זו לא השאלה

(560  מילים)

עוד הערה קצרה, עד שיהיה לי זמן לפוסטים רציניים יותר, על מחקר חדש של ניק בלום, דיוויד פרייס, פתיח גובנן וג'אי סונג.

עם מסד נתונים נדיר (חסר תקדים?) – נתונים אדמיניסטרטיביים (יעני – לא סקרים) על כל הפירמות האמריקאיות בין 1978 ל 2012, הם שואלים שאלה פשוטה: האם האי שיוויון בשכר עלה בעיקר בתוך כל פירמה, למשל בין המנהלים ובין העובדים הפשוטים, או שהוא עלה בעיקר בין פירמות שונות – בין פירמות שמשלמות שכר גבוה וכאלה שמשלמות שכר נמוך יותר. התשובה:

Covering all U.S. firms between 1978 to 2012, we show that virtually all of the rise in earnings dispersion between workers is accounted for by increasing dispersion in average wages paid by the employers of these individuals. In contrast, pay differences within employers have remained virtually unchanged, a finding that is robust across industries, geographical regions, and firm size groups.

ובעברית: כמעט כל העליה באי שיוויון קרתה בין פירמות שמשלמות שכר גבוה לכאלו שמשלמות שכר נמוך, וכמעט כלום מתוך העליה באי שיוויון היא הגידול בפער בין המנהלים ובין עובדיהם בתוך אותה הפירמה.

למי אכפת?

אי שיוויון בשכר זה אי שיוויון בשכר, למה שיהיה לי אכפת מאיפה הוא מגיע? התשובה היא שאם אכפת לך מאי שיוויון, אז המקור לאי שיוויון משפיע על הדרך שבה אפשר יהיה להתמודד איתו. אז מה אפשר ללמוד מהמחקר הזה? אני זורק פה כמה אפשרויות ממש מהשרוול. אני פתוח לגמרי לדיון, ולא עד הסוף משוכנע בעצמי מה אני חושב בעניין.

1. איגודים?

ירידה בכוחם של האיגודים המקצועיים וועדי העובדים מוזכרת לעיתים קרובות מאד בתור אחד הגורמים לעלייה באי שיוויון בשכר, וכך גם הבן-דוד של ההסבר הזה – שכרם של ה CEO, הסופרמנג'רז, האחוזון העליון, וכו'. לא הייתי ממהר להוריד את ההסבר הזה מסדר היום, אבל כן הייתי אומר שהממצאים האלה הם ראיה נגד ההסבר הזה. הדרך העיקרית שבה ועדי עובדים משפיעים על אי שיוויון בשכר (נדמה לי… אולי אני טועה) היא על ידי "השטחה" של מבנה השכר בתוך החברה שבה הם פועלים, ולפעמים בתוך התעשייה כולה. שהמנהל, סופרמנג'ר ככל שיהיה, לא ירוויח כל כך הרבה יותר מאשר הפועל בפס הייצור. עכשיו, אם כמעט כל העליה באי שיוויון בארה"ב קרתה כי חברות מסוימות משלמות שכר גבוה יותר, ואחרות שכר נמוך יותר, ולא כי בתוך כל חברה המנהל התחיל להרוויח הרבה יותר מעובדי פס הייצור, פחות ברור לי איך ועדי עובדים היו יכולים לפעול נגד התופעה.  במילים אחרות, זה לא הסופרמנג'ר מול העובד הפשוט, זה גוגל מול וול-מארט. האם ועד עובדים חזק יותר בוול-מארט היה משפיע על הפער הזה? עד כמה?

מאידך, יכול להיות שאם הדגש של איגודים מקצועיים היה עובר מרמת הפירמה לרמת התעשייה, או המשק כולו – הם היו יכולים להשפיע יותר. אני לא מתמצא מספיק בהיסטוריה של איגודים מקצועיים כדי לגבש עמדה מוצקה בנושא הזה.

2. איפה כל העניים?

