איך מגלגלים מס על הלקוח – מהדורת הדיור

(995 מילים)

החלקה קטנה של נחמיה שטרסלר, שנעה בין טעות דפוס לטעות יותר משמעותית, מספקת לי תירוץ לדבר על משהו יותר רחב. אבל קודם כל, ההחלקה של שטרסלר. בטור מהיום הוא כותב שהטלת מס על משכירי דירות תיפול בסופו של דבר על השוכרים כי:

ברור גם, שכאשר יש עודף ביקוש וההיצע קשיח לטווח קצר, המשכירים יגלגלו את עיקר תוספת המס על השוכרים

הממ… לא. הניתוח הסטנדרטי של שוק תחרותי – ושוק הדירות להשכרה הוא די תחרותי – דווקא מצביע בדיוק על ההיפך, ותודה לצביקה דויטש שהעיר על העניין: כאשר היצע הדיור קשיח בטווח הקצר, המס דווקא לא יתגלגל כמעט בכלל על השוכרים.

kitchen
יד ראשונה מרופא

למי שלא מכיר את השפה, היצע "קשיח" הוא היצע שלא מגיב כל כך למחירים. כלומר – שלא כל כך משנה מה המחיר בשוק, הכמות המוצעת לא תשתנה. סביר להניח שבטווח הקצר זה די נכון בנוגע לדירות להשכרה. בטווח הארוך אפשר כן או לא לפצל דירות, כן או לא לבנות חדשות, כן או לא להשמיש ולהשכיר יחידת דיור, אבל בטווח הקצר, סביר שמספר הדירות המוצעות להשכרה לא יגיב כל כך למחירי השכירות. לפי הניתוח הכלכלי-ניאו-קלאסי-מבוא-א', כאשר ההיצע הוא מאד קשיח, כמעט כל נטל המס ייפול על המוכרים, ולא על הקונים. כך שאו ששטרסלר החליק והתכוון לומר שהביקוש בטווח הקצר מאד קשיח (טענה לא מופרכת, ומתאימה למסקנה שלו), או שהוא התבלבל בניתוח. אני לא יודע.

אבל אם זו האפשרות השניה, אז אני נתקל בה הרבה, והיא נוגעת לבלבול בנוגע למובן שבו מוכרים יכולים "לגלגל את המס על הקונים".

לא המוכר מגלגל, שיווי המשקל מגלגל

כשכלכלנים מדברים על "לגלגל את המס על הלקוח", זה קיצור לא מדויק, ואפילו, מתברר, מטעה, של הטענה הבאה:

בשיווי המשקל החדש בשוק יתקבל מחיר חדש, וכשמשווים כמה הלקוח שילם לפני הטלת המס, וכמה הלקוח משלם אחרי המס, מתברר שהוא משלם יותר עבור אותו המוצר. אפשר לראות את זה כאילו הלקוח משלם חלק מהמס למרות שהמס הוטל על המוכר.

זו הבחנה חשובה. בשוק תחרותי המוכר לא יכול "לגלגל" את המס על הלקוח במובן המיידי של להעלות מחיר. מוכר בשוק תחרותי מתייחס למחירים כנתונים. אין לו אפשרות לגבות מחיר גבוה יותר רק בגלל שהוא רוצה לפצות את עצמו על המס החדש שהוא צריך לשלם. אני נתקל לא מעט בגרסה האינטואיטיבית – והנכונה! – של האמירה הזו, לפיה המוכר כבר גובה את ה"מחיר המקסימלי שהוא יכול", ואפילו אם יטילו עליו מס הוא לא יכול להעלות את המחיר שהוא גובה. אז איך המס בכל זאת מתגלגל על הלקוח? תתרכזו, זה הקטע המבלבל.

כדי שהמס יתגלגל על הלקוח מה שצריך לקרות הוא לא שמוכרים יחליטו לפרגן לעצמם מחיר גבוה יותר כדי לפצות את עצמם על המס – הם לא יכולים לעשות את זה בשוק תחרותי. מה שצריך לקרות הוא שיהיו מוכרים שיצאו מן השוק, או לפחות שיחליטו למכור פחות. במילים אחרות, אם לפני המס, כאשר המחיר היה נניח 1,000 ש"ח וכולו הלך לכיס של המוכר, היו בשוק מאתיים מוכרים, אז צריך שאחרי הטלת המס, כאשר המחיר הוא 1,000 ש"ח אבל רק 900 מגיעים לכיס של המוכר, יהיו בשוק פחות ממאתיים מוכרים. כלומר, צריך שעקומת ההיצע של השוק תהיה עקומת היצע רגילה, עם שיפוע חיובי: כאשר המחיר שהמוכר מקבל גבוה (1,000 ש"ח) הכמות המוצעת למכירה תהיה גבוהה יותר (מאתיים מוכרים), וכאשר המחיר שהמוכר מקבל נמוך (900 ש"ח) הכמות המוצעת למכירה תהיה נמוכה יותר (פחות ממאתיים מוכרים).

