מדד הדמוקרטיה

(758 מילים)

הדו"ח על מדד הדמוקרטיה הישראלית שמוציא המכון הישראלי לדמוקרטיה מספק השנה קריאה מעניינת כרגיל. חלק מהתוצאות לא מאד מפתיעות – הציבור הישראלי לא סומך על ממשלות ופוליטקאים בשר ודם, אבל אוהב את הרעיון המופשט של ממשלה שלוקחת אחריות. חושב שפוליטיקאים דואגים רק לעצמם, אבל רוצה לתת להם יותר סמכויות ואחריות. בקיצור, הוא רוצה to fuck the system, אבל מקווה שהיא תיכנס מזה להריון. בסך הכל, אין המון הפתעות בחלק הזה של הדו"ח.

אבל על חלק מהתוצאות שווה לדבר.

 פינת ביקורת התקשורת

אף על פי שבהשפעת הכתבות הרבות באמצעי התקשורת בשנים האחרונות שכיחה הנטייה לחשוב שרוב אזרחי ישראל שרויים בתחושת מצוקה ברמה האישית, מתברר שבכלל המדגם שלנו, רוב חד משמעי (65.9%) ענו השנה שמצבם האישי טוב מאד או טוב. בקרב היהודים שיעור זה היה אפילו גבוה יותר – 69.1%. ובקרב הערבים – 50%.  [עמוד 32 בדו"ח]

(שאר המשיבים מתחלקים בין מי שהשיבו "ככה-ככה", "רע" ו "רע מאד". בכלל המדגם פחות מעשרה אחוז ענו "רע" או "רע מאד".)

 לא פראיירים

crush

וכמה עמודים אחר כך:

but

 

האידיאולוגיה הכלכלית של הישראלים

מה אפשר ללמוד מהדו"ח על התפיסות הכלכליות של הציבור בישראל?

שאלה מרכזית בסקר ניסתה לחלק את המשיבים לשלוש קבוצות לפי תפיסה כלכלית. לא מצאתי בדו"ח את הניסוח המדויק של השאלה, אבל כך נראית הטבלה בנספח שמציגה את התוצאות:

social_dem

כן, נו. הבחירה של קצוות הציר היא… נקרא לזה… משעשעת, אבל ניחא. השאלה שיותר מעניינת אותי היא מה התוכן של המחנאות הזו? מה הופך אנשים, לפחות בעיני עצמם, לסוציאל-דמוקרטים או לקפיטליסטים? מאז 2011 כולנו מדברים על כלכלה בלהט. גם אם צריך לקחת את התשובה הזו עם יותר מקמצוץ של מלח, רוב יציב משיב בסקרים שנושאים כלכליים יהיו מה ש"ישפיע יותר מכל על הצבעתו בבחירות". אז – למי הם יצביעו? במה  נבדלים "סוציאל דמוקרטים" מ"קפיטליסטים" כשמדובר בשאלות קונקרטיות של מדיניות? נראה שהתשובה היא – לא הרבה.

מה ההבדל בין שפן?

הנה הטבלה שמתארת את מידת ההסכמה עם הטענה "לועדי העובדים הגדולים יש יותר מדי כוח". לא רק ש 80% מהמדגם מסכימים עם הטענה (שאלה מעניינת באמת הייתה מה אנשים מציעים לעשות בנושא), אלא שההבדלים בין התפיסות הכלכליות השונות הם קטנים למדי:

unions

זה ההבדל? ש 85% מהקפיטליסטים חושבים שהועדים הגדולים חזקים מדי, אבל "רק" 82.5% מאנשי האמצע? וכל הדרך בקצה השני של הציר – רק 75%?

מה עם הנכונות לשלם מיסים כדי לצמצם פערים? שוב – אין הבדל אפילו לא בין קצוות הציר:

youkeepusing_6

ברגעים כאלה, שווה לחזור ולקרוא את החיבור המוצלח של דרור וולטר, "מדינה או שוק? על (חוסר) המשמעות של עמדות הציבור הישראלי יהודי כלפי הקפיטליזם והסוציאליזם". בהסתמך על נתונים משנת 1969 ומשנת 2009,  הגרפים הבאים, כולם מתוך המאמר, מספרים בעיני את כל הסיפור.

youkeepusing

youkeepusing_4

youkeepusing_5

youkeepusing_2פרופסור מומי דהן, אחד מהכלכלנים שאני הכי מעריך בישראל, טען בראיון למגזין דה-מרקר שמתוצאות הסקר עולה שיש אי התאמה בין התפיסות והרצונות של הציבור ובין המדיניות של ממשלות ישראל בפועל. אני לא מסכים. נראה לי שיש התאמה מלאה דווקא: הצהרות כלליות ובלתי מחייבות – מעומק השמאל. מדיניות בפועל – שעטנז לא לגמרי ברור בלי ביסוס אידיאולוגי יותר מדי יציב.

