לקחת את התיאוריה לנתונים

(1370 מילים)

הבעיה היא שיובל אלבשן הוא אדם שאני מאד מעריך. הוא חכם, הוא ידען, הטיעונים שלו ברורים, ולפחות בחלקם משכנעים, והוא לא מפחד להשמיע אותם. אלבשן הוא לא טוקבקיסט בשנקל – הוא ההיפך מטוקבקיסט בשנקל. הוא איש שכדאי להקשיב לו. ולכן, כל כך מאכזב היה לקרוא אותו כותב את הדברים האלו על המחקר הכלכלי, ובעיקר על השימוש בכלים מתמטיים, שהוא, לטענתו, "תחפושת של מדע מדויק":

מאיפה הגיעה תחפושת המדע המדויק? היא הומצאה ככלי רב כוח לשיווק תפישת העולם שעומדת מאחורי אותם כלכלנים, לשיווקה כאמת אחת שאין בלתה ואין להרהר אחריה או להטיל בה ספק. בדרך זו, למשל, הצליחו אנשי החוגים לכלכלה בישראל להוביל כבר מאמצע שנות ה–60 של המאה הקודמת מהפכה רבתי במדיניות החברתית בישראל, מהפכה ששירתה מעטים (שנהפכו לבעלי הון ולמחוברים אליהם) וריסקה את כל השאר. המהפכה הזאת הפכה את ההבטחה שנחקקה בהצעת החוקה הראשונית לישראל, שלפיה "כל אזרח ייהנה מחלקו הראוי בהכנסות הלאום", לבדיחה עצובה והפריכה את תקוותו של מנחם בגין כי הכלכלה בישראל תהיה הוגנת ותבטיח ש"העם יהיה אז חופשי. קודם כל חופשי מפחד, חופשי מרעב וחופשי מפחד ההרעבה". הרי בלי תחפושת המדע המדויק, מי היה מוכן לוותר על נכסי הציבור ולהעבירם לידיים מעטות כל כך של הניר גלעדים, הנוחי דנקנרנים והגליות מאוריות

המציאות מקשה על השיווק המתוחכם הזה, שהרי פעם אחר פעם ממלאות מדינות אחר "הוראות" הכלכלנים ולמרות זאת הן מתרסקות שוב ושוב. איך זה מוסבר? כאן שואלת הכלכלה תירוצים ממדעים אחרים, והמשברים מתוארים כאסונות טבע שנפלו על העולם ואין להאשים בהם איש או קבוצת אנשים כלשהי. במלים אחרות: מדע הכלכלה לעולם לא טועה. זו המציאות שמטעה.

תיאוריה מעניינת מאד, לא? קודם כל, צריך להודות שיש על מה לבנות תיאוריה. המתמטיזציה של המחקר הכלכלי קרתה מתישהו – המחקר הכלכלי לא תמיד היה כל כך מתמטי כפי שהוא היום – ומן הסתם היו לכך סיבות. אני לא בטוח שהחיבור שאלבשן עושה בין המתמטיזציה של המחקר הכלכלי ובין ההתנהגות של ראשי בנקים מרכזיים בזמן השפל הגדול הוא רעיון מאד מוצלח. עיקר המתמטיזציה שאלבשן מדבר עליה התרחשה עשרות שנים מאוחר יותר, ובשנות השלושים עוד היה אפשר לפרסם בז'ורנלים כלכליים רציניים מסות ארוכות נטולות משוואות לחלוטין. למען הסר ספק, מידה מסוימת של שימוש במתמטיקה הייתה מקובלת כבר אז ואף לפני, אבל זה היה כלום בריבוע לעומת מה שהולך היום. כך שלייחס את ההשפעה של נגידי בנקים מרכזיים בשנות העשרים והשלושים למתמטיזציה של הכלכלה זה קצת משונה. אבל, אני רוצה להתמקד בטיעונים עצמם, ולא רק ביישום הלא מוצלח שלהם לתקופה הלא נכונה. בעיקר כי אני חושש שהם מייצגים תפיסה לא כל כך נדירה של המחקר הכלכלי.

מדע הכלכלה לעולם לא טועה. זו המציאות שמטעה

ואללה, זה מה שכלכלנים אומרים? כמו שאומרים בויקפידיה – דרוש ציטוט. בינתיים, כמה ציטוטים ברוח מעט אחרת. .ובגלל שהנושא הוא מקרו-כלכלה, אני מתמקד בציטוטים בנוגע לתחום הזה. כל ההדגשות שלי

The problem for macroeconomics is that the types of causes mentioned for the current crisis are difficult to systematize. The mathematical models that macroeconomists have may resemble weather models in some respects, but their structural integrity is not guaranteed by anything like a solid, immutable theory.

