חלק ההוצאה האזרחית בתוצר?

(פוסט טכנוקרטי משהו. מכיל 485 מילים)

מספר שרץ הרבה בדיון הציבורי בארץ הוא האחוז של ההוצאה הממשלתית האזרחית בתוצר (למשל כאן, בדברים של נגידת בנק ישראל). המספר הזה, שהוא בערך 34%, נמוך משמעותית מהממוצע בארצות ה OECD, ורבים רואים בכך הוכחה למנוולות הניאו-ליברלית של ממשלות ישראל. ייתכן שממשלות ישראל מנוולות וניאו-ליברליות, אבל אני חושב שהמספר הזה נע בין "דרוש הבהרה" ובין "מטעה ממש".

קודם כל – מאיפה המספר הזה מגיע? הרעיון בבסיס המספר הזה מתחיל ברצון למדוד את כמות (ודוק – כמות, לא איכות) השירותים שהאזרח מקבל מהממשלה. מדד סביר אחד הוא פשוט לספור דולרים: כמה דולרים מוציאה הממשלה בכל מדינה. אבל, בגלל שיש פערים גדולים מאד בין מדינות בכמות המשאבים שעומדים לרשותן, מקובל לנרמל את המספר הזה על ידי חלוקה בתמ"ג. כלומר, למדוד את  החלק של הממשלה בתוצר. עד כאן – סבבה. בשלב הבא, אנשים רוצים להפריד בין תשלומים של הממשלה שמממנים שירותים שהאזרח מקבל מהממשלה, ובין תשלומים של הממשלה שהאזרח לא ממש נהנה מהם, בעיקר תשלומי ריבית והוצאות ביטחון. אני אתעלם באלגנטיות מהשאלה האם האזרח "נהנה" מתשלומי הריבית והוצאות הביטחון או לא, ואמשיך תחת ההנחה שהאזרחים לא נהנים מהתשלומים האלה. ברוב מדינות ה OECD ההבחנות האלו לא משנות הרבה, אבל בישראל, שבה יש הוצאות ביטחון ניכרות, ההבחנה בין ההוצאה הממשלתית כאחוז מהתוצר, ובין ההוצאה הממשלית האזרחית כאחוז מהתוצר, הוא גבוה מאד. לכן, למרות שממשלת ישראל בסה"כ דומה בגודלה לממוצע ב OECD מבחינת סך ההוצאות כחלק מהתוצר, ההוצאה הממשלתית האזרחית כחלק מהתוצר נמוכה משמעותית מהממוצע.

אני לא מת על החישוב הזה. כלומר, אם המטרה של הצגת המספרים היא לומר שבישראל, כל עוד הוצאות הבטחון כל כך גבוהות, יהיה קשה מאד מאד לספק שירותים אזרחיים ברמה דומה לשאר מדינות ה OECD, אז סבבה. זו אמירה במקום. אבל אם המטרה היא להגיד שממשלת ישראל קמצנית במיוחד בהוצאה האזרחית שלה, אני חושב שזה חישוב מטעה.

הסיבה העיקרית היא שהוצאות הממשלה לביטחון, מבאסות ככל שיהיו, נספרות כחלק מהתוצר. אפשר לדבר על אם זה טוב או רע שהוצאות בטחון נספרות בתמ"ג (וזה דיון שנמצא בספרי מבוא לכלכלה) אבל העובדה היא שהן נספרות. כשמודדים הוצאה אזרחית של הממשלה כחלק מהתמ"ג, יוצא שמוציאים את הוצאות הבטחון של הממשלה מהמונה, אבל סופרים אותן במכנה. זו נראית לי בחירה לא קונסיסטנטית. אם "לא סופרים" את הוצאות הביטחון כתוצר בעל ערך עבור האזרחים, אז צריך להוציא אותם גם מהמונה, וגם מהמכנה. כאילו המשאבים האלו לא עומדים לרשות המשק בכלל. סדר הגודל של השינוי יקרב את ישראל משמעותית לממוצע ה OECD. בחישוב גב-מעטפה זריז, נניח שהממשלה בישראל היא 45 אחוזי תוצר, ושהוצאות הביטחון הן 10 אחוזי תוצר. במצב כזה, ההוצאה הממשלתית האזרחית היא 35 אחוזי תוצר. אבל אם מחסרים את הוצאות הביטחון גם מהמונה, וגם מהמכנה, מקבלים שההוצאה הממשלתית האזרחית היא 39 אחוזי תוצר. אפשר לקרוא לזה ההוצאה הממשלתית האזרחית מתוך התמ"ג האזרחי.

