יותר טבעי מגז טבעי – מהדורת נדב אייל

(412 מילים)

רונלד קואס, כלכלן משפיע מאד, כתב פעם שלדעתו הסיבה שממשלות מפגינות ביצועים לא משהו בכל כך הרבה תחומים, היא העובדה שממשלות עוסקות בכל כך הרבה תחומים. כפי שאומרים בלשון עם זר – יש להן אצבעות ביותר מדי עוגות. אני רוצה להוסיף תת-חוק לאמירה הזו: הסיבה שאנשים כל כך מתאכזבים מממשלות היא שאנשים בונים ציפיות גבוהות מדי. ועכשיו – נדב אייל וגז טבעי.

נורווגיה

כך נדב אייל היום בפייסבוק, ולמיטב הערכתי הוא מביע פה עמדה יחסית מקובלת. כאילו, לא באמת נפוצה (אני מקווה), אבל טענה  שאנשים שאמורים לדעת שהיא בעייתית בכל זאת טוענים:

אפשר לדאוג שהגז הזה יהפוך את בתי הספר שלנו למוסדות מפוארים עם 25 תלמידים בכיתה. שיחס הצוות ילדים בגנים יהיה 1:4. זה היחס בבריטניה. שכל ילד יקבל 45 דקות אישיות עם הגננת. זה מה שקורה בצרפת.
הגז הזה יכול להקים קרן לאומית לדיור ציבורי. לחסל לגמרי את תופעת ההומלסים. הוא יכול להפוך אותנו לנורווגיה. מדינת ישראל קיבלה נס.

נורווגיה אני אומר לכם! אם אני טועה במספרים, אז אשמח אם יתקנו אותי, אבל תנו לי לנסות לבדוק עד כמה נורווגיה כל הסיפור הזה. סך ערך הגז (מקור) הוא בערך 150 מיליארד דולר, בערכים מהוונים. נניח שהוא יופק על פני 15 שנה כדי שיצא עגול, ונניח שכל ערך הגז יגיע לידי ממשלת ישראל – אפס עלות הפקה. יוצא לי פה 10 מיליארד דולר לשנה. זה הרבה מאד כסף. באמת. זה יכול לעשות הבדל. אבל כדי לשים דברים בפרופורציות, זה היה בערך הגידול בהכנסות הממשלה בין 2012 ל 2014 (מקור). יש פה כמה דקויות של היוון, מונחים ריאליים מול נומינליים, ועוד כמה, אז ליתר ביטחון נוסיף שנה – בין 2011 ל 2014. הנס של גילויי הגז, אם כולו היה הולך לידי הממשלה, היה מגדיל את הכנסות הממשלה פחות או יותר כמו הגידול בהכנסות בשלוש השנים האחרונות. בגלל שהאוכלוסיה גדלה, והכלכלה בסך הכל צומחת, אני משער שמי שיעשה תרגיל כזה נניח בין 2019 ל 2020 יגלה שהגז שווה פחות או יותר לגידול שקורה ממילא בשנה אחת בהכנסות הממשלה. בשנים האחרונות של הפקת הגז אפשר להעריך שכבר יהיה מדובר בסכום זניח.

oil-rig

אז הנה דרך אחת לחשוב על הנס של תגלית הגז מבחינת הכנסות הממשלה (יש לגז גם השפעות חיוביות נוספות, וגם בהן, אגב, מגזימים מאד): הוא כבר קרה בין 2011 ל 2014, ואכן, נורווגיה זה לא מילה. הנס הזה של הגז יקרה שוב, אני מעריך, פחות או יותר כל שנה, החל משנת 2020 פלוס מינוס. צפו לבתי ספר מפוארים.

למה זה משנה?

אם אני אומר שזה מלא כסף בכל מקרה, כסף שיכול לעשות הבדל, אז למי אכפת אם אנשים מגזימים? בגלל שלנפח ציפיות בצורה כל כך מוגזמת זו דרך בטוחה להתאכזב. חשוב להתווכח על מה לעשות עם הגז, אבל לבנות ציפיות לנורווגיה זה לעשות צחוק מהעבודה.

מודעות פרסומת

12 תגובות בנושא “יותר טבעי מגז טבעי – מהדורת נדב אייל”

  1. בלי קשר ישירות לגז – הכנסות של 10 מיליארד זה לא רווחים של 10 מיליארד.
    10 מיליארד שמיגיעים מגידול האוכולוסין, ואפילו מעלייה בהשתתפות בכוח העבודה, גוררים איתם הוצאות – בתי-ספר, רפואה, כבישים, רכבות, וכו׳.

    מה עלות ההכנסה הנוספת עבור הכנסה מאוכולוסיה, ומה עלות ההכנסה עבור תמלוגים ממשאב טבעי?

