רטינה כלכלנית קצרה

(530 מילים)

עדכון: אנשים מעלים נקודות טובות מאד בתגובות. מומלץ.

ביליתי לא מעט בטיסות בימים האחרונים, ואולי זה העייפות, אולי העומס, אבל הגעתי למסקנה הבאה, שהיא, לדעתי, כמעט בלתי נמנעת:

מי שתכנן את התמחור של המטען בטיסות נוסעים עשה את זה, בעיקר, כדי לתסכל כלכלנים. 

אם במקרה לא טסתם בשנים האחרונות, בייחוד אם לא יצא לכם להיות בטיסה פנימית בתוך ארה"ב, הנה עובדה שאתם צריכים לדעת: 90% מהזמן שלוקח לעלות למטוס או לרדת ממנו מבוזבז על עיכובים בגלל שאנשים נאבקים להכניס את כבודת היד (carry on בלעז) שלהם לתוך התאים האלה מעל למושב בזמן העליה למטוס, או להוציא אותה מהם בירידה ממנו. זה, וכמעט לא שום דבר אחר. גם אם רוב הנוסעים מתקתקים את זה בחצי דקה, ורק חמישה או עשרה אנשים מתעכבים – האפקט המצטבר של זה הוא מה שיוצר את ההבדל בין להעלות 300 נוסעים למטוס בשלוש דקות, ובין העשרים ומשהו דקות שזה לוקח כרגע. אף אחד מהנוסעים כמובן לא אשם בזה. כל אחד מהם תורם בקושי חצי דקה של עיכוב. מה גם שאם כבר כולם מעלים תיקים למטוס, אין לי שום סיבה לא להעלות את התיק שלי. לכלכלנים יש שם למצב כזה: החצנות שליליות.

אתם יכולים להיות בטוחים שאחד מהם איכשהו ייתקע וייקח שמונה דקות לשלוף אותו.
אתם יכולים להיות בטוחים שאחד מהם איכשהו ייתקע וייקח שמונה דקות לשלוף אותו.

כן, כן. המושג שבדרך כלל משתמשים בו בהקשר של זיהום תעשייתי מתאים בול לעולם של כבודת היד במטוסים. לכל נוסע בנפרד נוח להעלות את המזוודה שלו למטוס (כי לא צריך לחכות לה בסוף הטיסה, כי אין חשש שהיא תאבד, כי התרומה של עוד מזוודה אחת לעיכוב בעלייה והירידה מהמטוס היא זניחה), אבל התוצאה היא מצב בלתי יעיל. זה קצת ניחוש פה, אבל אני מנחש שכל הנוסעים יעדיפו מצב שבו לכולם, גם להם עצמם, אסור להעלות איתם למטוס כבודת יד, ובתמורה העליה והירידה מהמטוס יתוקתקו.

טוב, אז אני מנחש פה, אבל העניין הוא שלא צריך לנחש, ולא צריך לעשות סקר בכל טיסה מה החבר'ה מעדיפים. יש פיתרון מאד פשוט למצב כזה של החצנות שליליות: מס פיגו. חברות תעופה יקרות, אנא, פשוט חייבו כל נוסע לשלם עבור ההחצנה השלילית שהוא גורם. בתור התחלה אני מציע להתחיל ב 35$ לכל תיק יד כזה (כל תיק גורם נניח עשרים שניות של עיכוב ל 180 איש, כלומר בסך הכל עיכוב של שעה. נניח שכר ממוצע, פלוס קצת לשון זיקית וציפורני עטלף, יוצא 35$). במצב כזה, רק מי שממש ממש רוצה תיק יד יעלה אותו למטוס, וכל השאר יהנו מעלייה וירידה הרבה יותר מהירות מהמטוס. הסביבה התחרותית למדי שחברות התעופה פועלות בה די מבטיחה שההכנסות מהמס הפיגוביאני הזה יחזרו לנוסעים בצורת מחירי כרטיס נמוכים יותר, אבל הטיעון לטובת מס פיגו לא תלוי בזה כלל. גם אם ההכנסות מהמס (אם יהיו כאלו) ילכו לכיסי בעלי המניות של חברות התעופה, ואפילו אם הן יושלכו לים, עדיין הנוסעים ייצאו נשכרים.