עכשיו מגיע הפאנצ'ליין: כאשר ההיצע נמוך יותר, בהינתן שכל שאר הגורמים קבועים, המחיר בשיווי משקל יהיה גבוה יותר. הקשר בין היצע נמוך ומחירים גבוהים הוא בוודאי אחד הקשרים הכי מבוססים בכלכלה. לכן, אם הטלת המס תגרום להפחתת ההיצע, יעני – ליציאה של מוכרים מהשוק או לכך שהם ימכרו פחות, אז המחיר בשיווי משקל יהיה גבוה יותר. לא בגלל שאיזשהו מוכר החליט שהוא רוצה לפצות את עצמו על הירידה בהכנסותיו, אלא בגלל שאיזשהו מוכר החליט שהוא תמורת 900 ש"ח לא מוכר.  כאשר זה המצב, המחיר שהצרכן משלם אחרי הטלת המס הוא גבוה יותר מאשר היה לפני הטלת המס, ובמובן הזה חלק מהמס "מתגלגל" על הצרכן. לא כי המוכר החליט לתקוע לקונה עליית מחיר, אלא כי המחיר בשיווי המשקל החדש גבוה יותר.

חזרה לשוק הדירות להשכרה

שימו לב מה הייתה ההנחה המרכזית בתיאור להלן: שהכמות המוצעת בשוק מגיבה למחיר. זה היה מה שהניע את כל הניתוח. אילו ההיצע קשיח מאד, כלומר – אילו הכמות המוצעת בשוק לא מגיבה, או כמעט לא מגיבה לשינויים במחיר, אז כל הסיפור שסיפרתי כאן לא קורה. ואם הכמות המוצעת בשוק לא תשתנה, אז גם מחיר שיווי המשקל לא ישתנה, וכל נטל המס ייפול על המוכר. היצע קשיח אולי נשמע כמו עמדת מיקוח חזקה (אני מוכר עקשן! היצע קשיח!) אבל זו לא המשמעות הכלכלית שלו. בניתוח הניאו-קלאסי, בשוק תחרותי, המוכר לא יכול להעלות את המחיר כי הוא מתבאס מהמס, הוא יכול רק לצמצם את הכמות, וככה יוצא שכאילו חלק מהמס מתגלגל על הצרכן. אבל אם הכמות המוצעת לא מגיבה למחיר, אז כל זה לא ייקרה.

ויש פה עוד לקח

מדי פעם כשעולה הנושא של העלאת מע"מ, או מס חברות, או כמעט כל מס אחר, צצות להן בעתונים כותרות על עסקים שכן או לא יגלגלו את המס החדש על הלקוח. עיטפו עם העיתונים האלה דגים. זה לא מעניין ולא חשוב מה יקרה בשבועיים או החודשיים שאחרי ההכרזות החגיגיות. התגובות האלו, אפילו אם הן אמיתיות ולא סתם חירטוט של תגובה לעיתון, מתגמדות בטווח הארוך. מה שחשוב הוא לא התגובה של יצרן כזה או אחר, אלא ההשפעה של המס על הכמות המוצעת בטווח הארוך. מחירים משתנים כל הזמן, וזה שהיום עסק העלה את המחיר קצת כדי לפצות את עצמו לא אומר שהמחיר יישאר גבוה יותר לאורך זמן. וכמובן, זה שעסק אחר אומר שהוא לא יגלגל את העלות של המס החדש על הלקוח לא אומר שלאורך זמן למס הזה לא תהיה שום השפעה על המחיר בשוק. ובהקשר הנוכחי, זה שבעלי דירות יעלו על הגג ויצעקו שהם יגלגלו את המס החדש על השוכרים, ואפילו אם הם ייעשו את זה בחודשים שלאחר הטלת המס, לא אומר ששנה לאחר המס החדש המחירים לשוכרים יהיו גבוהים יותר ממה שהם היו אילו לא היה מוטל המס.

כוכבית

הסיפור מסתבך, אבל לא מתהפך, כאשר מדברים על שווקים לא תחרותיים. כאשר יש למוכר כוח שוק מסוים, הוא יכול להחליט להעלות מחיר בעקבות עליית המס. בכל מקרה צריך לחשוב עד כמה השיקולים האלה חשובים. אבל דווקא בהקשר של שוק הדירות להשכרה נראה לי שהנחות של שוק תחרותי הן דווקא לא רעות.