רוברט שילר, חתן פרס נובל בכלכלה

ויש גם את:

Because economics is not an experimental science, economists face difficult problems of inference. The same data generally are subject to multiple interpretations…  we have at best the ability to use data to narrow the range of substantive disagreement. We are always combining the objective information in the data with judgement, opinion, and/or prejudice.

כריס סימס, חתן פרס נובל בכלכלה

ואת:

Macroeconomists especially have good reason to be humble, for there is a great deal we do not know… [The business cycle] is precisely the topic we economists understand least of all… one cannot approach this subject matter without showing some humility. Economics is a young science, and much of our knowledge is necessarily tentative.

גרגורי מנקיו, ראש המחלקה לכלכלה באוניברסיטת הארווארד

וציטוט חביב במיוחד של אחד מגדולי אחרונים:

I still have hopes, but not convictions.

רונלד קואס, חתן פרס נובל בכלכלה

האמינו לי שאני יכול להמשיך ככה כל היום, ואלו לא דמויות שוליות. כבר יותר מעשור שאני מסתובב במחלקות לכלכלה, ובחיי שמעולם לא פגשתי כלכלן שמדבר כפי שאלבשן טוען. "מדע הכלכלה לעולם לא טועה"?! מי, בשם אלוהים, מדבר ככה? הכלכלנים שאני פוגש, ופגשתי כמה, לא רק שלא מדברים כך, אלא שאמירה כזו מנוגדת לכל מה שהם מאמינים בו בנוגע למחקר הכלכלי. בקושי תצליחו להוציא מהם שיש מקרים, מסוימים, מובחנים, שבהם יש לנו בטחון יחסי בנוגע למסקנות שאפשר להוציא מהמחקר הכלכלי. אבל מדע הכלכלה לעולם לא טועה?! בחיי שאני לא מבין איך אדם חכם ושקול יכול לכתוב דבר כל כך מופרך.

כמה כללים לפני ההסתערות בתגובות. נא לא לשחק ב gotcha. אם יש לכם ציטוט רציני, בהקשרו, שממנו נובע שכלכלן חצי רציני ומעלה טוען שמדע הכלכלה לעולם אינו טועה – לכו על זה. חצי שורה שעתונאי מגמתי ערך מתוך ראיון טלויזיוני שממנו אולי ניתן להבין ש – חסכו לכולנו את הזמן.

קפיטליזם שווינעראי!

אם כבר ציטוטים, אז אחד מג'ואן רובינסון:

They say that ideology is like breath: you never smell your own.

על הכיפאק. אפשר וצריך וחשוב לדבר על הטיות אידיאולוגיות בכלכלה – הן שם. מסיבות מתודלוגיות, מסיבות סוציולוגיות, מסיבות פילוסופיות – הכל נכון. אני בכלל לא בטוח שההטיה הזו היא דווקא תמיד לימין, בטח שלא באופן פשוט, אבל צריך לדבר על כל הדברים האלה. מה שבטוח שצריך להוריד מהשולחן זה את הקריקטורה של הדיון הזה. נכון שתתקשו למצוא מרקסיסטים ברוב המחלקות לכלכלה, אבל מאיפה צמחה התפיסה שכלכלנים הם שורת מקהלה של הגנה על מדיניות אולטרא-ימנית? כמה נתונים בעניין.

לא מצאתי נתונים מסודרים בנוגע לישראל, אבל שווה להזכיר כאן שהגוף הסמי-אקדמי שפעילים בו הכי הרבה כלכלנים אקדמיים בישראל הוא מכון ון-ליר במסגרת התכנית לכלכלה וחברה. בארה"ב דווקא יש נתונים מסודרים. סקר בקרב חברי האגודה האמריקאית לכלכלה, ה AEA, שהיא מסגרת שמאגדת את רוב הכלכלנים האקדמיים בארה"ב מסכם את ממצאיו כך:

People often suppose or imply that free-market economists constitute a significant portion of all economists. We surveyed American Economic Association members and asked their views on 18 specific forms of government activism. We find that about 8 percent of AEA members can be considered supporters of free-market principles, and that less than 3 percent may be called strong supporters.