אבל חכו, זה עוד משתפר. לא רק שאין מס על תיקי היד האלו, שזה די מטריף בפני עצמו, אלא שיש מס די משמעותי על האלטרנטיבה! בחלק גדול מאד מחברות התעופה דווקא לשלוח את המזוודה שלך בתא המטען של המטוס, פעולה שאין לה שום גרם של החצנה שלילית, עולה כסף. לפעמים הרבה כסף. זה בלתי נתפס בעיני. זה שקול פחות או יותר למצב שבו הממשלה תטיל מס על שימוש באנרגיה נקיה. יכול להיות שיש עלות להעמסת המזוודות לתא המטען של המטוס, ולכן השירות הזה עולה כסף. סבבה. שימשיך לעלות כסף. אבל למען השם – גבו תשלום על כבודת היד.

אז למה זה לא קורה? ניחושים בתגובות יתקבלו בברכה. אני מסרב להאמין שחברות התעופה לא מבינות את מה שכתבתי פה. אז מה קורה פה? ההימור היחיד שיש לי הוא שיכול להיות שחברות התעופה חוששות מלינץ' תקשורתי, ואני יכול לגמרי לדמיין את הלינץ' הזה. הוא יהיה לינץ' מטופש, לא מוצדק, והוא ירגיז כל אדם חושב. אבל, יש לפחות חשש שהוא יהיה יעיל. חבל.

Advertisements

26 תגובות בנושא “רטינה כלכלנית קצרה”

  1. לשליחת מטען בתא המטען יש החצנה שלילית מכיוון שהיא צורכת יותר דלק בטיסה (עלות קבועה שמתחלקת על כולם בצורה אחידה), מגדילה את הזמן שהמטוס נדרש אליו לחניה בשדה התעופה לשם פריקת המטען (גם אם לא שלחת מטען), מגדילה את התורים בצ׳ק אין, מעלה את עלויות האבטחה (כל מזוודה נדרשת לסריקה), וכו׳ וכו׳. בנוסף, אם זכור לי נכון, מחקרים הראו שאנשים פשוט אורזים יותר מדי במזוודות גדולות, אז החליטו להסיט אותם לכוון המזוודות הקטנות, ללא קשר להחצנה השלילית.

    למה לא גובים מס על מטען יד? אני משער שמאותה הסיבה שלא גובים עלות נוספת (עדיין) מאנשים שמנים שמעלים את עלות הדלק לטיסה, או מאלו ששותים שתייה במהלך הטיסה (וגם מעלים את עלות הדלק, מגדילים את כמות הדיילים וכו׳).

    אהבתי

    1. תודה על הפרטים האלה. מעניין ואני אחשוב עליהם עוד. אבל במחשבה ראשונית – למעט התור בצ'ק אין, אלו עלויות סטנדרטיות, ולא ממש מה שהייתי קורא לו החצנות, לא? אבל אולי אני מפספס משהו.

      אני לא עד הסוף מבין את החלק השני של התגובה, אבל אולי אני מסכים. אנשים שמנים למשל לא בדיוק בוחרים להיות שמנים בדרך לטיסה, וסביר שאנשים יתרגזו על חברות התעופה אם הם יגבו על כך מחיר. מה גם שלא ברור מה יהיו הרווחים ליעילות במצב כזה: אם נגדיל את העלות לטיסה לאנשים שמנים הם לא יהיו יותר רזים. כל רווחי היעילות יגיעו מזה ששמנים לא יטוסו, ואני חושב שרובנו נרגיש די רע עם רווחי היעילות האלו. לכן, במצב כזה יהיה לינץ' תקשורתי, ואולי אני אפילו אצטרף אליו. אז כן, שאני מסכים שיכול להיות שזה מאותה סיבה. אבל אני לא בטוח שזו השוואה מועילה במיוחד.

      אהבתי

    2. לא מדויק. נכון שמטען בתא המטען צורך יותר דלק, אבל אין שוני בין מטען בגוף המטוס ומטען בתא המטען, הדלק ייצרך לפי המשקל.

      לגבי שמנים- חצי נכון. אנשים רחבים מאוד נדרשים לקנות שני כרטיסים, רק במיעוט החברות אבל עדיין.

      אהבתי

      1. כבר עושים זאת במספר חברות תעופה, לדוגמאת לופטהנזה. הנוסעים מחולקים לכ 5-7 קבוצות (לפי המיקום במטוס) ונקראים לעלות למטוס לפי הקבוצה שלהם (אין סידור תוך קבוצתי). מתחילים מקדמת המטוס ואחורה (פה אני כבר לא בטוח שזו יעילות או עניין של מחלקה ראשונה קודם). זה עובד מצוין ואפילו חוסך את הלחץ על הדלפק בשער עצמו (כשמגיעה שעת העלייה).

