חצי מחיר

(620 מילים)

בעקבות הפרסומים האחרונים על שכר גבוה במיוחד שהממשלה שילמה בכמה מקרים – החל מהתשלום לידוענים בפרסומות נגד שקיות ובעד השטרות החדשים, ועד השכר של רופאים בכירים – יצא לי לשמוע בכל מיני מקומות את הטענה הבאה: המחיר האמיתי שהממשלה משלמת לאותם אנשים הוא רק בערך חצי מהמספר שמדווח בתקשורת, בגלל שברמות ההכנסה האלו שיעור המס הוא בערך 50%. לכן, המדינה אולי משלמת לאבגי כמעט רבע מיליון שקל, אבל היא מקבלת חזרה במיסים בערך חצי מזה. אממ… לא יודע.

האמנם?

שורו

בוא נתחיל עם המקרה הפשוט יותר, זה של הרופאים. טיעון ה"חצי מחיר" הולך כך: נניח שהמדינה משלמת לרופא בכיר שכר של מאה אלף ש"ח לחודש. אז הרופא הזה משלם חזרה במיסים לממשלה בערך חצי מזה, כלומר, מבחינת הממשלה, העלות נטו של הרופא היא רק חמישים אלף ש"ח. אלא שכרגיל בחישובים האלה חשוב לשאול – מה האלטרנטיבה? במקרה של רופא, סביר מאד להניח שאילו הוא לא היה עובד עבור הממשלה, הוא היה עובד בשוק הפרטי ומקבל שכר דומה, וכדי לפשט את הדיון – נניח שהוא היה מקבל שכר זהה. על השכר הזהה הזה היו מוטלים מן הסתם מסים זהים. כלומר, מיסים בגובה של חמישים אלף שקל לחודש הרופא הזה היה משלם בכל מקרה. השאלה היא רק אם את המאה אלף בשכר הוא מקבל מהממשלה או מגוף פרטי כלשהו. בקיצור, כאשר הממשלה מעסיקה את הרופא הזה היא משלמת לו מאה אלף ש"ח לחודש, ומקבלת חמישים אלף ש"ח במיסים. כאשר הממשלה לא מעסיקה את הרופא הזה היא משלמת לו אפס, ומקבלת חמישים אלף ש"ח לחודש. העלות של העסקת הרופא, שהיא ההפרש בין שני התרחישים האלה, היא מאה אלף ש"ח. אין פה שום אפקט של חצי מחיר.

הביטו

בקשר לאיבגי והשקיות או אלון אבוטבול והשטרות החדשים המצב קצת יותר מורכב. על פי ידיעות בתקשורת, התשלום שמשה איבגי קיבל עבור השתתפותו בסרטוני השקיות היה בערך 250,000 ש"ח. בניגוד לרופאים, קשה לדעת מה היו ההכנסות של איבגי לאותה השנה אלמלא אותו קמפיין שקיות. יכול להיות שהבוננזה מהמשרד לאיכות הסביבה אפשרה לאיבגי לקחת חודשיים חופשה, ובלעדיה הוא היה עובד יותר קשה על פרויקטים אחרים, ומרוויח בהם 250,000 ש"ח. אם זה המצב, אז הטיעון לגבי הרופאים תקף גם כאן. אבל ההנחה שאיבגי היה מרוויח בדיוק אותו הדבר עם או בלי הקמפיין הזה נראית לי הנחה קצת מרחיקת לכת. אז בואו נניח שללא ההכנסה מהמשרד לאיכות הסביבה  איבגי היה משתתף בפרויקטים אחרים שהיו מכניסים לו רק 100,000 ש"ח. במקרה כזה אכן הממשלה מקבלת "הנחה" של בערך 50% על ההפרש בין מה שאיבגי היה מרוויח ללא הקמפיין במשרד לאיכות הסביבה ובין התשלום שהוא קיבל עבור הקמפיין הזה.

גלנפידיך 21. לפחות.

וראו

אלא שזו נחמה קטנה מאד, אם בכלל. הרי מה בעצם עומד מאחורי ה"הנחה" שהממשלה מקבלת, למשל במקרים כמו אבגי? ה"הנחה" הזו קיימת בגלל שהממשלה משלמת לאיבגי יותר מאשר מחיר השוק שלו. דרך טובה אחת לחשוב על השכר בשוק תחרותי היא שהוא נקבע על פי האלטרנטיבות. אילו המשרד לאיכות הסביבה היה משלם לאיבגי את מחיר השוק של העבודה שלו, כלומר, אילו המשרד לאיכות הסביבה היה משלם לאיבגי את מה שאיבגי היה יכול להרוויח מגורמים פרטיים בכל מקרה, אז אפשר היה להניח יותר בבטחון שמה שנכון לרופאים נכון גם לאיבגי. מיסים של 125,000 ש"ח הוא היה משלם בכל מקרה, והשאלה היא רק אם את ה 250,000 ש"ח הוא היה מקבל מממשלת ישראל או מגורם פרטי, ואין פה שום אפקט של חצי מחיר. בקיצור, תקבולי הממשלה ממיסים יוצרים איזשהו אפקט של "הנחה" רק במידה שהממשלה משלמת יותר ממחיר השוק עבור שירותיו של איבגי. מידת ה"הנחה" היא כמידת הבזבוז. לא יודע. אותי זה לא מאד מרגיע.

נ.ב. רק לפרוטוקול: אני לא חושב שהשכר בשוק הפרטי הוא בהכרח הדרך הטובה ביותר לממשלה לקבוע כמה היא מעוניינת לשלם לעובדיה ועובדותיה, בין אם הן רופאות, עובדים סוציאליים, או איבגי. אבל במקרים שהגיעו לכותרות בזמן האחרון, מקרים שבהם מדובר על אנשים שהשכר שלהם בשוק הפרטי הוא גבוה, קשה לי לחשוב על סיבות טובות לשלם להם יותר מכך. ובכל מקרה, זה לא הנושא של הפוסט.