מבחינת הנטיה הפוליטית חברי הסגל במחלקות לכלכלה בארה"ב, כמו רוב מכריע של האקדמיה בארה"ב, נוטים שמאלה (עד כמה שאפשר לדבר על שמאל אמריקאי). בסקר אחד, בקרב המשיבים לסקר במחלקות לכלכלה בארה"ב, מספר המצביעים למפלגה הדמוקרטית היה גדול פי שלושה ממספר המצביעים למפלגה הרפובליקאית. נתונים דומים מאד קיימים בסקרים כבר כמה עשורים. ואם לקנח באנקדוטה חביבה – מכירים את עקומת לאפר? ובעיקר, את הטענה שבאה איתה לפעמים, שאם שיעורי המס ירדו אז הפעילות הכלכלית תגדל כל כך כתוצאה, עד שסך ההכנסות ממיסים יעלו? הטענה הזו מיוחסת לפעמים לחסידי השוק החופשי. זרקו ניחוש כמה כלכלנים תמכו באמירה הזו בסקר בקרב כמה עשרות מהכלכלנים החשובים ביותר בארה"ב? זרקו מספר. כמה? ובכן, בדיוק אפס.

lafer

עבור אלו מכם שמעדיפים מחקרים איכותניים וניתוח טקסטואלי, אני ממליץ על מהדורה מיוחדת של Econ Journal Watch, שסקרה את הנטיות האידיאולוגיות של כל חתני פרס נובל בכלכלה באמצעות ראיונות כשאפשר היה, וניתוח עצמאי כשלא היה אפשר. קודם כל – קריאה מומלצת. שנית – חוץ מכמה יוצאי דופן בולטים, כמו מילטון פרידמן, אין שום זכר לקריקטורות שאלבשן מדבר עליהן. והאמת היא שגם פרידמן עצמו, כמובן, היה הרבה יותר מנומק וניואנסי מהקריקטורה שאלבשן מצייר. אגב, לאורך כל הפוסט נמנעתי מלהיכנס לשאלה האם תמיכה ברעיונות קיינסיאנים מעידה על הטייה כלשהי, כי אני חושב שהמסגור של הדיון הקיינסיאני בתור דיון ימין מול שמאל הוא שגוי ומזיק. אבל, אם מישהו היה רוצה להוסיף גם את זה לדיון, אז אני לא חושב שהקריקטורה שאלבשן מצייר הייתה מרוויחה יותר אמינות.

אני לא מתאפק מלעלות רגע להתקפה, ולשאול – אם הקריקטורה של הכלכלן כחסיד שוטה ומאמין דתי בעליונות השווקים עומדת בסתירה כל כך מוחלטת לאיך שכלכלנים אשכרה נראים במציאות, מאיפה היא צמחה? אפשרות אחת היא שבעוד שבקרב כלכלנים יש נטיה קלה-עד-בינונית לשמאל כלכלי (שוב, במובן האמריקאי של טיפול ממשלתי בכשלי שוק ומעורבות ממשלתית בחלוקת ההכנסות. לא במובן של בעלות ממשלתית על אמצעי הייצור או כלכלה מתוכננת), עם יחס של 2.9 דמוקרטים לכל רפובליקני, במחלקות האחרות במדעי הרוח והחברה, ובכן…

biasזה פשוט קל מדי לכתוב את העקיצות בנושא, אז נשאיר את המלאכה הזו לקוראים. בטור השמאלי, למי שיש ספק, ראשי התיבות הם אנתרופולגיה-סוציולוגיה, והרושם הבלתי מחייב שלי הוא שהם נוטים להיות בראש החץ של אלו מאשימים את הכלכלנים בהטיה אידיאולוגית. Just sayin'.

מה סוקל היה אומר?

תגובה נפוצה שאני מקבל כשאני עוסק באפולוגטיקה כלכלית היא, בגדול –

או.קיי. לגיטימי. כלכלנים שנעלבים מוזמנים לבלוע את כבודם, ולחזור לכסא המרופד שלהם במשרדי קרן המטבע העולמית. העניין הוא שאני לא מודאג לכלכלנים ולמעמדם. כאילו, אולי קצת, בטווח הארוך, אבל לא מאד מודאג. מה שכן מדאיג הוא שהביקורת הסתמית והפלקאטית מאיימת להטביע את הביקורת הרצינית והחשובה על הכלכלנים, ובעיקר את הרצון הטוב שעוד יש אצל כלכלנים להקשיב לביקורת מבחוץ. אל תבינו אותי לא נכון – אני בצד ההגנה גם ברוב הדיונים הרציניים (אם כי בהרבה פחות ביטחון), אבל אני חושב שהם דיונים חשובים, ולעיתים קרובות אני לומד מהם איך להיות כלכלן יותר טוב. חבל להטביע אותם בביקורת סתמית ולא רצינית.