        שאלתי פעם דיילת והיא אמרה שעושים זאת רק בטרמינלים שנחשבים מראש ל"מסודרים" – זאת אומרת שהמנטליות של מרבית הנוסעים היא לציית להוראות בלי לריב. אחרת, היעילות נהרסת על ידי ויכוחים עם אנשים שרוצים לעלות לא בקבוצה שלהם ומאיטים את הזרימה (פה יכולה להיות הערה צינית ללמה אנחנו לא מכירים את השיטה אצלנו, אבל אנחנו לא לבד).

        אהבתי

  2. נקודה למחשבה: מזוודות בתא המטען נוטות להגיע ליעד שונה מהנוסע (גם אם רובן נמצאות בסוף).
    רוב התכולה של תיק היד הוא ציוד למקרה שבו המזוודה תגיע אליך לאחר מספר ימים אם בכלל + ציוד יקר במיוחד.
    תמרוץ הנוסעים לשלוח יותר מטען במזוודה עלול לגרור תביעות גבוהות יותר במקרה של אובדן.
    לא יודע אם הסכומים האלה מספיקים כדי שהעיכוב בעלייה למטוס ישתלם לחברה אבל מניח שזה גורם משמעותי.

    אהבתי

  3. פוסט מעניין מאוד, תודה.
    אני אוסיף דוגמא שממחישה את האבסורד: בשני מקרים שונים בהם טסתי בחברת הלוא-קוסט איזי-ג'ט התרחש מקרה זהה: למרות שעקרונית גובים בחברה הזאת אקסטרא על שליחת מזוודה לתא המטען, דיילי הקרקע הציעו לנוסעים עם תיקי גב מגושמים לשלוח את המזדוות חינם, בדיוק כדי שלא יהיה בלאגן בטיסה עצמה.

    אהבתי

  4. אני חושב ששליחת כבודה בתא מטען כרוכה בתשלום מיסי נמל (ועד). זאת אומרת, המחיר הוא ברובו מחיר בכלל לועד של הח׳ברה שטוענים את המזוודה. כנ״ל הקנס על משקל יתר של הכבודה. משהו ששמעתי פעם. לא בטוח שזה נכון.

    נסיעה טובה.

    אהבתי

  5. הזמן של עליית/ירידת הנוסעים זה לא זמן ממש חשוב לחברת התעופה. המטוס גם ככה צריך תדלוק, פריקת וטעינת מטען.

    אהבתי

  6. אכן תופעה מעצבנת. אבל אני בטוח שחברות התעופה לא מפסידות כאן כסף.

    פרט לנזק התדמיתי וחוסר שביעות הרצון (שלא יזיק להן כי כולן מתואמות בנהלים האלה), עדיף להן לתת לנוסעים לארגן את כבודתם, במקום לשלם לסבלים ולנמל התעופה על שירותי שינוע.

    הם לוקחים בחשבון את הפסד הזמן בבורדינג, ובמקרים של טיסות מלאות (שבהן זה אכן עלול להוביל להפסד כספי) הם מציעים לנוסעים לשלוח את הכבודה במטען בחינם, ובכך מקלים על כולם.

    אהבתי

  7. "זה קצת ניחוש פה, אבל אני מנחש שכל הנוסעים יעדיפו מצב שבו לכולם, גם להם עצמם, אסור להעלות איתם למטוס כבודת יד, ובתמורה העליה והירידה מהמטוס יתוקתקו." למה אתה מנחש כזה דבר? זה ניחוש די גרוע אפילו, בטח להכליל את כולם.

    מה שאני מציע לך, אם אתה לא רוצה לבזבז זמן במהלך עליה וירידה מהמטוס יש אופציה מאוד פשוטה – טוס בטיסת עסקים או מחלקה ראשונה.

    יש אנשים שמעדיפים לבזבז *זמן* מאשר לבזבז *כסף* במיוחד אנשים שיש להם יותר מהראשון ופחות מהשני.

    ד״א, אולי לא קראתי, אבל נגיד ויהיה מס פיגו כמו שרשמת ואנשים ישלמו עוד כסף עבור העלאה של מטען למטוס האם הם יצאו מהר יותר מכל האנשים האחרים מהמטוס ? מה לגבי האנשים האחרים, האם הם יתעכבו כי אחרים שילמו ויש להם מטען שהם צריכים לפרוק ובעצם להפריע (או שצריך לשנות את מבנה המטוס או להושיב את כל אנשי המטען מאחורה?)

