מינימום שלושים

(852 מילים)

זה קצת התאבדות לדבר על שכר מינימום, כי הנושא הפך לאחד הדיונים הכי מורעלים אידיאולוגית שיש: אם אתה בעד, אתה סוציאליסט שלא מבין כלום בכלכלה. אם אתה נגד, אז אתה שוואינעראי קפיטליסט שרוצה לסרס עניים. אבל בגלל שהנושא קצת מתעורר, ובלי שורה תחתונה, אני רוצה להעלות פה טיעון שהוא בעיני די חשוב, ושלא מקבל המון תשומת לב. אני מדבר על מה שמכונה לפעמים "טיעון המזגן", וככל הידוע לי גורדון טולוק הוא מהאנשים שהטיעון מיוחס להם. מה זה "טיעון המזגן"? בקיצור, לפי הטיעון, הממשלה יכולה להכריח את המעסיק לשלם קצת יותר, אבל היא לא יכולה להכריח אותו להשאיר את המזגן דולק כל המשמרת.

30

הרעיון הזה הוא כמובן יותר כללי, והוא יושב על הטענה הסבירה מאד שהשכר הוא רק חלק אחד מתוך מערכת שלמה של תן וקח בין העובד והמעביד. חלק גדול מאד מהמערכת הזאת לא נמצא בשום חוזה רשמי, ולכן גם קשה לדמיין רגולציה שלו. הנה כמה דוגמאות מימי כשוטף כלים (בשכר מינימום, כמובן) בבית קפה חביב בירושלים אי אז בימי תואר ראשון: לא הייתי צריך לעזור בסגירה אחרי משמרת הלילה, והסינור שלי היה עובר כביסה לפני כל משמרת. אבל המים החמים היו מצומצמים (מה שהצריך יותר קרצוף), ורשימת הפריטים מהתפריט שקיבלתי בחינם להפסקת צהריים הייתה מצומצמת מאד. כל הדברים האלו, כמובן, יכלו להשתנות לטובה או לרעה בקלות רבה. קשה מאד לתפקד בלי שוטף כלים בכלל – אפילו כשיש מדיח צריך מישהו שיפעיל אותו, כך שהמשרה שלי לא עמדה בסכנה ולא משנה מה היה גובה שכר המינימום. אבל, כל שאר המאפיינים של העבודה שלי יכלו להשתנות בקלות. ומה שנכון לשוטף כלים, נכון גם למפעלי ענק. לנסות לסדר מחדש את כל תהליך הייצור שלך, למשל להעסיק יותר הון וטכנולוגיה במקום עובדים, זה תהליך יקר, ותהליך שלוקח זמן. בתור בעלת הון, יכול להיות שרק מה שתשלמי למקינזי בדרך יאכל לך את כל החיסכון בכוח אדם. בתוך כמה שנים סביר שבכל מקרה אינפלציה ושיפורים בפרודוקטיביות ישחקו את ההשפעה של העלאת שכר המינימום, ולכי תדעי מתי יעלו אותו שוב, ואם כל ההשקעה תתברר כמוצדקת. הרבה יותר קל לקצץ בשעות מזגן.

לטיעון הזה יש שתי השלכות חשובות: אחת נורמטיבית – האם כדאי להעלות את שכר המינימום, ואחת פוזיטיבית – למה כל כך קשה למצוא ראיות להשפעות (לטוב ולרע) של שכר המינימום. אני מרגיש קצת יותר בבית בדיון הפוזיטיבי, אז אני אתחיל איתו.