מודעות פרסומת

8 תגובות בנושא “איך מגלגלים מס על הלקוח – מהדורת הדיור”

  1. הניתוח שלך מזכיר את הנקודות המרכזיות, אבל לא הולך „עד הסוף”

    בשוק הדיור להשכרה, ההיצע (בטווח הקצר) קשיח למדי כלפי מעלה, אולם יש לו גמישות רבה יותר כלפי מטה. הטלת מסוי תגרום לבעלי נכסים מסויימים שהם לא רוצים את ה‚עונג’ של התעסקות עם מס הכנסה ויוצאים מהשוק. זה המכניזם שיקטין באופן מאוד מיידי את ההצע ויגלגל את תוספת המס אל השוכרים.

    גם לגבי הטווח הארוך, יש מה להגיד: אם מסתכלים על העבר, ניתן ללמוד ממנו לגבי העתיד. בתחילת שנות ה־90 של המאה הקודמת, המדינה היתה מעוניינת להגדיל את הצע הדירות להשכרה, ועשתה זאת על ידי ויתור על המס. מצד שני, היו לא מעט חוקי עידוד בניה להשכרה ולא מעט פרוייקטים שהתחילו. זה לא האריך ימים.

    מסקנה? רוצה להגדיל את הצע הדיור להשכרה? תפסיק להפריע…

    אהבתי

    1. מה הכוונה שמשקיעים יצאו? הדירות ישארו ריקות או שיאוישו? אם הדירות לא ישארו ריקות ואם כמות הדירות שמשתמשים בהן למגורים לא תשתנה, לא קרה כלום בשוק שישפיע משמעותי על מחירי השכירות.
      בעניין זה, אם כמות משקיעים קטנה וכמות משקי הבית שחיים בדירות בבעלותם גדלה, כי אז ניתן להתייחס לבעלי הדירות כשוכרים את הדירות מעצמם ושוב למעשה לא קרה כלום. מה שבעיקר חשוב לשוק שכירות דירות, זה היחס בין כמות הדירות שעומדות לשימוש מגורים לבין הביקוש לדירות לשימוש מגורים ולא מי הבעלים של הדירות.

      אהבתי

      1. מהיכרות עם ישראל וישראלה ישראלי (ויש רבים כאלו) הם יעדיפו להשאיר את הדירה, לוותר על 2700 ₪ ולא להתעסק עם מס הכנסה

        אהבתי

    2. אני לא מת על האי-סימטריה שאתה מציע, אבל היא לא מאד מרכזית לטיעון שלך. אם יש מי שהמס החדש יגרום לו להעדיף לא להשכיר את הדירה של סבתא, כי עדיף דירה ריקה על 3000 שקל וכאב ראש – אז
      1. ההיצע לא קשיח. אולי. שאלה אמפירית.
      2. כשהמחיר יעלה אז יהיה אדם דומה מאד שקודם לכן לא רצה להשכיר את הדירה של סבתא, ועכשיו כן ירצה. ככה שלא צריך את ההנחה שלך על חוסר סימטריה.

      Liked by 1 person

      1. האם יש מספיק אנשים עם דירות ריקות של סבתא ז"ל באיזורי ביקוש? מסופקני

        מודל שיווי המשקל הבסיסי מניח אפשרות להגדלת ההצע. תחושתי היא שיותר מתאים כאן הוא מודל עם משאבים מוגבלים

        אהבתי

  2. כמה הערות/שאלות:
    א. אני מסכימה שההיצע קשיח, אבל מה עם הביקוש? האם גם הוא קשיח? למיטב הבנתי מחירי השכירות בארץ (ובעיקר באזור גוש דן) עלו משמעותית בעשור האחרון (מינוס פלוס, לא סגורה על זמן מדוייק), והם ממשיכים לעלות.
    הרושם שנוצר הוא שזה "שוק של מוכרים" – ובשוק של מוכרים, אם כל המוכרים בוחרים בבת אחת להעלות מחיר מסיבה כלשהי -למה שהוא לא יעלה? הרי לקונים אין אופציות אחרות. בטח לא במצרך בסיסי כמו דיור שאין לו תחליף.
    אז גם אם זה לא יהיה אחראי לעלייה של המחירים באופן ישיר, זה בטח לא תהליך שיעזור לעצירה של התהליך הזה.