מודעות פרסומת

27 תגובות בנושא “לקחת את התיאוריה לנתונים”

  1. הי אסף,
    אני מסכים כמעט עם כל מה שכתבת. עם זאת, כן יש הטיות אידיאולוגיות ימניות מסוימות בקרב הכלכלנים כקהילה, במיוחד כשהם מציגים את העמדות שלהם כלפי חוץ. דני רודריק כתב על זה כמה טקסטים מעניינים:
    http://www.project-syndicate.org/commentary/economists-and-democracy
    http://www.project-syndicate.org/commentary/occupy-the-classroom
    וכבר אמרת לי שקראת את ה Economics anti-textbook, שמראה איך ספרי לימוד במבוא לכלכלה מלאים בהטיות אידיאולוגיות לימין. ואלה היו רק הדוגמאות הראשונות שקפצו לי לראש – יש עוד כלכלנים שכתבו על ההטיה האידיאולוגית בכלכלה.

    אגב, אני חושד שהציטוטים שהבאת עשויים להיות לא מייצגים דווקא בגלל שהם ציטוטים של חתני פרס נובל לכלכלה. יכול להיות שדווקא הכלכלנים הגדולים נוטים להיות יותר זהירים ומודעים למגבלותיהם.

    Liked by 1 person

  2. הכלכלה שנמצאת בשימוש בידי כלכלני האוצר ודומיהם מלאה באמונות טפלות כמו השקפה מדעית ימי ביניימית. כמו לקרוא את הטורים המגוחכים של מירב ארלוזורוב, דוברת נערי האוצר, על האסון הנורא רחמנא ליצלן אם תהיה עליה בגרעון וכו'. אמנם לא בטוח שזה משקף את מצב מדע הכלכלה בכלל. כי גדולי הכלכלנים מקיינס ועד ברננקי לא שותפים להבלים אלו. יש פער בין איכות הדיון הכלכלי העולמי לבין מה שמשתקף בארץ.

    מנגד אובססיית אי השוויון היא גם שטות גמורה כשאנו חיים בעידן השוויוני ביותר בהיסטוריה. כאן דווקא יש כלכלני ימין שמדברים לעניין אבל גם אותם לא שומעים בארץ.

    החסרון הכי גדול של מדע הכלכלה שמתייחס לחישובים כספיים ברמת המקרו ברצינות רבה בשעה שהם רק מטאפורה בעייתית לאופן שבו בני אדם צורכים משאבים. מושגי מקרו כמו גרעון ואי שוויון הם חסרי משמעות כשלעצמם.

    Liked by 1 person

    1. אם קיינס וברננקי היו מהנדסים הם היו יושבים היום בכלא על רשלנות.
      היה חכם יותר לחלק פרס נובל באסטרולוגיה מלמקצוע המגוחך הזה שאתם שייכים אליו שהפך ללא יותר מאיצטלה "אקדמית" בידי הבוזזים והפוליטיקאים.

      אהבתי

      1. על מה ברננקי צריך לשבת בכלא? על כך שמנע התמשכות של שפל גדול שהייתה מעלה לשלטון כל מיני היטלריסטים? קיינס לרוע המזל השמיע קולו מאוחר מכדי למנוע את היטלר.

        Liked by 1 person

  3. יש הגמוניה של ניאו קלאסיקאים במדע הכלכלה. זה לא דבר 'חדש' וזה שאתה מנסה להתעלם מזה, זה מגוחך. צריך

    להיות עיוור (או לא לרצות לראות בכלל) כדי לפספס את זה.

    האייק אמר את זה כבר שהוא זכה בפרס נובל, והוא טען את זה לאורך הקריירה שלו (זה רק הלך והחמיר מאז).

    http://www.nobelprize.org/nobel_prizes/economic-sciences/laureates/1974/hayek-lecture.html

    זה נאום פרס הנובל שלו על 'העמדת הפנים של הידע'. יש אסכולות שלמות שלא נלמדות בתואר בכלכלה, וכל התואר

    הוא בדגש על תאוריות ניאו-קלאסיות (זה באמת הכרחי שילמדו את שיווי משפט כללי בתואר בכלכלה? למה היסטוריה

    של המחשבה הכלכלית זה לא קורס חובה לתואר ראשון בכלכלה?)ובכלל למה לא לומדים היסטוריה בתואר בכלכלה?

    כל הדגש הוא על מתמטיקה (שגם ככה רוב תלמידי תואר ראשון לא מבינים אותה עד הסוף ולא רוצים להבין).

    גם הקיינסיאניות שאתה לומד בתואר ראשון (ושני) היא מנקודת מבט מתמטית של ניאו-קלאסיקאיים (אתה בעצם לא

    לומד את התאוריה של קיינס אלא את הפרשנות הויקסליאנית לקיינס, ה-general theory לא היה ספר מתמטיקה

    ורובו מורכב ממלל).

    בבקשה אל תנסה להגיד שהדגש הוא לא על מתמטיקה (זה עוד יותר חמור בתואר השני שהוא מתמטי ברמות הזויות).

    פעם זה לא היה ככה. אולי בעתיד זה לא יהיה ככה. נראה.