עבודות אמפיריות על ההשפעה של שכר מינימום בכלל, ועל ההשפעה של שכר מינימום על תעסוקה בפרט, הן תחום בפני עצמו בכלכלה. להגיד שזו ספרות ענקית זה אנדרסטייטמנט. אבל, לא משנה מי אתה חושב שצודק בדיון הזה, כולם מסכימים שמאד קשה למצוא ראיות חותכות. טיעון המזגן יכול להסביר, לפחות חלקית, למה. אחרי הכל, ולמרות שזה נהיה מסוכן פוליטית להגיד את זה, התיאוריה שקושרת שכר מינימום לאבטלה היא די משכנעת: תיאורטית, שכר מינימום גבוה פוגע בתעסוקה פעמיים. פעם אחת בגלל שעסקים יעדיפו להעסיק הון וטכנולוגיה במקום עובדים, ופעם שניה בגלל שהגידול בעלויות יוריד את הכמות המבוקשת, ולכן כלל הייצור יהיה קטן יותר (שימו לב שזה הטיעון בגרסת שו"מ כללי, לא הטיעון ממבוא א', שהוא בשו"מ חלקי. אם לא הבנתם כלום ממה שכתוב בסוגריים האלה – לא ממש משנה). למעט עבודה, לא ידוע לי על אף תחום שבו יש טיעון שמחירי מינימום הם טובים לספקים הכי פחות יעילים. אז למה כל כך קשה לראות את זה בנתונים? אולי כי התיאוריה שגויה. אבל אולי גם בגלל שכל האקשן קורה במזגן. אמנם יש מחקרים שמסתכלים על ההשפעה של שכר מינימום על הטבות לא כספיות, למשל כמות ואיכות ההכשרות שעסקים נותנים לעובדיהם, אבל שום מחקר לא יוכל לקחת בחשבון את כלל המאפיינים שיכולים להשתנות כתגובה לשינוי בשכר מינימום. לכן, חוץ מכל הקשיים האמפיריים הרגילים (השינויים קטנים מדי, איטיים מדי, מתואמים עם גורם שלישי, כיוון הסיבתיות יכול להיות הפוך, וכו'), טיעון המזגן אומר שיש עולם שלם של משתנים שהחוקר לא יכול לראות. זו סיבה מרכזית, בעיני, לנחש שהדיון האמפירי בשכר המינימום לא יוכרע לעולם.

נורמטיבית, אני קצת פחות קונה את הטיעון. אבל, אם אתה מאמין אדוק במה שנקרא "אקסיומת ההעדפה הנגלית", אז זו סיבה להתנגד להעלאת שכר המינימום. הטיעון הולך כך: אפילו נניח שהעלאת שכר המינימום תביא לעליית שכר ללא גידול באבטלה, המעסיק יקצץ בשעות מזגן (או יוסיף משימות לעובד, כמו לעזור בסגירה). אבל אם העובד היה מעוניין לקבל שכר גבוה יותר ולקבל פחות שעות מזגן (או יותר משימות), הוא היה יכול להציע את זה למעסיק שלו כבר קודם. מכיוון שהוא לא עשה את זה, אנחנו מסיקים שהוא כנראה מעדיף פחות כסף, אבל יותר מזגן.

אם מרחיבים קצת את הטיעון הזה, אפשר להתייחס גם לטיעונים לפיהם העלאת שכר המינימום תגרום ליותר עובדים לרכוש יותר כישורים רלוונטיים, כדי שיהיה כדאי למעסיקים להעסיק אותם גם בשכר המינימום החדש. אבל, יטענו חסידי ההעדפה הנגלית, העובדים יכלו לרכוש את הכישורים האלו גם קודם ולקבל שכר גבוה יותר. אם הם לא עשו את זה לפני שינוי החוק, כנראה שהם מעדיפים לא לעשות את זה. מש"ל.

אממ… לא יודע. אני לא מאמין עד כדי כך אדוק בהעדפה נגלית. אל תבינו אותי לא נכון – זה כלי אנליטי חשוב לאללה! אבל, הרושם שלי מהעולם האמיתי הוא שצריך לפעמים לקחת אותו בערבון מוגבל. אם אכן כל העלות הנוספת של שכר המינימום החדש תבוא מלקצץ לעובדים את המגוון בארוחת צהריים בקפיטריה של המפעל, אז זה אולי חבל. אם אנשים יעשו יותר מאמץ לסיים תיכון או לרכוש מקצוע כי בלי זה אין סיכוי שהם יצדיקו שכר של 30 ש"ח לשעה – אני דווקא די בעד. מה משניהם יקרה יותר? כל אחד והניחוש שלו.