כותבי המאמר מעלים את הנקודה החשובה הזו: בגלל שהאי שיוויון גדל בעיקר בין פירמות, ולא בתוך פירמות, אנחנו פחות רואים אותו. העובדים שהם הרבה יותר עניים, או הרבה יותר עשירים מאיתנו הם לא הקולגות שלנו. הם עובדים במקומות אחרים. בארץ, עם הדגשים בתקשורת וסתם זה שמדובר במדינה קטנה, אני לא בטוח שההסבר הזה תופס, אבל זו עוד נקודה למחשבה.

3. מיקור חוץ?

אולי מה שאנחנו רואים זה בעצם תוצאה של הסתמכות הולכת וגדלה על מיקור חוץ. אולי מה ששמר על האי שיוויון בתוך פירמות זה שהעובדים שמסורתית קיבלו את השכר הנמוך ביותר, שרתים למשל, פשוט הפסיקו להיות מועסקים בפירמה, ועברו למיקור חוץ, ובאותו הזמן המנהלים והמתכנתים הכוכבים התחילו לדפוק קופה?

 

הגרסה הראשונה של המאמר עלתה לרשת רק לפני כמה ימים. בינתיים הייתי מקטלג אותה כ"חומר למחשבה" ולא כ"מצאנו את התשובה", אבל יהיה מעניין לעקוב.

Advertisements

14 תגובות בנושא “זו לא השאלה”

  1. האם החוקרים כללו משתנה עבור קיום איגוד מקצועי בכל ארגון/תעשיה?

    זה לא בהכרח סיבתי, אבל אם יש מתאם בין קיום איגוד לפיזור שכר נמוך, זה לא יפסול את ההסבר שציינת בנוגע להחלשות האיגודים המקצועיים – הם לא נחלשו בתוך החברות שבהן היו קיימים, הם פשוט לא קמו/הופיעו בחברות חדשות או תעשיות חדשות (אני מעריך בתעשיות שהן יותר תעשיות שירותים).

    אהבתי

    1. כן, נקודה טובה. אין במחקר משתנה כזה. זה לא ניתוח עם רגרסיה, אז אני לא בטוח איך הם יכולים לנסות לבדוק בצורה יותר ישירה את המנגנון שאתה מציע.

      אהבתי

  2. עוד נקודה לגבי איגודים. הפער בין פירמות יכול להיות מוסבר גם בכך שבפירמה מאוגדת השכר והתנאים טובים יותר מבפירמה ללא איגוד עובדים. ולכן ההשפעה שך איגודי עובדים יכולה לתפוס גם ביחס לפער בין פירמות. אפשר לראות את זה למשל בארץ ממש עכשיו בין חברות תחבורה ציבורית (סתם דוגמא שקפצה לי לראש).
    נקודה 3 שציינת חשובה.

    אהבתי

  3. מעניין. יכול להיות שזה פשוט שיפטינג של היצע וביקוש למקצועות מסויימים במהלך השנים? (דרישה גוברת למקצועות מחשבים\טכנולוגיה ודרישה הולכת ופוחתת למקצועות כמו תפירה, ראיית חשבון וכו')

    אהבתי

  4. יכול להיות שאם לא היו איגודי עובדים אז היינו רואים פער לא רק בין הפירמות אלא גם בתוכן (עצם קיומם של איגודים מנע את התופעה בחלק מהחברות)- ולכן אני לא בטוח שהם יכולים לטעון שהאיגודים אינם תורמים להקטנת האי-שיוויון.

    אהבתי

  5. תודה על הפוסט המעניין. עוד הערה על עניין האיגודים: דרך הפעולה של איגודים היא לא השטחה של מבנה השכר, אלא חלוקה מחדש של הרווחים בין בעלי החברה לעובדים. כלומר, ההשוואה הנכונה (לצורך העניין הזה) היא לא בין שכר המנכ"ל לשכר העובדים, אלא בין החלק מההכנסה של החברה שהולך למשכורות לבין הרווח הנקי של החברה.
    כדי לדעת אם איגוד עובדים היה יכול לעזור בחברה שאין בה איגוד, צריך לשאול עד כמה היו עולות המשכורות אם כל הרווח הנקי היה הולך למשכורות.