    אהבתי

    1. מה?
      מי זה אלבום? אלבשן? וזה לא, מקילומטר, מה שעליו אנחנו מדברים. השאלה היא האם כלכלנים סבורים שהם לעולם אינם טועים. התשובה היא חד משמעית לא. שאלה נוספת היא האם כלכלנים נוטים חזק ימינה. התשובה היא שוב חד משמעית לא.

      איך הדיון בשאלה (הלא מעניינת והלא ברורה) האם כלכלה היא מדע או לא התגנב לכאן?

      אהבתי

  4. אני חושבת שלפני הכל יש בעיה עם ההגדרות שמשתמים בהן וספציפית – א. ימין/שמאל כלכלי. ב. מדע מדוייק.
    א. בתור הדיוטה בתחום (הדיוטה שמשתדלת לקרוא כמה שיותר, אבל עדיין…) אני מצאתי שבדיונים שונים יש נטייה לשים את ההגדרות ימין-שמאל כלכלי על שתי סקאלות שונות.
    סקאלה ראשונה – קפיטליזם מול סוציאליזם – נקרא לה לצורך העניין הסקאלה הישראלית…
    כאשר הימין מאמין שכמה שיותר כסף צריך להיות באחריות הפרט (חינוך פרטי, בריאות פרטית וכן הלאה), והשמאל מאמין באחריות המדינה (חינוך ציבורי, ביטוח בריאות ציבורי וכן הלאה…)
    סקאלה שנייה – שוק חופשי לחלוטין (ימין) מול רגולציה ממשלתית (שמאל)- הסקאלה האמריקאית
    הסקאלה הזו נמצאת כולה בתחום הקפיטליזם – בשני המקרים מדובר על שווקים פרטיים, והשאלה היא האם לממשלה מותר להתערב ולחוקק חוקים על מנת "לתקן עיוותים".

    מבחינה ציבורית, בישראל, כל הסקאלה השנייה הזו מדברת על שווקים פרטיים (ולא על דברים ציבוריים שמופעלים על ידי הממשלה) – ז"א תת סוג של הקפיטליזם – ולכן כולם נחשבים ימין, למרות שבתוך ההגדרה של קפיטליזם יש עולם שלם שחלקו נוטה יותר ימינה וחלקו יותר שמאלה.

    כשאתה אומר לא כולם ימניים – אתה אומר – לא כולם מאמינים בשוק חופשי לחלוטין, והרבה מאמינים ברגולציה ממשלתית, זה נכון, אבל זה לא השמאל שמחפשים. השמאל שמחפשים הוא סוציאליזם – שהאדם הפרטי יקבל מהממשלה כמה שיותר.

    עכשיו – ברור לי שמה שכתבתי כולל בתוכו המון מושגים שאינם מוגדרים כראוי ואינם מוסברים בצורה מדוייקת – כפי שאמרתי, לא למדתי את זה מעולם ואני לא מכירה את המושגים בעומק. אבל אם גם אני, שבכל זאת בעלת תואר שלישי בתחום מדעי, וממש משתדלת לקרוא המון בתחום לא מצליחה להבין את המושגים לעומק, כיצד אתם מצפים שהאדם הפשוט יבין אותם?
    השמאל הכלכלי שאתם מדברים עליו הוא לא השמאל הכלכלי שהוא מדבר עליו – ועל כן מבחינתו אתם ימניים כלכלית, וזה הכל.