    אהבתי

    1. כאמור, היתרון של מס פיגו הוא שהוא שלא צריך לנחש, ולא צריך לקבוע עמדה האם אנשים מעדיפים לבזבז זמן או כסף. כל אחד מוזמן לעשות את השיקולים שלו. בקשר לפסקה המסיימת שלך – שוב, מס פיגו לוקח את זה בחשבון. אם מישהו וכן לשלם את הערך של העיכוב שהוא גורם לאחרים, אז זה פתרון עדיף לאפשר לו את זה. אם כולם מוכנים לשלם – גם סבבה. אם אף אחד – עדיין סבבה. זה כל הרעיון של מס פיגו.

      אגב, אני דווקא מרוצה מהרעיון שאתה מעלה פה. אולי אפשר פשוט לשריין את עשר השורות הראשונות לאנשים שיתחייבו לא להעלות מזוודות למטוס?

      Liked by 1 person

  8. אבל מה קורה במצב שבו חברה ראשונה באמת מחליטה להקשיב לך ומכריזה על מס פיגו?
    כל עוד שאר החברות לא מאמצות את הרעיון, הצרכנים יראו את המוצר שלהן כזול יותר וחצוף פחות. (אני חושב שמזווית הראייה של אדם מן המניין, ללא תואר בכלכלה, גבייה של 35$ על מזוודה למטוס תיתפס כחזירות ורובם יעדיפו לחסוך את 35 הדולרים כשמזמינים כרטיס מאשר כמה דקות איחור שלא בטוח יקרה בעתיד).

    אהבתי

  9. אני חושב שבזבוז הזמן הוא זניח למדי. בטיסות פנים בארה"ב המטוסים לרוב קטנים ולא לוקח יותר מדי לפנות אותם. גם ככה לוקח כמה דקות אחרי החנייה עד שהדלתות נפתחות ובזמן הזה רוב הנוסעים מוציאים את הכבודה שלהם מהתא. אני גם ממש לא בטוח שנוסעים יעדיפו מצב שכולם שולחים את המזוודות לתא המטען. לאסוף מזוודה לוקח בממוצע הרבה יותר זמן מאשר הכמה דקות שלוקח לצאת מהמטוס. לא רק שהרבה פעמים הנוסעים מחכים הרבה זמן שיתחילו לשנע את המזוודות אלא גם עד שהמזוודה שלך תגיע יכול לקחת המון זמן. בנוסף, לדעתי זה יגרום לעיכוב בכל הטיסות. חלק גדול מהטיסות הן קונקשנס ובמקום שנוסעים יקחו את רוב המזוודות שלהם איתם, צוות הקרקע יצטרך למיין אותם לטיסות הבאות מה שלוקח זמן. גם מבחינה פרקטית, אנשים לוקחים במזוודות דברים שהם צריכים למהלך הטיסה או ההמתנה (ושלא נכנסים לתיק הנשיאה למטוס).

    Liked by 1 person

  10. דיון נחמד!

    1. קודם כל ברור שבתור כלכלן הלכת ישר לכיוון של תמריצים והשפעה על העדפות של פרטים ולא חשבת על האפשרויות שהוצעו כאן של תכנון מרכזי.

    2. חוץ מזה לא לקחת בחשבון את היתרונות – הקשים למדידה אמנם – שעשוים להיות לכך שאנשים מעלים תיקי יד למטוס עבור חברות התעופה ואפילו עבור הנוסעים האחרים: טיסה לוקחת קצת זמן, מי שמעלה תיקי יד ומעסיק את עצמו בזמן הזה יהיה רגוע יותר ונעים יותר לסביבתו. בסיטואציה הדחוקה ממילא במטוס זה עניין חשוב. אפשר גם לומר שאתה כנוסע נהנה מכל מי שמעלה תיק יד ועסוק בשלו ולא יטריד אותך בשל שעמום או משהו כזה. במלים אחרות, אולי בכלל צריך לתמרץ את מי שמעלה תיקי יד?

    Liked by 1 person

    1. סבבה, רק להבהיר בקשר ל 2:

      אני לא מדבר על ה"פריט האישי", שזה תיק יד, או אפילו ילקוט, עם הסנדביץ', הספר, ואפילו הלפטופ. אלו לא גורמים לעיכובים, וברור שצריך לאפשר אותם על המטוס. אנשים ישתגעו משלוש שעות בלי שיש להם משהו לעשות. אני מדבר על המזוודות מגודל בינוני שכיום מותר להעלות למטוס בנוסף לפריט האישי.

      Liked by 1 person

      1. אז באמת יריתי לכיוון הלא נכון בעניין הזה. אבל נשמע שכמו שכתבו למעלה, לחברות התעופה זה איכשהו משתלם בגלל העלויות שגובים מהם בשדה על טיפול במטען ואז השאלה הנשאלת היא מה משתלם יותר לשדה התעופה, שהוא בעצם מונופול, נכון? כלומר מה יהיה ההיקף האופטימלי של טיפול במטען לעומת טיפול בטיסות (בהנחה שפחות טיפול במטען יאפשר קליטה של יותר טיסות בפרק זמן נתון).