    ב. גם אם נסכים שהמחירים לא עלו – מה לגבי משמעויות נלוות? הרי אם בעלי הבית באמת לא יוכלו לקחת שכר דירה גבוה יותר, אז יהיה להם פחות כסף (או פחות אינטרס) להשקיע בדברים אחרים: בשיפוץ, בשמירה על הערך, בשדרוג. זה בתורו עלול לגרום להזנחה ולירידה בהיצע, שבתורה עלולה לגרום לעליית מחירים.

    אני חושבת שברור שזה לא שכל בעלי הבתים יקומו מחר בבוקר ויעלו את שכר הדירה של כולם ב 10%, זה לא ריאלי בשום צורה – השאלה היא איך זה ישפיע לטווח הרחוק.

    אהבתי

    1. שאלות טובות… אז קודם כל אבל צריך להפריד בין השאלה "מה המסקנות שנובעות מהניתוח הסטנדרטי-ניאו-קלאסי-מבוא-א?", ובין השאלה "האם הניתוח הסטנדרטי בכלל מתאים למצב של שוק השכירות במרכז?"
      מתחיל עם השאלה הראשונה: בשוק תחרותי המחיר שנקבע הוא כזה שמשווה בין הביקוש להיצע. כלומר, שהמחיר של דירות בתל אביב הוא כזה שמספר האנשים שמעוניינים להשכיר דירות שווה למספר האנשים שמעוניינים לשכור אותן. אפשר כמובן לפרק את זה להרבה תתי שווקים: מספר האנשים שמעוניינים לשכור דירות חדר מעפנות ולא מסוידות שווה למספר הדירות האלו שמוצעות להשכרה, מספר האנשים שמעוניינים בארבעה חדרים עם חניה ומקרר חדש שווה למספר המשכירים של כאלה דירות. ואפשר אפילו לפרק עוד קצת, נניח – מספר המשכירים שמעוניינים להשכיר דירת שני חדרים עם כיור שבור לזוג עם ילד, שווה למספר הזוגות עם ילד שמעוניינים בדירה כזו, וכו'.
      עכשיו, באופן כללי בעלי הדירות לא מחליטים דברים ביחד, אלא כל אחד בנפרד, אבל נניח שבעקבות המס הם כולם יחליטו, כל אחד בנפרד, להעלות את המחיר. אם המחיר הקודם שהיה בשוק השווה את כמות השוכרים לכמות המשכירים, אז המחיר החדש (בעקבות העלאת המס), והגבוה יותר, יביא למצב שבו יש יותר משכירים משוכרים, כי יהיו לפחות אותה כמות משכירים, אבל במחיר החדש חלק מהשוכרים יעדיפו פתח תקווה (אם הביקוש לא לגמרי קשיח). בפועל, זה כנראה לא אומר שדירות יעמדו ריקות לנצח, אלא רק שייקח יותר זמן להשכיר אותן, או שהמשכירים לא ימצאו זוג עם ילד, ויתפשרו על זוג סטודנטים. כשזה המצב, לכל בעל דירה יש תמריץ להוריד קצת את דמי השכירות.
      אז, על בסיס כל זה, הטענה היא שכל עוד ההיצע קשיח מאד, המחירים בשוק לא יעלו בעקבות המס.

      האם זה ניתוח שבכלל מחובר למציאות? לי הוא נראה סביר. מה שאני לא עד הסוף מבין זה את הרעיון של "שוק של מוכרים". מחירי השכירות של הדירות במרכז כיום הם גבוהים רצח, אבל הם לא אינסופיים. משהו עוצר את המוכרים מלעשות מה שבא להם. מצב התחזוקה לא משהו בחלק מהדירות, אבל זה לא שכל הדירות מלאות בעקרבים. משהו גורם למשכירים לשמור על רמת תחזוקה לא אפסית. השאלה היא מה. כל עוד המחיר סופי, אין דבר כזה "שוק של מוכרים" במובן הפשוט, שהמוכרים יכולים לעשות מה שבא להם.
      אם זה עולם ניאו-קלאסי שבו מחיר, כמות, והייתי מוסיף – איכות, מצטרפים כך שיהיה איזון בין ביקוש להיצע, אז חוקי הביקוש וההיצע הם מה שקובע את המחיר, הכמות, והאיכות בשוק. אם זה יותר שיקולים של "נראה לי הוגן שאני ארוויח 4.5% תשואה על הדירה של סבתא", ולא נראה לי סביר לא לתקן לדיירים את המקרר" אז אולי זה מה שקובע את המחיר והאיכות. איזה מהמודלים יותר מתאים למציאות – כל אחד והשיפוט שלו.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s