    ב. ועכשיו לתחומים שאני כן מבינה בהם – לאנשים יש נטייה להשתמש במושג "מדע מדוייק" בלי להבין מה עומד מאחוריו. כלכלה הוא לא מדע מדוייק, אבל גם ביולוגיה הוא לא מדע מדוייק, וברמות מסויימות גם כימיה הוא לא מדע מדוייק, שלא לדבר על רפואה. אלה מדעים אמפיריים.
    בניגוד למתמטיקה – שזה מדע שבו אנחנו מתחילים מאיזה הנחה/אקסיומה ומתחילים לפתח את המשמעויות שלה (ז"א מבוסס רק על לוגיקה) – ותמיד (אמורים) להגיע לתשובה סופית. בכימיה וביולוגיה רוב המדע התפתח בצורה אמפירית – עשו הרבה ניסויים ותצפיות, ומתוכן ניסו לבנות תיאוריות, כשמטרת התיאוריות היא לחזות בצורה הכי טובה האפשרית תוצאה של מהלך מסוים. ככל שהזמן עבר חלק מהתיאוריות קיבלו אישוש או הפרכה ולפי זה, עם הזמן לאט לאט קיבלנו תיאוריות יותר ויותר טובות, אבל הן עדיין רחוקות מלהיות מדוייקות.
    בכימיה למשל – עדיין יש יותר מדי מצבים שבהם למרות שכל חלקי התיאוריה כביכול ידועים אין לנו שום דרך לדעת באופן חד משמעי מה יהיה התוצר בלי לעשות את הניסוי במעבדה. אנחנו נוכל לצמצם אפשרויות, לתת כמה סברות שאחת מהן תהיה נכונה, ולפעמים אנחנו נקבל מספר תוצרים רק באחוזים שונים – ואין לנו איך לחזות מה בדיוק נקבל, אלא רק בערך. התשובות שלנו יהיו מדוייקות במקרה קיצון, רק כשיש באמת גורם אחד שהוא מאוד משמעותי ביחס לאחרים. כשיש לנו כמה גורמים במקביל – הדרך היחידה לדעת מי ינצח היא פשוט לבדוק ולראות מה קורה.
    אז מי שרוצה יכול לנסות להגיד שכימיה זה לא מדע, ואז אנחנו נכנס לדיון של "מה זה מדע" ו"מה זה אומר תיאוריה מדעית", אבל אם נניח שכימיה וביולוגיה זה כן מדע – אז בדיוק באותו האופן כלכלה הוא מדע.
    הוא לא מדוייק, הוא לא יכול להיות מדוייק. אבל הוא בהחלטי מדע – יש תיאוריות שמטרתם להסביר כל תהליכים שמתרחשים, אבל כשיש לנו כמה גורמים משפיעים במקביל שסותרים אחד את השני, אז מאוד קשה לחזות מראש מי יהיה הגורם העיקרי שישפיע על התוצאה.

    Liked by 2 אנשים

    1. הלוואי שכל ההדיוטות יכתבו דברי חכמה כאלה.

      אהבתי מאוד את האבחנות וההגדרות. גם אני סבור שיש ערבוב של ההגדרות ימין / שמאל.

      אהבתי

    2. תגובה חשובה ומעניינת. אני מאד מסכים שיש אי בהירות בנושא מה זה ימין ומה זה שמאל כלכלי, וזה מקשה על הדיון. את מציגה אפשרות אחת לא רעה להגדרה, אני הייתי מוסיף ומשנה קצת, אבל בקטנה. מה שחשוב הוא שההגדרות הן באמת לא מספיק חדות בשביל דיון מדויק. בכל מקרה, ואני אומר את זה על סמך הרבה שנים בחלקות לכלכלה – אין שום הגדרה סבירה של ימין מול שמאל כלכלי לפיה ההכללות כלפי כלכלנים נכונות.
      אז אולי היחס של 3 ל 1 ישתנה כשנשנה את ההגדרות, או שיותר מאשר 8% הם תומכי עקרונות שוק חופשי, אבל בשום הגדרה סבירה זה לא קרוב להיות נכון שכלכלנים הם ימנים כלכלית בצורה משמעותית, או בעיקר – משמעותית יותר מאשר רוב הציבור.

      אהבתי

      1. אבל עכשיו אתה כותב מעין הכללה שאין לי שום דרך להסכים או לא להסכים איתה, גם כי כתבתי שתי הגדרות – ואני לא יודעת לאיזה מההגדרות אתה מתכוון. וגם האמירה היא סוג של "תאמיני לי זה לא המצב" – למרות שבפוסט עצמו שכתבת רוב ההתייחסויות שלך היו לגבי רגולציה ממשלתית על גבי שוק פרטי, ולא לגבי כלכלנים סוציאליסטים במובן העקרוני של המילה שתיארתי למעלה – אנשים שידברו בשבח המערכות הציבוריות ושידחפו להלאמה של מערכות. אני מאמינה לך שכן יש כאלה, אבל לי לא יצא להתקל בכאלה, לא בין החברים הכלכלנים שלי, ולא בטקסטים כלכליים שיצא לי לקרוא בבלוגים ובעיתונות.

        אז יכול מאוד להיות (ואפילו מאוד סביר) שהמדגם שלי מוטה והם כן קיימים, אבל אני לא נתקלת בהם בגלל אוסף של סיבות (הצורה שבה הפייסבוק וחיפושים באינטרנט משפיעים על התוצאות שאנחנו מקבלים, לשם דוגמא), אבל מצד שני – האופי המדעני שבי לא יכול לקבל טענה סתם כי מישהו אמר לי שזה המצב מהנסיון שלו (לא משנה כמה אני נהנית לקרוא אותו ומעריכה את דעתו) …

        אהבתי

      2. טוב, נו. עכשיו זה רמת ההנמקה והביסוס של שיחות בטוקבקים, לא פוסט עצמאי. ולא כל הנתונים שהייתי רוצה שיהיו קיימים אכן קיימים, בייחוד בנוגע לישראל.