זו אולי לא מהפכה בתפיסה שלנו את ההוצאה הממשלתית האזרחית בישראל, אבל זאת נראית לי נקודה ששווה להבהיר.

מודעות פרסומת

10 תגובות בנושא “חלק ההוצאה האזרחית בתוצר?”

  1. טוב, אז האמת היא שעשיתי את החישוב הזה. אני יכול לשלוח לך את האקסל. התוצאה אם אני זוכר נכון היא שאם מוציאים את הבטחון מהמונה והמכנה המיקום של ישראל כמובן משתפר, אבל אנחנו עדיין נמוכים ממדינות אחרות.

    אהבתי

  2. כל עוד הממשלה ממשיכה לפרסם נתון של "שכר ממוצע" במקום "שכר חציוני", כל חישוב סטטיסטי הוא עיוות. לדוגמה, הנתון של מספר המשכורות הנדרשות לדירה מחושב מממוצע השכר ולא מהחציון ההבדל בין המספרים הוא כ-100 משכורות (140 לעומת כ-240). לכן צריך פשוט לקחה את המספרים באקסל פשוט ולחשב. תקציב המדינה כ-400 מיליארד, הבטחון יותר מ-60 ואמור לעלות ל-70 בשנת 2015, ופשוט צריך לתת לעובדות לדבר בעד עצמן. הנקודה הטובה והחשוב בפוסט זה ההבחנה, המאוד חשובה בין כמות ההוצאה לאיכותה.

    אהבתי

  3. אגב, צריך גם לקחת בחשבון שהתקציב שמאושר בכנסת הוא הרבה פעמים לא התקציב שמבוצע בפועל. תקציב הביטחון בדרך כלל קטן במהלך השנה, ותקציבי המשרדים האזרחיים בדרך כלל סובלים מתת-ביצוע. מעניין אם מישהו פעם עשה את החישוב הזה על התקציבים בפועל.

    Liked by 1 person

  4. האמת היא שזה לא כזה מטעה לשים את ההוצאה הבטחונית במכנה ולא במונה. הרי בסופו של דבר החלק בזה בתוצר אמור לייצג את המשאבים/מקורות שהמשק עושה בהם שימוש. בסופו של דבר הם חלק מהעוגה שלנו. אם אתה מניח שצמצום הוצאת הביטחון בתוצר תוחלף בשימוש אחר במקורות (המשאבים הללו יופנו למגזרים אחרים במשק) אזי כן הגיוני לספור אותם במכנה ולא במונה.

    אהבתי

  5. רק כדי להבין –
    האם הוצאות הביטחון של מדינות אחרות נספרות תחת "הוצאה אזרחית"? ואם לא, האם לא צריך לבצע את אותו התרגיל בכל המדינות, על מנת לראות השוואה בינ"ל של הוצאה אזרחית? [גם אם תקציב הביטחון-ביחס לתוצר הישראלי הוא גבוה מאוד ביחס לשאר המדינות]

    אהבתי

    1. התשובה היא לא. בהשוואות הבינלאומיות אכן מורידים את הוצאות הביטחון גם מדינות אחרות, כך שהוצאה אזרחית היא ללא הוצאות הביטחון בכל המדינות. הנקודה היא שכאשר ההוצאה הבטחונית קטנה, זה שהוצאת אותה מהמונה אבל לא מהמכנה כמעט לא משפיע על התוצאה. כשההוצאה הזו גדולה – זה משפיע לא מעט.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s