ורגע של ביקורת

הרשו לי רגע של עיקום אף. מצער אותי להגיד את זה, אבל הרמה המקצועית של הדו"ח, לפחות בחלקים שבהם הוא עוסק בנושאים כלכליים, היא נמוכה, לעיתים מאד נמוכה. להלן דוגמה אחת חביבה במיוחד. מחברי הדו"ח מדווחים ש:

באשר למצב האישי, פלח לא קטן באוכלוסיה מדווח על קושי: כשליש מכלל המדגם דיווחו על הכנסה משפחתית מתחת לממוצע. [עמוד 11]

נניח לעובדה שיש סקרי הכנסות של הלמ"ס שמודדים את הנושא בצורה פי אלף יותר מדויקת – למה לשאול על זה בסקר טלפוני? נניח גם לכך שהשוואה ל"הכנסה משפחתית ממוצעת" ללא תיקון לגודל המשפחה היא ריקה מתוכן (מה אני אמור ללמוד מזה שההכנסה של רווק בן 23 היא נמוכה מההכנסה המשפחתית הממוצעת?) מה שבאמת מדהים הוא שמחברי הדו"ח מצאו במספר הזה סיבה לדאגה. מדינה שבה רק שליש מהאזרחים היו בעלי הכנסה מתחת לממוצע הייתה המדינה השיוויונית ביותר בהיסטוריה. למעשה, בגלל שההכנסה המינימלית היא אפס, והמקסימלית גבוהה מאד, זהו מצב בלתי סביר בעליל. זה שהתוצאה הזו נראתה למחברי הדו"ח סבירה זה מתמיה. אבל זה שהם מצאו בכך ששליש ממשקי הבית מקבלים הכנסה נמוכה מהממוצע סיבה לדאגה זו כבר גרסה קיצונית של הבדיחה על אייזנהאור שנדהם לגלות שלחצי מאזרחי ארה"ב יש  אי.קיו נמוך מהחציון.

יש עוד החלקות, מעניינות יותר או פחות, ובאופן כללי, התמונה שעולה מהפרק הזה של הדו"ח היא של עבודה לא כל כך רצינית. אני שואל את עצמי אם זה קשור לחלק הראשון של הפוסט.

מה אלאניס מוריסט הייתה אומרת?

לא הסתפקנו בבחינת העמדות של הציבור כשלעצמן, והוספנו לה בדיקה של המשקפיים שהציבור מרכיב בעתם שהוא מתבונן בזירה החברתית-כלכלית. רכיב חשוב של המשקפיים הללו הוא הידע הכלכלי… לשליש מהאוכלוסיה יש ידע ברמה נמוכה [עמוד 12]

מודעות פרסומת

7 תגובות בנושא “מדד הדמוקרטיה”

  1. הטענה שהעמדות הכלכליות של האזרחים לא קשורות לתפיסה שלהם של סוציאליזם וקפיטליזם נשמעת לי אמינה, אבל דווקא הממצא לגבי התמיכה בהעלאת מיסים לא בהכרח תומך בה.

    בוא נגיד שכולם היו מבינים בדיוק מה המשמעות של האידיאולוגיות האלה, ובוחרים אידיאולוגיה רק לפי האנטרס הכלכלי שלהם. במקרה כזה, היינו מצפים שמי שתומך בסוציאליזם יהיו העניים יותר. אבל, סוציאליזם (בפשטנות) היה גורס בהקשר הזה שצריך להעלות מיסים רק על העשירים, ולא על העניים. לכן זה טבעי שעני שמאמין בסוציאליזם יתנגד לשלם עוד מיסים – הרי לפי הסוציאליזם זה לא הוא שאמור לשלם עוד מיסים, אלא השכבות החזקות יותר.

    Liked by 1 person

  2. הניסוח של השאלות די מביך ומוטה בצורה קיצונית. אם הם באמת חושבים שקפיטליזם ודמוקרטיה (סוציאליסטית) הם הפכים ולא נגזרות של אותה תפיסה, ההבנה שלהם במדעי המדינה זהה להבנה שלהם בסטטיסטיקה וכלכלה. לא מבין למה לתת לבורים לכתוב שטויות. אולי בגלל שהעיתונאים הם בורים ומוטים באותה מידה. חלקם לא יבינו מה הם קוראים וחלקם לא יבינו מה הבעיה לשקר. העיקר לא למות טיפש.

    Liked by 1 person

    1. מומו – תודה על ההערה. אני נוטה להסכים איתך שהניסוח של חלק השאלות הוא בעייתי. מאד. לא בטוח שהבנתי את כל שאר מה שכתבת.

      אני מלתבט עדיין מה מדיניות התגובות שלי בבלוג, אבל בכל מקרה – אני מעדיף תגובות פחות… אממ… ציוריות.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s