        אבל בכל זאת, אני מוסיף: כמו שאני מבין את הדברים, יש כיום ארבעה נושאי על שהעמדה כלפיהם מקוטלגת לפעמים כימין מול שמאל:

        1. האם השוק עצמו, עצם המנגנון של שוק, הוא מרושע. כשהטענה השמאלית הקלאסית היא שמנגנון השוק הוא נצלני מעצם טיבעו. לא במקרים של כשל שוק, לא בגלל שהשוק יוצר עובדים עשירים ועובדים עניים, אלא שמעצם טיבעו מנגנון השוק הוא נצלני כלפי העובדים. ערך עודף וכל זה. ולכן צריך שהבעלות על אמצעי הייצור תהיה צביורית-ממשלתית. אני חושב שהדיון הזה לא ממש קיים יותר כמעט בשום מקום – אפילו דב חנין לא מדבר ככה – ונכון שהוא לא קיים גם במחלקות לכלכלה. אני לא חושב בכלל שזה מה שרוב האנשים מתכוונים אליו כשהם אומרים שיש הטייה ימנית במחלקות לכלכלה. אבל, אם זה היה הסיפור, היה על מה לדבר. אם אנשים היו אומרים "איך זה שאין כמעט כלכלנים שמטיפים לזה שהממשלה תלאים תעשיות", היה אפשר לדבר על ההטיה של כלכלנים בנושא.

        2. כמה כשלי שוק יש, ומה הדרך לטפל בהם? האם יש הרבה כשלים או מעט? האם רגולציה ממשלתית היא הדרך לטפל בהם או לא. בזה, כמו שמראה הסקר הראשון שקישרתי אליו, אם בכלל, הנטיה בקרב כלכלנים היא שמאלה.

        3. חלוקת הכנסות: עד כמה צריך באופן כללי להתערב בחלוקת ההכנסות שנוצרת באמצעות השוק, ואיך צריך לעשות את זה? ממשלה? ועדי עובדים? וכו'. שוב, הסקר מראה שאם בכלל כלכלנים נוטים שמאלה.

        4. מיקור חוץ של פונקציות ממשלתיות, כמו שירותי רווחה, בתי כלא, שירותי בריאות, ואוצ'ריזציה של מערכת החינוך וכו'. שוב – ככל שניתן לדעת מהסקרים שיש, אין שום הטיה ימינה בקרב כלכלנים, ואולי אפילו יש הטייה שמאלית.

        אני מסרב להוסיף את המעורבות הממשלתית בהקטנת מחזורי העסקים (מדיניות קיינסיאנית כן או לא), אבל, אם בכלל, בטח ובטח שאין בנושא הזה הטייה ימנית.

        אהבתי

      3. ברור שלא ציפיתי לפוסט נוסף, אבל עכשיו למדתי עוד קצת על ההבדלים בין הגישות, ותכל'ס – זו הסיבה שאני בכלל נכנסת לדיונים האלה…
        תודה רבה על הפירוט!

        אהבתי

      4. אני לא בטוח שאפשר להסיק יותר מדי מהסקר הזה: אנשים שמצביעים לדמוקרטים לא בהכרח תומכים בעמדות הכלכליות שלהם, כמו שאנשים שמצביעים למרצ או לליכוד לא בהכרח תוכים בעמדות הכלכליות שלהם.
        ויהיו שיטענו שהדמוקרטים הם לא באמת שמאל כלכלי – הם "שמאל" רק בהשוואה לרפובליקנים – ולכן זה שכלכלנים תומכים בהם לא אומר שכלכלנים נוטים לשמאל.

        אהבתי

      5. אני חצי מסכים. קודם כל, נכון שגם בארה"ב אנשים לא מצביעים רק לפי העמדות הכלכליות של המפלגות, ובשתיים או שלוש הבחירות האחרונות קל וחומר, אבל עדיין – ההזדהות המפלגתית בארה"ב היא הרבה יותר כלכלית מאשר בארץ, היא גם די כלכלית באופן כללי, למרות שלא לחלוטין.

        בקשר לשמאל לעומת דמוקרטים – כמו שציינתי בפוסט כמה פעמים, זה בוודאי נכון. פרוגרסיבי בארה"ב זה לא בדיוק המקבילה של דב חנין. אבל, הוא גם בטח שלא מעריץ נלהב של השוק שתמיד צודק, והוא בטח שלא חושב שאת הממשלה צריך לקצץ למינימום שבמינימום. כך שגם אם האמירה שכלכלנים נוטים לשמאל צריכה להיות מסויגת, הסקרים האלו כן מראים שבוודאי שלא מדובר בחבורה של ימין כלכלי קיצוני.