    אהבתי

    1. כן, אלה דברים נכונים. ואולי מעניין לראות איך נראה חישוב יותר מדויק. אבל המטרה של הפוסט הזה לא הייתה לעשות חישוב מדויק, אלא להראות סדרי גודל, ובעיקר – שהפנטזיות של נדב אייל לא קשורות לכלום. התוצאה הזו, אני די בטוח, לא תשתנה גם אם החישוב היה הרבה יותר מדויק.

      אהבתי

  2. האמת? לא הצלחתי להבין.
    מה שאתה אומר זה שבגלל שזה גם ככה הגידול בהכנסות הממשלה זה לא סכום כסף רלוונטי?
    ז"א ברור שהסכומים מוגזמים (כי לא הכל יגיע לידי המדינה), אבל כל סכום כסף זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו שלא עשו קודם. אפילו אם זה אומר הורדה קטנה במיסים כדי להגיע לאותן ההכנסות.

    נראה לי שפספסתי משהו מהותי בפוסט הזה.

    אהבתי

    1. אני בהחלט לא אומר שזה לא כסף. זה הרבה כסף. וזה סבבה, וזה יעשה הבדל. אפילו כתבתי את זה פעמיים בפוסט…. 🙂
      אבל יש הבדל גדול בין הרבה כסף, ובין להפוך לנורווגיה ולפתור את כל חוליי מערכת החינוך, ודיור ציבורי, וכו'. כדי להעביר את הנקודה הזו, שהרה כסף עוד לא אומר נורווגיה, השוויתי את הגידול בהכנסות הממשלה שיגיע מהגז (ואגב, תחת הנחות מאד מאד אופטימיות), לגידול בהכנסות הממשלה שקרה גם ככה בשנתיים-שלוש האחרונות. שוב, זה לא מעט כסף, אבל זה מאד רחוק מנורווגיה.

      אהבתי

      1. תחת כל הסתייגויות הרגילות (הוצאות קבועות, תועלת שולית פוחתת וכו') – מה שמשנה לעניין מערכת החינוך, הדיור ציבורי, הבריאות וכדומה אינם "הכנסות הממשלה" אלא "הכנסות הממשלה לנפש", לא?

        ונראה לי (לא בדקתי) שחלק ניכר מהגידול הטבעי בהכנסות הממשלה מוסבר מהגידול באוכלוסיה, ועל כן השפעתו על "הכנסות הממשלה לנפש" הוא קטן יחסית – בעוד שהכנסות המדינה מהגז יעלו באופן פרופורציונלי גם את הכנסות המדינה לנפש. אז אני לא בטוח שהטיעון שלך לעיל מחזיק מים.

        אהבתי

      2. זה דווקא חלק לא גדול. אבל, שוב ו המטרה פה היא לא חישוב מדויק. המטרה היא להגיד שנורווגיה זה לא. אבל, אם אתה רוצה, יאללה נשתגע, גידול של חמש שנים. והחל מ 2020 הגידול של הממשלה בשנה וחצי.

        מאז 2011 עד היום הגענו ליחס של 4:1 בגנים? זה מה שאני בא להגיד

        אהבתי

  3. ה כולל מאגרים נוספים, אבל זה שווי הגז המלא: לקחתי נתונים ממשרד האנרגיה בלינק הבא:
    http://energy.gov.il/…/%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%95…/WM.pdf

    )עמוד 2 פסקה שלישית(

    אומרים כאן שההערכות הן שיש לנו ~1810 BCM גז. השתמשתי במחשבון של חברת דלק:
    http://www.delekenergy.co.il/?pg=calc&CategoryID=198

    וקיבלתי ש-1810 BCM=
    63912429378.573 מיליון BTU אנרגיה. לפי המתווה הבזיוני (לא בזיוני אקסיומטית, רק לדעתי האישית), על כל מיליון BTU משלמים 5.4 דולר. נכפול 5.4 במספר המשוגע שקיבלנו מדלק ונגיע ל-
    345,127,118,644 דולר. שער הדולר נכון להיום 3.79 דולר.
    על כן – הסכום הכולל הוא (תופים) 1.3080318e+12 שקל, או במילים אחרות קיבלנו טריליון ועוד 300 מיליארד שקל (פי חמש מתקציב הבטחון לשנת 2014).
    energy.gov.il
    energy.gov.il

    אהבתי

    1. לא התכוונת לפי 5 מתקציב מדינת ישראל לשנת 2014?

      תקציב הבטחון נע בין 60 ל 75 מליארד שקל, תלוי מה בדיוק כוללים בתוכו ("קופסא" – ביזיון לדעתי) ואת מי שואלים, בכל מקרה פחות מ 100 מליארד שקל. תקציב כל המדינה בסדר גודל של 300 מליארד.

      אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s