    ספציפית, השאלה היא האם גוגל משלמת שכר גבוה לעומת וולמארט בגלל שגוגל רווחית יותר, או בגלל שלעובדי גוגל יש כוח מיקוח גדול יותר מלעובדי וולמארט. אם התשובה השניה היא הנכונה, אז איגוד עובדים יוכל לעזור לעובדי וולמארט.

    אגב, בין שנות ה 50 לשנות ה 70 בשבדיה, האיגודים אכן פעלו ברמה הארצית (ולא רק ברמת הפירמה) כדי להקטין את האי-שוויון, ובאותה תקופה האי-שוויון במשכורות במדינה הצטצמצם משמעותית.

    Liked by 1 person

    1. ועוד משהו: אני מנחש שבחינה של השאלה "אם כל הרווח הנקי יופנה למשכורות, בכמה הן יעלו?" תראה שאיגוד עובדים יעזור גם לעובדי גוגל, ואולי יעזור להם אפילו יותר מאשר לעובדי וול-מארט.

      אהבתי

      1. מתוך סקרנות, עשיתי בדיקה קצרה על סמך כמה מספרים שעלו בגוגל. נראה שאם וולמארט הייתה מפנה את כל רווחיה למשכורות, כל עובד היה מקבל בערך עוד 7,000 דולר בשנה. לעומת זאת, אם גוגל הייתה מפנה את כל רווחיה למשכורות, כל עובד היה מקבל בערך עוד 290,000 דולר בשנה…

        Liked by 1 person

  6. ועוד שאלה: האם המחקר לקח בחשבון גם את האופציות, המניות והבונוסים שהמנהלים מקבלים, או רק את המשכורות שלהם? עד כמה שאני יודע, רוב העליה בתגמול של מנהלים מאז שנות ה 70 הייתה באלמנטים האלה, ולא במשכורת.

    אהבתי

    1. כולל. מתוך המאמר:
      The MEF contains a separate line of record for every individual that has ever been issued a Social Security Number. In addition to basic demographic information (sex, race, place of birth, date of birth, etc.), the MEF contains labor earnings information foreveryyearfrom1978to2012. EarningsdataintheMEFisbasedonBox1ofForm W-2, which is sent directly from employers to the SSA. Data from Box 1 is uncapped, and includes wages and salaries, bonuses, exercised stock options, the dollar value of vested restricted stock units, and other sources of income.

      מאד קשה לעשות את זה בצורה מושלמת, אבל אני משער שזה קירוב סביר.

      Liked by 1 person

  7. צריך לציין שמחקרים אחרים מצאו שהגידול באי שוויון נובע מפערים בתוך מקצוע ולא מהבדלים בין מקצועות. (Kim, C. and Sakamoto, A. (2008). "The rise of intra-occupational wage inequality in the United States, 1983 to 2002". American Sociological Review).
    אז יהיה מעניין לדעת למה ההבדלים בין הפירמות גדלו (אם אלה לא הבדלי מקצוע), והאם המחקר הנוכחי תומך בממצאים שלהם.

    Liked by 1 person

  8. המחקר נראה די קולע. מספיק להשוות את הרווח הגולמי פר עובד בחברות קמעונאיות כגון וולמרט או מקדונלד'ס – עשרות אלפי $, מול חברות טכנולוגיה כגון אינטל, מיקרוסופט ו-HP – בתחומי ה-6 ספרות הנמוכים, מול החברות הסקסיות ביותר כמו אפל, גוגל ופייסבוק שמתקרבות למליון דולר לעובד.

    מכאן קל להגיע להיררכייה שנתקבלה בארץ – רוב העובדים פותחים עיניים על ההייטקיסטים, כי הם לא מרוויחים מספיק בשביל חיים נוחים, ההייטקיסטים הפשוטים מרוויחים סביר אבל החברות מעסיקות עובדי קבלן, ואילו בחברה קטנה שמגלגלת ממש הרבה כסף, שמעתי שאפילו עובדי הנקיון זוכים להיות עובדי חברה.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s