        אהבתי

    3. בתור מי שנא כימיה בתיכון אני חייב למיין שעיניה היא בהחלט אמפירית
      אולי חייבים ניסויים (מדע אמפירי) אל הם חברתיים
      בכלכלה ניסויים חברתיים בקנה מידה גדות התרחשו רק בקיבוצים ורוסיה הקומוניסטית …
      כלכלה יותר קרובה האספקטים של רפואה (לנסות לדוגמא למצוא גורמים סיבתיים למחלות בלי לעבור על פרוטוקולים של ועדת הלסינקי …)

      אהבתי

  5. זה יותר גרוע מטוקבקיסט בשנקל כי יש מראית עין של טענות מבוססות. ברור שחייבים להטיל ספק ולבחון את התיאוריות לאורך זמן אבל הוא אומר הרבה יותר מזה, הוא קובע בנחרצות שהתיאוריות הללו "נכשלות שוב ושוב". מה בכלל ההגדרה שלו לכישלון? מה לגבי ההישגים הכלכליים שכן הושגו? האם יש תיאוריות חלופיות? האם הן נוסו בהצלחה? הרי זה נושאים סופר מורכבים. רק על השאלות האלה אפשר לעשות 500 דוקטורטים. אבל על בסיס תחושת הבטן שלו, ללא שום ביסוס מינימלי של הטענות הוא קובע בנחרצות שזה נכשל וצריך להחליף את זה.

    אהבתי

  6. באמת זה היה טקסט מאכזב של אלבשן. מצד אחד לתקוף את הכלכלנים באשר הם ומצד שני לטעון שקיינס צדק – זה לא רציני. קיינס לא היה כלכלן? היה גם היה.

    וחוץ מזה: הרעיון הזה שהכלכלנים משתמשים במתימטיקה כדי לשלוט בעולם הוא מאד רווח בקרב סוציולוגים אבל אני לא חושב שהוא מאד משכנע. הבלוג הזה והבלוגוספירה הכלכלית התוססת בעולם די משקפים את ההפך, כלומר נטייה חזקה למדי לנסות לתווך את הידע לקהל הרחב ולא רק ליודעי ח"ן.

    Liked by 1 person

  7. אתה לא חושב שיש מקום להבחין בין מחקר כלכלי לכלכלה כפי שמתופעלת בשטח?!
    כלומר, כלכלה 'שטחית', על טעויותיה המסתברות, תיטה ימינה מדי או שמאלה מדי?
    וכלומר, אתה לא חושב שדברני הכלכלה והפועלים הכלכליים (לא החוקרים), מתכסים באיצטלה המתמטית של וודאות ומדעיות, מבלי שהם באמת ראויים לה?

    אהבתי

  8. אסף, ממה שאני קורא בעתונות הכלכלית בישראל ושומע מפוליטיקאים כמו שלי יחמוביץ, סתיו שפיר, אריה דרעי ודומיהם אני חושב שאתה ממעיט בכמות האנשים שחושבים שמנגנון השוק הוא מרושע גם אם לא יאמרו זאת בפה מלא. יותר מכך אני חושב שזכות הקנין ממש מוטלת בספק בחוגים אלה. יש לנטיות הסוציאליסטיות/קומוניסטיות האלו שורשים מאד חזקים בחברה הישראלית מימי הקמת המדינה והקיבוצים השיתופיים. דווקא משום כך אתה וחבריך הכלכלנים לא צריכים להצטדק אלא להיפך לעלות להתקפה ולענות להם בלי פחד. להסביר לציבור בדיוק מי משלם את החשבון וכמה החשבון יתפח בגלל הצעות פופוליסטיות כאלה ואחרות. להסביר לציבור מה קרה בברית המועצות וברוב מוחלט של הקיבוצים. להסביר להם מה קרה בארגנטינה, מה קורה ביוון ובכיוון השני להציג איך הדברים נעשים בארה"ב.
    בכלל שאני שומע מישהו קורא לפקידים באוצר "נערי" האוצר אני מתחלחל ממש. לרוב זה פשוט זלזול שתפקידו לפגוע ביכולתם לבצע את תפקידם – לשמור על הקופה הציבורית שבארץ גופים רבים כל כך רוצים לשדוד אותה עוד ועוד.
    פרט לכך, בנימה יותר רגועה, האם הספר אדוני הכסף מומלץ למרות הביקורת ?

    אהבתי

  9. רק הערה קטנה.
    הכלכלנים לא נשאלו האם הם מקבלים את עקומת לאפר אלא האם הם חושבים שתקבולי המס יעלו בעקבות הורדת שיעור המס. כולם ענו שלא מכיוון שהם סבורים שמערכת המס בארה"ב לא נמצאת בצד היורד של העקומה.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s