Advertisements

7 תגובות בנושא “מינימום שלושים”

  1. כדי להכניס קצת נתונים מהמצב בישראל: מאז אוקטובר 2012 (שנתיים?) שכר המינימום במדינה לא השתנה. מה קרה למחירים? לשכר הממוצע?

    אהבתי

  2. מענין.

    נקודה למחשבה: קיים פער אינפורמציה גדול בין מעסיקים למועסקים, בודאי בדרגות השכר הנמוכות. אני תוהה כיצד היה מתנהל עולם שבו חובה להציג בפומבי את כל חוזי ההעסקה במשק (למשל, נטען כי חשיפת שכר מנהלים בכירים גרמה לו דוקא לעלות). על פניו נראה לי כי בעולם כזה חלוקת המשאבים היתה יעילה יותר – גם במובן של תגמול מדויק יותר עבור עבודה, וגם במובן של עובדים למול הון וטכנולוגיה.

    אהבתי

  3. אסף, תודה על הפוסט. אתה מכיר את הסיפור המצוין על הקניון החצוי בקליפורניה שבשני חצאיו יש שכר מינימום שונה? NPR עשו על זה אחלה פודקאסט שדוחס לרבע שעה חלק גדול מהסוגיות התאורטיות כבדות המשקל שעל הפרק:
    http://www.npr.org/blogs/money/2014/08/28/343430393/a-mall-with-two-minimum-wages

    Liked by 1 person

  4. היום היה בכל העיתונים על פיטורים בענף הטקסטיל שבין היתר קשורים לשכר המינימום לזכויות סוציאליסטיות גבוהות יחסית למדינות אחרות

    אהבתי

  5. אני מבקש לערער על ההנחה שתנאי השירות המירים באופן מלא לשכר: אלה נקבעים על ידי המעסיק מסיבות רבות, כגון: הגברת הפיריון והבטיחות, שימור והשבחת כח אדם איכותי, סיבות שיווקיות ותדמיתיות (סביבות עבודה מטופחות מככבות בכל סיור תעשייתי או סרטון קד״מ, בעומק סין כמו גם בגרמניה).
    למעסיקים כדאי לפעמים להשקיע בארוחות צהריים במקום העבודה כדי לקצר הפסקות ארוכות, וישנן דוגמאות רבות נוספות. יתר על כן, פעמים רבות ניתן לראות שבשל כח הקנייה של המעסיקים, הם מצליחים לרכוש את ההטבות האלה במחיר נמוך בהרבה מאשר כל עובד: שי לחג שנרכז במרוכז יעלה למעסיק הרבה פחות מאשר לו היה צריך לשלם את תמורתו בשכר, (מהבחינה הזו בלבד יש גבול עד כמה תנאי ההעסקה מפצים על שכר נמוך).

    שנית, אני מסכים עם הקביעה ששכר גבוה יותר ברמות הנמוכות עשוי לדחוף להשקעת הון נוסף בשיפורים טכנולוגיים. אלה, בתורם, יתרמו לשיפור בפיריון (כך, למשל, מים חמים יותר בשטיפת הכלים היו עשויים לקצר את המשמרת של שוטף הכלים או לפנות אותו למשימות נוספות). האם זה רע? לחברה? לעובדים? למעסיקים?

    כמעט אחרון, מבקש להתייחס לדוגמה המעניינת של הקניון החצוי, ומוכרת הפרעצל: תפקידו של שכר המינימום הוא ליצור רצפת שכר, וברור שנדרשת אחידות – ומכאן החוק. אין ספק שזה משפיע על התחרותיות של עסקים (במקרה שלנו יצואנים) ככל שהם תלויים בתשלום שכר מינימום (טקסטיל למשל). שיפורים טכנולוגיים או היעלמות של תעשיות שאינן בנות קיום הם כורח של החיים המודרנים, ואין טעם להלחם בהם דווקא בכלי הזה.

    ואחרון: נאמר כאן לא מעט על התוספות בתלוש, ההצמדה לשכר המינימום בסולמות השכר, ועוד תופעות מרנינות בשירות הציבורי. ועל כך יש רק לומר, פעם נוספת: ימוגר הישראבלוף!

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s