הערה קצרה על כלכלה, מתמטיקה, ולאה גולדברג

(200 מילים)

ללאה גולדברג יש מסה נפלאה שנקראת "בין סופר הילדים לקוראיו". בין השאר, היא מתארת מפגשים שלה עם קוראים צעירים. נדמה לי שהפסקה הבאה מבטאת כמעט את כל מה שיש לי לומר על השימוש במתמטיקה בכלכלה:

כאשר חוקר ילד את הסופר בנוגע ל"תהליך היצירה" שלו, מוטב לו לסופר הנשאל להאריך קצת רוח ולהמתין עד שתצא מפי הילד השאלה בשלימותה: 'איך את כותבת?' שואלים אותי לעיתים הקטנים שבקוראי (ביחוד ילדי כיתה א'), ואחר כך הם מפרשים את השאלה: 'בעט או בעיפרון?' נדמה לי כי שאלה זו היא אופיינית ביותר. ברור, שבעיני ילד קטן הצד הטכני של הכתיבה הוא מורכב לאין ערוך יותר מאשר חיבור השיר. הרי רוב הילדים בעצמם מחברים שירים, או קולטים חרוזים שחיברו אחרים ומשנים אותם קצת, או מספרים סיפורים ומכל מקום שומעים סיפורים שהמבוגרים מספרים אותם בלי לדעת בעצם, מי חיבר את הסיפורים האלה. הסיפורים והשירים ישנם, זו עובדה. מניין הם באו, לכך שואלים רק ברגעי חסד מסויימים, בשעות הפילוסופיות… וכי שואלים ילדים רבים מי המציא את המילים? אך כאשר מספרים לו לילד, שהאיש המסוים הזה כתב הרבה סיפורים ושירים לילדים, הילד רוצה, כמובן, לדעת איך כתב: בעט או בעיפרון?

 

 

ואם כבר לאה גולדברג –

9 תגובות בנושא ״הערה קצרה על כלכלה, מתמטיקה, ולאה גולדברג"

  1. I'll bite.

    השימוש של מתמטיקה בכלכלה אינו דומה לכתיבה בעט או בעיפרון. אם כבר, הוא דומה יותר לשפה שבה נכתבת הכלכלה, וכפי שניטשה אמר, גבולות השפה הם גבולות המחשבה.

    קונקרטית, מה שלא יודעים איך להביע במודלים מתמטיים, מוצא את עצמו מחוץ למחקר הכלכלי הניאו-קלאסי, גם אם הוא מאוד חשוב. שתי דוגמאות חשובות הן המושגים של מוסכמות חברתיות וכוח פוליטי.

    Liked by 2 אנשים

    1. התגובה של עומר מואב הזכירה לי עוד נקודה בעניין: לא רק שצריך להביע את הטענות במודל מתמטי, המודל המתמטי גם חייב להיות *פתיר*, וזה מגביל עוד יותר את מגוון הטענות שאפשר להביע.

      אהבתי

    2. אני בעיקר מסכים. רציתי להשאיר את הפוסט הזה מאד רזה, ואני לגמרי מבין את הכיוון שאתה הולך אליו, אבל זה לא בדיוק מה שאני התכוונתי. בוודאי שמתמטיקה משפיעה על איך המחקר הכלכלי נראה.
      חשבתי על הפסקה הזו בעיקר בהקשר של פיזיקאים שבטוחים שבגלל שהם מכירים יותר טוב משוואות דיפרנציאליות הם יכולים לפתור לכלכלנים את כל הבעיות מחד, ותלמידים בתואר ראשון שלפעמים חושבים שכלכלה זה מן משחק וידיאו לגיקים של מתמטיקה – שעשועים מתמטיים ריקים מתוכן מאידך. להם צריך לפעמים להזכיר שמה שקשה וחשוב ומעניין בכלכלה הוא לא המשוואות. ההתמקדות במשוואות לפעמים נובעת מזה שכל אחד מספר לעצמו כל הזמן סיפורים כלכליים שנשמעים לו מאד מוצלחים, אבל מעטים נתקלים במשוואות בחייהם. נראה לי שזה מוביל לבלבול מסוים לעיתים בנוגע למה עיקר ומה טפל.

      הפניות למאמרים שמשלבים כוח פוליטי ומוסכמות חברתיות:
      סוברניות של מדינות בעידן גלובלי

      גירושין

      יש כמובן עוד שפע דוגמאות. נדמה לי שמה שאתה מתכוון לומר הוא לא שהנושא לא ניתן לטיפול במידול פורמלי, אלא שהאופן שבו הוא יטופל יהיה מסוג מאד מסוים. זה נכון.

      אהבתי

      1. אולי טעיתי כשכתבתי שאין מודלים כאלה. אני אנסה לתאר יותר טוב מה היה לי בראש: כל האנשים הבאים מחזיקים בכוח פוליטי, אבל קשה למצוא הגדרה פשוטה של כוח פוליטי שתכיל את כולם: חבר פרלמנט, מו"ל של עיתון, מונופול החולש על תשתית חיונית, לוביסט מקושר, איש דת בעל ציבור מאמינים גדול.
        עם זאת, כל הכוחות הפולטיים האלה יכולים להשפיע על הסביבה שהשוק עובד בה, והשוק בתורו יכול להשפיע בחזרה על הכוחות הפוליטיים האלה ולהגדיל או להקטין את הכוח שלהם. הייתי רוצה לראות מודלים של מיקרו-כלכלה שלוקחים השפעות כאלה בחשבון. יש כאלה?

        אהבתי

  2. אור, בלי להיכנס לוויכוח על הטענה המרכזית שלך, שהרי ברור שלמגבלה שחייבים מתמטיקה במודל כלכלי יש גם מחיר לצד היתרונות, אציין רק שיש מודלים מתמטיים גם למוסכמות חברתיות וגם לכוח פוליטי. קשה לי לחשוב על טענה שאי אפשר למדל במתמטיקה.

    אהבתי

      1. מרבית המודלים העוסקים בכלכלה פוליטית ממדלים, באופן די טבעי, כוח פוליטי. ישנם מספר ספרים שנכתבו על התחום הזה, הוא היה די פופולארי בשנות התשעים. את הנושא של מוסכמות חברתיות ראיתי יותר בספרות על סטאטוס וגם על conspicuous consumption, גם לעומר מואב יש מאמר אחד שאני זוכר בנושא הזה, יש מאמרים של חיים פרשטמן על השילוב של כלכלה וסוציולוגיה, מאמרים של ארנסט Fehr על מה אנשים תופסים כהוגן בשוק העבודה, ספר בשם animal spirits של ג'ורג' אקרלוף ורוברט שילר שמתייחס לנושאים האלו ועוד שלל מאמרים נוספים.

        אהבתי

      2. אם אני מבין נכון, הספרים העוסקים בכלכלה פוליטית ממדלים גדלים של מפלגות. זה לא אותו הדבר כמו כוח פוליטי. כמו שכתבתי בתגובה למעלה: גם למו"ל של עיתון יש כוח פוליטי, וגם לאיש דת עם חסידים רבים.

        אהבתי

כתיבת תגובה