        אהבתי

      2. יכול מאד להיות שזה מה שקובע את מבנה העלויות הזה. ואז – זה בהחלט מסובך ונכנס לפרטים של כוח המיקוח בין נמל התעופה לחברות התעופה, וכו'. כל זה – נכון.
        אבל אני חושב על זה ככה: אם יש עלויות לטיפול במטען, אז סבבה שימשיכו לגבות מחיר על הפקדת מטען שישקף את העלויות האלו. ובאותו הזמן, יש החצנות למטען היד, אז הם יכולים לגבות מחיר ממטען היד שישקף את ההחצנות שלו.

        אהבתי

  11. מעניין! – גם התגובות.

    אני מוכן להמר שהישראלי הממוצע מאבד יותר זמן בגלל עיכובים בהעלאת נוסעים לאוטובוסים עירוניים ובינעירוניים מאשר הזמן שהוא מאבד בטיסות. מכיוון שאתה כלכלן אני מניח שאתה לא נוסע כל כך באוטובוסים, אבל הרעיון שנוסע יכול לשלם כדי לטעון את כרטיס הרב-קו שלו *אצל הנהג* ולהתבחבש עם העודף ע"ח זמן הנסיעה או היציאה לדרך – פשוט מיינדבלואינג. באוטובוס מירושלים לתל אביב למשל, לנהג יש זמן יציאה מוגדר מראש, וכעשר דקות לפניו הוא מתחיל להעלות נוסעים. אם במקרה ממוצע גיל הנוסעים בהעמסה מסויימת קצת יותר גבוה מהרגיל, יש כל הסיכויים שהאוטובוס יצא חצי ריק. הנהג יספיק להעלות רק 30-40 נוסעים, ויסגור את הדלת בפרצוף של של שאר הממתינים לעליה.

    אהבתי

    1. גלעד, אתה בטח יודע זאת, אבל כדי להבהיר ליתר הקוראים, שאולי לא נוסעים בתחבורה ציבורית – היום *אין* דרך נוחה להטעין את הרב-קו שלא באמצעות הנהג (נגיד, באינטרנט!!)
      ואכן, אני מייחלת ליום שבו ניתן יהיה להטעין את הכרטיס באינטרנט, ותהיה עמלה למטעינים אצל הנהג. במהרה בימינו.

      אהבתי

      1. אמן.

        ונילי, הרי ברור שהסיבה היחידה שזה כך היא שאגד היא חברה מסובסדת. אף פירמה לא הייתה חולמת על כזה חוסר יעילות בתנאי שוק חופשי. כך שהבעיה שמציג אסף צימרמן היא יותר חידתית מאשר ההתנהלות של אגד
        🙂

        אהבתי

    2. לידע כללי: בחלק מתחנות האוטובוס בארץ התקינו עמדות הטענה לרב קו (שעדיין לא פעילות, וסבלו רבות מונדליסטים)
      לגבי עלייה של מבוגרים: זה חלק מהתוצאה של הרגולציה, המדינה מחייבת את חברות האוטובוסים לתת 50% הנחה לאזרחים ותיקים, מה שגורם לחברות האוטובוס להימנע מלהציע הנחה לאזרחים ותיקים שקונים כרטיסיה או טוענים את הכרטיס מראש, אני חושב שהצעת הנחה נוספת לקונים כרטיסיה הייתה מעודדת גם אותם לקנות כרטיסיות.
      דבר נוסף שהייתי רוצה לבדוק הוא האפשרות להעלות מחזיקי מזוודות אחרונים – ככה אנשים לא יצטרכו להמתין בעמידה עד שבעלי המזוודות שעלו לפניהם יסיימו להעלות את המטען שלהם, אבל נראה לי שיצא שכרנו בהפסדנו על הסיבוך שזה ייצור (ולחברות התעופה זה בוודאי לא ישתלם בגלל עלויות האכיפה של המדיניות הזו).

      אהבתי

  12. למיטב ידיעתי, מס פיגו נועד למצבים הכוללים לא רק החצנות שליליות אלא גם עלויות עסקה גבוהות במיוחד בנוסף להחצנות השליליות, המונעות פיצויים ישירים. נראה לי שמנגנון כלשהו של פיצוי ישיר ממש לא מופרך כאן.

    Liked by 1 person

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s