוסיף שלא כל התעשייה היא תעשייה מייצאת, כך שלמשל הגז הזול של מפעל שניב שכל תוצרתו לצריכה מקומית אמורה להוזיל את הנייר טואלט שלנו (בנחה שיש תחרות וכל הג'אז הזה).
    על זה אני תוהה בקול רם, האם בתעשייה מייצאת הוזלה משמעותית של עלויות הייצור לא אמורה להתגלגל ישירות להגדלת מתח רווחים (כי הרי הם בשוק פתוח ורואים את המחיר כנתון ולכן ימשיכו למכור באותו המחיר ולהרוויח יותר) שיתחלקו באופן כזה או אחר בין הבעלים לבין העובדים (שזו כבר כמובן סוגיה אחרת), קרי תוספת הכנסה נטו למשק?

    אהבתי

  6. 1. משהו לא מסתדר לי בפתיח. בשוק המקומי דלק ונובל מהווים מונופול ולכן המחיר יהיה מונופוליסטי. בחו"ל יש יותר לחברות הללו מידה מסוימת של תחרות ולכן מחיר היצוא יכול להיות נמוך מהמחיר בשוק המקומי. וזה גם מה שנכתב במתווה שהובא לאישור הממשלה. לפחות לפי הפרסומים.
    2. אם באמת הייתי יכולה לבחור הייתי מעדיפה יצוא עקיף. ההבדל הוא פיתוח של עוד תעשיות בדרך על פני האופציה של יצוא ישיר
    3. מפריע לי שתמיד בדיונים על התקציבים החברתיים היו אומרים טוב אי אפשר להשוות אותנו למדינות מערב אירופה כי להן אין כאלה הוצאות ביטחון ולו רק היה לנו את הנפט של נורווגיה. אז הנה. ואיכשהוא זה לא הולך לעזור לתקציבים החברתיים. אין לי איך לתאר במילים את חווית ההחמצה והתסכול וחוסר האונים למול מעשה העוולה הזה של ממשלה ושל זה העומד בראשה אשר נבחרו באופן דמוקרטי. בא לי הפיכה.
    4. הכל סובב סביב זה שהמדינה לא מוכנה להשקיע בעוד צינור בתמר כדי שהיחס חוב תוצר או משהו כזה לא יפגעו.
    5. ההגיון שלי היה אומר שהדיון בקבינט המדיני בטחוני צריך היה להיות הפוך. כזה שנאבק להשאיר את הגז אצלנו מסיבות בטחוניות.

    אהבתי

  7. קודם כל המון תודה על הרשימה המעניינת!
    דבר שני, יש לי שאלה בנושא גז וייצוא – אם במקרה בא לך לענות, זה יהיה נחמד מאוד מצדך 🙂
    האם יש סכנה ל"מחלה הולנדית" בישראל בעקבות תגליות הגז? אם כן – מה אפשר לעשות כדי למנוע/לצמצם את זה? המון תודה!

    אהבתי

  8. לתחושתי העלאת מחיר הגז עקב יצוא ישיר יהפוך את המשק לפחות תחרותתי להכנסת כסף מבחוץ (יצוא)
    מחיר גבוהה של גז מייקק את כל מערך המחירים הסופיים כי אנרגיה יקרה נכנסת בכל כך הרבה שלבים בדרך כך שהכנסות המדינה ממיסים זה קצת פיקציה (צריך הרבה מיסים לפצות את האזרחים על הנזק שאפשר לצמצם אותו מראש)
    לבסוף עתודות אנרגיה למדינה קטנה מוקפת טובים זה לא רע(סוג של נזילות)

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s